כותרות TheMarker >
    ';

    דוקו-בלוג

    © כל הזכויות שמורות לי

    ________

    מיני-פוסט

    9.6.13

    למען הסר ספק.
    כל מה שנכתב פה שזה שם מקביל פחות או יותר לכאן או לכל תגובה שלי כמובן!

    ויכול בהחלט לכלול מילים שאני המצאתי בכוונה תחילה
    ו/או לא. בטעות סופרת ולא סתם. שגיאות מקלדת גם.

    רצינות תהומית. קשרים פשוטים, שברים מסובכים, כאבי פאנטום // זיופים של פאנטום האופרה /// שירת ראפ לא סבירה לחלוטין.

    הכל שלי! אלא אם ציינתי אחרת.

    ותודה לעצמי שאני מבקרת אצל אנשים ובבלוגים אחרים שהעלו לי את הרעיון להוסיף היום את המיני פוסט הרעיוני הזה.
    למען יוסר כל צל של חשד שכן המצאתי מילים מימי ו/או הגיגים ו//אולי חרוז ///חמשיר בלי כוונה גם.

    כל תמונה באיכות מעולה יכולה להיות שלי!
    כל תמונה באיכות ירודה היא תמונת מצב.
    כל קטע מהיוטיוב הוא קטע יוטיוב והזכויות שמורות למי שהעלה ליוטיוב.

    וזהו לעכשיו.



    © כל הזכויות שמורות לי

    פוסטים אחרונים

    0

    יומן מסע – חלק שני

    37 תגובות   יום שני, 22/10/12, 01:22

    לפני די הרבה שנים, אחרי שסיימתי לעבוד באיזה מקום, בעבודה שנחשבה לעבודה מאד שווה היה לי בליינד דייט. זה היה בתקופה שעוד הייתי מוכנה לפגוש גברים בפגישות חצי עיוורות. אז נפגשנו. אחרי שלושה משפטים מביכים של התחלה הוא שאל מה אני עושה ואני עניתי. כלום. כי באמת לא עשיתי כלום באותה תקופה. הפנים שלו נפלו. אבל ממש.

     

     

     

    במילים אחרות, כל העיסוק הזה בתוויות, זהויות, מקצועות, תארים ויתר סממנים חיצוניים לא מעסיק אותי מהיום, אלא זה משהו שהולך איתי הרבה שנים. אולי הרבה מאד שנים. וכן, כבר אז לא הבנתי למה. אם היינו נפגשים. אותו בחור ואני, נאמר חודש לפני כשעוד הייתי עובדת באותו מקום עבודה "נחשק" הוא היה מביט בי  לגמרי אחרת. ואני, כל כך נהניתי לשחק את המשחק. כי כבר אז לא הצלחתי להבין, למה אנשים כל כך עסוקים בתדמיות ולא בבן אדם שיושב מולם.

     

     

     

     

    לפני כמה שנים טובות, הכרתי גבר ובלי כוונה מוצהרת איך שהוא יצא שמצאנו חן - אני בעיניו והוא בעיני. אפילו סמכתי עליו. וגם הוא עלי. הוא חי חלק מהזמן בארץ וחלק מהזמן בחו"ל ממש לא רחוק מכאן, חיים שמבחינתי מאד נוחים. הוא ידע איך להקסים נשים. אולי לא את כל הנשים, אולי אני קצת מכלילה, הוא ידע לפחות בהתחלה איך להקסים אותי.

     

     

     

     

    בשנים שכן יצאתי לפגישות עיוורות, אהבתי לעשות אותן בחו"ל. אם כבר אז כבר. לא שעשיתי המון. אבל אם כבר להיפגש אז לפחות ליהנות עד הסוף. תמיד בתנאים שלי. חדר משלי. כרטיס עלי. ועל הדרך פגישה, אם יהיה נחמד, יהיה. אם לא לפחות תהיה נסיעה. קצת קניות ושינוי אווירה.

     

     

     

    הגבר שידע להקסים אותי, הכיר סיפור שהיה לי בחו"ל, לא ממש בליינד דייט אבל מפגש באותה ארץ שבה הוא חי, מפגש שנגמר רע מאד מבחינתי, הוא הבטיח נסיעת תיקון. לראות את אותו מקום קסום בעין טובה, עשרה ימים של חופש נפלא, קבענו שם. אחרי כמה חודשים שהכרנו בארץ והיה נחמד. כאן הוא היה בן אדם, שם. הוא הרגיש יותר מדי בבית לפחות לטעמי.

     

     

     

    באחת הפעמים ישבנו במסעדה, הוא התחיל להסביר לי איך נהוג לאכול ואיך מניחים את הסכין והמזלג בסוף הארוחה. כשאני במבוכה אני שותקת. אז שתקתי, גם כשהייתי ממש קטנה, במצבים של מבוכה גדולה לא הייתי צריכה להגיד את המילה האחרונה. ומבוכה. לא מבוכה עלי. מבוכה על הצד השני בעיקר. כמו היום בעבודה. אלא שאז, באותה מסעדה באותה מדינה לא רחוקה, נזכרתי איך לפני שטסתי לבד לחו"ל לקרובי משפחה כשהייתי בת אחת עשרה, אמא שלי הסבירה לי איך צריך להתנהג, כי מה לעשות, במקום שנסעתי אליו לבד, היו מנהגים הרבה יותר איומים מאשר אצל הפולנים הכי גאים.

     

     

     

     

    אמא שלי סולחת. אמא שלי מוותרת לכולם. אני לא.

     

     

     

    אני לא צריכה להיות צודקת בקול רם. גם לא ליד השולחן. לא משנה אם מדובר בשולחן אוכל או שולחן עבודה.

     

     

    אני פשוט לא אוהבת להמשיך להיות בסביבה שלא נעים לי לשמוע את אותם אנשים מחנכים אותי בשביל להרגיש שהם יודעים מה שאני כבר שכחתי מזמן.

    אני גם לא ממש אוהבת לאכול פסטה עם כף ומעדיפה רק מזלג (לא פנה, שאותן אני צדה כי זה אוכל שכיף לשחק אתו כמו שהייתי קטנה) אז מה? אז אסור לי לראות מאסטר שף בגלל זה?

     

     

     

     

     

    כאילו לא תהיה מנה אחרונה? בוכה

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/12/15 02:39:

      ''

        5/11/13 09:23:

      צטט: tal_riv 2013-11-05 05:20:57

      קל יותר להתחבר במקום לא מוכר, כשהסביבה אינה מלחיצה ווניתן לחת חוויות משותפות. גם אני משתדל לחוות את המנהגים המקומיים, אם כי לא תמיד באדיקות ולפעמים זה לא קל. זכור לי לדוגמא מרדף בצלחת אחרי תולעים חיות עם מקלות אכילה קוראניים מתכתיים עגולים. על כך כבר נאמר "בזעת אפיך תאכל לחם"...

       

      איכס! צעקה

       

      [ואני לא אומרת לעולם איכס על אוכל. או לא אמרתי עד עכשיו. זה משפט שהיה שמור רק ל.א.נ.ש.י.ם. .] 

        5/11/13 09:21:

      צטט: ***ורד*** 2013-11-04 12:51:49

      הייתה תקופה שהגבתי בחוסר סבלנות למחנכים למיניהם .וגם לכאלה שמספרים ומלמדים אותי דברים שידועים לי . היום אני מגיבה בשתי מילים ,_ידוע לי _ ובמידה והצד השני לא מפסיק להסביר לי אני חוזרת על שתי המילים _ידוע לי _בנוגע לתרבות נימוסי אכילה ,אני יכולה להגיע למצבים שאני שואלת .... האם אניי כולה לאכול בידיים ? וזה במידה ועברו את גבול ההדרכה וההסברים כיצד להניח את הסכין והמזלג .גם אותי לימדו בגיל 10 בשנת 1970 לפני נסיעה לאירופה ,איך אוכלים כיצד להניח הידיים ,את הכוס ,ואת הסכין, והמזלג .בזמן הארוחה צמודים באלכסון, לאחר הארוחה בהצלבה על הצלחת .

       

      את אותו אחד לא רציתי להעליב. אני לחלוטין רצינית.

      הוא או חלקים ממנו מופיעים פה בהמשך ...

      אלכסונים אני אוהבת. איך לא?  צוחק

        5/11/13 05:20:
      קל יותר להתחבר במקום לא מוכר, כשהסביבה אינה מלחיצה ווניתן לחת חוויות משותפות. גם אני משתדל לחוות את המנהגים המקומיים, אם כי לא תמיד באדיקות ולפעמים זה לא קל. זכור לי לדוגמא מרדף בצלחת אחרי תולעים חיות עם מקלות אכילה קוראניים מתכתיים עגולים. על כך כבר נאמר "בזעת אפיך תאכל לחם"...
        4/11/13 12:51:
      הייתה תקופה שהגבתי בחוסר סבלנות למחנכים למיניהם .וגם לכאלה שמספרים ומלמדים אותי דברים שידועים לי . היום אני מגיבה בשתי מילים ,_ידוע לי _ ובמידה והצד השני לא מפסיק להסביר לי אני חוזרת על שתי המילים _ידוע לי _בנוגע לתרבות נימוסי אכילה ,אני יכולה להגיע למצבים שאני שואלת .... האם אניי כולה לאכול בידיים ? וזה במידה ועברו את גבול ההדרכה וההסברים כיצד להניח את הסכין והמזלג .גם אותי לימדו בגיל 10 בשנת 1970 לפני נסיעה לאירופה ,איך אוכלים כיצד להניח הידיים ,את הכוס ,ואת הסכין, והמזלג .בזמן הארוחה צמודים באלכסון, לאחר הארוחה בהצלבה על הצלחת .
        10/7/13 15:16:

      צטט: מוטיש_ 2012-10-26 11:53:20

      רגישות לעצמי ולזולת מביאה עמה ברכה. איך מפתחים זאת ?

       

      לא יודעת. באמת שאין לי מושג.

      יש אנשים שעסוקים רק בתחת של עצמם ולחנך את כל העולם

      ויש כאלה שלא

      לא יודעת להגיד עלי. כלומר כן. אבל נראה לי שזה ממש לא לכאן קריצה

        26/10/12 11:53:
      רגישות לעצמי ולזולת מביאה עמה ברכה. איך מפתחים זאת ?
        26/10/12 01:06:

      צטט: גליתיי 2012-10-25 15:49:36

      גם אני לא אהיה במקום שלא נעים לי להיות בו ,זה המוטו שלי בחיים ואני די מצליחה לדבוק בו. סופ"ש נעים:)

       

      סוף שבוע נהדר

        25/10/12 15:49:
      גם אני לא אהיה במקום שלא נעים לי להיות בו ,זה המוטו שלי בחיים ואני די מצליחה לדבוק בו. סופ"ש נעים:)
        25/10/12 10:45:

      צטט: רוקם 2012-10-25 10:17:53

      יש כאלו שאוהבים להתכבד בקלון חברם וזהו בדיוק המצב הזה של כל ההערות איך ומה צריכים להתנהג והמסע שלך יכול להיות פרק יפה בחשיפת עולם הנפש של הדמויות השונות

       

      אני לא מנסה לחשוף אנשים. לעולם לא. ממש. רק שיש פעמים שפשוט זה בולט לעין בעיקר כשהם לא מנסים.... :)

        25/10/12 10:44:

      צטט: טלי פרי 2012-10-24 05:41:00

      המסעות שלך מרתקים. טלי*

       

      בחלקם מרתקים. רובם מלמדים. כל מיני דברים :) האמת טלי, אני בעיקר אוהבת להסתכל על מה שקורה מסביב, פוחדת אולי להתערב יתר על המידה, בכתובים זה "נשמע" מוזר. אבל זו עובדה :)

        25/10/12 10:41:

      צטט: til4 2012-10-23 18:39:11

      כתיבה קולחת!

       

      בני,

      תודה נראה לי, בכל מקרה, אני תמיד כותבת בנשימה אחת. לא כותבת טיוטה, אם הייתי כותבת טיוטות לעולם לא הייתי מעלה כלום לאוויר. מה שכן אני עושה הגהה, כי אני מבלבלת אותיות מהמהירות של הכתיבה :)

        25/10/12 10:40:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2012-10-23 06:52:01

      פוסט יפה, נהניתי לקרוא. בסופו של דבר אחרי בליינד דייטים כאלה ואחרים מוצאים את החצי השני, כל אחד והחצי שלו. מצד אחד חבל על הזמן שהלך לריק אבל לא בטוח שכולנו נעריך את ה"אחד" אם הוא יגיע ישר על ההתחלה. יש לי חבר בגילי שאשתו והוא ביחד מגיל 15, אבל זה די נדיר.

       

      תודה שי,

      אני הפסקתי עם בליינד דייטים מאד מזמן. לא נוח לי אתם. לא היה כבר אז כשעוד הסכמתי לעשות אותם. כשעוד חשבתי או הייתי במצב שרציתי להכיר. או אולי הסכמתי להכיר. ולגבי החבר שלך, אולי יש כל מיני סוגים של אנשים, סוגים של מערכות יחסים. אבל זה לא לעכשיו ולא לכאן לא לבוקר הזה :) ושוב תודה

        25/10/12 10:38:

      צטט: נדב 1 2012-10-22 23:02:31

      תוויות מקצועות וזהיות הם חלק מבדיקה ואינדקציה
      שלפיה מגבשים תמונה ראשונה
      ועל סמך זה אולי ממשיכים
      בקשר לאותו בחור שעשה את הטעות ורצה ללמד ולהעיר
      כנראה שהבחירה שלך הפעם לא הייתה מוצלחת

       

      כל אחד מגבש כנראה לפי דברים אחרים.

      אולי כולנו מסננים או מסננות, לי מעולם לא היו תשובות. לי יש רק שאלות :)

      ולגבי הבחירות שלי,

      גם כאן.

      אני ידועה כאחת שלא יודעת לעשות בחירות טובות....

        25/10/12 10:35:

      צטט: גליתיי 2012-10-22 22:23:51

      הסיום שלך זה המוטו שלי ...לא אהיה במקום שלא נעים לי בו ולא אעשה משהו שאני לא נהנת ממנו .יפה כתבת:)

       

      תודה גלית. אני בכל מקרה מנסה, לפעמים יש אילוצים. לא תמיד אני יכולה, כל פעם יש איזו תגובה שמעלה אצלי מחשבות עכשיו הזכרת לי את ימי הצבא. איזה מרד עשיתי כשהבנתי איפה אני הולכת לשרת שנתיים וכמה נהניתי בסופו של דבר מכל יום שם :)

        25/10/12 10:34:

      צטט: תמו'ש 2012-10-22 22:05:25

      צודקת בהחלט זו דעתי גם כן. אנשים ניזונים מרגשות עליונות ואצלי מיד יוצא השדון הטורף הטורפים :)

       

      אצלי יוצאת המכשפה. אני נותנת להם לחנך אותי, להסביר לי, ליהנות מעצמם. אם זה עושה להם טוב, לדבר את עצמם עד סוף העולם שיהנו. יש גם את הסוג השני, הסוג הצורח, בעיקר כשיש להם קהל. הם עוד יותר "נהדרים" ועוד יותר יודעים לשלוט בעצמם ובעולם :) (חשבתי שאני כבר לא צינית. אולי כשכואב לי ואני מרגישה פיזית נורא רע. מצטרפת אצלי למכשפה גם השדון המרושע תמים )

        25/10/12 10:31:

      צטט: מצויירת 2012-10-22 20:05:11

      נהדרת. ממילה ראשונה עד אחרונה. לא צריך לוותר לכולם. ותוויות זאת צרות אופקים .

       

      לפעמים שווה בכל זאת לוותר לפחות לעצמינו. נראה לי לפחות, את מותק גדולה רק שתדעי! 

        25/10/12 10:29:

      צטט: הזוהר הצפוני 2012-10-22 19:19:46

      את כותבת נהדר, שנון משעשע מרגש. אין מה לעשות אנשים אוהבים "תויות" וכל המשתמע מכך. אנשים מקישים על רצינות, אחריות, מוטיבציה ותכונות אחרות על סמך מקום עבודה,תפקיד והשכלה, לבוש, מראה וכו'. משליכים על סמך מקרים שהיו בעבר ומכלילים. זה לא אומר שזה נכון, אבל זה מה יש. מה היה בעבודה?

       

      בעבודה ההיא, של פעם היה טוב. בעבודה של עכשיו נעשה רע. אני לא בעד הגישה של לשבת או לקרוע את התחת איפה שרע. גם אם אין מקום חלופי, כשאני מחליטה שזהו אז זהו. ילדותי. אולי לא אחראי, אבל כזו אני. נכון לעכשיו אני בבית יותר נכון במיטה מנסה לגרור את עצמי לקופת חולים אחרי שכבר הייתי שלשום אצל הרופאה שנתנה לי בראש כי אני עושה דברים שאני לא אמורה.

        25/10/12 10:26:

      צטט: שולה ניסים 2012-10-22 12:44:05

      נערת ליווי, זה לא חשוב אם מדובר בקשר רומנטי או בכל סוג של מערכת יחסים, גם בין שתי חברות, זה אף פעם לא כיף ולא נעים כשתנשאים עלייך ואומרים לך איך להתנהג, להתלבש, ואיך מחזיקים את המזלג. גם אני הייתי בורחת. והרי זה לא מתחי ונגמר בהרגלי אכילה, לכי תדעי עד איפה התכונה הזו של "לחנך" יכולה להגיע. לפעמים מספיקה תקרית אחת בשביל להבין לאיזה כיוון הדברים הולכים. אגב, אהבתי מאוד את התגובה של דורי.

       

      שולה, גם אני אהבתי את התגובה של דורי וגם את שלך. יש אנשים וזה לגבי מה שאת כתבת, שכנראה חושבים שאם העולם לא מסתובב בכיוון שלהם משהו דפוק בעולם :)

        25/10/12 10:25:

      צטט: ~Dori~ 2012-10-22 08:00:53

      פעם אספתי עטי "פרקר". חיפשתי עט שיצא בסדרה
      מיוחדת. חיטטתי רגלי בחצי עולם, בבתי כלבו הכי
      נחשבים בעולם..... התאמצתי להסביר בשבעים לשון
      מה אני מבקש, כולל עזרה מסיבית של שפת-גוף ומימיקה.

       טסתי וטסתי וטסתי.....................................................

      לבסוף,
      מצאתי את ה"פרקר" הנחשק בחנות קטנה במרכז ירושלים !

       

      כן. לפעמים צריך לחשוב חזק ומה שרוצים נמצא ממש מתחת לאף :)

        25/10/12 10:24:

      צטט: נעה אל-יגון 2012-10-22 05:27:01

      בלי מילים השארת אותי הפעם

       

      ואני לא ממש יודעת איך להגיב לזה, אולי יום אחד תהיה לי תשובה :) בכל מקרה אני לא חושבת שיש אנשים לא טובים. יש אנשים שקצת פוחדים ממה שהם לא מבינים או לא יודעים ולא אוהבים לשאול. בעיקר בימים שלא קל להם עם עצמם אולי?..

        25/10/12 10:17:
      יש כאלו שאוהבים להתכבד בקלון חברם וזהו בדיוק המצב הזה של כל ההערות איך ומה צריכים להתנהג והמסע שלך יכול להיות פרק יפה בחשיפת עולם הנפש של הדמויות השונות
        24/10/12 22:37:

      צטט: טלי פרי 2012-10-22 05:16:29

      אז מה היה לנו כאן? מחזר שרמנטי שפתאום "הפך את עורו"... בלינד דייט בחו"ל שהפך לסיוט... בליינד דייט בכלל, שלא עוזה לך טוב... מבינה לליבך טלי*

       

      תמיד יש מצב שהוא וגם השני ואחרים היו ועדיין שרמנטים ומקסימים בדרכם שלהם. רק לא שלי :) 

      אתמול למשל אמרתי לאיש אחד. חבר שכזה (רק שלא יפגע עכשיו מה"כזה" כי אצלי זו מחמאה גדולה. מילים - מילים ..) שאמא שלי למשל, תמיד תראה כמה אני טועה, לא בענייני גברים דווקא, אלא בענייני החיים בכלל. כנראה שיש גיל לפולניות היא מפציעה בלי שמרגישים...

        24/10/12 05:44:

      צטט: מאיה113 2012-10-22 04:57:06

      *:))))))

       

      תודה מאיה

        24/10/12 05:41:
      המסעות שלך מרתקים. טלי*
        23/10/12 18:39:
      כתיבה קולחת!
      פוסט יפה, נהניתי לקרוא. בסופו של דבר אחרי בליינד דייטים כאלה ואחרים מוצאים את החצי השני, כל אחד והחצי שלו. מצד אחד חבל על הזמן שהלך לריק אבל לא בטוח שכולנו נעריך את ה"אחד" אם הוא יגיע ישר על ההתחלה. יש לי חבר בגילי שאשתו והוא ביחד מגיל 15, אבל זה די נדיר.
        22/10/12 23:02:

      תוויות מקצועות וזהיות הם חלק מבדיקה ואינדקציה
      שלפיה מגבשים תמונה ראשונה
      ועל סמך זה אולי ממשיכים
      בקשר לאותו בחור שעשה את הטעות ורצה ללמד ולהעיר
      כנראה שהבחירה שלך הפעם לא הייתה מוצלחת

        22/10/12 22:23:
      הסיום שלך זה המוטו שלי ...לא אהיה במקום שלא נעים לי בו ולא אעשה משהו שאני לא נהנת ממנו .יפה כתבת:)
        22/10/12 22:05:
      צודקת בהחלט זו דעתי גם כן. אנשים ניזונים מרגשות עליונות ואצלי מיד יוצא השדון הטורף הטורפים :)
        22/10/12 20:05:
      נהדרת. ממילה ראשונה עד אחרונה. לא צריך לוותר לכולם. ותוויות זאת צרות אופקים .
        22/10/12 19:19:
      את כותבת נהדר, שנון משעשע מרגש. אין מה לעשות אנשים אוהבים "תויות" וכל המשתמע מכך. אנשים מקישים על רצינות, אחריות, מוטיבציה ותכונות אחרות על סמך מקום עבודה,תפקיד והשכלה, לבוש, מראה וכו'. משליכים על סמך מקרים שהיו בעבר ומכלילים. זה לא אומר שזה נכון, אבל זה מה יש. מה היה בעבודה?
        22/10/12 12:44:
      נערת ליווי, זה לא חשוב אם מדובר בקשר רומנטי או בכל סוג של מערכת יחסים, גם בין שתי חברות, זה אף פעם לא כיף ולא נעים כשתנשאים עלייך ואומרים לך איך להתנהג, להתלבש, ואיך מחזיקים את המזלג. גם אני הייתי בורחת. והרי זה לא מתחי ונגמר בהרגלי אכילה, לכי תדעי עד איפה התכונה הזו של "לחנך" יכולה להגיע. לפעמים מספיקה תקרית אחת בשביל להבין לאיזה כיוון הדברים הולכים. אגב, אהבתי מאוד את התגובה של דורי.
        22/10/12 08:00:

      פעם אספתי עטי "פרקר". חיפשתי עט שיצא בסדרה
      מיוחדת. חיטטתי רגלי בחצי עולם, בבתי כלבו הכי
      נחשבים בעולם..... התאמצתי להסביר בשבעים לשון
      מה אני מבקש, כולל עזרה מסיבית של שפת-גוף ומימיקה.

      טסתי וטסתי וטסתי.....................................................

      לבסוף,
      מצאתי את ה"פרקר" הנחשק בחנות קטנה במרכז ירושלים !

        22/10/12 05:27:
      בלי מילים השארת אותי הפעם
        22/10/12 05:16:
      אז מה היה לנו כאן? מחזר שרמנטי שפתאום "הפך את עורו"... בלינד דייט בחו"ל שהפך לסיוט... בליינד דייט בכלל, שלא עוזה לך טוב... מבינה לליבך טלי*
        22/10/12 04:57:
      *:))))))

      ארכיון

      פרופיל

      נערת ליווי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין