כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כנפיים

    להתרומם, לראות הכל מלמעלה, ואח"כ לחזור לאדמה

    געגועיי לאוסטרליה

    9 תגובות   יום שלישי, 16/10/12, 20:54

    לפני שנתיים וחצי בערך חזרנו. זה אומר שחלפו כמעט שלוש שנים מאז שהתחלנו לתכנן את הטיול הזה, שנולד באופן ספונטני לגמרי בצהרי יום שישי מנומנמים, ממש קצת אחרי שהתחתנו.

    לי היה חרא בעבודה, לו היה חרא בעבודה, ושנינו תמיד רצינו אוסטרליה, בלי לדעת ממש למה.

    היום אנחנו יודעים :-)

    בכלל התחלנו בניו זילנד.

    היום אני מסתכלת על התמונות, ופייר, ניו זילנד יותר יפה בתמונות.

    אבל כשאני מסתכלת על התמונות מאוסטרליה, הו, אוסטרליה....

    הגענו לטיסה אליה אחרי חודש וחצי בחו"ל, מרגישים לגמרי פזמניקים כמטיילים, משופשפים בנהלי הטיסות, השכרות רכבים, ניווטים ומה לא. אחרי חודש וחצי, וכבר התחלנו להעלות זכרונות.

    "אתה זוכר כשחיכינו לרכבת לנתבג ובכיתי?"

    "זוכרת שכל הזמן התחשמלנו אחד עם השני?"

    "זוכר איך נרדמנו בחמש אחרי הצהריים"?

    "ואיך אני ממרפק אותך ובסוף לא עומד בזה ומתעלף בעצמי?"

    "ואיך קמתי בארבע בלילה וראיתי בלי ווליום סרט בלי תרגום?"

    "זוכרת את סינמה פרדיסו בוואנאקה?"

    "ואת העוגיות המעולות!!"

    "זוכר איך הרבצתי לשלט שאמר ש'רק' עוד חצי קילומטר למסלול?"

    "אפשר לשכוח?"

    זאת היתה הטיסה ביי פאר הכי מעולה שהיתה לי.

    וגם לו, והוא טס המון מהעבודה שהיתה לו פעם.

    מלא מקום לרגליים, מסכים אישיים, ואוסטרליה בעתיד.

    הו, אוסטרליה.

    לפעמים אתה מתחבר למקום מסוים עוד לפני שהיית בו, כאילו יש איזה גורל שמקשר ביניכם ואתה אפילו לא יודע למה. ואז אתה מגיע אליו ומבין.

    אולי זאת סתם אשליה.

    לא אכפת לי, האמת.

    שתהא אוסטרליה האשליה המתוקה שלי.

    איפה שיש המון ירוק. והמון המון המון ים. ובעלי חיים מסתובבים חופשי בין בני האדם בלי לפחד. לטאות ענק, תוכים, קנגורואים, אמואים, קואלות. איפה שיש פארקי קרוואנים ענקיים, מלאים במשפחות נופשות, עם ילדים (!), ועדיין אתה יכול לשמוע את אוושת הגלים ואת הרוח. איפה שיש את המבטא הכי, אבל הכי מדליק שקיים על פני כדור הארץ. איפה שיש אוסטרלים, אנשים שטוב להם בחיים והם מעבירים את הטוב הזה הלאה. לפחות מי שאנחנו פגשנו.

    איפה שנכונו לנו הרפתקאות מכל מיני סוגים. איפה שאנחנו היינו טובים יותר - בריאים יותר, הולכים יותר, סבלניים יותר ופתוחים יותר לעולם הזה ואחד לשני. איפה שהיה לנו טוב. היה גם חרא לעיתים אבל מי זוכר.

    שם החלטנו שזה זמן טוב להביא ביחד ילדים לעולם. ככה טוב היה לנו יחד.

    עכשיו מה שנשאר זה התמונות המתחלפות האלה על שומר המסך שלי. כל פעם אני סוגרת חלון כזה או אחר כי קשה לי לא להסתכל, למרות שראיתי אותם מי יודע כמה פעמים.

    התמונות של האאוטבאק הפתוח, של הים הפתוח, של החיוך שלנו.

    אני חושבת שאני כ"כ מתגעגעת בעיקר כי אני יודעת, שגם אם יום אחד נחזור לאוסטרליה,

    היא אף פעם לא תהיה האוסטרליה הספציפית הזאת שהיא היתה בשבילנו אז.

    זה ממש עצוב לי האמת.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/10/12 20:15:

      צטט: shabat shalom 2012-10-19 05:45:05

      הכתיבה ממצבת זכרון למשהו שקיים. מין פלא נעים כזה. התמונה - נותנת הבזק. הכתיבה - פורשת את הכל הנלווה להבזק. ותדעי לך שחלומות מתגשמים. לא כולם. אבל שווה חלום מתגשם אחד מלא לחלום כלל. רק שזה עניין של סדר עדיפות ומזל עם אשתו או בעלה והילד... (מה שטוב באוסטרליה לעומת החלום שהיא לא בורחת אף פעם...)

      ועוד מעט גם אתה תוכל להתגעגע לאוסטרליה :-)

      ואכן - שווה חלום מתגשם אחד מלא לחלום כלל

       

        19/10/12 05:45:
      הכתיבה ממצבת זכרון למשהו שקיים. מין פלא נעים כזה. התמונה - נותנת הבזק. הכתיבה - פורשת את הכל הנלווה להבזק. ותדעי לך שחלומות מתגשמים. לא כולם. אבל שווה חלום מתגשם אחד מלא לחלום כלל. רק שזה עניין של סדר עדיפות ומזל עם אשתו או בעלה והילד... (מה שטוב באוסטרליה לעומת החלום שהיא לא בורחת אף פעם...)
        18/10/12 20:08:

      צטט: gal yam 2012-10-18 11:16:20

      איזה קטע - גם אני נסעתי עם אשתי לירח דבש בניו-זילנד אוסטרליה וגם אנחנו מקווים לחזור לשם יום אחד. אני בטוח שלמרות שהחוויה לא תהיה כמו החוויה הראשונית או זוגית היא תהיה לא פחות חווייתית או הרפתקאתית... בעיקר ויהיו לנו שותפים בדמות ילדנו... :)

      באמת קטע! צוחק

      מישהו צריך להגיד לאישתך איזה מזל יש לה,

      שבעלה חושב שיכול להיות אפילו עוד יותר טוב מאז

       

        18/10/12 11:16:
      איזה קטע - גם אני נסעתי עם אשתי לירח דבש בניו-זילנד אוסטרליה וגם אנחנו מקווים לחזור לשם יום אחד. אני בטוח שלמרות שהחוויה לא תהיה כמו החוויה הראשונית או זוגית היא תהיה לא פחות חווייתית או הרפתקאתית... בעיקר ויהיו לנו שותפים בדמות ילדנו... :)
        17/10/12 15:39:

      צטט: איציקברטשניידר 2012-10-17 14:22:23

      לא רוצה לקלקל לך אבל כרגע אני חי באוסטרליה, ומחכה רק לרגע לשוב ארצה, ומה שרואים בטיול לא רואים את חיי היום יום, ובהחלט לאוסטרליה יש גם צדדים חיוביים, ואת הרעים נשאיר בצד כרגע.

       

      ברור לי לגמרי. בגלל זה כתבתי, שתהא לי אוסטרליה אשליה מתוקה :-)

      בכל מקרה לא מדובר רק על אוסטרליה, אלא על איך אני הייתי כשהיינו שם..

      עדיין זה מדהים אותי שמישהו ירצה לעבור לארץ מאוסטרליה!

        17/10/12 14:22:

      לא רוצה לקלקל לך אבל כרגע אני חי באוסטרליה, ומחכה רק לרגע לשוב ארצה, ומה שרואים בטיול לא רואים את חיי היום יום, ובהחלט לאוסטרליה יש גם צדדים חיוביים, ואת הרעים נשאיר בצד כרגע.

        17/10/12 10:53:
      מתברר שיש רווחים גם לכתיבה הנושנה ולא הבלוגית... לא נורא. בקריאה הרווחים נוצרים בעצמם. :)
        17/10/12 08:43:
      אז קדימה קדימה!! לכתוב ומיד :-) אגב, בפוסט המקורי יש רווחים במקומות המיועדים - ומשום מה כשאני עושה שלח זה שולח את הפוסט בלי שום רווח, כל דחוס כזה, לא כמו שרציתי...
        16/10/12 21:51:
      איזה יופי. מה שטוב זה שיש לך את זה בזכרון. בראש. ועכשיו גם בכתיבה. האמת שזה המון. פעם ראשונה שיש לי חשק לכתוב, כי אני רואה שיש בזה כוח, זה נותן הווה לעבר.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ל.י
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין