0
באמצע אוגוסט לא פשוט להוציא את חולת הטיולים (אותי, למי שלא מכיר) לטיול, החום ובעיקר הלחות מכריעים את הכף לטובת מזגן או החלקה על הקרח נקודת המפגש היתה בשער שכם, אך לאור כמות המשתתפים הרבה (130) והמתח הקל באויר (אולי רק של השוטרים?) כיוון שהיה זה יום שישי האחרון בחודש הרמאדן והמוסלמים חגגו את עיד אל פיטר, החליטה המשטרה לפזר את הקבוצה ושלחה אותנו להכנס לעיר העתיקה דרך השער החדש. לא התוודתי עד ליום הטיול לקיומה של קהילה נוצרית אתיופית בארץ ויצאתי לדרך גילוי ולהרפתקה חדשה. בחגיגיות הלכנו לכיוון המנזר האתיופי ברחוב המנזר האתיופי (כמה מפתיע) ופגשנו בפטריאך האתיופי אשר הגיע מגונדר ונמצא בארץ מזה שלוש שנים ומתכנן להיות פה מספר רב של שנים, איש חביב ומארח נפלא. טיפסנו לגג המנזר וצפיתי בכיפת הסלע מזוית אחרת וייחודית ובתוך המבנה דפדפנו בספר תנ"ך בן 400 שנה. תרמנו סכום צנוע כתודה על הביקור והמשכנו בדרכנו. בדיר אל סולטן פגשנו בסיפור שלמה ומלכת שבא ובנזירים אתיופיים, ונכנסנו לרגע להתפעם מכנסיית הקבר שהיתה בדרכנו ולא ניתן היה לפסוח עליה ללא ביקורון. משם דרך עצירת מנוחה בכיכר ספרא והסבר על תקופת הקיסרים האתיופיים המשכנו וביקרנו בבית הקיסרית טאיתו ברחוב הלני המלכה אשר משרדי קול ישראל ממוקמים בו, ובארמון תאיטו ברחוב אדלר, לבית הבישוף, לקונסוליה האתיופית וקינחנו בכנסיה האתיופית המדהימה ברחוב אתיופיה. לכנסיה הגענו לקראת שעת התפילה ונכחנו גם בזמן התפילה, היופי של הנשים האתיופיות המגיעות להתפלל בטליתות לבנות, האוירה הקסומה בשעת תפילה כל זה השאיר חותם עז. היידעתם כי הנשים מתפללות בחדר המרכזי והגברים בעזרת גברים? וכך, באוירה נינוחה ובעצירה לפלאפל ברחוב הנביאים הגיע עוד טיול מרחיב אופקים, המציג עוד נדבך מנדבכיה הרבים כל כך של ירושלים אל סיומו.
עד הטיול הבא סוזאן
שער שכם
המנזר האתיופי
חצר המנזר
מגג המנזר
גגות העיר העתיקה, שימו לב לדוודים השחורים
המארח שלנו
ציורי קיר במנזר
ישר מהמאפיה
אנשי דת אתיופים
סיפור שלמה ומלכת שבא
בית הקיסרית טאיתו ברחוב הלני המלכה
ארמון המלכה טאיתו
הכנסיה האתיופית ברחוב אתיופיה |