כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    על הפחד

    70 תגובות   יום שני, 22/10/12, 22:05

    ''

    על הפחד

     

    ומי מאתנו לא מפחד מכל מיני דברים? שטותיים ורציניים לא משנה. יש מי שמודע, ואחר אינו יודע בכלל שהוא מפחד, הוא "זהיר", "חושש", ועוד כל מיני שלבים של בעצם...פחד. ואני מדברת על הפחדים הפחות מודעים של אנשים, שעדיין במסגרת הזו, ולא עברו לחרדה, שנאה וכאלה....

     

    '' 

     

    פחד ורתיעה ממה וכפי שרואים בתמונה למשל, אפשר לראות עם תגובות שונות ורבות אצל אנשים ממגזרים שונים. אני נתקלת בדברים כאלה כל יום בטיול עם הכלבים, וברחוב בהתייחסות לבעלי חיים בכלל : מחיוך ומחוות של אהדה, עד למבט של "חוסר אהבה" גדול ומוחלט ומעבר לזה, כיריקות לכיוון "להרחקת עין הרע", שפיכת מים מהמרפסת בגלל שעברתי מול עם הכלבים, ורתיעה בבהלה מנגיעה או מראה שבא פתאום מולך.

     

    יש מי שמגדילים לעשות, וכיון שבטוחים שהכול מותר ונסלח להם בשל גילם או נכותם, ולו בשל הסיכוי הקלוש שחלילה וחס יגע אחד הכלבים בבגד או ברגל, (כי הוא ברצועה ועם מחסום ואינו יכול לעשות שום דבר אחר), לא רק מתרחקים, אלא מאחרי גבו של הבעלים, כשחושבים שאינו רואה, מכים את הכלב במקל, או "בועטים קלות" ברגל להרחיקו, מה שבמקרה כזה אולי זה היה בעבר הרחוק פחד אך הפך זה מכבר לשנאה ורשעות.

     

    יום אחד איש כזה, זקן עם מקל, אך בהחלט  כוחו במותניו, נתן מכה חזקה עם מקל ההליכה שלו ללולי ז"ל בגב. לולי הגיע אלי בזמנו לאחר תאונה קשה וסבל רב, והיה פגוע קשה אורתופדית, ונכה בעצמו. הוא ילל בכאב, והיות ובכל הקשור לבעלי חיים יש לי כנראה עיניים בגב ובלב, קפצתי עליו כנשוכת נחש צרחתי, ביישתי אותו, והעפתי לו את המקל לכל הרוחות והשדים.  זה היה או זה, או להשיב לו כגמולו ולהכות אותו כפי שעשה ללולי שלי, והעדפתי את האפשרות הראשונה.

    '' 

    אישית, איכשהו נולדתי חסרת פחד וחדורת אהבה לבעלי חיים מאז קטנות, למרות העובדה שספגתי מנחת זרועם. חתולה שרטה עמוקות וחרשה תלמים בפני עוד בהיותי תינוקת,  כלב גדול התנפל עלי באמוק, וידי ורגלי זרועות עד היום "מזכרות" בנושא. לא שאין לי פחדים וחששות כמו לכל אחד אחר, אך ממש לא בתחום הזה "וואט סו אבר".

     

    כך שאומרים לי משהו כמו :"אני לא פוחדת, פשוט כשהייתי ילדה נשך אותי כלב, או שרט אותי חתול", עדיין זה נראה לי משונה שעד היום כאדם בוגר אדם, אותו אחד לא התגבר על זה ונותן לזה להשפיע על התנהגותו לא בתמיד בהגיון.

    כאן זה בשלב שעדיין אפשר להראות לאנשים מה קורה, איך הם  מעבירים את הפחדים שלהם לילדים שלהם, ולנסות עם חיוך והבנה לעשות להם "טוויסט". אם זה  מעבר לזה, כשפחד או טראומה הפכו לא רק לסלידה גם שנאה חוסר חמלה ואכזריות כאותו איש זקן עם המקל, אינני מסוגלת ולא רוצה לקבל ולהבין זאת.

     

    במקרה שלי לא בדיוק ניתן להסביר זאת, גם לדברי אבי האהוב ז"ל, שכן זה בפירוש אינו "חינוך מהבית" – אפילו להיפך.

    לא גדלתי עם בעלי חיים, בקטנותי "קרעה" חתולת רחוב את פני בשריטות, התנפל עלי כלב ענק, ויש לי "מזכרות" בכל מקום בגוף בנושא זה. גם הורי לא רק שלא עודדו אותי לכיוון גם להיפך, ניסו לרפות את ידי בכל הזדמנות. בנוסף זה אינו תורשה, משני צידי הורי אין רגישות ואהבה מיוחדים בתחום.

    אבא האהוב אמר שאצלי זה build in לדיסק הקשיח בצורה בלתי הגיונית לחתולין, לא רק לגבי כלבתולים, לגבי כלל בעלי החיים, והוא – אבי ז"ל – "ידו אינו במעל".

    '' 

    כשהיחס השלילי לבעלי חיים במגזרים שונים גורם לרתיעה זה משהו אחד, אך כשזה הופך לשנאה, חוסר חמלה, ואכזריות, אינני מבינה ולא מוכנה לקבל דבר כזה. אלה גבולות שאסור לעבור, והתנהגות אלימה של פגיעה בחסרי ישע שצריך לעקור מהשורש. מה יש לשנוא ביצור חי קטן וחסר ישע שלא עשה לך דבר? בין אם הוא בעל חיים, ילד קטן, או סתם אדם שלחלש ממך ואינו יכול להתגונן.

     

    אנשים מעבירים את הפחדים שלהם לילדים, למי שהם אוהבים ודואגים יותר מכל, זו כנראה דרך העולם.

    כמה פעמים שמעתם אימא אומרת לילד : "אל תיגע בחתול רחוב הוא מלוכלך ומביא מחלות, הוא ישרוט אותך" או "תזהר הכלב ינשוך אותך" או "תזהר חתול שחור, תירק שלוש פעמים" (גם זה ראיתי) וכאלה...אלה הזרעים הראשונים שנוטעים בילד ללגיטימציה לפגיעה במי שאינו יכול להתגונן.

     

    יום אחד ראיתי ילד אתיופי שירק על חתול שחור שעבר לידו. ניגשתי אליו ובעדינות ללא טון נזפני שאלתי אותו למה? ילדים מבחינים היטב בטון ובכוונה האמיתיים של הדברים, ביקשתי  שיסביר לי למה, כי אני לא מבינה, והוא "הסביר": שחתול רגיל זה בסדר, אבל שחור זה הכי גרוע ומביא מזל רע.

    הסתכלתי עליו, חייכתי ואמרתי לו: תראה, הקדוש ברוך הוא ברא גם אותך ואתה צבע העור שלך שחור, וגם אותי, והצבע שלי לבן, אני לא חושבת שאתה מביא מזל לא טוב, אתה נראה לי ילד נחמד מאד, נכון? נכון ענה.

    הספיק לי, הזרע נזרע היטב ועמוק, חייכתי והלכתי.

    '' ''

    לא רק בהקשר לבעלי חיים (זה רק כדוגמא) שומעים הורים שבמקום לעודד את הילד נוטעים בו חששות, פחדים, דאגה ועוד. "כל הכבוד הצלחת", שומעים פחות מאמהות בגני שעשועים הרבה יותר שומעים "תיזהר אתה תיפול"...

     

    ספר נפלא על פחדים של ילדים (יש להם הרבה גם בלי אלה ששותלים בהם הוריהם), שנפלא גם ל"ילדים שהם מבוגרים" נקרא פחדרון בארון, (בויקיפדיה), כל כך אוהבת את הספר הזה, הוא כל כך יפה לדעתי, גם למבוגרים....וכל כך אנושי.

    '' 

    דרג את התוכן:

      תגובות (70)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/8/14 21:07:
      מסכים איתך עם דבריך
        5/11/12 08:41:
      מה שמדהים אותי אצלך זה לא חוסר הפחד מבעלי חיים (מהם גם אני לא מפחדת) אלא חוסר הפחד שלך מבני אדם (הם מפחידים אותי בטירוף).
        28/10/12 13:17:
      כשאני מסתובבת עם כלבת הפינצ'ר הקטנה שלי בחוץ ורואה מולי כלב בוקסר גדול או בכלל כלב גדול, אני מעדיפה לשמור מרחק. יש לי כלבת פינצ'ר שלעיתים מושכת אש. אם היא רואה כלב גדול מתקרב לעברה או אפילו בצד השני של הרחוב, היא ישר מתחילה לנבוח ולהשתולל, מה שגורם לכלב הגדול לבוא לעברנו ואז אני מתחילה לחשוש. כבר קרה שכמעט כמעט איזה בוקסר אכל אותה, כי הוא לא היה קשור ברצועה וברגע האחרון הבעלים בא ולקח אותו. הגשתי עליו תלונה במשטרה, הכלבה שלי כמעט מתה. אז אפילו כבעלת כלבה ואוהבת בעלי חיים, אני יכולה להבין מהיכן נובע הפחד. ישנם כלבים תוקפניים, אגרסיביים והכי מפחידים אותי אלה שמשחררים את הכלבים חופשי ללא רצועה. בערים מסויימות העיריות לוכדות את הכלבים המשוטטים , מעבירים אותם לכלבייה המקומית ומשם ... רובם נגזרם לגזר דין מוות, אם הבעלים לא מגיע מהר לשחרר. עצוב.
        27/10/12 20:41:
      בוניטה הצלחת להצחיק אותי אכן אהבתי את התגובה שבוע נפלא
        27/10/12 20:17:

      צטט: סוד כחול. 2012-10-27 08:48:08

      אהבתי את הסיפור עם החתול השחור, האמת שגם אני לפני שנים חשבתי כך שחתול שחור מביא מזל רע,,אבל כשראיתי אותו מסתובב רעב ליד הבית לא הסתתי להאכיל אותו הצבע לא משנה זה רק אמונה טפלה

       

      פתגם נחמד אומר ש:

        

      "אם חתול שחור חוצה את דרכך סימן שהוא בדרך לאיזה מקום"

      '' 

       

      
        27/10/12 20:12:

      צטט: ~בועז22~ 2012-10-27 08:23:16

      פ'ם, מישהו אמר לי שאומלל הוא זה שאינו מפחד, ויחד עם זאת הוא היה מוכן להיות (לפעמים...) קצת אומלל... (-:

      קריצה 

        27/10/12 20:10:

      צטט: כמעין המתגברת 2012-10-25 15:06:37

      הנה תראו אותי, יפה ואמיצה לא מפחדת מכלום. אני נכנסת לממ"ד רק לנקות אותו.

       

      אוי הזכרת לי נשכחות, הממד.

      היו לי סרטים אז שחבל"ז. משום מה הפחד אצלי תורגם למשהו מעשי ואחר לגמרי. הייתי נכנסת עם טונה של אדרנלין לאטרף של פעילות, ועושה את כל מה שצריך לעשות עבור כולם כשהם עדיין בקושי הספיקו להזיז את עצמם מבהלה.

      היה קצת מצחיק הקטע. 

       

       ''

        27/10/12 20:07:

      צטט: גליתוש. 2012-10-25 07:38:03

      יש לנו כלב מדהים וחכם מסוג בורדר קולי, כייפי של כלב, אני באמת לא מבינה אנשים שיש להם רתיעה מכלבים. מג'וקים אני פוחדת:) ואם תשאלי אותי על נחשים ארסיים, אני מסוגלת לכתוב פוסט שלם צוחק 

      אולי תתפלאי אבל אני בהחלט מבינה אותך...... מגניב

        27/10/12 20:05:

      צטט: גילהסטחי 2012-10-24 15:06:18

      עצוב שחלק מהפחדים שלנו מקורם בדעות קדומות, ותלוי סביבה. הסביבה יכולה ליצור בורות ועיוורון, חוסר פתיחות וכמובן הפסד מקשר בעל ערך מוסך לחיות- שהן ידידות האדם.

      חיוך אכן, תודה גילה

        27/10/12 20:05:

      צטט: אורי זמיר 2012-10-24 12:33:23

      הילדה שלי פוחדת פחד מוות מכלבים למרות שאני אשתי מאוד אוהבים ומלטפים כלבים של אחרים...כנראה שחוותה את הטראומה במקום אחר...בכול מקרה אנחנו שוקלים כעת לקחת כלב הביתה כדי לעזור לה להיגמל...

      רעיון מצוין. אלא שצריך כמובן לזכור שלוקחים כלב, נותנים לו משפחה ובית חם בנוסף למטרה הראשונית, וגם כלב הוא באיזה מקום קצת כמו עוד ילד בבית ומצריך טיפול, יחס, ואהבה.  צוחק

        27/10/12 20:01:

      צטט: רומפיפיה 2012-10-24 09:40:35

      אוהבת את התכונה הזו שלך

      לאהוב את החלש

      את נטול הכח להגן על עצמו.

      אוהבת את התשובה החכמה

      שלך לילד הקטן...

       

      הופלך....חזרנו לורוד הא? קשה לך להתאפק...

      אולי פעם תעשי לי קצת נחת ותתני ביטוי לדברים שאינך אוהבת....

      סתם כזה,מותר את יודעת...

      מופתע 

        27/10/12 19:56:

      צטט: למדנית 2012-10-24 08:43:20

      איזה פוסט מקסים וקולע! התלהבתי מאוד מדברייך החכמים לילד האתיופי. יישר כוחך, בונבונייטה!

      תודה 

        27/10/12 19:55:

      צטט: החתול במסיכה 2012-10-24 05:25:04

      הולכי על שניים, מפחידים הרבה יותר...

      בדיוק. ויודע חתול מה הוא אומר..... קריצה

        27/10/12 19:54:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2012-10-24 04:39:09

      אני מאוד אוהב כלבים וחושב שזאת החובה שלי ללטף כל כלב שאני נתקל בו צוחק כנ"ל

       

      ויש לא מעט, אם כי גם אני נזהר לא ללטף כלבים שמשדרים פחד או תוקפנות וככה אני אחנך את הילד שלי - לאהוב חיות, אבל לא לשכוח שהן לא תמיד מבינות מה אנחנו רוצים מהן ועלולות להזיק למי שלא "קורא" אותן נכון. צודק, כנ"ל

      יכול להיות שאהבת חיות יכולה להתפתח גם ללא הכוונה מההורים, אבל קשה לי להאמין ששנאה לבעלי חיים לא נולדה בצורה מסוימת (גם אם מרוככת) מהבית. שוב צודק מה לעשות.

       

      ''

        27/10/12 19:50:

      צטט: טלי פרי 2012-10-24 04:28:30

      בונבונית יקרה יפה ניסית להסביר מנין נובע הפחד מבעלי החיים, אבל מי כמוני יודעת שזה לגמרי לא רציונלי. לא משנה כמה יסבירו לי שהכלב הזה ידידותי עדיין אפחד ממנו אם נביחתו תישמע לי מאיימת... כנראה שייצר ההשרדות שלנו פועל כאן. אהבתי מה שכתבת לגבי חתולים שחורים... מה חטאם שנולדו כאלה? לאמונות תפלות אין סוף... צריך לקעקע אותן בדיוק כפי שעשית עם הילד הזה. טלי*

       

      '' 

       

      
        27/10/12 19:49:

      צטט: ג.ג.ג. 2012-10-24 00:34:40

      אנשים יותר מסוכנים מכלבים....

      ברור...

      לשון בחוץ 

        27/10/12 19:48:

      צטט: טונקס 2012-10-23 22:51:08

      כמו יונביר אני חושבת שהדברים שאמרת לילד האתיופי הן מופלאות, זו היתה הברקה גדולה שרק אהבה יכולה להוליד

       

      ''

       

      
        27/10/12 19:44:

      צטט: אנטיסיזיפוס 2012-10-23 21:18:00

      פחד הוא רק תחושה. האומץ לנסות - זאת המעלה (איינשטיין)

      מגניב

        27/10/12 19:40:

      צטט: remei 2012-10-23 21:01:04

      אני בגיל 10 הותקפתי ע"י כלב די גדול ומאז מלווה אותי בעתה מאוד גדולה שלא הצלחתי להתגבר עליה לגמרי. כיום אני מסוגלת להיות בשהיית כלבים רגועים אך הפעלתנים והשובבים עדיין גורמים לי לרתיעה. איני שולטת ברתיעה זו. ואיני חושבת שצריך לבעוט או להתעלל בבע"ח זה ממש מעוות בעיני. מאמינה שפחד של הורים משמר פחד של ילדים . ויתכן שהתגברות על פחד נלמדת גם היא.

      צר לי לשמוע שלא התגברת על הפחד, זה פשוט הפסד, וגם סתם בשבילך עצמך מטריד ומפריע. 

      כלב ובעלי חיים בכלל מרגישים כשמפחדים מהם, זה עושה הבדל עצום בהתייחסות.

        27/10/12 08:48:
      אהבתי את הסיפור עם החתול השחור, האמת שגם אני לפני שנים חשבתי כך שחתול שחור מביא מזל רע,,אבל כשראיתי אותו מסתובב רעב ליד הבית לא הסתתי להאכיל אותו הצבע לא משנה זה רק אמונה טפלה
        27/10/12 08:23:
      פ'ם, מישהו אמר לי שאומלל הוא זה שאינו מפחד, ויחד עם זאת הוא היה מוכן להיות (לפעמים...) קצת אומלל... (-:
        26/10/12 19:31:

      צטט: bonbonyetta 2012-10-26 18:49:54

      צטט: נעה אל-יגון 2012-10-23 19:54:10

      יש להבדיל בין אלימות לפחד, לפחד אני נותנת כבוד רב, לעיתים אנשים אינם יודעים כיצד להתמודד עם פחד נוראי ולמתבונן מהצד התנהגותם יכולה להראות תוקפנית או אלימה, אין הדבר מצדיק בורות, וחברה נאורה צריכה לחנך לנכון ולא נכון!

      להכות כלב במקל כשהכלב מחובר לבעליו ברצועה זו אלימות זה לא פחד!

      להגיד לילד תיזהר הכלב ינשוך אותך, (ואני איני נוהגת כך) נובע מתוך פחד וללא מחשבה על המשמעות שיש לכך עבור הילד.

      יריקה שלוש פעמים דעה קדומה, אמונה טפלה או בורות?

      ונזכרתי שבילדותי השכנה אמרה לילדות שלה, אם לא תגמרו את האוכל הנמלה תאכל אתכן!!! 

      לסיום, הספר נפלא ומומלץ בכל לב.

      נכון שיש להבדיל והבדל ביניהן.

      אלא שבמשך הזמן פעמים רבות הפחד הופך לאלימות, כמובן שאצל אלה שהנטיה אצלהם לאלימות ללא קשר.

      אז בין היתר היא נותנת תוצאות בכל מיני דברים, גם כלפי מי שאותם אלה פחדו מהם בעבר, ושונאים אותם כעת.

       

      ''

       

      אם כך אני יכולה לחשוב כי שונאים אותנו בעולם בגלל שפוחדים מאיתנו?

        26/10/12 18:49:

      צטט: נעה אל-יגון 2012-10-23 19:54:10

      יש להבדיל בין אלימות לפחד, לפחד אני נותנת כבוד רב, לעיתים אנשים אינם יודעים כיצד להתמודד עם פחד נוראי ולמתבונן מהצד התנהגותם יכולה להראות תוקפנית או אלימה, אין הדבר מצדיק בורות, וחברה נאורה צריכה לחנך לנכון ולא נכון!

      להכות כלב במקל כשהכלב מחובר לבעליו ברצועה זו אלימות זה לא פחד!

      להגיד לילד תיזהר הכלב ינשוך אותך, (ואני איני נוהגת כך) נובע מתוך פחד וללא מחשבה על המשמעות שיש לכך עבור הילד.

      יריקה שלוש פעמים דעה קדומה, אמונה טפלה או בורות?

      ונזכרתי שבילדותי השכנה אמרה לילדות שלה, אם לא תגמרו את האוכל הנמלה תאכל אתכן!!! 

      לסיום, הספר נפלא ומומלץ בכל לב.

      נכון שיש להבדיל והבדל ביניהן.

      אלא שבמשך הזמן פעמים רבות הפחד הופך לאלימות, כמובן שאצל אלה שהנטיה אצלהם לאלימות ללא קשר.

      אז בין היתר היא נותנת תוצאות בכל מיני דברים, גם כלפי מי שאותם אלה פחדו מהם בעבר, ושונאים אותם כעת.

       

      ''

       

        26/10/12 10:02:

      צטט: debie30 2012-10-23 19:49:37

      בונבוניטה,

      גדלתי ללא חיות מחמד,

      נראה שגם אצלי אהבת בעלי חיים היא build in.

      יכולה להבין פחדים של אנשים,

      אני מפחדת לעלות על רכבת הרים,

      אבל הלכתי עם ילדיי ללונה פארק,

      חושבת שפחד ורתיעה אינם צריכים להתבטא

      בשנאה ובוודאי שלא בהתעללות.

      כל אחד יש לו הדברים שהוא פוחד ממנו, אין אדם שלא פוחד מכלום, לא קיים דבר כזה. אך כשהפחד הוא מיצורים חיים שסובלים מהתנכולויות בשל כך זה מאד עצוב. 

        26/10/12 09:52:

      צטט: אריאל, חיפה 2012-10-23 19:49:29

      הצלקות המקשטות את ידי מגיל עשר, היו אמורות להימצא על צווארי (אם לא הייתי נפטר מאבדן דם). כלב תקף אותי, וגרם לי לפחוד מכלבים.

      מה שעשיתי אח"כ היה להתקרב לכלבים בהדרגה. תחילה כלבים קטנים, ואח"כ גם גדולים.

      עד היום אני חושב שזו השיטה שפועלת. 

      כן, בהחלט צריכים מזל בחיים. אבל בלי רצון והאהבה הטבעית הטבועה בך לא היית עושה את המאמץ להתקרב אליהם שנית. לשון בחוץ

        26/10/12 09:52:

      צטט: bonbonyetta 2012-10-26 09:47:32

      צטט: מרב 1956 2012-10-23 16:29:53

       

      רשומה רגישה וחשובה.

      כמו יוסי (לפניי),

      ננשכתי ע"י כלבים 3 פעמים ב5 שנים האחרונות,

      כנראה (לא רק) בגלל חוסר הפחד שלי מפניהם.

      יש לי כלבה וגור חתול.

      פעם אחת חוסר הפחד שלי ממש הציל אותי.

      ראיתי בוקסר יפהפה הולך עם בעליו מולי. אוהבת נורא בוקסרים, כלבי הראשון עליו השלום היה בוקסר. שאלתי אותו בפירוש אם הוא תוקפן ואם אני יכולה ללטף אותו. הוא אמר ממש לא. התחלתי לשחק עם הבוקסרים, הם מאד אוהבים זאת.. באיזה קטע בדיוק כשהבוקסר נעמד עם הכפות שלו על הכתפיים שלי וכל הראש הענק והלסת מולי ממש הוא עבר לנהימות של התקפה. כך בדיוק כשאנו פנים מול פנים.

      הבעלים שלו מאחור נכנס להיסטריה ואני המשכתי לדבר בקול נמוך מאד ורגוע עם הכלב ואמרתי לבעלים בדיוק מה לעשות. לא לצעוק עליו ולא לנסות להורידו ממני מהצד כי הוא יתפס על הפנים, אלא לשתוק ללכת מאחור ופתאומיות ותקיפות לאחוז ברצועה שלו בצואר שלו מאחור ולהוריד אותו ממול הפנים שלי. זה מה שהוא עשה.

      אם היה מישהו אחר היה פה קטע שחבל על הזמן, וברור לי כשמש שגם מזל היה לי.

      ''

      גם אח"כ יותר מתמיד אני אוהבת אותם מאד. הכלב היה צעיר ומאד אנרגטי והם לא תמיד עדיין בגיל הזה מבדילים בין משחק להתקפה קלה... "הלוחשת לכלבים"

       

       

        26/10/12 09:47:

      צטט: מרב 1956 2012-10-23 16:29:53

       

      רשומה רגישה וחשובה.

      כמו יוסי (לפניי),

      ננשכתי ע"י כלבים 3 פעמים ב5 שנים האחרונות,

      כנראה (לא רק) בגלל חוסר הפחד שלי מפניהם.

      יש לי כלבה וגור חתול.

      פעם אחת חוסר הפחד שלי ממש הציל אותי.

      ראיתי בוקסר יפהפה הולך עם בעליו מולי. אוהבת נורא בוקסרים, כלבי הראשון עליו השלום היה בוקסר. שאלתי אותו בפירוש אם הוא תוקפן ואם אני יכולה ללטף אותו. הוא אמר ממש לא. התחלתי לשחק עם הבוקסרים, הם מאד אוהבים זאת.. באיזה קטע בדיוק כשהבוקסר נעמד עם הכפות שלו על הכתפיים שלי וכל הראש הענק והלסת מולי ממש הוא עבר לנהימות של התקפה. כך בדיוק כשאנו פנים מול פנים.

      הבעלים שלו מאחור נכנס להיסטריה ואני המשכתי לדבר בקול נמוך מאד ורגוע עם הכלב ואמרתי לבעלים בדיוק מה לעשות. לא לצעוק עליו ולא לנסות להורידו ממני מהצד כי הוא יתפס על הפנים, אלא לשתוק ללכת מאחור ופתאומיות ותקיפות לאחוז ברצועה שלו בצואר שלו מאחור ולהוריד אותו ממול הפנים שלי. זה מה שהוא עשה.

      אם היה מישהו אחר היה פה קטע שחבל על הזמן, וברור לי כשמש שגם מזל היה לי.

      ''

      גם אח"כ יותר מתמיד אני אוהבת אותם מאד. הכלב היה צעיר ומאד אנרגטי והם לא תמיד עדיין בגיל הזה מבדילים בין משחק להתקפה קלה...

       

       

        26/10/12 09:40:

      צטט: סטאר* 2012-10-23 15:56:52

      מסכימה עם רשימתך החשובה ...גם אני לא פוחדת .....:) בדרך כלל פחד מוביל את האנשים למעשים קיצוניים וזאת מתוך בורות או חוסר רצון להתפתחות ולמידה ...המילה "פחד" במגזרים מסוימים מתחלפת במילה "אמונה" .

      כן.... הגבולות בין הדברים מיטשטשים לפעמים וקוראים לאותו דבר למושגים שונים.  מזעיף את הפה

        26/10/12 09:12:

      צטט: shabat shalom 2012-10-23 15:43:19

      אצלי קרה משהו הפוך. משנולדתי ועד שעזבתי את בית הורי חיתי עם כלבים וחתולים. כמובן שלא פחדתי מהם. לפני כ20 שנה סיירתי במתחם חומרי בניה ושם קפצה עלי כלבה ונשכה אותי. מסתבר שהתקרבתי למקום שבו היא החביאה את גוריה. מיותר לספר שזה לא היה נעים. מאז אני חושש....

      זה קרה גם לי עם חתולה שהתנפלה בטירוף עלי ועל שני הכלבים שלי לפני כמה שנים, וכמה פעמים.

      חטפתי מכולם, מהחתולה, ומהכלבים.

      נראה לך שזה הוציא לי קצת מהאהבה אליהם? חלילה, הבנתי מיד שיש לה גורים באזור, אפילו לא כעסתי עליה למרות הכאב, ניסיתי ללכת ממקום אחר, אבל גם היא העבירה את הגורים לאותו מקום, ושוב נתקלתי בה, זה היה סיוט.

      בכל זאת עדיין אוהבת אותם מאד, לא פוחדת. מגניב

        26/10/12 09:10:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-10-23 13:52:19

      את מלאה בחכמת חיים
      תכתבי את פניני התבונה האלה באופן מסודר-למען החכם גם את האחרים!

      הרווחתי את המכות הצלקות והשטויות שלי ביושר, במאמץ עבודה קשה וסבל תאמיני לי, והכל, בשל בעלי החיים. שום דבר לא הייתי לומדת אחרת, העקשנות שלי חזקה מהכל, חוץ מאשר האהבה לבעלי חיים, זה תמיד מנצח. 

      מסכימה אתך לגמרי ו...אני לא פוחדת, בדרך כלל. פחדון בארון, אגב, הוא ספר נפלא. *:))
        25/10/12 20:08:

      צטט: אסתי הורן 2012-10-23 11:35:21

      פחד הוא המקור לכל המלחמות, השנאה וכנראה הרוע בעולם, ולכן זה המקום שחשוב להיאבק בו. לנסות להתגבר על הפחדים שמעכבים אותנו ומונעים מאיתנו לחיות ולאהוב. זה חשוב במיוחד כשהפחדים שלנו מגבילים את הילדים שלנו ועוברים אליהם. בתקופתנו אנשים לא רגילים להתמודד אלא להימנע מכל מה שקצת קשה או לא נוח, וזאת בעיה גדולה.

      נכון, מילים כדורבנות. אני מגישה לאורחי תקרובת בריאה וטובה מכוסה קצפת ואת מורידה אותה ואומרת את הדברים טרח....ישר זורקת אותם על הצלחת.

      '' 

        25/10/12 20:05:

      צטט: דוקטורלאה 2012-10-23 10:13:37

      אולי כאשר היחס בין בני האדם יהיה שוויוני, הלבן והשחור, הגדול והקטן. יתפתח גם היחס השוויוני אל בעלי החיים, לסוגיהם, אל הצומח לסוגיו.

      ואולי דווקא כדאי להתחיל מהקטן ממה שיותר קל, ואז ללכת אל הכבד יותר, לשיוויון בין האדם....? 

      ''

       

        25/10/12 20:00:

      צטט: עופר לבבי 2012-10-23 09:56:24

      הנושא חשוב מאין כמוהו. ללמד אנשים לפחד, וכתוצאה מזה ליצור רתיעה, שנאה או דה לגיטימציה או סטיגמה לשונה- זוהי אחת הבעיות המרכזיות שלנו בחיים.

      כן, וכל זה משהו בדומה לטחינת מים, ומספק פרנסה ותעסוקה לסוחרים רבים ולהוצאת כספים מהציבור שלא פותרים דבר רק מחמירים אותו.

      ''

        25/10/12 19:56:

      צטט: דליהו 2012-10-22 23:07:26

      אני רואה הרבה ילדים שפוחדים מכלבים פחד שכמו שכתבת מועבר מההורים ביחוד במיגזר הדתי אבל לא רק.וחבל כי פחד הוא פחד הם גם יפחדו אח"כ מהחיים בכלל.

      כל פחד הוא בעצם קצת טפשי, גם אני עצמי חוטאת בעניין, כמובן שכל אחד עבורו זה אינו טפשי בכלל אלא ממשי מאד. אבל אני חושבת שאני אובייטקיבית לומר שהדברים שאנו פוחדת מהם אדיוטים במיוחד.

      אולי אצלי זה בואריאציה שונה יותר רתיעה חזקה מאד.הסנני

       

        25/10/12 15:06:
      הנה תראו אותי, יפה ואמיצה לא מפחדת מכלום. אני נכנסת לממ"ד רק לנקות אותו.
        25/10/12 07:38:

      יש לנו כלב מדהים וחכם מסוג בורדר קולי, כייפי של כלב, אני באמת לא מבינה אנשים שיש להם רתיעה מכלבים. מג'וקים אני פוחדת:) ואם תשאלי אותי על נחשים ארסיים, אני מסוגלת לכתוב פוסט שלם צוחק 

        25/10/12 06:03:
      *******
        24/10/12 23:42:
      פחדים ודעות קדומות מושרשים בתרבות ומשם גם לנפש האדם. במיוחד ביחס לבעלי חיים.
        24/10/12 20:09:

      צטט: yonbir 2012-10-22 23:00:07

      זוהי תכונה שלילית לגלות חוסר חמלה כלפי הזולת, אבל חוסר חמלה לבעל חיים זוהי רישעות לשמה.
      ומילותייך לילד האתיופי נפלאות בעיני

      תודה. האמת שבאמת לא חשבתי על זה יותר מדי זה היה ספונטני על הרגע מה שאמרתי לילד האתיופי, אבל בדיעבד אני יודעת שזה יצא טוב, אז כל פעם שאני רואה הורים ומשפחות אתיופיות וילדים שפוחדים או מפחידים חתולים, אני חוזרת על הקטע. 

       

      ולך כמגיב ראשון חבר יקר, היות ואינני חזקה באפיה מצרפת לך מהמוכן

       

      ''

      זה קינוח יוקרתי ומיוחד שקרוי "ביצת פרברז'ה" מכאן

        24/10/12 18:08:
      קשה להלחם בדעות קדומות, זה צריך להגיע מהבית בגיל צעיר
        24/10/12 15:06:
      עצוב שחלק מהפחדים שלנו מקורם בדעות קדומות, ותלוי סביבה. הסביבה יכולה ליצור בורות ועיוורון, חוסר פתיחות וכמובן הפסד מקשר בעל ערך מוסך לחיות- שהן ידידות האדם.
        24/10/12 12:33:
      הילדה שלי פוחדת פחד מוות מכלבים למרות שאני אשתי מאוד אוהבים ומלטפים כלבים של אחרים...כנראה שחוותה את הטראומה במקום אחר...בכול מקרה אנחנו שוקלים כעת לקחת כלב הביתה כדי לעזור לה להיגמל...
        24/10/12 09:40:

      אוהבת את התכונה הזו שלך

      לאהוב את החלש

      את נטול הכח להגן על עצמו.

      אוהבת את התשובה החכמה

      שלך לילד הקטן...

      פוסט נהדר! :)
        24/10/12 08:43:
      איזה פוסט מקסים וקולע! התלהבתי מאוד מדברייך החכמים לילד האתיופי. יישר כוחך, בונבונייטה!
        24/10/12 05:25:
      הולכי על שניים, מפחידים הרבה יותר...

      אני מאוד אוהב כלבים וחושב שזאת החובה שלי ללטף כל כלב שאני נתקל בו צוחק ויש לא מעט, אם כי גם אני נזהר לא ללטף כלבים שמשדרים פחד או תוקפנות וככה אני אחנך את הילד שלי - לאהוב חיות, אבל לא לשכוח שהן לא תמיד מבינות מה אנחנו רוצים מהן ועלולות להזיק למי שלא "קורא" אותן נכון.

      יכול להיות שאהבת חיות יכולה להתפתח גם ללא הכוונה מההורים, אבל קשה לי להאמין ששנאה לבעלי חיים לא נולדה בצורה מסוימת (גם אם מרוככת) מהבית.

        24/10/12 04:28:
      בונבונית יקרה יפה ניסית להסביר מנין נובע הפחד מבעלי החיים, אבל מי כמוני יודעת שזה לגמרי לא רציונלי. לא משנה כמה יסבירו לי שהכלב הזה ידידותי עדיין אפחד ממנו אם נביחתו תישמע לי מאיימת... כנראה שייצר ההשרדות שלנו פועל כאן. אהבתי מה שכתבת לגבי חתולים שחורים... מה חטאם שנולדו כאלה? לאמונות תפלות אין סוף... צריך לקעקע אותן בדיוק כפי שעשית עם הילד הזה. טלי*
        24/10/12 00:34:
      אנשים יותר מסוכנים מכלבים....
        23/10/12 22:51:
      כמו יונביר אני חושבת שהדברים שאמרת לילד האתיופי הן מופלאות, זו היתה הברקה גדולה שרק אהבה יכולה להוליד
        23/10/12 21:18:
      פחד הוא רק תחושה. האומץ לנסות - זאת המעלה (איינשטיין)
        23/10/12 21:01:
      אני בגיל 10 הותקפתי ע"י כלב די גדול ומאז מלווה אותי בעתה מאוד גדולה שלא הצלחתי להתגבר עליה לגמרי. כיום אני מסוגלת להיות בשהיית כלבים רגועים אך הפעלתנים והשובבים עדיין גורמים לי לרתיעה. איני שולטת ברתיעה זו. ואיני חושבת שצריך לבעוט או להתעלל בבע"ח זה ממש מעוות בעיני. מאמינה שפחד של הורים משמר פחד של ילדים . ויתכן שהתגברות על פחד נלמדת גם היא.
        23/10/12 20:41:
      אל פחד...:)
        23/10/12 19:54:

      יש להבדיל בין אלימות לפחד, לפחד אני נותנת כבוד רב, לעיתים אנשים אינם יודעים כיצד להתמודד עם פחד נוראי ולמתבונן מהצד התנהגותם יכולה להראות תוקפנית או אלימה, אין הדבר מצדיק בורות, וחברה נאורה צריכה לחנך לנכון ולא נכון!

      להכות כלב במקל כשהכלב מחובר לבעליו ברצועה זו אלימות זה לא פחד!

      להגיד לילד תיזהר הכלב ינשוך אותך, (ואני איני נוהגת כך) נובע מתוך פחד וללא מחשבה על המשמעות שיש לכך עבור הילד.

      יריקה שלוש פעמים דעה קדומה, אמונה טפלה או בורות?

      ונזכרתי שבילדותי השכנה אמרה לילדות שלה, אם לא תגמרו את האוכל הנמלה תאכל אתכן!!! 

      לסיום, הספר נפלא ומומלץ בכל לב.

        23/10/12 19:49:

      בונבוניטה,

      גדלתי ללא חיות מחמד,

      נראה שגם אצלי אהבת בעלי חיים היא build in.

      יכולה להבין פחדים של אנשים,

      אני מפחדת לעלות על רכבת הרים,

      אבל הלכתי עם ילדיי ללונה פארק,

      חושבת שפחד ורתיעה אינם צריכים להתבטא

      בשנאה ובוודאי שלא בהתעללות.

        23/10/12 19:49:

      הצלקות המקשטות את ידי מגיל עשר, היו אמורות להימצא על צווארי (אם לא הייתי נפטר מאבדן דם). כלב תקף אותי, וגרם לי לפחוד מכלבים.

      מה שעשיתי אח"כ היה להתקרב לכלבים בהדרגה. תחילה כלבים קטנים, ואח"כ גם גדולים.

      עד היום אני חושב שזו השיטה שפועלת. 

        23/10/12 19:48:
      אני כל כך מכיר את זה מקרוב..ונכון אני חלק אשם בפחדים..לומדים לאט אבל בטוח..ערב נפלא
        23/10/12 19:43:
      מזדהה לגמרי.
        23/10/12 18:53:
      ואני גדלתי עם כלבים וכך יללדי ונכדי. זה עובר במשפחה
        23/10/12 16:29:

       

      רשומה רגישה וחשובה.

      כמו יוסי (לפניי),

      ננשכתי ע"י כלבים 3 פעמים ב5 שנים האחרונות,

      כנראה (לא רק) בגלל חוסר הפחד שלי מפניהם.

      יש לי כלבה וגור חתול.

        23/10/12 15:56:
      מסכימה עם רשימתך החשובה ...גם אני לא פוחדת .....:) בדרך כלל פחד מוביל את האנשים למעשים קיצוניים וזאת מתוך בורות או חוסר רצון להתפתחות ולמידה ...המילה "פחד" במגזרים מסוימים מתחלפת במילה "אמונה" .
        23/10/12 15:43:
      אצלי קרה משהו הפוך. משנולדתי ועד שעזבתי את בית הורי חיתי עם כלבים וחתולים. כמובן שלא פחדתי מהם. לפני כ20 שנה סיירתי במתחם חומרי בניה ושם קפצה עלי כלבה ונשכה אותי. מסתבר שהתקרבתי למקום שבו היא החביאה את גוריה. מיותר לספר שזה לא היה נעים. מאז אני חושש....
        23/10/12 13:52:

      את מלאה בחכמת חיים
      תכתבי את פניני התבונה האלה באופן מסודר-למען החכם גם את האחרים!

        23/10/12 13:25:
      תודה ששיתפת בפוסט אקטואלי משובח המשך שבוע מחויך צחיתוש
        23/10/12 11:35:
      פחד הוא המקור לכל המלחמות, השנאה וכנראה הרוע בעולם, ולכן זה המקום שחשוב להיאבק בו. לנסות להתגבר על הפחדים שמעכבים אותנו ומונעים מאיתנו לחיות ולאהוב. זה חשוב במיוחד כשהפחדים שלנו מגבילים את הילדים שלנו ועוברים אליהם. בתקופתנו אנשים לא רגילים להתמודד אלא להימנע מכל מה שקצת קשה או לא נוח, וזאת בעיה גדולה.
        23/10/12 10:13:
      אולי כאשר היחס בין בני האדם יהיה שוויוני, הלבן והשחור, הגדול והקטן. יתפתח גם היחס השוויוני אל בעלי החיים, לסוגיהם, אל הצומח לסוגיו.
        23/10/12 09:56:
      הנושא חשוב מאין כמוהו. ללמד אנשים לפחד, וכתוצאה מזה ליצור רתיעה, שנאה או דה לגיטימציה או סטיגמה לשונה- זוהי אחת הבעיות המרכזיות שלנו בחיים.
        22/10/12 23:07:
      אני רואה הרבה ילדים שפוחדים מכלבים פחד שכמו שכתבת מועבר מההורים ביחוד במיגזר הדתי אבל לא רק.וחבל כי פחד הוא פחד הם גם יפחדו אח"כ מהחיים בכלל.
        22/10/12 23:00:

      זוהי תכונה שלילית לגלות חוסר חמלה כלפי הזולת, אבל חוסר חמלה לבעל חיים זוהי רישעות לשמה.
      ומילותייך לילד האתיופי נפלאות בעיני

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין