כי כשמצאתי אותך.../יעל פריאל
כי כשמצאתי אותך/יעל פריאל
כי כשמצאתי אותך כל התהיות התאדו מאליהן, אחת, אחת.
כי כשמצאתי אותך כל הוודאויות ששטו בתוכי, תרות אחר משמעות- הפכו להיות.
כי כשמצאתי אותך חזר אל חיי אותו הגל הקטן, שכל חייו שקק אחר אותו הגל הגדול יותר, שילווה אותו ויעטוף בכל.
כי כשמצאתי אותך שקטו בי כל הגלים כולם, ותחת גלים ומישברים הגשימו עצמם במרחבים, פתוחים לכל הכיוונים זורמים זורמים...
לך...
וזהו שמחר כבר היום, והיום, ביום הזה ממש יש לי יום הולדת... לפני שנה בדיוק, הייתי צמודה למסך הטלוויזיה, עוקבת שוב ושוב אחר התמונות המתעדות את לידתו מחדש של גלעד שליט. השנה הקודמת לא החלה כהבטחה גדולה, הייתי לבד, הרגשתי לבד. נפרדתי מהחבר שהיה, חודש קודם לכן, פרידה כואבת, פרידה שהרגישה כמו גירושין שניים . בפתח עמדה שנה שברור היה לי שהולכת להיות קריעה מבחינת עבודה. שני בתי ספר תיכון, בשניהם הגשה לבגרות במועדים שונים, שניהם תחרותיים, שניהם לא ממש מתענינים בפרט (וזה בלשון המעטה), קרי במורים, אלא רק כמיצרי הישגים שיאדירו את שמם הנעדר כל כיסוי, פרט למראית כמובן או במילים אחרות, שם ללא תחתית, אבל על כך ועל מה שנעשה במערכת החינוך מאחורי הקלעים, דרוש לא פוסט אחד, אלא סידרה שלמה... ולא מעוררת חדווה. וכך, צמודה למסך, לגלעד, להוריו, פשוט ברחתי לי מהכאב הפרטי ובכיתי והתרגשתי דרך הסיפור של גלעד. היום הספקתי לראות את רבע השעה האחרונה מהראיון ששודר איתו בערוץ 10. כרגיל ראיתי בחור צעיר, רגיש ביותר, כן, אינטילגנטי, נוגע ללב שאמר בין השאר:" ...בסוף הם בכל זאת החזירו אותי, שילמו את המחיר, אם אפשר לקרוא לזה מחיר..." כן עדין עדין, אבל מודע לכך שלחיים, לחייו, לחיי אדם, אין מחיר. ואני חשבתי לעצמי הנה היום, השנה גם אני השבתי לעצמי את חירותי, את חופש הבחירה. האהבה החדשה שנכנסה לחיי, היא המתנה היפה ביותר לה יכולתי לייחל. מתנה שאני הענקתי לעצמי, כי לאחר כל הבחירות הקודמות, בהן לא היתה באמת בחירה, בכל זאת הניסיון והשיעורים והידע שהוא נשא עימו, הביאו אותי בזו הפעם לבחור מחדש, לבחור באדם. לבחור בעיניים פקוחות בזה שיעשה לי טוב, בזה שאני אוכל להשפיע עליו מטובי, כך שזה יחלחל בו ויובן ויורגש כטוב. משפט אחד שנחרט בי מההצגה "הכפר" שהעלה בזמנו תיאטרון "גשר" הוא (לא זכור לי הנוסח המדויק, רק הרעיון): " החוכמה בחיים היא לבחור באדם שיעשה לך טוב ואת תצליחי לעשות לו טוב" והנה, הנה סוף סוף. ונכון, אי אפשר להתחייב לדבר, והחיים מלאי אי-ודאות ויחד עם זאת ובתוך כל זה אני יודעת שהפעם בחרתי, ובוחרת בכל יום מחדש, בעיניים פקוחות.
אז מה המתנה שלי לעצמי ביום הולדתי? בין השאר, לדעת לשמור, ללטף ולטפח את הבחירה שלי. להישאר תמיד נאמנה לעצמי, ללא פערי תיווך. להעז. להעז תמיד לשאוף ולהגשים את כל החלומות שעדיין מבקשים להיות. לא לוותר. לא לוותר לעצמי על כל מה שחשוב לי, לא במישור של התגברות על כל אותן חולשות שיש לי ואיני אוהבת, לא במישור של הרגלים שמכשילים או מצרים או פוגמים בבריאות, באפשרות... וכן לקבל, להמשיך ולקבל את כל מי שאני בחיבוק ברכות, ללא ביקורת, רק עם חיוך, כי אני אני ובתוך זה הרי יש לא מעט, אפילו הרבה מן החיוב.
וזהו זה פוסט יום ההולדת שלי. שמור כאן עמי למזכרת, אולי פעם לעת ערב או זיקנה, אציץ בו פעם נוספת ושנייה ואחייך.
ואם כבר מתנות, מקדישה לעצמי את אחד השירים האהובים עלי ביותר של ג'ון לנון, האהוב עלי מאז ולתמיד. ג'ון המוכשר יליד אוקטובר. נרצח כשהוא בסך הכל בן ארבעים שנה, וכמה שירים יפים ויופי השרה בחייו הקצרים ויכול היה להוסיף ולהעניק לכולנו, אם רק... עד היום. עד בכלל השירים נותרים ובעיקר כשהם מתנגנים לנו ופורטים להם כך, על מיתרי הרגש... - womam החלומי... (וה' יודע, אולי, מדוע זה לא עולה, לא נורא מחר בוודאי אקבל עזרה טכנית או לכל היותר מזל טוב ליומהולדת:))
 |
