תחילת
הקריאה לשנת תשע"ג
ספר
בראשית
ממשיכים
את הקריאה, פרק י"ג
הפעם הסקירה מופיעה בבלוג שלי, היות ובאתר
אנ"י תהיה הפסקת פרסומים, לתקופת הבראה.
פרק
י"ג
לקוראים החדשים תוכלו לקרא על החברותא ברשימה
המופיעה לפני סקירה זו.
החברותא התכנסה לאחר חופשת הקיץ והחגים. כלנו רעננות ומלאות תשוקה לקריאה מחודשת של המקרא. באו לפי סדר הישיבה בחדר: ה. חניתה הלוי, נעמה שחורי, אוולין כץ, סגולה ברווזנר, דר' עליזה ראובני,
רחל וורונסקי, שרה בכר, רחל סביליה. פתחנו בדברי ברכה לקראת תחילת את הקריאה, וכמובן יום הולדת לשתי חברות שחגגנו יחד אתן בעוגה וזיקוקים. לאחר המתנות ושוב ברכות התחלנו את הצד העיוני של החברותא. לשם חזרה קצרה וכניסה לאווירת הלמוד, קראתי את
הסקירה האחרונה של פרקים י' י"א י"ב, וכך התפתח דיון בבעיות שהתעוררו בפרקים אלה. לאחר שהדיון נרגע מעט, ואין צורך
לחזור על הדברים מאחר ועקר הדברים כבר נמצאים בסקירה ההיא, הוזמנו לפינת האכל
לטעימות ושתיה. סגולה הביאה מטעמים, ושוב היו לנו רגעים לפטפוטים. חזרנו לשבת שבעות ממזון, ורעבות
לפרק י"ג.
כאן יש לי הפתעה, קודם כל לעצמי, החברה
אוולין כץ הכינה סקירה כל כך יפה ומקיפה ואני מביאה אותה כלשונה, ומודה לה מאד.
מפגש חברותא
סקירה של אוולין כץ
בראשית פרקים יב יג היו
לפי דעתי מספר שאלות לא פתורות. 1-
האם תקופת אברם אבינו הייתה בתקופת הברונזה או בתקופת
הברזל. דבר שניתן אולי לברר באינטרנט. 2-
האם היו אז נישואין בין אחים ואחיות בקרב העברים? – לי נראה
שאז לא היו. הרי מסופר בהדגשה רבה המשכב של לוט עם בנותיו. ולא סתם ספרו זאת,
להדגיש שאף על פי שזה אסור ובכל זאת עשו זאת להמשך השושלת והעם. 3-
אברם נשאר דמות אנושית למרות לו הקשר שלו עם אלוהים. האם
אברם שיקר במצרים באומרו "אחותי " ואם כן איך ה' לא מעניש אותו או לפחות
מערער ומוכיח אותו על ששקר?. או שכמו שאמרתי וכתוב בסיכומים שלי המילה
"אחותי" מציג אותה כאישה המכובדת ביותר בביתו, ואולי אפילו תומכת ועוזרת
לו בתפקידו של ניהול העם שירד מצרימה. מדוע בכל זאת דבריו אינם שקר? שהרי המצרים
אינם מכירים את משמעות הביטוי "אחותי" וזכותם להבין אותו כפי שהם ירצו.
נאמר גם "למען ייטב לי בעבורך והיתה נפשי בגללך" כאשר הכוונה שאם
לא יהרגו אותי אוכל אני חי להטיב לך, לעזור לך ולהצילך. 4-
לא התייחסנו לנקודה : בתחילת הפרק ה' מורה לאברהם " לך
לך מארצך וממולדתך ..." מדוע הכפילות הזו? אם כן הביטוי בא להצביע לנו על
צווי , פקודה מיוחדת שאין עליה כל עוררין מצידו של אברם. זו תקופה בה אברם נמצא
בשיא האמונה האלוהית אף על פי שה' בעצם עוקר אותו ממולדתו ומביתו. הערת שוליים: אברם אבינו בבניית שלושת המזבחות
בנה את היסוד ונתן כוח לכל צאצאיו במשך כל הדורות ("מעשה אבות סימן
לבנים"), להגיע לשלושת הרמות והדרגות בעבודת ה'.
מזבח רביעי הוא בנה לאחר הספור של
עקדת יצחק.
5-
נקודה נוספת מעניינת לא התייחסנו אליה היא: פרעה . הוא פה
מתואר כאדם צדיק שלא פגע לא בשרי לא באברם ואנשיו, בעצם היה צדיק. ובכל זאת הוא
נענש ע"י ה' על לא עוול בכפו. אגב גם בסיפור של בני יעקוב היורדים מצרימה גם
שם פרעה נענש ע"י ה'. ומטרתו של ה' שיטב עם אברם וצאצאיו. 6-
מסקנה מן הנקודה החמישית היא שהדמויות שבספור נבחרות
ע"י ה' . כמו כן מעשיהם מכוונים על ידי ידיו של ה'. 7-
בפרק י"ג ישנה שוב התגלות ה' אל אברהם והבטחת ארץ
ישראל ( אף על פי שלו בחר את האזור היפה והפורה) 8- אכן הצדק עם עליזה זו לא היתה תקופת
הברזל כי אם תקופת הברונזה שהופיעה בין השנים 3300 לבין 2200 לפני הספירה
מקבילה
בתנ"ך לתקופת ישיבת בני ישראל במצרים,..
9-
סקירה חלקית של התקופות. 10- http://www.bibleage.com/age/index.html http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%DD7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94 התקופה הנאולית קרמית PN
תקופה זו נקבעה בין השנים 6000 לפנה"ס ועד 4500
לפנה"ס. בספרות המחקר מקובל לחלקה לשתי תקופות משנה: נאולית
קרמי א PNA - בין השנים 6000-5000 לפנה"ס. - נאולית
קרמי ב PNB - בין השנים 4300/4500-5000 לפנה"ס.
החלוקה נקבעה על פי חפירות הארכאולוגית קתלין קניון ביריחו.
שם הובחנו שני שלבים סטרטיגרפיים מובהקים שכבה יריחו VIII - נאולית קרמית ב, שכבה יריחו
IX
נאולית קרמית א. חלוקה זו משמשת עד היום.
תקופה זו שונה באופייה בארץ ישראל מהתקופות שקדמו לה. בתקופות
האפיפלאולית והנאולית הקדם קרמית ההייתה ההתפתחות בארץ ישראל חלק בלתי נפרד
מההתפתחות החברתית כלכלית ומההישגים האומנותיים והטכניים של המזרח הקרוב כולו.
בסוף האלף השביעי חלה התפתחות של מערכות חברתיות מורכבות יותר באזורים מצפון לארץ
ישראל, ובאלף השישי לפנה"ס מואץ קצב ההתפתחות בצפון מסופוטמיה צפון סוריה
ואנטוליה.[9]
בתחילת המחקר הארכאולוגי בלטה התופעה של מיעוט אתרים מורכים
בארץ עד כי החוקרים טענו שהארץ הייתה נטושה. בהמשך התגלו אתרים נוספים עד כי נראה
שתאורית הנטישה הופרכה. החוקרים חילקו את הארץ לתרבויות אזוריות שונות על פי אתרי
מפתח. אופי היישובים השתנה, הכפרים הגדולים של התקופה הנאולית הקדם קרמית ב'
נעלמו. יש הטוענים שהכפרים הגדולים דלדלו את המשאבים שסביב היישובים ומערכת
היישובים קרסה. בתקופה הקרמית היישובים היו קטנים יותר בשטחם, בורות חפורים שמשו
למגורים ואחסון. הבתים היו קטנים וללא רצפות טיח. יש חזרה לכלכלה על בסיס נוודות
או נוודות חלקית עם שילוב חקלאות בעל ורעיית עדרים.[10][11]
על פי בדיקות גאולוגיות הסתבר שבראשית האלף השישי לפנה"ס
חל שינוי אקלימי חריף, דרום הלבנט סבל מבצורות חריפות השפיע על מפת ההתיישבות בארץ
ישראל. בצפון ארץ ישראל התפתחה התרבות הירמוכית ששיאה היה בתקופה נאולית קרמית א.
תרבות זו נקראת על שם אתר מרכזי שנמצא ליד נהר הירמוך
ליד קיבוץ שער הגולן. אתר משני בחשיבותו לתרבות זו הוא אתר מונחתה מדרום לכנרת.
תרבות נוספת נמצאה ליד העיר לוד ונקראת
תרבות יריחו IX או התרבות הלודית. תרבות זו נמצאה גם בתלוליות בטש שכבות IVa+b, אתר יפתחאל ליד מחלף המוביל ועוד. יש חוקרים הטוענים שהיא בת זמנה של
התרבות הירמוכית ואחרים שהיא מאוחרת לה. החלוקה לשתי התרבויות היא לפי העיטורים על
כלי החרס.
בתקופה הנאולית קרמית ב' זוהתה תרבות בשם תרבות ואדי רבה. תרבות זאת נמצאה על ידי הארכאולוג יעקב קפלן בואדי רבה ליד ראש העין. תרבות זאת נמצאה מתחת לשכבה כלקולית ע'סולית. קפלן וגרפינקל קוראים לתקופה זו "תקופה כלקולית
קדומה". תפוצת האתרים היא מנחל שורק צפונה. האתרים שוכנים במישורים או על טראסות של
אדמות סחף ליד אפיקי נחלים. חלק מהאתרים בנויים על שטח של עשרה דונמים. יסודות
הבתים עשויים מאבן וצורתם ריבועית. מרבית האתרים נתגלו בלבנון, בגליל, ובבקעת
הירדן. עבודות הקרמיקה של תרבות זו הושפעה מתרבות תל חלף שמוצאה מצפון מסופוטמיה.
כלי החרס הופיעו
לראשונה בארץ ישראל באלף השישי לפנה"ס. כלי
החרס נוצרו באתרים שבהם נמצאו. לא נמצאו סימנים לבתי יוצר. טיבם של כלי החרס לרוב
אינו מעולה. בקרמיקה הירמוכית נפוץ עיטור של רצועות זיגזג ממולאות בדגם
"אידרת הדג". בתרבות יריחו IX טיפול פני השטח של הכלים שונה
לחלוטין. החרסים ממורקים וצבועים בעיקר בגווני אדום כהה. הממצא המיוחד מהתרבות
הירמוכית הן צלמיות הטין.
ברונזה
קדומה
גבולות התקופה: 3300 לפנה"ס - 2200 לפנה"ס.
בעוד שבתקופה זו התפתח הכתב באזור המסופוטמי ומצרים, באזור ארץ ישראל לא נתגלו עד כה ממצאים כתובים מן
התקופה למעט מספר מצומצם של חריתות שמות מלכים מצריים. בתקופה זו מופיעה ככל הנראה
המדינה הראשונה תחת שושלת מלוכנית במצרים (השושלת המלכותית הראשונה תחת שלטון נערמר).
באזור הסהר הפורה מופיעות ערי־מדינה כדוגמת אור, נחור ועוד. בארץ, התקופה מתאפיינת בהתגבשות ערי־מדינה.
שקיעתן של ערי מדינה אלו מסמנת את סופה של תקופה זו ומעבר חזרה לחיי נוודות.
תקופת הברונזה הקדומה מתאפיינת בהופעת הערים המבוצרות (זאת למעט יריחו
שהייתה ככל הנראה מבוצרת עוד בתקופה הנאוליתית) בערים כמו תענך, מגידו, ערד, תל אל פארעה ועוד, נתגלו ביצורים מרשימים. הביצורים עבים
מאוד (עד 8 מטרים) באופן יחסי לאמצעי הפריצה שהיו אז בהישג ידם של כובשים
פוטנציאליים. נראה כי לרוב לא נבנו הביצורים כיחידה אחת, אלא קטעים קטעים ושכבות
שכבות. בתחילה לא נבנתה חומה בכל היקף העיר, וכן עוביה המקורי של החומה היה שלושה
מטרים ולא שמונה מטרים כבזמן חורבנה
תקופת
הברזל 1200-586 לפנה"ס (התקופה הישראלית)
בשלהי תקופת
הברונזה המאוחרת, חרבו מרבית הערים הכנעניות בארץ ישראל. תופעת ההרס
המאסיבי והחורבן הטוטאלי, מאפיינת לא רק את המרחב של ארץ ישראל, אלא את המזרח
הקדום כולו ואף מעבר לו דוגמת הממלכה המיקנית בים האגאי.
העולם התרבותי של תקופת הברונזה מתמוטט, ובארץ ישראל מתחילה תקופה חדשה היא תקופת
הברזל. המחקר כיום מצביע שככל הנראה תופעות אקלימיות קיצוניות גרמו לבצורת אדירה,
שבעקבותיה החלו פלישות המוניות של עמים שונים בכל האזור.
פלישות אלו יצרו תמורות משמעותיות במרחב המזרח הקדום. שתי האימפריות הגדולות
בתקופה זו במרחב המזרח הקדום, הן האימפריות המצרית והחיתית. האימפריה המצרית
לאחר קרבות מתישים ביבשה ובים עם גויי
הים , המתוארים על גבי המצבות במקדשי אבו סימבול, מתכווצת חזרה
לשטחה המקורי ומאבדת את אחיזתה בארץ כנען. האימפריה החיתית האדירה לא הייתה
"ברת מזל", היא מתמוטטת לחלוטין ויורדת מהבמה ההיסטורית לעד. תקופת
הברזל, כתקופת הברונזה, נקראת כך אף היא על שם המתכת החשובה והנפוצה בתקופה זו.
גילוי הברזל שהיא מתכת חזקה ועמידה הרבה יותר מהברונזה ואף זולה יותר, תרם רבות
להתפתחות החברה והטכנולוגיה, בעיקר בהפקת כלי עבודה וכלי נשק עמידים ויעילים הרבה
יותר.
תקופת הברזל נחלקת לשתי תקופות עיקריות :... |