מחשבות מתרוצצות במוחי, כמו ענן של יבחושים

הם סובבים בחצר אפלה, סביב פנס בודד ומואר

נמשכים לאור בריקוד מטורף, לא מוצאים מנוח לרגע

לפעמים אני עוצם את עיני, מכבה את האור בנפשי

לרגע המחשבות נעלמות באפלה ושבות בחטף לחלומי

לא מוצא מרגוע לנפשי, חי בעולם של זיכרונות כואבים

עוד לא השלמתי עם השכול, הריקנות נוגסת בבשרי

החודשים חולפים והכאב גובר, מצפה שהיא תתקשר

אימי, לא משנה לי היכן נפשך מרחפת, אני זקוק לחיוכך

אני מיטלטל בסערות הימים, לא מוצא את נמל המבטחים

אמרו לי שהזמן יכהה את הכאב, לא נותר מספיק זמן בעולמי

אני יודע שלעולם לא תחזרי, לפחות תבואי לבקרני בחלומי