דווקא באה טוב (-:
אני מתכוונת קצת לשתף כאן, קצת להקיא כאן, קצת לצחוק בקול רם ובהחלט לרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותי...
פוסטים פופולאריים
-
את?? רווקה?? לא יכול להיות...!!!
16/1/08 | 761 צפיות
-
ושוב מנקה את הנשמה!
17/3/09 | 720 צפיות
-
אמא'לה - חיפה!!!!
17/12/07 | 465 צפיות
-
קילו
6/1/08 | 803 צפיות
-
הכל כל כך שביר...
8/10/07 | 364 צפיות
-
מצפצפים אלינו
6/2/08 | 716 צפיות
פוסטים אחרונים
- מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה! 30/3/09
- ושוב מנקה את הנשמה! 17/3/09
- כמה שאני התגעגעתי... 2/2/09
- הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף? 9/4/08
- תשפריצו בעמידה! 28/3/08
- היא אוהבת רק רדיו סגור, אוהבת...ש(לא) מנגן 27/3/08
אז חייכתי אליו!
אני פוגשת מדי יום הרבה מאוד אנשים שאני לא מכירה אישית אבל אני פוגשת אותם כל יום. אין לי מושג איך קוראים לרובם, רובם לא יודעים איך קוראים לי אבל אנחנו מתראים כל יום. אני אוהבת לרקום בראשי את סיפורי החיים שלהם, אני מנסה להבין מה מסמלת כל עווית בפניהם, כל תנועה שהם עושים, אופן בחירת הבגדים שלהם, לנסות להבין מה מסתתר מאחורי העיניים העייפות שלהם, לנסות ולהצמיד סיפור מרגש או כואב לכל אחד מהקמטים שעל פניהם. (סוג של מציצנות אישית שלי שאני מנסה לספק...) וכשאני פוגשת כל אחד מהם בכל בוקר אני בודקת אם משהו בפניהם השתנה, אם יש שמחה בליבם, אם יש כאב שמעוות אותם הבוקר, אם יש מצוקה חדשה שאולי מייסרת אותם. כבר 9 חודשים אני פוגשת את אותם אנשים ונראה לי מאוד מוזר שהם לא אומרים לי שלום, שאני לא אומרת להם שלום. אנחנו הרי מכירים כל כך טוב, אני הרי יודעת את צפונות ליבם, חשה את כאבם, שמחה את שמחתם (גם אם זה רק בראש שלי), אז איך זה יכול להיות שהם לא אומרים לי שלום...? אז החלטתי לחייך אליהם ולהפטיר לכיוונם "היי" קטן של בוקר קשה. אני מגיעה לחדר הכושר, חולפת על פני כל אחד מהם, מחייכת חיוך מאיר עיניים (כן, אני מתעלה על עצמי ב - 06:00 בבוקר, זה קשה. אבל שווה את זה) ואני רואה איך כל אחד ואחד מהם נפתח אליי, מחייך אליי בחזרה, מכיר לי טובה על המחווה הזאת של הבוקר. ובימים שאחרי הם אלה שמחפשים את המבט שלי כדי לחייך אליי ולמלמל לי בלי קול "בוקר טוב". וה"בוקר טוב" הזה מתארך בימים שאחרי ל"מה שלומך? אימון נעים לך" וזה הופך להיות נעים ומלטף. אני לא מכירה את רובם בשמות אבל כשאני מגיעה לשם אני כבר לא נמצאת בתוך בליל של פרצופים זרים, אני מרגישה שאני נמצאת בסוג של בית. אותי סקרן הזקן הנרגן, זה שסירב בכל תוקף לחייך אליי בחזרה. עד היום הוא התחמק מהמבטים שלי, לא חייך בחזרה, לא הנהן בראשו - כלום. עליו ריחמתי הכי הרבה, זה לא בריא לא לדעת לחייך... הבוקר צעדנו על הליכונים צמודים, אני שקועה בספר והוא עם אוזניות, צופה בטלוויזיה בסרט מטופש. פתאום שמעתי צחוק חזק מכיוונו, הסתכלתי עליו והוא הפך קצת נבוך. זה היה מקסים בעיניי שהוא צחק בקול כל כך רם מהסרט וצחקתי אליו צחוק משחרר. הוא הסיר את האוזניות ואמר לי שהוא שמח שאני צוחקת איתו ואליו, הוא אמר שאין לו הרבה סיבות לחייך כי החיים שלו לא מחייכים אליו, הוא אמר שהוא רואה את החיוך שלי בכל בוקר והוא מנסה לחייך בחזרה, הוא ביקש סליחה ואמר שהוא באמת מנסה אבל לא יכול. העיניים שלי דמעו. נורא. ואז הוא המשיך ואמר שהיום בבוקר כשחייכתי, הוא החליט לעשות הכל כדי לחייך בחזרה, הוא אימץ את שרירי הבטן ואת שרירי הפנים ומשהו דגדג לו בחזה אבל לא הצליח להפיק חיוך... ודווקא כשעלה על ההליכון ונתקל בסרט המטופש הזה הוא הרגיש את הדגדוג הזה עולה לו למעלה לאזור הלב ומשם לחזה ופתאום זה התפרץ החוצה בצחוק. הוא לא זוכר כמה עשרות שנים עברו מאז שצחק בפעם האחרונה... הוא אמר שזה בזכות זה שחיטטתי לו בבטן וחיפשתי אצלו את החיוך בכל בוקר. איזה כיף. איש מקסים ועצוב.
בוקר טוב ומחויך לכולם!
|
תגובות אחרונות
-
יוני-ל
בתגובה על דולר/מדד/ריבית/אג"ח/ני"ע - איזה פחד!! עזרה? מישהו?
-
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
-
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
-
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
-
מלכת האמבטיה
בתגובה על כמה שאני התגעגעתי...
-
בונבנירה
בתגובה על הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף?
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מותק שלי
כמה מילים טובות יש לך בשבילי
איזה כיף
מתוקה אחת, תודה על המילים היפות האלה שלך,
את בוחרת אותן נהדר. תמיד.
זה לא נדיר, רוב האנשים שסובבים אותי מלאים בהרבה טוב,
לא הייתי יכולה לישון טוב בלילה אם זה היה אחרת.
תודה מקסימית שכמוך
קראתי שוב.
יש בך המון טוב. אבל אמיתי כזה, שבא מבפנים.
זה יפה. ממש ממש יפה.
בובי,
הנוכחות שלך פה מפארת את הבלוג שלי, בין אם באיחור ובין אם "בזמן"
תודה יפה שלי
אני פה באיחור אופנתי ואופייני...
מתוקה אחת, היה שווה להתאמץ ככה בשש בבוקר. כבשת עוד יעד.
כן - התחושה היא מופלאה, לא חשבתי על זה לעומק הדברים עד שקראתי כאן את התגובות.
מקסים.
תודה!
הזכרת למישהו איך לחייך ולצחוק.
נדמה לי שאין הרבה מחמאות שמשתוות לזו. כמה מעט אנשים יכולים לומר זאת לעצמם.
קחי את המחשבה הזו, ושמרי עליה. מומלץ לעשות בה שימוש תדיר, בייחוד בימים שבהם את מגיעה עם גרבונים לעבודה. משהו בסגנון של: "אולי יש לי רכבת בגרבונים כבר אחרי הפיפי של תשע וחצי, אבל היי - אני הזכרתי למישהו איך לחייך ולצחוק, ועוד למישהו שהיה עגמומי במשך שנים!"
וואו גילוש
תודה
על הפרגון ועל הכוכב
מרגש...
אהבתי...
קבלי כוכב...
גילה
נעמה, את מיוחדת ונהדרת.
קראתי בשטף ובהנאה, לא רציתי שיגמר ...
(כוכב לו היה לי)
גם
גם 
וגם 
טלוש - את משהו את
גם טובת לב, כובשת וגם רזה!!!
זה כבר לא הוגן בעליל!
כן - זה גם כל כך קל...
שלכולנו יהיה סופ"ש מחויך
כמה שזה קלישאתי, אין דבר בריא יותר מחיוך וזה גם חינם. קחי את החיוך הזה אל תוך סוף השבוע ותראי איזה כיף יהיה לך.
וגם דרך אגב, אזהרה, החיוך מדבק!!!
הי תמר!
תודה רבה
יום נפלא לך
וואו אלעזר
תודה לך בכלל!!
בוקר טוב נעמה,
כתוב מקסים וכל כך אמיתי
תמר
מקסים לך החיוך
תודה שהזכרתי לי לחייך
אלעזר
עזבי גן עדן
ה"כאן" שלי הפך יותר טוב
השכנה הזקנה שלי היתה אומרת: "עשית מצווה, מקומך שמור בגן עדן!!!!"
תודה חמודית
הקסמת אותי על הבוקר.