כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    שחור בעיניים

    76 תגובות   יום שלישי, 16/10/12, 22:44

    ''

    שחור בעיניים

     

    לפעמים יש מצבים שעוברים, שבמבט לאחור יכולים בקלות להיראות כ"סרט", קומדיה, או מערכון בסגנון הגשש וקישון ז"ל הבלתי נשכח. בפלש בק לאחור, נזכרתי (הכול בגלל תגובתה של איריס20 כאן לפוסט אחר שלי) בטיול הראשון (אחד מרבים) שרגלי ונפשי נחתו ביבשת המופלאה אפריקה (לא חשוב איזו מדינה לעניין), חטפתי הלם שחבל"ז, נהיה לי תרתי משמע שחור בעיניים.

    אני רק מתארת את עצמי איך הייתי נראית בטח משהו בדומה לקרמר מסיינפלד בקטע הנוכחי.

     

    ''
     

     

    הקבוצה יורדת מהמטוס, אך עדיין לא, בשדה התעופה זה פחות מורגש....בכלל שדות תעופה באפריקה גם בערים גדולות נראים לפעמים כמו אצלנו מנחת מטוסים. עוזבים את שדה התעופה, יוצאים החוצה לרחוב, להמון שוקק החיים, ואז – אז זה קורה:

    ''

    ההלם מכה בך כסוג של נבוט בראש, בתודעה, ונהיה לך שחור בעיניים, תרתי משמע:

    ההמון כולו כגוש ענק שחור, נמצא, הולך, ובא לפניך, אין אדם לבן אחד ברחוב, מלבדך והקבוצה, ואתה לא מאמין ומרגיש שאתה בסרט בדיוני.

    אני מרגישה שההלם גדול ממני, ומכה בכל החושים, ומסתכלת אחורה לראות אם הקבוצה שם (ואיזה צבע הם), אולי משהו התקלקל לי בעיניים.

    לא, אני רואה טוב, כולם שחורים, הגענו לאפריקה.

     

     ''

    די צחקתי על עצמי בלב למרות ההלם ואי הנוחות, ומה חשבתי לעצמי? שיהיו סינים צהבהבי עור?

    מה שלא מצחיק שנוחתת עלי ההארה שאינני מבדילה בין האנשים, בין תווי פנים של אחד מהשני, כולם שחור, ושחור זה שחור וזהו, אפשר לקבל סחרחורת. תודה לאל שהם מתלבשים אחרת, ולנשים תסרוקות שונות כל אחת מוזרה ואקזוטית מהשנייה.

    מה יהיה אני תמהה ביני לבין עצמי?

     

    ההלם פג לאט, מבלי שתרגיש, והוא אינו רק מהכתם השחור הענקי, אלא ממכלול דברים: המראות, הקולות, הריחות השונים – עולם אחר, מדהים, עוצמתי - לכל החושים.

     

    לי לוקח תמיד קצת יותר זמן להסתגל, אבל מה – אני עושה את זה יסודי שחבל"ז. המדריך צוחק, כי מסתבר שבכל טיול (גם בבאים) תמיד בימים הראשונים אני בהלם: לא מדברת, מתסכלת בעיני ענק סביב ולא מוציאה מילה, ולא מצלמת, הלם, אפאתית לחתולין, אח"כ אני מתרגלת.

    אותו דבר קורה לי בהפוכה, קשה לי יותר מכולם להסתגל לזה שעוזבים וחוזרים. כשאני נוחתת בחזרה אני מסתנוורת ושוב בהלם מזה שכולם כאן לבנבנים כאלה, השם ישמור איזה חיוורון וחוסר צבע, רחמנות.

     ''

    בכל טיול נוסף שבא אח"כ הטמעתי יותר ויותר את ההבדלים, הבחנתי בפנים ובנופים השונים של הארצות, סגנונות הלבוש ועבודות היד.

    הדוגמא הטובה ביותר הייתה לגבי ה"קניות", מזכרות, ועבודות יד שהתעמקה בכל פעם.

    בטיול הראשון חזרתי קורסת תחת עם מטען חורג, גם במראה וגם במשקל ו- 4 תיקי ומזוודות ענק (עמוסי מתנות, מזכרות וכדומה), שקברו אותי תחתיהם בצורה קצת מצחיקה, וזה חוץ מכל מיני דברים גדולים שנתלו מכל צדדי כי לא נכנסו למזוודות.

    בטיול החמישי שאני כולי תקווה שלא אחרון, חזרתי עם אותה מזוודה שיצאתי, ועבודות היד שהבאתי היו מעטות אך אותנתיות אמיתיות ואיכותיות שחבל"ז, עד היום אני זוכרת בדיוק את סיפור הקנייה של כל אחד מהם ואיך זה היה.

     

    הרבה לימדה ושינתה בי היבשת. בגדול - מי שנשבה בקסמה ולומד לאהבה, כי אי אפשר הרי להישאר אדיש או שאוהבים או שלא, מבין שפרימיטיביות, ניקיון, חוכמה, ו"נאורות" אינם בדיוק מה שחשב קודם, או נחלת "האדם המודרני" בכלל, ופעמים רבות הוא מרכין את ראשו בבושה, כמו שקרה לי.

     

    כשאני נזכרת איך אחרי כמה דקות קלט אצלי מקומי בקמרון שהיה "אחרי כמה בירות" את אשר לא הבחינו אנשים שחיו אתי חודש שלם, איך שחשבנו שמקומיים פחות נקיים מאתנו בשל מקלחת שהקפדנו כישראלים לעשות בקנאות, או שאנו הומאניים יותר בשל מנהג אחד שלהם שנראה מזעזע – אני מבינה שיש לי, לנו, עוד הרבה מה ללמוד בתחומים רבים.

     ''

    ''מקומי בקמרון התחיל לדבר אתי פתאום, כשישבנו כולנו יחד עם מקומיים בבית מרזח מקומי. הוא ראה היטב שהקבוצה דוברת כולה אנגלית. לא הייתה לו דרך לדעת שאני היחידה שדוברת גם צרפתית, אך איכשהו הוא ידע וכך דיברנו שנינו בסתר מבלי שאף אחד לא הבין ולו מילה אחת.

     

    ''עובדי בית הארחה מקומי במקום פסטורלי שמזכיר נופי ירח, בעיירה רומסיקי rumsiki  בקמרון, הבינו איכשהו שיצאתי למרפסת של בית ההארחה שישנו בו כי הייתי עצובה מאד ורציתי להיות לבד (זה היה מיד אחרי מות כלבי האהוב הראשון הוא נפטר בדיוק לפני הטיול וכבר לא יכולתי לבטלו), הם אלה ששמרו, כך הבנתי בדיעבד, שלא יפריעו לי, ואמרו למדריך היכן אני. ואני התפלאתי שאף אחד לא מחפש אותי....

     

    ''המדריך המקומי שבא בדחילו ורחימו אל המדריך שלנו להתלונן שהקבוצה אינה נקייה. מסתבר שחברי הקבוצה אינם קוברים עמוק מספיק את נייר הטואלט בו הם משתמשים, ולהתלונן שאנו במקלחות שלנו לוקחים את המים של חיות הבר.....העיקר אנו מתסכלים עליהם מגבוה קצת בעניין הניקיון.

     

    אפילו השוד הקטן וההזוי שנפלתי לו קורבן ביוהנסבורג בירת דרא"פ, כמה טיולים אח"כ, בשל אי זהירותי וערנותי שלי, אחרי 22 שעות טיסה רצופות,  לא מכהה אהבה זו כהוא זה. איך נהג אבי האהוב ז"ל לומר? "שומר פתאים השם"....

     

    אוי כמה שאני מתגעגעת ושמודעת שאפריקה של אז בזמן הנסיעות שלי, אינה אפריקה של היום, ולא של עוד שבוע, וכמה חבל שלא. עד היום אינני מבינה פשרה של הסיבה בשלה נקשרה נפשי (וזה מאז קטנות) ליבשת, יותר מאשר לארצות רבות ויפות.

     

    החיים מסתבר אינם תמיד ניתנים להסברה, מה שחושבים ומרגישים יכול בקלות להשתנות בין אם אתה רוצה בכך או לא, צריך לדעת לקבל מה שהבטן אומרת, והבטן אצלי תמיד נושאת עיניה לשם, לאפריקה.

     

    ''

     

    פוסטים קודמים שלי שדי מתקשרים לי בראש לאותו נושא כאן  וכאן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (76)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      שינוי , או הצורך לשנות, הוא התעוררות של הנשמה. שינוי הוא נתינה לעולם. אם נקבץ את כל השינויים של כולם, ניצור עולם טוב יותר. תודה לפוסט החשוב הזה.
        22/10/12 21:16:

      צטט: yonbir 2012-10-21 20:09:42

      גם אני מרגיש את ההלם ופער התרבויות בחזרה לארץ, יותר מאשר ביציאה לחו"ל

      זה דווקא לא קורה לי בהפוך, לחזור הביתה אני תמיד מרגישה רווחה, בטוחה, בבית. אפילו שזה פחות טוב לפעמים מבחינה אוביקטיבית, זה תמיד נשאר הבית. חיוך

        22/10/12 21:14:

      צטט: סטאר* 2012-10-20 22:41:54

      ביבשת הזאת עדיין לא בקרתי ...אבל גם אצלי הבטן רוצה לראות

      תמיד תשמעי לבטן, היא האמת, היא הקובעת.  מגניב

        22/10/12 21:11:

      צטט: פרח יפה 2012-10-20 06:41:22

      מאד מענינת כתיבתך בה את משלבת אסוציאציות ותמונות ולקרוא על קמרון מאד מעשיר למי שלא טיילה מעולם במקום .

      תודה רבה אורחת, מוזמנת לקרוא פוסטים קודמים על אפריקה, ובכלל להישאר. 

      ''

        22/10/12 21:09:

      צטט: ארזעמירן 2012-10-20 01:35:26

      הלם תרבות הוא נקודת התחלה מצוינת להכרה ולמידה. אחרי זמן פתאום מתחילים לזהות את הפרט הבודד בין כל אלה שנראים במבט ראשון בדיוק אותו דבר.

      כרגיל ארז שם את האצבע בדיוק על הנקודה, כמו רופא דיאגנוזיסט מעולה. הלם תרבות. 

      תודה ארז

      ''

        22/10/12 21:07:

      צטט: עמיתטיברמן 2012-10-20 00:24:56

      אני רוצה לכתוב תגובה, אבל מרגישה שיותר מדי מילים שעושות אנליזה יהיו זילות של הטקסט המשובח הזה. התרגשתי. וזהו!

       

      תודה רבה חברה יקרה. עדיין אשמח לקבל תגובה, מהלב, בלי לחשוב. לא מוותרת לך.....

      ''

        22/10/12 20:35:

      צטט: הראלה ישי-שדכנית 2012-10-19 14:25:13

      את גדולה.. נהנתי לקרוא! שבת שלום (:

      אני דווקא די קטנת מידות, בצבא קראו לי "מחזיק מפתחות", לימים למדתי לנצל גם זאת לטובתי.

      כשלא רציתי למשל לישון בחדר תורן בו לא ידעתי מי וכמה ישנו לפני עם אותם מצעים, חיברתי שני שולחנות והלכתי לישון.

      כשרציתי להתחבא התקפלתי לי על הכסא, כיסיתי את כולי בדובון של אחד הגברים בחדר והלכתי לישון....ועוד ועוד....

      מיום ליום אני מעריכה זאת יותר ויותר. 

      הייתה לי תמונה חמודה נורא, השד יודע איפה תקעתי אותה.

        22/10/12 20:29:

      צטט: דוקטורלאה 2012-10-19 09:16:53

      תודה על ההמלצה לנסוע ליבשת השחורה. נשאיר זאת לדור הבא. (אנחנו רתוקים למולדת מגיל 30 לערך, בשל מצב בריאותו של בן-זוגי).

       

      מאחלת לשניכם בריאות, נחת, ואריכות ימים. תטיילו בינתיים דרך וידאו וסרטים  קריצה

        22/10/12 20:27:

      צטט: לוחש לסירים 2012-10-19 09:01:29

      לצערנו אפריקה האמיתית הולכת ונעלמת.

      בהחלט, לכן אני מתחלקת בחוויות ומעודדת אחרים לחוות זאת. את כוונתי הבנת היטב, אפריקה האמיתית, לא המתויירת כמו דרא"פ או קניה, זה כבר הכל יותר מדי מתוייר.  הסנני

        22/10/12 20:25:

      צטט: גליתוש. 2012-10-19 01:00:22

      את עושה חשק ליסוע לשם, כמה אהבה יש לך לאפריקה.

      אהבה ומשיכה אדירים, אולי משהו מעבר, לא יודעת מאיפה ולמה. חיוך

        22/10/12 20:24:

      צטט: amii 2012-10-18 20:09:28

      לי זה קרה במזרח אסיה ובמיוחד בהודו

      יאללה שלכם, אני צריכה להוציא את הסיפורים מכם במושכות?

      ''

      ספר, שתף בחוויות, אני מאד מאד אשמח לשמוע, ולחוות אותן שוב יחד אתך, כי להודו אינני רואה את עצמי נוסעת.

      לכל מקום גם אם יגיע מצב שאוכל לנסוע - זה יהיה "דרך אפריקה". 

        22/10/12 18:25:

      צטט: רומפיפיה 2012-10-18 14:46:16

      גם אני רוצה לאפריקה..

      ועד שקראתי את הפוסט שלך

      אפילו לא חשבתי על כך...

       

      תזדרזי, היא לא תשאר לעולם כך, ואת בגיל שבהחלט יכולה לנסוע עם קבוצה שסגנונה מתאים לך. יאללה....רק דיר באלאק תהיי מודעת לזה שאו שאת מקללת אותי אח"כ ותוך כדי יום וליל או שאת חוזרת ונופלת על צווארי בתודה ונשיקות מהחוויות. אין באמצע.לשון בחוץ

        21/10/12 22:31:

      צטט: למדנית 2012-10-18 11:28:21

      תודה על הפוסט המרתק! אפריקה היא טרה אינקוגניטה עבורי. בשנים האחרונות התחלתי להתעניין בספרות אפריקאית.

       

      ראית את הסרט שוקולה? בצרפתית....סרט לא קל ומעביר משהו מהלך הרוחות שם,

        21/10/12 20:09:
      גם אני מרגיש את ההלם ופער התרבויות בחזרה לארץ, יותר מאשר ביציאה לחו"ל
        21/10/12 19:22:

      צטט: judi.m 2012-10-18 09:24:51

      ולהבדיל, כשאני נוחתת בירושלים, גם לי לוקח זמן עד שאני מתרגלת לכל ה'שחורים'. כל פעם מחדש!
      שלא לדבר על החויה של צפיה בהלוויה של רב - אלפי תאומים זהים נעים ברחוב...

      את צודקת בהחלט. הרגשתי זאת בחתונה בזמנו של בת דודתי, אבל אין מה להשוות, זה באמת מורגש במלוא עוצמתו בהלוויה של רב.

      הרגשה דומה.

      נחשי מתי למרות ההלם הרגשתי מחוברת יותר ? 

       

      כל כך כל מתגעגעת בכל עצב וחלק בנפשי וגופי

       

      ''

        21/10/12 19:12:

      צטט: ~בועז22~ 2012-10-18 08:45:05

      אוי, כמה צודק אורי שהגיב לפניי. יבשת ענק הכורעת עדיין תחת משטרים מקומיים אכולי שחיתות, מורשת משלטון קודם קולוניאלי, יבשה כה מופלאה ויפה, עשירה בתרבות וטבע, שעדיין אינה פוסעת טוב דיה כדי לתפוס את מקומה הראוי בין אומות העולם.

      יבשת מופלאה, והלוואי ולא הייתה משתנה, ולא עוברת את מה שעברה בתקופות האחרונות ונגזלת ונשדדת כך.  

      ''

        21/10/12 19:10:

      צטט: אורי זמיר 2012-10-18 07:42:31

      אויי אפריקה אפריקה....קורבן מסכן ומוכה של שנים של קולוניאליזם חסר רחמים שהשאיר אחריו יבשת מצולקת, חסרת יכולת עצמאות ומשילות הנאנקת תחת משא שליטיה הביריונים וחסרי המוסר הרוקדים עדין ברובם לחלילן של מדינות אחרות

      כן. יבשת מצולקת. אני עדיין זוכרת את הסיפורים של שכנה שלי ז"ל שהייתה משכבת הקולוניאליזם שם שעזבה לכאן. הסיפורים וההתייחסות שלה היו לפעמים מעלים לי חיוך לפעמים מחניקים תמיהה ורוגז. 

        21/10/12 19:08:

      צטט: אור 2012 2012-10-18 07:38:31

      מאד מענינת הגישה שלך לי זה קרה לפני ארבעים שנה שנחתתי בניויורק וראיתי בפעם הראשונה איש שחור

      מה, אף פעם לא ראית איש שחור? בניו יורק אבל לא כולם שחורים שם זה די מעורב לא?

      מעניין איך היית מגיבה לו היית יוצאת משדה התעופה וכולם ללא יוצא מהכלל מלבדך היו שחורים.

      אני שלושה ימים לא הצאתי הגה מהפה. 

      ''

        21/10/12 19:03:

      צטט: muliofir 2012-10-18 07:07:59

      אור בעיניים - כותבת יפה תענוג לקרוא

      '' 

        21/10/12 19:01:

      צטט: shabat shalom 2012-10-18 06:35:51

      האהבה לאפריקה היא כמו האהבה לחיות. האהבה לחרי הזכויות.

      לא חושבת,זו אהבה מסוג אחר בכלל, לא בטוחה שאהבה, וגם לא לתושבי אפריקה, אלא ליבשת עצמה המכלול שלה, יותר נהייה וגעגוע של הנפש, צמא ומשיכה איןסופיים. לבעלי חיים מעורבת באהבה האדירה גם חמלה.

      ממש לא אותו דבר. 

       

      ''

        21/10/12 18:58:

      צטט: עופר בר 2012-10-17 23:42:25

      תודה רבה עופר, אם אינני טועה זו מוסיקה מאפריקה, אבל לא אופניית לה נכון?

       

        20/10/12 22:41:
      ביבשת הזאת עדיין לא בקרתי ...אבל גם אצלי הבטן רוצה לראות
        20/10/12 20:54:

      צטט: bonbonyetta 2012-10-20 19:15:17

      צטט: תודנה 2012-10-17 22:40:13

      הייתי פעם אחת באפריקה והופתעתי מאוד. לטובה. הרבה יותר ירוקה משחשבתי, אנשים עדינים.
      הייתי בטנזניה וזנזיבר.
      בטנזניה כל הגברים קירחים והנשים עם צמות או משהו בסגנון.
      מה שעוד הפתיע אותי שלגברים שם יש תווי פנים עדינים מאוד, אף קטן/נורמלי ועצמות לחיים גבוהות.
      ויש  כמובן את העוני הגדול מאוד ודרך החיים השונה.
      מקום מרתק. בטוח שאחזור שוב.

      רציתי לצרף תמונה אבל כבר חיסלתי את המכסה החודשית שלי...

      ומי כמוני מבינה כמה קשה לחזור.. :)

      אכן יש שוני בתווי הפנים של האנשים בארצות ואזורים שונים באפריקה. כמו בכל מקום אני משערת.

      טנזניה היא אחת הארצות שלא הייתי וגם לא בזנזיבר.

      הבנתי שזנזיבר היא למעשה חלק מטנזניה.

      יש עוד המון מה לראות, אין מה לדבר.

      אמתין בקוצר רוח לתמונה שלך כשהמכסה שלך תאפשר זאת

      תודה 

      ''

       

      אכן זנזיבר היא בטנזניה. המכסה השתחררה אז הוספתי גלריה כמדגם מהספארי בטנזניה. מוזמנת.

      http://cafe.themarker.com/gallery/549136/

        20/10/12 19:15:

      צטט: תודנה 2012-10-17 22:40:13

      הייתי פעם אחת באפריקה והופתעתי מאוד. לטובה. הרבה יותר ירוקה משחשבתי, אנשים עדינים.
      הייתי בטנזניה וזנזיבר.
      בטנזניה כל הגברים קירחים והנשים עם צמות או משהו בסגנון.
      מה שעוד הפתיע אותי שלגברים שם יש תווי פנים עדינים מאוד, אף קטן/נורמלי ועצמות לחיים גבוהות.
      ויש  כמובן את העוני הגדול מאוד ודרך החיים השונה.
      מקום מרתק. בטוח שאחזור שוב.

      רציתי לצרף תמונה אבל כבר חיסלתי את המכסה החודשית שלי...

      ומי כמוני מבינה כמה קשה לחזור.. :)

      אכן יש שוני בתווי הפנים של האנשים בארצות ואזורים שונים באפריקה. כמו בכל מקום אני משערת.

      טנזניה היא אחת הארצות שלא הייתי וגם לא בזנזיבר.

      הבנתי שזנזיבר היא למעשה חלק מטנזניה.

      יש עוד המון מה לראות, אין מה לדבר.

      אמתין בקוצר רוח לתמונה שלך כשהמכסה שלך תאפשר זאת

      תודה 

      ''

        20/10/12 19:08:

      צטט: באבא יאגה 2012-10-17 21:08:38

      גם אני אוהבת את אפריקה. רציתי להעביר לך סרטון נפלא מעמק האומו . לצערי לא הצחלתי

      נסי למצוא אותו ביו טיוב, כמעט כל דבר נמצא שם, ולהעביר אלי את הלינק.

      אשמח 

        20/10/12 19:07:

      צטט: מוטיש_ 2012-10-17 19:47:22

      בהודו הרגשתי את הפער הזה, כשיצאת להמולת הרחוב משדה התעופה בדלהי. הכל ניראה לי כמו לקוח מסרט.

      כן, הטבת לחוש את ההרגשה שלי בקטע הזה. הזוי כזה הא? חיוך

        20/10/12 19:06:

      צטט: א ח א ב 2012-10-17 19:21:41

      black is butiful ?

      היופי הוא בפנים בנשמה של הדברים, ויכול להיות בדברים רבים 

        20/10/12 19:04:

      צטט: cleopatra9 2012-10-17 13:33:32

      בונבוניטה, תודה לך, עשית לי חזרה בזמן, גם לי יש זכרונות מאפריקה השחורה והיפה.

      יא, איזה קמצנית, אז למה את לא מספרת ? בבקשה ספרי, אני רוצה לשמוע 

      ''

        20/10/12 18:55:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-10-17 12:39:07

      זוכרת את סיפורייך ומאחלת לך טיול נוסף לחדש לותיקיםחיוך

      אבל באמת שנהניתי לקרוא גם הפעם!!!

      תודה. אם כך מבטיחה שלא תהני לקרוא תגידי לי? לשון בחוץ

        20/10/12 11:26:
      מעניין לקרוא. חן חן על השיתוף :-)
        20/10/12 07:18:
      פוסט מעניין עם הומור, תודה *
        20/10/12 07:18:
      פוסט מעניין עם הומור, תודה *
        20/10/12 07:06:
      *********************************
        20/10/12 06:41:
      מאד מענינת כתיבתך בה את משלבת אסוציאציות ותמונות ולקרוא על קמרון מאד מעשיר למי שלא טיילה מעולם במקום .
        20/10/12 01:35:
      הלם תרבות הוא נקודת התחלה מצוינת להכרה ולמידה. אחרי זמן פתאום מתחילים לזהות את הפרט הבודד בין כל אלה שנראים במבט ראשון בדיוק אותו דבר.
        20/10/12 00:24:
      אני רוצה לכתוב תגובה, אבל מרגישה שיותר מדי מילים שעושות אנליזה יהיו זילות של הטקסט המשובח הזה. התרגשתי. וזהו!
        19/10/12 19:36:

      צטט: debie30 2012-10-17 13:25:05

      בונבוניטה, העברת היטב את החוויה של אפריקה, כשהתבוננתי בתמונה הראשונה שהעלית, ראיתי שלל צבעים מאוד ססגוני, דווקא השחור נבלע, אולי במציאות זה שונה.

      ודאי ששונה במציאות אין תמיד כל כך הרבה צבעים, וזו הרי תמונה שהבאתי מהרשת לא ממש מאותו מצב. תאמיני לי שמה שאת רואה זה כתם שחור ענק בהתחלה. חיוך

      את גדולה.. נהנתי לקרוא! שבת שלום (:
        19/10/12 09:19:

      צטט: דליהו 2012-10-17 10:53:31

      זה נראה כמו חויה יחודית שאין דומה לה.כתוב ברכות ובנועם נהנתי לקרוא.:} תודה.:}

      תודה. ראי תגובה קודמת, ממליצה ללכת אחורה בפוסטים כי כתבתי די הרבה מחוויות הטיולים באפריקה. 

       

      זה אחד המקומות המיוחדים ביותר שהייתי וונקרא רמסיקי, הוא בקמרון

       

      ''

       

      ''

        19/10/12 09:16:

      צטט: bonbonyetta 2012-10-19 09:14:34

      צטט: אסתי הורן 2012-10-17 09:46:39

      אשמח לשמוע עוד על אפריקה, על השוני ועל הדמיון למה שאנחנו מכירים...

       

      זה אינו הפוסט הראשון שלי על אפריקה, כתבתי על היבשת די הרבה את מוזמנת בהחלט לקחת רוורס ולמצוא אותם, אני בטוחה שתהני מאד. אעשה זאת בכייף

      ''

        19/10/12 09:16:
      תודה על ההמלצה לנסוע ליבשת השחורה. נשאיר זאת לדור הבא. (אנחנו רתוקים למולדת מגיל 30 לערך, בשל מצב בריאותו של בן-זוגי).
        19/10/12 09:14:

      צטט: אסתי הורן 2012-10-17 09:46:39

      אשמח לשמוע עוד על אפריקה, על השוני ועל הדמיון למה שאנחנו מכירים...

       

      זה אינו הפוסט הראשון שלי על אפריקה, כתבתי על היבשת די הרבה את מוזמנת בהחלט לקחת רוורס ולמצוא אותם, אני בטוחה שתהני מאד.

      ''

        19/10/12 09:11:

      צטט: מרב 1956 2012-10-17 08:16:49

      הצלחת להעביר את אהבתך דרך המילים.

      תודה

      תודה רבה, זו אחת התגובות הטובות ביותר שקיבלתי על הכתיבה שלי. תודה רבה, זו היתה הכוונה ואם הצלחתי, דייני. 

      ''

        19/10/12 09:08:

      צטט: דוקטורלאה 2012-10-17 07:20:05

      תודה על סקירה מעניינת על ביקור ביבשת שונה ומיוחדת.

       

      וואהו דוקטורלאה, ראשונה להגיב.

      את יודעת יש טיולים לאפריקה מותאמים לכל הגילאים, ולמעשה אחד הטיולים שהייתי היה רוב לגיל הזהב, מזל שהיו גם כמה חברה צעירים. כדאי, בטיול מאורגן מארגנים שזה אפשרי, לא קשה במיוחד, וגם די טיול מפונק יחסית, ללא לינה בשטח וכאלה. כדאי בהחלט לא להפסיד. אפריקה לא תישאר לנו ככה תמיד, ממליצה.

      ''

        19/10/12 09:01:
      לצערנו אפריקה האמיתית הולכת ונעלמת.
        19/10/12 01:00:
      את עושה חשק ליסוע לשם, כמה אהבה יש לך לאפריקה.
        18/10/12 22:07:
      בונבוניטה,פתחת לי את התאבון.יום יבוא...
        18/10/12 21:59:
      כל כך מבינה אותך רק שלי זה קרה במזרח אסיה בעיקר בפליפינים ובבורמה
        18/10/12 20:09:
      לי זה קרה במזרח אסיה ובמיוחד בהודו
        18/10/12 14:46:

      גם אני רוצה לאפריקה..

      ועד שקראתי את הפוסט שלך

      אפילו לא חשבתי על כך...

      פוסט מעניין כתמיד והקטע מסיינפלד משעשע בכל פעם.
        18/10/12 11:28:
      תודה על הפוסט המרתק! אפריקה היא טרה אינקוגניטה עבורי. בשנים האחרונות התחלתי להתעניין בספרות אפריקאית.
        18/10/12 09:24:

      ולהבדיל, כשאני נוחתת בירושלים, גם לי לוקח זמן עד שאני מתרגלת לכל ה'שחורים'. כל פעם מחדש!
      שלא לדבר על החויה של צפיה בהלוויה של רב - אלפי תאומים זהים נעים ברחוב...

        18/10/12 08:45:
      אוי, כמה צודק אורי שהגיב לפניי. יבשת ענק הכורעת עדיין תחת משטרים מקומיים אכולי שחיתות, מורשת משלטון קודם קולוניאלי, יבשה כה מופלאה ויפה, עשירה בתרבות וטבע, שעדיין אינה פוסעת טוב דיה כדי לתפוס את מקומה הראוי בין אומות העולם.
        18/10/12 07:42:
      אויי אפריקה אפריקה....קורבן מסכן ומוכה של שנים של קולוניאליזם חסר רחמים שהשאיר אחריו יבשת מצולקת, חסרת יכולת עצמאות ומשילות הנאנקת תחת משא שליטיה הביריונים וחסרי המוסר הרוקדים עדין ברובם לחלילן של מדינות אחרות
        18/10/12 07:38:
      מאד מענינת הגישה שלך לי זה קרה לפני ארבעים שנה שנחתתי בניויורק וראיתי בפעם הראשונה איש שחור
        18/10/12 07:07:
      אור בעיניים - כותבת יפה תענוג לקרוא
        18/10/12 06:35:
      האהבה לאפריקה היא כמו האהבה לחיות. האהבה לחרי הזכויות.
        17/10/12 23:42:

      ''

        17/10/12 22:48:
      מרתק! עושה חשק לבקר שם
        17/10/12 22:40:

      הייתי פעם אחת באפריקה והופתעתי מאוד. לטובה. הרבה יותר ירוקה משחשבתי, אנשים עדינים.
      הייתי בטנזניה וזנזיבר.
      בטנזניה כל הגברים קירחים והנשים עם צמות או משהו בסגנון.
      מה שעוד הפתיע אותי שלגברים שם יש תווי פנים עדינים מאוד, אף קטן/נורמלי ועצמות לחיים גבוהות.
      ויש  כמובן את העוני הגדול מאוד ודרך החיים השונה.
      מקום מרתק. בטוח שאחזור שוב.

      רציתי לצרף תמונה אבל כבר חיסלתי את המכסה החודשית שלי...

      ומי כמוני מבינה כמה קשה לחזור.. :)

        17/10/12 21:08:
      גם אני אוהבת את אפריקה. רציתי להעביר לך סרטון נפלא מעמק האומו . לצערי לא הצחלתי
        17/10/12 20:27:
      אהבתי את התיאורים על השונות שבתפיסת החיים..
        17/10/12 19:47:
      בהודו הרגשתי את הפער הזה, כשיצאת להמולת הרחוב משדה התעופה בדלהי. הכל ניראה לי כמו לקוח מסרט.
        17/10/12 19:38:
      יופי של פוסט, מושקע וכתוב לעניין
        17/10/12 19:24:
      תודה על שיתופך הנפלא. המשך טיולים מהנים ויפים צחיתוש
        17/10/12 19:21:
      black is butiful ?
        17/10/12 18:44:
      מקסים.
        17/10/12 14:02:
      נהדר. אפריקה זה עולם שלא נחשפתי אליו. בינתיים "מתאמן" על המזרח הרחוק...
        17/10/12 13:33:
      בונבוניטה, תודה לך, עשית לי חזרה בזמן, גם לי יש זכרונות מאפריקה השחורה והיפה.
        17/10/12 13:25:
      בונבוניטה, העברת היטב את החוויה של אפריקה, כשהתבוננתי בתמונה הראשונה שהעלית, ראיתי שלל צבעים מאוד ססגוני, דווקא השחור נבלע, אולי במציאות זה שונה.
        17/10/12 12:39:

      זוכרת את סיפורייך ומאחלת לך טיול נוסף לחדש לותיקיםחיוך

      אבל באמת שנהניתי לקרוא גם הפעם!!!

        17/10/12 10:53:
      זה נראה כמו חויה יחודית שאין דומה לה.כתוב ברכות ובנועם נהנתי לקרוא.:} תודה.:}
        17/10/12 09:46:
      אשמח לשמוע עוד על אפריקה, על השוני ועל הדמיון למה שאנחנו מכירים...
        17/10/12 08:16:

      הצלחת להעביר את אהבתך דרך המילים.

      תודה

        17/10/12 07:20:
      תודה על סקירה מעניינת על ביקור ביבשת שונה ומיוחדת.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין