כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאמינה באמנות

    אמנות רב תחומית מזוויות מגוונות

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    יופי של עיצוב בסגנון 'יאלה בלאגן'

    1 תגובות   יום רביעי, 24/10/12, 17:22

    http://cafe.themarker.com/image/3446780/

     

    דרורית סן / מה נמצא מאחורי הקיר?

     

    עיר ישנה-חדשה, תערובת ארכיטקטונית בלתי ניתנת לתפיסה

    של עכשווי עם עתיק-קדום, טכנולוגיה מתקדמת עם אמונות טפלות

     

     

    '' 

    ערים ישנות עתיקות בעלות עבר ארוך והווה תוסס עושות לי את זה

    אני מאוהבת נואשות עד מעל קצה הראש בעיר היפיפה ירושלים

    ולא פחות מכך גם בערים עכו וצפת הצפוניות אני חשה בעננים...

    אבל הכי הכי קרובה לי לא רק גאוגרפית אלא גם בכל

    נימי הדם והלב זאת העיר הקסומה הבלתי נלאית, מלאת הסתירות

    ומלאת הג'יפה עם ג'ורה שזורמת פה ושם חופשי ברחובות - יפו.

     

     

     

    בכל ביקור אני חשה כאילו אני פוגשת אהבה ישנה נושנה מחדש 

    ומגלה עוד ועוד צפונות שלה.

    בכל פינה נרקם בדמיוני סיפור אגדה רומנטי שזור בתהפוכות,

    כל בניין מט ליפול מדומה בעיני רוחי לארמון קסום

    בו ממתינים כבר מאות שנים הנסיך והנסיכה שיתגלו ויגאלו אותם.

    הרמת המבט לקווי המתאר מיד

    מעורר אסוציאציה לסיפורי אלף לילה ולילה

    וברחובות מסתובבים טיפוסים שבוודאי יצאו מתוך סיפור

    עלי-בבא ו70 השודדים (באמת ספרתי עד 71)

     

    מעין תמהיל סודי בין המרכיבים הקוסמופוליטיים

    לבין שורשים וסיפורי-עם יהודים

     

    ההיסטוריה היהודית הקרובה - בשלהי המאה ה-19 כאשר הרב קוק (הראי"ה)

    עולה לא"י דרך נמל יפו ונשאר לכהן בה כרב ראשי למרות שעדיין היה בחור צעיר.

    את 'קרב האתרוגים' המפורסם הוא ניהל בעיקר מול רבני גולת אירופה

    שבראשם רבני פולין

    רב צעיר אפילו מגיל החלוצים והחלוצות שניהל באופן סמלי מהעיר יפו

    שהייתה נקודת היציאה לחו"ל של פרות ההדר.

    כבר אז חש הרב קוק זצ"ל אחראיות על יהדות העולם כולו

    מתוך ידיעה מושכלת שבתהליך

    בלתי נמנע תהפוך ישראל למקום בו תתרכז רב יהדות העולם (עוד לפני השואה!)

    ותחזור בפעם השלישית בהיסטוריה להיות לערש התרבות וההלכה היהודית...

    הרב הצעיר פסל מבחינה דתית את פסקי ההלכה של כל גדולי רבני היהדות דאז

    וטען שכל אתרוגים שמגיעים מספרד ואיטליה פסולים למצוות ארבעת מינים

    ורק אתרוגי א"י כשרים מסיבות הלכתיות-בוטניות בתהליכי ההרכבה של העץ.

     

    הקונטרס המפורט של פסק ההלכה

    שהוציא גדול בתורה עול ימים זה ששלח לכל התפוצות

    היה מלאכת מחשבת הלכתית 'תפורה' היטב מכל הכיוונים - כך

    שאף רב לא היה יכול

    לחלוק עליה הלכתית.

    הניצחון הדתי הזה היה כמובן ניצחון ציוני כלכלי חברתי ומורלי,

    שתרם לחיזוק הענף הכלכלי של גדולי עצי האתרוג 

    ולפיתוח ענף היצוא הארצישראלי.

     

    אף אחד מהרבנים הירושלמים הוותיקים

    לא הצטרף למאבק ההלכתי החשוב הזה

    מכיוון שכל הציבור החרדי בירושלים חי מכספי החלוקה -  תרומות של יהודי

    הגולה עבור לומדי התורה ושומרי הדת בעיר הקדושה

    והם לא רצו כמובן לפגוע

    במטה לחמם בעימות חזיתי עם רבני הגולה.

     

    סביר להניח שהיום שיקולים כלכליים היו גוברים על כל שאר השיקולים

    והרבנים היו מוצאים היתר להשתמש באתרוגים הזולים שגדלים בספרד

    גם אז חשש גדולי הרבנים לגזור נגד אתרוגים מורכבים ממדינות אירופה

    כי המוני העם בעלי אמצעים דלים לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש אתרוג

    יקר שגידלו החלוצים בא"י. אבל עבור עצמם הם בהחלט מאד השתדלו

    דאגו לברך על אתרוג כהלכתו - שמקורו בא"י (חקלאים שומרי שביעית וכד')

     

    במציאות החקלאית הנוכחית אינני יודעת אם על פועלים זרים תאילנדיים

    או ערבים מקומיים ניתן לומר 'עבודה עברית' ?

     

     

    ונעבור בקפיצה בזמן להיום. העיר הומה תיירים ומבקרים

     

    '' 

     

    אך רב בעלי הגלריות לאמנות עומדים בחנויות שוממות

    עם פרצופים קודרים

    ואינם מסוגלים להבין

    אך הם אינם נהנים מנחילי האדם הזורמים סביבם?

    מדוע הם אינם משתלבים ומקבלים נתח מהחגיגה

    הבלתי נגמרת ביום ובליל?

    אולי פשוט יש בעיה במרכולתם?

    וכנראה הסחורה האמנותית שהם מציעים

    איננה מהזן שקורץ לקהלי התיירים והישראלים?

     

    התיירים מהארץ ומחול הרי באו לעיר המיוחדת

    והיו שמחים לרכוש ולתלות

    יצירות שמשקפות את הרוח המיוחדת של העיר

    או סתם מזכירות פינות חמד בעלי ערך מוסף ארכיטקטוני

    היסטורי בגלגול עכשווי

    לא ראש עז בצבעי ילדים ,או חתונה מהעירה היהודית בצבעים קודרים.

    גם תמונות של ונציה הם לא בדיוק הזיכרון המתוק שיחיה מחדש חוויות

    שספגו עמוק לנפש בעיר, שגליה מתנפצים על סלעי החוף ומפזרים רסיסי מלח

    מרעננים ונעימים להפליא.

    אז אומרים ש...ונציה היא היפה בעולם אבל תכלס שם המים בתעלות מעופשים

    וכמעט שחורים מזוהמה, המבנים כולל הארמונות הגרנדיוזיים מתפוררים

    ואילו בחוף ג'בליה המים צלולים ומזמינים...

    וכל בניין יפואי הוא פנינה נדלני"ת

    שלא תסולע במיליוני זוזים.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3446010/

     

    דרורית סן / שמחה מתפרצת

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין