כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    מילים אלימות בשפת המורים והתנהגות השרדותית של התלמידים

    59 תגובות   יום שני, 22/10/12, 15:33

    בסיטואציה בה אנו חווים סטרס- מופעל מנגנון ההישרדות במח המכין את גופנו לבריחה או למלחמה ומקטין את זרימת הדם לאזור החשיבה והתגובה שבמח. המוח קולט מידע חושי (שמיעה, טעם, ראייה) מעבד אותו ומחליט מהי פעולת התגובה. המידע מהעולם החיצוני נקלט במאגר הזיכרון במח המפעיל "תוכנה" של תפקוד רצוני (תנועת שרירים), או "תוכנה" של תפקוד בלתי רצוני של הגוף (ויסות קצב לב ולחץ דם, הפרשת הורמונים), כלומר, המח אחראי על העברת הגירוי החיצוני באמצעות קשרים עצביים (נוירונים) ולתגובה באמצעות מחשבה או תנועה.

    מערכת העצבים מורכבת ממערכת העצבים המרכזית המורכבת מהמח (קלט, עיבוד ופלט), ומחוט השדרה (חישה ותנועה). וממערכת העצבים ההיקפית (חמשת החושים) המורכבת מהמערכת הסומטית (איסוף מידע) ומהמערכת האוטונומית (ויסות מערכות פנימיות בגוף). המערכת האוטונומית מורכבת מהמערכת הסימפטתית (הכנת הגוף לפעולה במצבי דחק) ומהמערכת הפרסימפתטית (ביצוע תפקודי שגרה).

    במידה והמח מעבד חווית פחד וסכנה הוא יווסת פעילות של שני מנגנונים פנימיים לא רצוניים: מערכת העצבים ומערכת ההורמונים מכינים את הגוף באמצעות עליה בדופק ובאספקת דם לשריר הלב, בהפרשת אדרנלין וסוכר לדם מהכבד. מערכת העיכול והפרשות הרוק והשתן חדלות לתפקד כדי שהאדם יוכל לברוח. זהו דפוס אבולוציוני- הישרדותי המעורר תהליכים גופניים חיוניים הצורכים אנרגיה לקראת בריחה.

    כשתלמיד ננזף, חווה עלבון, זלזול או השפלה מהמורה המידע נקלט במודע ומועבר ללא מודע העונה על  המצוקה. זרימת הדם למח הקדמי שלו קטנה (כאן מתבצעת פעילות מחשבתית), גופו פועל בדפוס אבולוציוני (מח אחורי) הוא לא חושב ואינו מסוגל להגיב לאירוע, הוא צריך לפעול כלומר לברוח כי הוא נמצא בסיטואציה של איום, ובמצב טראומטי. כשהתלמיד נמצא מול לעג וציניות המוגדרים ככוח אנרגטי שלילי של מילים הוא אינו יכול להתמודד, לפענח, ליצור או לשלוף מהזיכרון תשובה  מכיוון והשריד האבולוציוני מעבד חוויה זו כפחד הגורם ליכולת המחשבה להתנתק.

    משא ומתן מילולי מוכר לנו במונחי סיבה ותוצאה תקשורתית, והחוקיות מתבטאת בכך שאנו חכמים בדיעבד למצבים בהם הוטח בנו כעס מילולי ולא הצלחנו לדבר ולחבר בין המחשבה לפעולה באופן אפקטיבי, וזאת מכיוון ולמילים כוח בונה וכוח מצמית המשפיע על הלא מודע ועל יכולת החשיבה שלנו.

    ניתן לשבור מעגל קסמים זה של תחושת מצוקה וסכנה, כישלון ותסכול של התלמידים בבית הספר על ידי עריכת סדנאות תרגול חשיבה חיובית למורים כדי לשנות את התרחיש ולאפשר לתלמידים למידה רגועה ושליווה, תחושת בטחון וחווית הצלחה.

     

    באישון:                                                                                                                                               המודע אינו יודע שאינו יודע, הלא מודע אינו יודע שיודע הכל.

     

    משפטים שמורים אומרים: ממך אני לא מצפה ליותר.

    עכשיו אתה צוחק, כשתקבל את המבחן  תבכה.                                                                                              טוב שלא שכחת את הראש שלך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/12 09:26:
      שווה שתרחיבי את הפוסט הזה. אני מסכים איתך על תפקוד המוח, אולם החדשות הטובו הן שאכן ניתן להשפיע על תפקודו, הן בעזרה חיצות והן בעבודה עצמית, ואף לשנותו. אגב, ראי נא הפוסט שלי בעניין להיות ממוקד, ומה שהוא מגלה על תפקוד המוח ואיך אפשר לשנות אותו. מומלץ מאו לקרוא את הפסר מאיר העיניים David Rock, You brain at work
        23/11/12 23:46:
      מעניין. אכן השפלה ומילים מעליבות אף פעם לא מקדמות או עוזרותצ להשתפר. נכון גם לגבי השפלה או עלבון מאחרים כמו: חברים , והורים.
        2/11/12 17:35:
      ארז היקר. כל הכבוד, יצרת משמעות מעיבוד המידע. למען הדיוק, אימפולסיביות זו התנהגות המושפעת מאמונות, מחשבות ורגשות, האימפולסיביות היא הקושי בניהול עצמי המתבטא בתגובה לגירוי (מצב) ללא מחשבה תחילה. על ציר ההפרעות האימפולסיביות מוגדרת כהפרעה אישיותית (רגשית-חברתית-תקשורתית) .
        2/11/12 15:51:
      "המוח הוא האיבר היחידי אשר חוקר את עצמו ..." תודה, נהניתי לקרוא :) לפי זה אולי התנהגות אימפולסיבית היא בעצם תוצאה של פחד תמידי ...
        2/11/12 15:07:
      SHAKED ADIV היקרה. באופן תמציתי נגעת בתהליכי התפתחות תקשורת, שפה ולמידה, המתרחשים לאורך כל חיינו. ואכן, איכות השפעות הסביבה (משפחה, בית הספר, תנועה, צבא) ניכרת ביחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו.
        1/11/12 06:19:
      דברים אלה טובים בכל מצב של אדם וחברו..בצבא גם....
        27/10/12 11:01:
      לכבודך. הנחתך המתבססת על דברי ניר, נכונה. יצירת אדם טוב עם ערך פנימי, מוסרי, שואף ומאושר, מתחילה מהמסגרת הראשונה שהוא מכיר- הבית המאופיין במערכת היחסים, בדפוסי ההתנהגות, באמונות ובנורמות ערכיות המחלחלות ללא מודע.
        27/10/12 10:29:

      צטט: נירניר001 2012-10-24 07:31:08

      מורה אחד מול 40 תלמידים.
      צריך סדנאות להורים כדי שישלחו לבית הספר
      ילדים נורמלים.
      להתחיל עם זה.
      בבית-2 הורים מול ילד אחד נכשלים.
      בבית מתחילה הצרה.
      בבית הספר היא מתפרצת.

       

      כל

      כך

      נכון

      !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

        27/10/12 09:43:
      Bwtween Jobs היקר. שמחה שאהבת. עקרון מבנה המוח ותפקודו חשוב באבולוציה כיוצר משמעות. הנושא נכתב על קצה המזלג כדי ליצור הבנה של הטענה שרציתי להוכיח. ואין ספק, המוח מרתק.
        27/10/12 09:31:
      SHAKED ADIV היקרה. תודה, את מוזמנת לשוב בכל עת, לכבוד לי לארח אותך.
        27/10/12 09:03:
      אהבתי את המוח הקדמי והאחורי, למרות שחשבתי שיש רק אונות- שמאלית וימנית.
        27/10/12 08:10:
      מעניין מאד..אשוב
        26/10/12 08:50:
      שולה היקרה. אני מזדהה עם החוויה שלך מהמקום בו הנשמה מתרוקנת מלשד החיות שלה. דבר שמשפיע על חווית האמון במערכת, מוריד את המוטיבציה ללמוד ומעצב את התפיסה השגויה לגבי אופן התקשורת הנכונה.
        25/10/12 17:58:

      צטט: forte nina 2012-10-22 16:49:57

      עלבון זו חוויה נפשית ופיזית כמו כל הסיטואציות שילד עומד מול מבוגר ולעיתים בכלל לא מבין מה לא בסדר בעיקר בגלל נוכחות של חברים המעוררים בו חששות לגבי תדמיתו ואני בהחלט זוכרת ילדים עם תגובה של שיתוק, הסמקה וחנק מדמעות.

      מורה כבוגר צריך לזכור יותר את פגיעות הילדים.

      יופי שיש היום התיחסות לנושא ואופציה לטיפול. אני זוכרת מילים איומות שנאמרו לתלמידים וקרוב לוודאי שהשפיעו

      לנצח על יחסו ללימודים, לבושה לפגיעות ולמורים בכלל..

      לא בהכרח הסמקה, אלא  גםחיוורון. היה לי את זה. היתה לי תקרית עם איזו מורה שגרמה לי להרגיש איך הדם יורד לי מהפנים.

      מעולם לא החוורתי כך. 

       

        24/10/12 11:44:
      נירניר001 היקר. העלית נקודה חשובה למחשבה לגבי החינוך מהבית וסמכות ההורים. אתה צודק, האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וילד משקף את הדגם המשפחתי שנחשף אליו. (אגב, שורש המילים- הורה, מורה הוא י.ר.ה, מלשון הוראות תפעול).
        24/10/12 11:40:
      דוקטורלאה היקרה. תכלית הסליחה והשכחה, מעט בעייתית בעיני, מכיוון וסליחת התלמיד אינה מספיקה. נאמר: "דברי חכמים בנחת נאמרים". אופן ההבעה המילולית עשויה לגרום לפגיעה מיידית, והריפוי ממנה אורך שנים.
        24/10/12 07:31:

      מורה אחד מול 40 תלמידים.
      צריך סדנאות להורים כדי שישלחו לבית הספר
      ילדים נורמלים.
      להתחיל עם זה.
      בבית-2 הורים מול ילד אחד נכשלים.
      בבית מתחילה הצרה.
      בבית הספר היא מתפרצת.

        24/10/12 07:05:
      הזיכרון האנושי הוא סלקטיבי. לשאלה :"איך הרגשת בבית הספר היסודי" תהיינה תשובות שונות. אני מהמרת שרובן לא תהיינה נכונות מבחינה עובדתית. אנו מכלילים אירועים שונים ויוצרים אמת המתאימה לנו. לכן, דיבורים לא נכונים של מורים במקרים מסויימים יכולים להתחבר עם יחס אוהד ונעים מצד אותה מורה. מה שנשאר לנו בזיכרון הוא מה שהיינו רוצים שיישאר. כל זה אינו אומר שהמורה לא צריך להיזהר מאד בדיבוריו. אבל למרבית הפליאה המורה הוא גם בן אדם ולפעמים נפלטים לו דיבורים שאסור היה שייפלטו. בחשבון ארוך חייבים לסלוח. אם כי התלמידים לא יוכלו תמיד לשכוח.
        23/10/12 18:48:
      הלנה היפה, יקירתי. אכן, נמצא קשר בין אלימות תלמידים הנגרמת מהשפעת גורמים חיצוניים לאלימות בבגרותם. מעבר לצורך באיסוף נתונים לגבי היקף התופעה והפעלת תכניות התערבות, יש כפי שהצעת להעלות את רף הכניסה למכללות להוראה, למיין מורים עתידיים איכותיים, ולשפר את איכות ההכשרה ומעמד המורים. כזכור דו"ח ועדת דברת שנגנז הציע להעלות את שכר המורים ולשפר את תנאי עבודתם ומעמדם. בלחץ הורים יוקמו בתי ספר פרטיים שיעסיקו את מיטב המורים דבר שיחריף את הפערים החברתיים. איכות המורים, איכות ההכשרה, מעמדם ושכרם צריכים להיות חלק מפתרון רב מערכתי ומקיף, ואני מקווה שנהיה חלק מתהליך זה.
        23/10/12 18:22:
      אחאב היקר. איני שיפוטית, המציאות מראה שמצוקה רגשית של תלמיד הנגרמת מיחסו של מורה, ומאקלים כיתתי ובית ספרי גורמים לאלימות פיזית כלפי חלשים, חסרי אונים ובעלי חיים, גורמים לתוקפנות מילולית, והרס רכוש פרטי וציבורי. המורים הם הכלי לחינוך תרבותי-חברתי מכח תפקידם.
        23/10/12 18:14:
      rossini יקירי. אתה צודק, לא האמונה והתפילות יפתרו את הכשלים. למעשה השירות הפסיכולוגי - ייעוצי במשרד החינוך צריך לכתוב תכנית ולהפעיל אותה כדי להתמודד עם התופעה.
        23/10/12 18:09:
      shabat shalom היקר. בשנת 1977 הוגשה לבית משפט השלום תביעה אזרחית של הורים שטענו שמורה פגעה באופן מילולי בילדם. ההורים תבעו את המורה על נזק נפשי. פסק הדין חייב את המורה על פי פסק דין משנת 1953- לפיו כוחו של ההורה מועבר למחנך , ובהסתמכו על האמצעים העומדים לרשות המורה לענישה. ביה"מ פסק שהמילים פגעו בנפשו של הילד והרשיע את המורה.
        23/10/12 18:00:
      _ . _ היקרה. האלימות בבית הספר משקפת התדרדרות חברתית. אין ספק שהמורים חשים חסרי אונים למול שינויי הנורמות והערכים. יחד עם זאת תפקיד המורים הוא לספק רווחה נפשית, תחושת בטחון, כבוד, זכויות והערכה. מחקרים הראו שאקלים כיתתי שלילי וחוסר אמון המורה בתלמידיו משפיעים על רמת האלימות.
        23/10/12 17:51:
      הילינג והכוונה יקירה. העלית את פן יחסי הורים וילדים העשויים להיות טעונים רגשית לילד הנחשף לאלימות בבית. כפי שציינת הערכים מוטמעים על ידי חינוך. ניתן לנקוט בשיטת הכריך: פרוסה עבה של אמירה חיובית, מריחת שכבה של הטעון שיפור, ולסגור עם פרוסה נוספת של אמירה חיובית. זה עובד.
        23/10/12 17:45:
      איריסחן היקרה. נקודת מבטך מחדדת את העובדה שהמורה הוא בעל תפקיד מקצועי וסמכותו נגזרת מהאחריות שלו ליצור דמות בוגר ואדם אוטונומי. פגיעה בתלמיד על ידי מורה, פגיעה שיש בה עוולה היא אינה ענישה חינוכית וקיימת גישה משפטית כלפי פגיעה מילולית ופיזית בתלמיד על ידי מורים.
        23/10/12 17:37:

      גילה יקרה, אותה תופעה חוויתי אצל הכלבה שלי שנדרסה ועל מנת לא לחוש את הכאב מערכת העצבים שלה ניתקה את עצמה באופן אוטומטי והויא שכבה בצורה אפטית. את התופעה הזו הסביר לי הווטרינר כשהגעתי אליו עם הכלבה הפגועה. מכירה כמה מורות, שידיד שלי מכנה אותן "חצי אינטליגנטיות" וזה חמור מאוד היות והילד הפגוע מהר מאוד הופך להיות פוגע בעצמו והלוואי והמערכת תקיא מתוכה את ה"מחנכים" מסוג זה. הבעיה שאין לנו הרבה מחנכים אחרים וכמו שסיכמנו באחת הפוסטים שלך,
      1. דחוף חייבים להעלות את שכר המורים שחומר אנושי טוב יותר יגיע למערכת
      2. דחוף חייבים לשנות את ההכשרה של המורים.

        23/10/12 17:33:
      טלי פרי יקירתי. מצער לקרוא שהחומר הגנטי ממנו נוצרים מורים לא עבר מוטציה שגרמה לזן משובח יותר של מורים להתפתח בעולמנו.
        23/10/12 17:29:
      אנה אני באה, יקירה. ראשית אתוודה שאיני מכירה את המערכון המדובר, כי בחרתי בחיי הבוגרים לחיות ללא טלוויזיה. ולענייננו: את צודקת בכך שתופעת האלימות משפיעה באופן שלילי על התפתחות התלמידים, ושהאלימות מופנית גם כלפי המורים. הבעיה היא שקיים קשר בין אלימות תלמידים בבית הספר לאלימות בבגרותם ובנטייה להתנהגות עבריינית. לשם כך צריך להפעיל תכניות למיגור האלימות בבית הספר.
        23/10/12 17:21:
      לא לשפוט את המורים כל כך מהר. התמודדות לא קלה
        23/10/12 17:18:
      Zvi Hartman היקר. תודה על הארת הסיטואציה מנקודת מבטו של התלמיד. התלמידים חשים כאילו בלוק חוסם את המעבר בין הפה למחשבה ושעצם תקועה בגרונם. למעשה המודע פועל מאחורי הקלעים ואינו מאפשר לענות. מצב זה יוצר תסכול המתבטא באלימות כלפי החלשים וכלפי רכוש בית הספר.
        23/10/12 17:08:
      מקטרגם היקר. מסקנות טענותיך מובילות לצורך לערוך שינוי באידאולוגיית ההנהגה, לארגן מחדש את המערכת , להגדיר תקציבי חינוך, להציב יעדים,לשנות את סף הקבלה במכללות להוראה, לתקן את מעמדם המקצועי של המורים, לשפר את מבנה שכרם, לאזן בין מספר התלמידים והמורים, להפריט את מערכת החינוך וליצור תחרות שוק פתוח - כדי שיצמחו בתי ספר מובילים, מורים איכותיים והישגים לימודיים. זהו תהליך האורך זמן שהרי גם רומא לא נבנתה ביום אחד.
        23/10/12 13:10:

      צטט: גילהסטחי 2012-10-23 05:19:36

      rossini היקר, אכן, חוסר רגישות משווע. יחד עם זאת תשובה, תפילה וצדקה עשויים להעביר את רוע הגזירה. נתפלל אם לא יעזור, זה בטח לא יזיק.

       

       בטוח לא יזיק, ועדין קשה לי עם המשפט שסינמתי .אטום

        23/10/12 12:47:
      1. אסור לפגוע באיש/תלמיד 2. אסור להעליב איש/תלמיד 3. תסכול יוצר תגובות קשות והתנהגויות קשות 4.אין כל קשר בין העלבה או פגיעה לבין מנהיגות או חינוך או הדרכה 5. גם אין קשר הכרחי בין עוצמה הנדרשת ממנהיג לבין פגיעה בזולת 6. במצבים קיצוניים של איבוד שליטה כל אדם נוקט בשתי דרכים: האחת פגיעה בזולת (מתוך הנחה של "למען יראו וייראו"). השניה - קפאון=הלם=אלם=בריחה מהמקום 7. הנסיבות בהן נוקט מורה בשיטת העלבה או הפגיעה הן מגוונות ואף מנוגדות (הדדיות). הסיבה היא לרוב תוצאה של דינמיקה הדדית ביחידה הכיתית שבה המורה עומד ומקיים דיאלוג עם תלמידיו. הדינמיקה הזו מושפעת ממה שרה לתלמידים וממה שקרה למורה ומה כל אחד מהמרכיבים מביא עימו לכיתה באותה עת. הנסיבות הללו הן תחילתו של הפתרון לבעיות כאלה. 8.יש לזכור שהמורה הוא הדמות המקצועית (המומחה) שבכוח מקצועו אמור לשלוט במה שקורה בכיתה. 9. התנאים שבהם עבד המורה השתפרו לאחרונה. השאלה היא מה עושה המורה בנסיבות שחודשו כדי שיוכל לחזק את ההשפעה החיובית שלו על תלמידיו. 10. כולנו בני אדם. נראה לי שאם למורה יש ביקורת עצמית בטחון עצמי מנהל וצוות טוב - התנצלות או שיחת הבהרה עשויה לתקן את תוצאות המעשה.
        23/10/12 12:44:

      המשפטים האלה , במשך הזמן, זה הופך להתעללות ממש.

      אפילו כשרק שומעים אותם, וזה לא מופנה כלפינו.

      והיום זה הפך למעגל קסמים שכזה,

      יש אלימות גם מצד התלמידים...

      http://www.arvut.org/he/חינוך/ידיעות-ומחקרים/1350-יותר-ממחצית-המורים-בבתי-הספר-התיכוניים-נתקלו-באלימות-מילולית-או-פיזית

        23/10/12 11:34:

      כן זה עצוב. אבל זה לא רק בביה"ס גם בין הורים לילדים. אלימות מילולית פוגעת מאוד וחורטת סימנים שלא קל למחוק.
      יש אנשים שעל אלימות מילולית עונים בתוקפנות, אבל הרוב נהיים משותקים, והעלבון נצרב בהם פנימה.
      חשוב לפנות לתלמידים בנימה חיובית גם אם התוכן לא חיובי, ואין להוציא עצבים על תלמיד או ילד בצורה של אלימות מילולית.
      הכל לעניין של חינוך!

        23/10/12 10:56:
      וגם: "יש לי עיניים בגב...." "הצלצול הוא רק למורה"...ועוד ועוד..... מספיק לחוות חוסר אמון בכדי שלא לרצות לנסות עוד. צריך לעבוד עם המורים על אובדן הביטחון העצמי שלהם. על הקושי בו הם נמצאים. על מה מונע מהם לתת חיזוק חיובי ולשבור את אותו מעגל קסמים. זה נכון גם לגבי הורים וילדים. ובכלל, בכל מערכת יחסים שדוחקת אותנו לפינה. תודה שהבאת. בהחלט חומר למחשבה ויפה שעה קודם.
        23/10/12 09:27:
      בערב אקרא בעיון, לא רוצה להגיב בקריאה שטחית אבל בינתיים כוכב.
        23/10/12 09:18:
      גילה יקרה גם כשאני הייתי תלמידה (בשנת תרפפ"ו) היו לנו מורים שהעליבו את התלמידים, כאמצעי להשתלט על הכיתה. מובן שזה גרם לכך שתלמידים נשרו מהלימודים בגלל יחס המורים האלה ובגלל שזנ השפיע על הדימוי העצמי שלהם..
        23/10/12 08:45:
      איך התלמיד מגיב? בהסתגרות, ולפעמים באלימות כלפי החלשים יותר ממנו. אלימות מילולית או אפילו פיזית. מה המורה משיג בגישה זאת? יותר תלמידים מתוסכלים, ולבטח פחות שקועים בלימודים.
        23/10/12 08:34:

      אפשר לעשות סדנאות חשיבה חיובית מפה עד ימות המשיח. כשהמשכורת של המורים היא פחות בהרבה מהשכר הממוצע במשק, המורים (אלו שאני מכיר לפחות) שייכים לאחד משלושה סוגים.

      יש את המיעוט של אנשים שלא צריכים את ההכנסה ומגיעים להוראה כדי לתרום. מדובר באחוזים ממש בודדים.

      יש את אלו שמגיעים להוראה למרות המשכורת הנמוכה, כי הם באמת רוצים לתרום. הרבה מאלו מתייאשים כשהם רואים את המשכורת בפועל, ונאלצים להתמודד מול כיתות של 40 ילדים שבהרבה מקרים אין להם כל יחס של כבוד למורה, גדלו בבית אלים, ומזלזלים בידע ובהשכלה. לא בכדי ההוראה היא אחד המקצועות הכי שוחקים שיש. הרבה מאלו שמתחילים להורות מתוך רצון לתרום פשוט מתייאשים אחרי כמה שנים ועוברים לקריירות מתגמלות יותר שמתאימות לכישוריהם.

      מה שנשאר הם רוב המורים במערכת, שהלכו להוראה כי אין להם הכשרה או כישורים לעסוק במקצוע מתגמל יותר. עד לאחרונה לא היה צריך אפילו תואר ראשון מאוניברסיטה כדי ללמד בבבתי ספר יסודי, ומצד שני כל מי שעשה (70%+ נשים) בי איי כללי או תואר ראשון במדעי הרוח, (שזה שום קוד ל:"תשלמו לנו 12 אלף שקל כל שנה למשך שלוש שנים, ובתמורה תקבלו הזדמנות להכיר חתן אקדמאי, וחוץ מזה יהיה לכם תואר שמקנה תוספת למשכורת במגזר הציבורי), יכל להוציא תעודת הוראה. לפיכך המצב בישראל הוא שיש מיעוט של בתי ספר שמסיבות הסטוריות (בעיקר בתי ספר של קהילות קטנות, בקיבוצים ובמושבים, אצל דתיים וכדומה), יש להורים השפעה רבה על הנהלת בית הספר ובהם מקפידים על האיכות האנושית של המורים, ואילו ברוב בתי הספר חלק גדול מהמורים הם המיץ של הזבל של החברה.

      לבעיה הזו אין פתרון נקודתי. חייבים מורים איכותיים, ולכן חייבים להכפיל את שכרם ולעשות סלקציה קפדנית בהעסקת המורים. כדי לעשות את הצעד הזה חייבים לשנות מהיסוד את משרד החינוך ולשנות את סדרי העדיפויות במדינה. מדינת ישראל חייבת להפסיק לעודד את אזרחיה להקים משפחות גדולות (לבטל את המצב שבו קצבאות הילדים עולות בטור הנדסי החל מהילד החמישי), ולהשתמש בכסף להעלאת מעמד המורים.

      וחוצמזה, להתפלל לא עזר, לא עוזר ולא יעזור. רק מעשים גורמים לשינוי.

      וחוצמזה: צריך להפסיק את המצב שבו מדינת ישראל מכירה רק בזרם אחד של היהדות (שהוא זרם מיעוט בקרב כלל היהודים), ומשיקולים פוליטיים מחזיקה משרד שמורכב רק מיהודים חרדים, בעוד הם בכלל לא מתמשים בשירותי המשרד. צריך לפרק את משרד הדתות, לקבוע מעמד שווה לזרמים שונים ביהדות, ולהגיע למצב שבו כל קהילה מממנת מכיסה את שירותי הדת הרצויים לה.

        23/10/12 06:56:
      היום 5:16: שלויימה היקר. על דבריך אומר: אמור לי מהיכן אתה בא ואומר לך לאן תגיע, שהרי ניתן להוציא את האדם מהסיטואציה אך לא את צלקת הסיטואציה מהאדם.
        23/10/12 05:54:
      Perfect- Beat היקרה. צודקת, בכל שינוי קיים אלמנט איום ופחד. הפתח להתערבות ותיקון מתחיל במעורבות הציבור וחשיפתו לבעייתיות האידאל הקיים, ולעלות התיקון למול התועלת שתצמח. לאחר הרתימה נצליח להוביל תהליך.
        23/10/12 05:36:
      שם 53 היקר. גרדת את קצה הקרחון וגילית כמה הרבדים עמוקים יותר. יחד עם זאת ביכולתנו לשנות את התבנית ואת דפוסי החשיבה המגבילים כדי לשפר את איכות חיי התלמיד, על ידי יצירת תמיכה בית ספרית היוצאת ממחשבה חיובית שתקטין את נשירת התלמידים מהמערכת ותתרום להצלחתם הן כתלמידים והן כאזרחי העתיד.
        23/10/12 05:26:
      צ'ילי מתוק יקירתי. צודקת, למילים כוח בונה וכוח הורס. העולם נברא על ידי מילה: "ויאמר אלוהים ויהי אור.... ויהי אור". למילים יש עצמה שלילית למשל בטקס הפולסא דנורא, אם אין לטקס הקללה כוח מאגי אז הוא מגלם כוח הסתה.
        23/10/12 05:22:
      עמי 100 יקירי. אלימות הן פיזית והן נפשית הן חוויות רעות. אך העלבות גלויות ומרומזות הן רעלים הפוגעים בדימוי האישי ובביטחון העצמי, וגורמים לתלמיד להתרחק מגבולות היכולת שלו.
        23/10/12 05:19:
      rossini היקר, אכן, חוסר רגישות משווע. יחד עם זאת תשובה, תפילה וצדקה עשויים להעביר את רוע הגזירה. נתפלל אם לא יעזור, זה בטח לא יזיק.
        23/10/12 05:14:
      צ'ו יקירתי. העלית נקודה מעניינת התופסת את המורה כמנהיג. המנהיגות הכיתתית נחלקת לשני סוגים: מורים הנעזרים בכוח סמכותם ויכולת הענישה שלהם- כוח זה ניתן להם על ידי המערכת ולא יוביל את התלמיד לשום מקום. לעומת זאת קיימים מורים הנעזרים בכוח אישיותם, מקצועיותם והידע שלהם- זהו בסיס כוח אישי המוביל תלמידים להזדהות עם התנהגות המורה וערכיו.
        23/10/12 05:11:
      forte nina יקירה. חז"ל אמרו שהחיים והמוות ביד הלשון, והמלבין פנים ברבים כאילו שפך דמים. למילים יש כוח לא פחות ממעשים, וציפייתי ממורים שיסננו את אמרותיהם הצורבות ככוויה בעור ובנשמה.
        23/10/12 05:08:
      אנה אני באה היקרה. מערכונים סטיריים מאופיינים בהקצנת מצבים, ואף על פי כן, אין הצדקה לעלוב בתלמיד ולדכא את יכות החשיבה שלו בשם תסכול המורה האמור לחנך ולהעניק השראה להתנהגות חברתית נאותה.
        23/10/12 04:57:
      מאלף מאד. הגיוס ההמוני להוראה של בני אדם ברמה אנושית עלובה מפגיש את הילדים עם מערכי נפש שמוטב היה להם שלא ייפגשו. גם המערך הארגוני של המורים וכוחות השוק יצרו איגוד מקצועי מפלצתי המקיים מערכת יחסים חולנית עם הלקוח [משרד החינוך וההורים]. יחסים של ספק יחיד עם קהל לקוחות שבוי. גם חומר הלימוד אינו רלוונטי דיו ותלמידים מגיבים לזה כמו שכל אחד היה מגיב אם היו מציעים לו לאכול קש. נסיבות מורכבות מאד וצריך להיות קוסם כדי להפיק מהן משהו בעל ערך.
        22/10/12 23:54:
      כשהמיגלדה לוקחת פיקוד...אאוץ. הכל קורס. אין הגיון ואין רציונל. הכל מגננה. צריך לאט לאט לאמן ולרסן את התגובה לאיום. זה לא פשוט לשלוט בזה בכלל. פוסט נהדר גילה. תודה לך.
        22/10/12 22:06:
      למילים יש המון כוח, אסור לשכוח זאת...
        22/10/12 19:35:
      בעיני אין הבדל בין אלימות מילולית לפיזית..
        22/10/12 19:04:

      חוסר רגישות משבעה !

        22/10/12 19:02:
      כמו שכתבה פנינה לפני, עלבון צורב במיוחד כשהוא נעשה בפני שאר התלמידים בכיתה , משכיח לחלוטין כל מה שנלמד, הגוף מוצף כולו רגשות עזים של עלבון תסכול בושה וכעס ועם תחושות כאלו גועשות בדמנואיך נוכל לזכור מה השנה שנפוליאון פלש לרוסיה ? אולי אני לא מדד, אבל כל מה שאני זוכר משנות הלימודים שלי הם את המכות ההשפלות והעלבונות שספגתי ממי שהיה אמור להיות בעיני מודל לחיקוי. יש שיר ישן של פול סיימון שמתחיל במילים" כשאני נזכר בכל הזבל שלמדתי בבית הספר , זה פלא שאני מסוגל לחשוב בכלל"...
        22/10/12 18:58:
      מכאן נובע שאלימות מילולית כמוהה כאלימות פיזית הפוגעת ביכולת העצבית והמוטורית. לכן יש להתייחס לאלימות שכזו באותה חומרה כמו לאלימות פיזית. להטיל עונשים ונזיפות למורים שמנצלים את כחום בגלל חולשתם לפתח יכולת מנהיגותית המגיעה מסבלנות וסובלנות ולא בשימוש בשליטה. מאמרון קצר חכם ,חזק וקולע עם פיתרון.חשוב ביותר.
        22/10/12 16:49:

      עלבון זו חוויה נפשית ופיזית כמו כל הסיטואציות שילד עומד מול מבוגר ולעיתים בכלל לא מבין מה לא בסדר בעיקר בגלל נוכחות של חברים המעוררים בו חששות לגבי תדמיתו ואני בהחלט זוכרת ילדים עם תגובה של שיתוק, הסמקה וחנק מדמעות.

      מורה כבוגר צריך לזכור יותר את פגיעות הילדים.

      יופי שיש היום התיחסות לנושא ואופציה לטיפול. אני זוכרת מילים איומות שנאמרו לתלמידים וקרוב לוודאי שהשפיעו

      לנצח על יחסו ללימודים, לבושה לפגיעות ולמורים בכלל..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין