ללכת לפי הראש? או לפי הלב? הלב לא "חושב", לא מפעיל שיקול דעת, לא בוגר. הוא יוביל אתכם למקומות הלא יציבים. ובכן, במשך 28 שנות חיי, למדתי כי אין זה נכון- אמנם הראש שקול וחושב- שהרי זהו תפקידו בחיים, והלב רק מרגיש וסופג, אך צריך להיות איזון בין השניים- אנחנו, בני האדם, בנויים מחשיבה (ראש), ביחד עם רגש (לב). ואם אנחנו הולכים עפ"י החשיבה בלבד, אנחנו לא נותנים מקום לרגש. הבחירה באיזון ביניהם הוא הדבר הבריא ביותר בכל דבר בחיים. מכאן שגם בין הראש ללב צריך להיות איזון. כמו כן, פעמים רבות- ראשינו חושב יתר על המידה כי הוא מפעיל שיקול דעת בין הרבה דברים וגורמים סביבתיים ומה עשוי להשפיע על מה וכיצד, ומרוב חשיבה מרובה כ"כ אנו מגיעים למצב ששיגענו את עצמינו- דבר המוביל לבלבול ולבסוף לחוסר יכולת להחליט מה נכון לנו. ומנגד, הלב שלנו לא מושפע מכל הדברים הנ"ל, ויש לו דרך יצירתית משל עצמו דרך מה שהוא מרגיש- לדעת. פשוט לדעת ללא הסבר הגיוני, ללא תשובות ופתרונות, מהו הדבר הנכון לעשות עכשיו, כאן, ברגע, במצב הזה. לכן, הקשיבו ללבכם, הוא יודע. לא תמיד ישנם תשובות להכל, לא תמיד ישנם הסברים בתחום המודע שלנו- לכן, כשצץ דבר מה בלבכם, שבראשכם נראה לכם כנגד כל הסיכויים, נגד כל הנורמות והמוסכמות, עזבו הכל ולכו אחריו. ללא פחד, ללא בושה. השאר כבר יסתדר מאוחר יותר, כי הייתם קשובים לעצמכם. והיקום קשוב ועוזר לאלה הקשובים ועוזרים לעצמם. כשאני מדברת על להיות קשובים ללב, כמובן שאני לא מדברת על לקום, לעזוב הכל ולסוע לאנטארקטיקה כי שם אנחנו נקפא למוות וזה כבר גובל בטיפשות, אני מדברת על דברים כמו: "משהו עמוק בפנים אומר לי לעזוב את העבודה הזו שאני נמצא בה כבר מעל ל- 20 שנה", כי הלב אומר לי שמחכה לי משהו הרבה יותר טוב עבורי ואני מרגיש את זה... נכון שבאותו הרגע, הראש עלול להתערב ולהגיד: "מה פתאום", "עליך למצוא עבודה אחרת קודם", או: "אתה מבוגר מדי", "אין עבודות בחוץ", "אין סיכוי שתמצא עבודה אחרת וצריך להתפרנס". כאן הבחירה שלכם להיות אמיצים ולהקשיב ללב בתבונה. הוא תמיד יודע. הראש רק עוזר לנו להיות מקורקעים, מפוקסים ולתת לנו "עוגן" ושיפוט נכון לרציונאל, וכנ"ל איזון למה שהלב אינו מסוגל. כי הבחירות הנכונות, המצמיחות והנעלות ביותר בחיים מגיעות מתוך הלב... שיהיה לכם שבוע נפלא עם הקשבה ללב, והכי חשוב באיזון עם הראש :) |