היום קמתי עם כאב ראש שכבר מלווה אותי חודשים

מאז שעברתי לדירה "הזמנית" שנמצאת בבנין רב קומות

הוא בא והולך

בא ומאתמול בחר להישאר

במרכז הראש יושב לו הכאב ועושה אותי קצת הזויה, סחרחורת קלה

כמו סם הזיה

בעיקר לא יכולה לעשות כלום שהוא שם

במרכז הבקרה

בתוכי

התכנסתי לי , הלכתי לישון בבית אחר ובעיקר נתתי ליום לעבור

יום כזה שפתאום מעריכים את הקפה שליד הבית, את עצם ההליכה 

הכול הופך איטי ומחושב והרבה הרבה הערכה והוקרת תודה

היו לי גם היום מחשבות למי אני מורישה את הצבעים שלי , ומה היה קורה לו החיים היו נגמרים פתאום

לא שיש לי חששות מזה .. פשוט גם המחשבה הזו עברה

וכמו בסרטים האלה שהגיבורה מבינה שיש לה שנה לחיות - מקווה שלי קצת יותר

היה לי פתאום הבנה של כמה דברים שכדאי עוד לעשות

שכדאי לא לשכוח , דווקא עם הכאב ראש הזה

ועם זה שבקושי זזה ימינה ושמאלה

הבטחתי לעצמי ללכת לבריכה ולקבוע נוהל שכזה , הבטחתי למצוא יום לציור כדי שלא אשכח

שזה בשבילי בריאות

הבטחתי לתת יותר הזמנות להכיר אדם ולהיות יותר רכה באפשרות להכניס אותו לחיי

כי ככה זה ביום שיש מחשבות שכאלה

הכול נראה כזה מלא אהבה

כאילו סבתא שלי הייתה איתי כל היום ואמרה לי , תנוחי, רוצה תה ? סבתא כזו שסביבה הכול מתמלא אהבה

סבתא כזו הייתה לי והיום הייתה לצידי , מקווה שלא באה לקחת אותי לצד השני

יום כזה עושה אותנו רכים

ומרוצים רק כי קצת פחות כואב עכשיו, רק מזה שזזנו מהמיטה לחצר וחזרה

ובתקווה שאקום מחר בריאה

ואזכור את ההבטחות של היום

העיקר הבריאות

כי רק שחולים מבינים שיש בה הרבה אהבה מהבריאה 

כל האפשרויות שיש לנו

לנשום , לאט לאט

להיות