כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (18)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/10/12 16:49:

    תודה על דבריך מחממי הלב עופר,

    ברוך הבא לבלוג!

     

     

    צטט: עופר לבבי 2012-10-19 16:52:50

    לדיכאון יש מתיקות מסויימת. היא מאפשרת לך להסתכל על המפלצת בעיניים. זה כואב, אבל גם אמיץ. לא כל אחד מסוגל. אתה כותב נפלא, עמוק, ומביא תובנות חדשות, שהנורמאלים, לא מספיק אמיצים להתמודד אתם... אבל זכור, היצירות הגדולות ביותר נוצרו מדיכאון...
      20/10/12 16:48:

    איהל'ה היקרה,

    מי כמוך מבין אותי!

     

    תודה על החיבוק

     

    צטט: איה שדה 2012-10-19 09:42:29

    חברי היקר, לפחות אם לשפוט מהניסיון שלי, הדיכאון לא נובע מהעדר התעסוקה, אלא להפך - העדר התעסוקה נובע מהדיכאון. ונראה לי שאינני צריכה להסביר לך מאיפה מגיע הדיכאון - הרי הדיכאון זו מהות המחלה שלנו. הוא מגיע מבפנים, אין לו סיבות חיצוניות. ואורלי, יקירתי, כוונותיך טובות אבל אין לך מושג מה את שחה. אצלנו זה לא כמו אצל ה"בריאים", שחסר זמן פנוי. יש לנו זמן פנוי בשפע, אבל אנחנו לא יכולים למלא אותו, כי הדיכאון נוטל מאתנו את המוטיבציה לעשות דברים שבמצב רגיל היו יכולים לגרום לנו הנאה. וכן, פעילות גופנית יכולה מאוד מאוד לעזור, למרות שקשה ולא מתחשק לעשות את זה. הלוואי, הלוואי שתצא מזה. :) יתכנו גם הפתעות טובות, לא רק רעות. חיבוק ממני.
      20/10/12 16:47:

    תודה סיגל על הדברים מחממי הלב והכנים

     

    צטט: סיגלשטיבלמן דרעי 2012-10-18 06:33:09

    חבר יקר אני משננת לעצמי חזור ושנן..שוב ושוב - מעתה רק טוב. תשנן גם אתה ותתחיל לפעול למען. ותסנן את הרע מחייך ככל שניתן. אולי הליכה תעשה לך טוב במיוחד בעונה הזאת ובעונת הגשמים. באוויר הפתוח המחשבות אופטימיות יותר ומי יודע אולי שם גם תמצא את האחת שלבך מבקש. אמן!!!
      20/10/12 16:47:

    תודה מיטל,גם אני מקוה כך

     

    צטט: remei 2012-10-18 02:22:11

    מקוה שלא תשקע בדיכאון העונתי הזה. וחלילה וכן שזו תהיה עונה קצרצרה. שרק דברים טובים שאתה רוצה יקרו
      20/10/12 16:46:

    תודה סילבר,

    משמח לראותך שוב בבלוג!

     

    צטט: סילבר טאון 2012-10-17 22:32:23

    אורלי זה יכול להיות סיוט אמיתי וממש הכי רחוק מכיף. 

    תרגיש טוב והלוואי ודרכך ודרכה יצטלבו במהרה.

      20/10/12 16:46:

    תודה אורלי!

     

    צטט: אורלימ0 2012-10-17 22:23:38

    אתה איש מקסים ואתה תמצא את האחת!!!
      20/10/12 16:45:

    זה לא תמיד כזה כיף אורלי,

    למרות שיש די פנאי לדברים שאוהבים...

     

    צטט: אורלימ0 2012-10-17 22:21:52

    אבל זה כל כך כיף!! שיש זמן פנוי לעשות מה שרוצים ונראה שאתה יודע להעסיק את עצמך יופי!! אני מתגעגעת לימים שהיה לי פנאי לעשות מה שאני רוצה (לקרוא, לבשל דברים מיוחדים , לפגוש חברות לקפה.... ועוד ) עכשיו אני מאוד מתאמצת בשביל למצוא את הזמן הזה. חוץ מזה שאתה חופשי ואין לך בוסים שמכתיבים לך מה לעשות. יש יתרונות נשמה..... תמצא לך משהו בכיף חצי מישרה (אם אתה מקבל קיצבה אתה יכול לאפשר לך את זה....). אני יכולה להעיד על עצמי שאני גם חווה דכדוכים קלים ובינוניים למרות שאני בתעסוקה מלאה ,רוב הזמן מבוקר ועד לילה:). למרות העיסוקים המחשבות העצובות כל הזמן מטרידות אותי. בעיקר בלילה....
      20/10/12 16:44:

    אכן פעילות גופנית עוזרת אבל איני מרבה בכך...

     

    צטט: צ'ילי מתוק 2012-10-17 21:23:54

    יקירי, כואב לקרוא שאתה עובר את זה... חשבת על פעילות גופנית?
      20/10/12 16:43:

    גם אני מקוה כך אסתי

     

    צטט: אסתר רבקה 2012-10-17 20:51:57

    אמן
      19/10/12 16:52:
    לדיכאון יש מתיקות מסויימת. היא מאפשרת לך להסתכל על המפלצת בעיניים. זה כואב, אבל גם אמיץ. לא כל אחד מסוגל. אתה כותב נפלא, עמוק, ומביא תובנות חדשות, שהנורמאלים, לא מספיק אמיצים להתמודד אתם... אבל זכור, היצירות הגדולות ביותר נוצרו מדיכאון...
      19/10/12 09:42:
    חברי היקר, לפחות אם לשפוט מהניסיון שלי, הדיכאון לא נובע מהעדר התעסוקה, אלא להפך - העדר התעסוקה נובע מהדיכאון. ונראה לי שאינני צריכה להסביר לך מאיפה מגיע הדיכאון - הרי הדיכאון זו מהות המחלה שלנו. הוא מגיע מבפנים, אין לו סיבות חיצוניות. ואורלי, יקירתי, כוונותיך טובות אבל אין לך מושג מה את שחה. אצלנו זה לא כמו אצל ה"בריאים", שחסר זמן פנוי. יש לנו זמן פנוי בשפע, אבל אנחנו לא יכולים למלא אותו, כי הדיכאון נוטל מאתנו את המוטיבציה לעשות דברים שבמצב רגיל היו יכולים לגרום לנו הנאה. וכן, פעילות גופנית יכולה מאוד מאוד לעזור, למרות שקשה ולא מתחשק לעשות את זה. הלוואי, הלוואי שתצא מזה. :) יתכנו גם הפתעות טובות, לא רק רעות. חיבוק ממני.
    חבר יקר אני משננת לעצמי חזור ושנן..שוב ושוב - מעתה רק טוב. תשנן גם אתה ותתחיל לפעול למען. ותסנן את הרע מחייך ככל שניתן. אולי הליכה תעשה לך טוב במיוחד בעונה הזאת ובעונת הגשמים. באוויר הפתוח המחשבות אופטימיות יותר ומי יודע אולי שם גם תמצא את האחת שלבך מבקש. אמן!!!
      18/10/12 02:22:
    מקוה שלא תשקע בדיכאון העונתי הזה. וחלילה וכן שזו תהיה עונה קצרצרה. שרק דברים טובים שאתה רוצה יקרו
      17/10/12 22:32:

    אורלי זה יכול להיות סיוט אמיתי וממש הכי רחוק מכיף. 

    תרגיש טוב והלוואי ודרכך ודרכה יצטלבו במהרה.

      17/10/12 22:23:
    אתה איש מקסים ואתה תמצא את האחת!!!
      17/10/12 22:21:
    אבל זה כל כך כיף!! שיש זמן פנוי לעשות מה שרוצים ונראה שאתה יודע להעסיק את עצמך יופי!! אני מתגעגעת לימים שהיה לי פנאי לעשות מה שאני רוצה (לקרוא, לבשל דברים מיוחדים , לפגוש חברות לקפה.... ועוד ) עכשיו אני מאוד מתאמצת בשביל למצוא את הזמן הזה. חוץ מזה שאתה חופשי ואין לך בוסים שמכתיבים לך מה לעשות. יש יתרונות נשמה..... תמצא לך משהו בכיף חצי מישרה (אם אתה מקבל קיצבה אתה יכול לאפשר לך את זה....). אני יכולה להעיד על עצמי שאני גם חווה דכדוכים קלים ובינוניים למרות שאני בתעסוקה מלאה ,רוב הזמן מבוקר ועד לילה:). למרות העיסוקים המחשבות העצובות כל הזמן מטרידות אותי. בעיקר בלילה....
      17/10/12 21:23:
    יקירי, כואב לקרוא שאתה עובר את זה... חשבת על פעילות גופנית?
      17/10/12 20:51:
    אמן

    דיכאון עונתי

    18 תגובות   יום רביעי, 17/10/12, 18:56

    הנה חלפו להם החגים ואני עדיין לא עובד.

    אפשר לטפס על הקירות אם אין מה לעשות,

    אבל  האינטרנט,ספרים ומוזיקה אהובה מרכיבים 

    את סדר יומי לאו דווקא באותה רמת חשיבות.

     

    אני שוב חש שאני מתחיל לשקוע בדיכאון עונתי

    וזה עוד לקראת פגישתי בשבוע הבא עם הפסיכיאטר.

    לא ממש יודע להגדיר מה בדיוק גורם לדיכאון-

    זה צירוף של כמה גורמים ובראשם העדר תעסוקה

    יחד עם בדידות למרות שהמשפחה הקרובה עוטפת אותי בחום.

     

    ואני באופן כמעט נואש מנסה למצוא לי את האחת

    ואולי היא תכנס לחיי אי שם במרחקים או בסופר השכונתי

    או שתהיה זו אחת מחברותיי לפייס.

     

    יש מישהי שאני מאד אוהב.היא קצת רחוקה ממני פיזית

    למרות שבחסדי הטכנולוגיה אנו קרובים מתמיד,אבל אני

    מתלבט האם לעלות מדרגה ולבקש גם את לבה

    ולא רק את האמפתיה והחברות הקרובה.

     

    עוד מעט יהיו גשמים ואני אקשיב שוב כמו כל חורף

    לסיון שביט בדיסק הראשון והמופלא "הכחול האפור הזה".

     

    מקוה שהגשם יביא עמו ניחוחות חדשים לחיי.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דו-קוטבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין