הוא היה היחיד שנתנה לו לקרוא לה כך.

אם היה מישהו אחר, בטוח היתה נפגעת.

בתחילה נעלבה, עד שהבינה שהוא באמת היחיד שיכול לקרוא לה כך ולו רק בגלל הסיבה שבין נשמות כאלה, לא קיימת האפשרות שמישהו יפגע.

הרגישות הזאת, הקירבה, החושים המחוברים, יש בהם כוח מופלא של חסינות וריפוי.הכי כיף לה בעולם להיות לו שקופה. לתת לו לראות הכל. לשגע לו את הירוק של העיניים ולתת לו לעוף למקום הזה שגורם לשניהם לחזור הרבה שנים אחורה, כמו שהיו ילדים, ללא עכבות, ללא מחסומים. שחרור מוחלט. צעקה של חופש. רוצה להגשים לו את כל הפנטזיות.לרקוד מולו, בעיניים עטורות זהב, חצאית שחורה קצרה וחזיית תחרה ולהתפשט...לאט לאט...הכל...עד העור...לשקוע לו בתוך הריח. שכרון חושים מטורף.עובר בו רטט כזה שמשדר ישר אליה. הכי סקסית בעיניו. יודע כבר שרק הן קובעות...

ליידי מכופתרת בחליפה, בעולם של ניהול ומטרות, במבט קסום אחד הופכת לזונה שמזמינה אותו ומפנה מקום לכל התשוקות החבויות שלו ולהגשמת כל המשאלות...

הוקוס פוקוס...פיית הקסם, זונת המזל.

אם מישהו אחר היה קורא לה כך, היתה נפגעת ונעלבת, לתמיד.

אחרי שבנתה את עצמה, אין חשוב יותר מהשם שלה ביקום כולו.

הוא היחיד שיכול לקרוא לה כך.

 יודעת שלא יכולה להיפגע ממנו...

לעיתים ההרגשה היא שזו אפילו מחמאה, שהם הכי קרובים, בתוך העורקים.נחשפת מולו והוא נועד כדי לספק אותה בתענוגות אין קץ ולהביא אותה לשיאים שלא ידעה עד היום.

אם בסיטואציות אחרות היתה מרגישה זולה, היום הם שני יהלומים, שכיות חמדה, מלוטשים, איכותיים שמקבלים מהיקום את הטוב ביותר.

תודה לך עולם! על השפע! על התענוגות!

חולמת על שניהם בתא קטן, במועדון, כמו בסרטים נכשלים, טועמים אחד את השני, קצת בכוח, הרבה ברוך, בודקים שלא תיפתח הדלת והמציאות שבחוץ תיפגע להם באיכות הסערה. הכי נסתר בעולם, הכי מספק שאפשר, שיאים שקוראים עליהם רק בספרים...

היא מוקסמת מהרצינות שעוטפת אותו.

 מצד אחד, מקצוען ויסודי, בגדי עבודה, חליפה מכובדת, עניבה שקורצת לה למשוך, להציץ.יכולה לדבר איתו על הכל, לשתף. לומדת ממנו בלי סוף, שותה את דבריו בצמא. הוא גורם לה ללמוד ממנו דברים שאף פעם לא חשבה שיענינו אותה. הוא גם הכי מצחיק אותה בעולם...

סקסיות אינטלקטואלית כזאת או שמא אינטיליגנציה חושנית במיוחד?מצד שני, החום הזה, הידיים, האצבעות שמנגנות לה על הגוף בדיוק בנקודות הנכונות, ברגישות הנכונה...והיא צועקת, בלי לדפוק חשבון, כמו זונה...הזונה שלו...

היום היא יודעת שאם לא היה מכבד אותה, מעריץ ומרגיש מחובר אליה כל כך, לא היה מעז לקרוא לה כך...

היא הכי מגרה אותו בעולם.

מקפידה שהכל יהיה ביניהם נקי, רך ומריח. ריח כזה שמטריף את כל החושים.

בכלל ריחות עובדים עליו לא פחות מאשר עליה.

שלו קיים בשלושה סוגי ניחוחות, כמו בשלושה טעמים: שחור סתמי, כחול מתקתק והירוק הקלאסי.אוהבת להריח אותו, אבל הכי, את הקלאסי.מאד מזכיר אותו, כמו עיני האיזמרגד שלו שחודרות עמוק לתוך העיניים החומות שלה. צלולות ושקופות.ירוק כזה מבלבל, שלא ברור אם זה הריח או הטעם הרענן והמגרה שמדיף העור שלו.

משתוקקת לאכול אותו, ללקק, עד שיצעק, שיבין שהיא אמיתית, שהיא תמיד שם בשבילו, לשבוע מהטעם שלו, לענג אותו עד כלות. בלי מחויבות ובלי תנאים, בשחיתות בתולית, יחד עם זאת טהורה. רק לרגעים האלה, בדיוק במינון הנכון, לא יותר ולא פחות.עטורת תחרה שחורה בשילוב מסקרן של העור הלבן שלה, משחקים של אור וצל, נגיעות חשופות, בוחנות, מציצות? לא מציצות?חשיפה פרטית משלו.

מעניקה לו את עצמה בנתינה מוחלטת, אבסולוטית.והיא יודעת – הוא היחיד שהיא מרשה לו לקרוא לה כך.רק ממנו זה נשמע כמו מחמאה. מחמאה אמיתית, עטופה בהמון אהבה ובריח משכר. גומעים האחד את השניה בצמא.

לרוויה!