אני לא יכולה לשים את האצבע במדוייק על השנייה שהתחלתי להבין את החיים ואת התנהלות העולם.. הייתי אומרת שזה קרה כשחזרתי מחו"ל .. הייתי בת 21 ורציתי לאכול את העולם.. היו לי חלומות ושאיפות שלא מביישות אף בחורה שחיה בבועה ורודה .. מצד אחד רציתי להיות סופרת - היו לי מלא רעיונות לספרים ורבי מכר .. מצד שני רציתי להיות מעצבת אופנה .. מצד שלשי רציתי להיות ברמנית מצליחה, עורכת דין ... וכן הלאה לפי כל סרט רב מכר שראיתי בחיי. וכך מלאה בעצמי בעיקר חזרתי לחו"ל וירדתי לאילת לעשות מועדפת... הגעתי לבית מלון והתחלתי למלצר .. נכנסתי לבועה של אילת .. עבדתי 12 שעות ביום ויצאתי למסיבות בלילה.. בהפסקות הלכתי לים - שיזוף, בגדים ומסיבות הפכו לשגרת חיי. באילת התברר לי שהקורדינציה שלי לא בשיא ולכן מלצרית - כן, כי יחסי האנוש שלי מפצים על כל טעות , ברמנית - לא כל כך ..

אחרי שמונה חודשים שהרגשתי שהמוח שלי ברמה של כיתה א' והשיחות שלי עם אנשים נסובות על מצב החסה בשטחים נרשמתי ללימודים - אוניברסיטת בר אילן (כי האוניברסיטה נראית כאילו היא בתוך יער ) תקשורת ומדעי המדינה - כן אין לי מושג איך זה קרה ..- הגעתי לאוניברסיטה ושם התפוצצה לי הבועה. במשך השנה למדתי על דברים שלא היה לי שמץ של מושג קלוש שהם קיימים , הקמת המדינה, מנהיגים , פוליטיקה , חוקים - כמו שיעור אזרחות מורחב ומעודכן לפי העיתונים ואמצעי התקשורת. הכרתי גם אנשים שלא ידעתי שקיימים אנשים מסודרים עם תוכנית ושאיפות (גבוהות מאד) שכל פעולה אצלהם מתוקתקת ומחושבת כך שתופיע בדיוק במקום המתאים בקורות החיים, הם דיברו על דברים שגרמו לי לרוץ לספרייה, לעיתונים לאנשים ולשאול שאלות - כדי להכין עבודה על המהפכה החברתית הייתי צריכה לקרוא עליה במשך יומיים ורק אז ירד לי האסימון שהאוהלים שראיתי באילת לא היו שייכים לסודנים !!- צלחתי את השנה בערך, על גחוני , הגעתי לנקודת שבירה. כל יום אחרי הלימודים חזרתי אל המעונות - דירה של שמונה סטודנטיות שתיים בחדר, הסלון מתפרק והמטבח מצחין כל יום כל היום לא משנה כמה ניקינו כל יום מחדש, בהתחלה זו הייתה חוויה. באנו ניקינו את הדירה כיוון שלא באה חברת ניקיון לנקות אחרי הדיירים הקודמים והשאירו לנו את התענוג. הייתה להם סיסמא מאד קליטה - משהו לא טוב לכם , מוצא חן בעיניכם , אל תישארו, אתם יכולים לעזוב- אה , אתם לא ? אז תתמודדו עם התנאים הקיימים.

מיותר לציין שנכנסתי לתקופה אפלה במשך השנה, הייתי כל כך מדוכאת הרגשתי מנוצלת וממש לא עזר לי העובדה שהלימודים שלי נראו כמו מבוא לשפה היפנית , למתקדמים !!

 ואז גיליתי את התשובה..  ------ המשך יבוא -------