בשבוע שעבר,

ראיתי פירסום להופעה של רונה קינן,

ובחובה אפשרות לקבלת כרטיסים,

הגישה התבוסתנית שלי,

התחלפה במהרה ברצון עז להגיע להופעה,

ביום ראשון גיליתי

הפתעה,

כן,

אני הולכת,

סבב טלפונים קצר,

והבנתי שאני עם עצמי בעניין,

אחת על אחת,

ההופעה היתה מצויינת,

רק שהמשחק המקדים היה ארוך,

מדי...

נהיה לי חם ,

מרוב חימומים,

ואז,

הקול שלה ,

הווקליות,

כבשו כל פיסת אבישג טובה,

נתנה לי בראש,

נכנסה לי לורידים,

רונה דברי אליי בצלילים,

עם אסף אמדורסקי,

ובלעדיו,

הבחורה פשוט יודעת את העבודה.

לא יכולה לנתח לכם מוסיקלית,

אבל הגוף, 

זוכר,

תודה לקפה ולעכבר העיר,

לערב אחדבו הייתי סינדרלה.