השנה החלטנו אני ובעלי לחסוך בקיטנה של הילדים בחופש סוכות, כל שנה רשמנו אותם לקיטנה וגילינו שהם משתעממים שם. במקום ליהנות מזמן איכות בבריכה או בפארק, הם מצאו את עצמם בקיטנות קונספט באדיבות הוריהם החביבים. אני ובעלי חשבנו לתומי שמה שלא היה לנו בתור ילדים – נעניק לילדינו. אז הם הלכו לקיטנת מדעים וקיטנת ריקוד ואחר כך עברו לקיטנת מחשבים וקיטנת קרקס ואומנם צברו חוויות שם, אבל התלוננו שהם רוצים לנוח, שקייטנה זה דבר מעייף.
אז השנה החלטנו שנעשה משמרות, נגייס את כל המשפחה והחברים ואיכשהו נעביר את הימים. בהתחלה זה היה קל, הם ישנו כל הזמן או ראו טלוויזיה,פלייסטיישן, אייפד, קצת נסיעות לבריכה השכונתית אבל מהר מאוד, הם קלטו שכל חבריהם בקייטנה והם...לבד.
אז מי אכל אותה בסוף על ההחלטה הלא נבונה? אנחנו! הרי הם תלו בנו את האשם, התלוננו ולא חשבו לרגע להאשים את עצמם על ההחלטה. הם ילדים, ברור שידינו המכוונת בתור הורים היתה על העליונה, הכוח היה אצלנו ובמקום לעשות את המעשה הנכון, לאכול את הלב על הכסף ולא להתקמצן, היינו צריכים לרשום אותם לקייטנה וליהנות מהנחת והרוגע שיש להם עיסוק ומסגרת. בסוף זה עולה לנו כסף יותר ממה שתכננו, הם רוצים אטרקציות וכל אטרקציה עולה כמו קייטנה קצרה...בפעם הבאה, אל תתנו לילדים לקבוע מה הם עושים בחופש. טוב שנגמרו החגים!
|