המתח היה עצום. ההנהלה ועובדי חברת "כלי זמר" עמדו נרגשים מול מנכ"ל YAMAHA העולמית שביקר בארץ עם בכירי החברה.
היה זה שיאו של  ביקור חד פעמי, שקדמו לו חצי שנה של הכנות, אין ספור מצגות, גינונים, קידות וחזרות.

הגיע הרגע בו ייקבע אם הסניף הישראלי ינצח את מתחריו והאם יסומן כחוד החנית בהישגים מוסיקליים עולמיים בשיטת הלימוד של YAMAHA ובמכירת כלי נגינה ואביזרים מעולם המוסיקה.

בצד הכבוד והתארים, עתידים כל עובדי הסניף שיזכה בתואר הניכסף, לקבל מענקי שכר ובונוסים פנטסטיים "שיסדרו" אותם כלכלית לשנים רבות...
**
השעה שעת צהריים.
שלום, סבל חביב, הקיף בטנדר החבוט שלו את חנות "כלי זמר" שברחוב דיזנגוף בתל-אביב כבר שלוש פעמים.
כל מה שעניין אותו, היה איך להיפטר מארבע החבילות שהיו אמורות להגיע בבוקר למשרדי החברה, מבלי לשלם 25 ש"ח בחניון התת קרקעי של הבנין.
הוא נכנס מתנשף למשרדי "כלי זמר" כשחולצתו דבוקה לגופו, צועק בתיזמון מדוייק על היפני שעמד לידו:
"אני מהדפוס, איפה להשאיר את החבילות, רק חסר לי שיגררו לי את האוטו".
שלום עבד קשה, הוא לא היה מרוכז, הוא לא הבין וגם לא כל כך עניין אותו, מה עושה שם חבורה מחוייטת של מי שניראו לו באותו רגע מלוכסני עיניים.
הם הסתכלו בו בתדהמה וכשכיסו את חוטמם, הוא ניזכר ששכח באותו יום להתבשם...

לצוות הישראלי היה מבט אבוד בעיניים.
דנה היתה הראשונה שהתעשתה. היא היתה יפהפיה. מעטים נשארו אדישים לנוכחותה. אף היפנים, למרות האיפוק הפורמאלי המתחייב, הגניבו מידי פעם מבטים לכיוונה.

היא קפצה פתאום על גבו המזיע של שלום ההמום, כשהבחין מי תלויה על גבו, חייך חיוך רחב והצטרף בשמחה לקריאותיה:
"הי הי ישראל, הי הי ישראל..." כמותה גם הוא נופף ביד ימין עולה עליה בקולו הגבוה ...
הצוות הישראלי המארח התעשת, הקיף אותם, מוחא כפיים וצועק בהתלהבות כשגם הוא מנופף ביד ימין: "הי הי ישראל"
היפנים ההמומים חייכו בהקלה והצטרפו לקריאות במחיאות כפיים, בטוחים שהזוג המוזר המשמיע קריאות מוזרות ומנופף ביד ימין, מכבד אותם במופע תרבותי שהוא חלק מקבלת פנים מקומית...
**

ושלום ?...
הוא לא עצם עין כל אותו הלילה. כזו חוויה מוזרה לא קרתה לו מעולם.
מה היה בחבילות האלה שגרמו לבחורה כה יפה לקפוץ על גבו, לנופף ביד ימין ולצרוח "הי הי ישראל" -

ומחיאות הכפיים הממושכות...?
שנים הוא עוסק בסבלות ופורק חבילות ומעולם לא מחאו לו כפיים...
**

סיפור אמיתי לגמרי