אנשים רבים שבוחרים להיוועץ עם יועץ ההשקות שלהם בבנק (או לחילופין פקיד הבנק התורן), פונים להשקעה בפיקדון בנקאי כלשהו הנקרא פק"מ (קיצור של פיקדון יומי, או פיקדון שבועי, או פיקדון חודש וכן הלאה). אך האם זו אפשרות ההשקעה הטובה ביותר עבורם?

ובכן, התשובה היא לעיתים כן ולעיתים רבות לא.

אפשרות השקעה חלופית שלרוב עשויה להיות אטרקטיבית יותר היא דווקא האפשרות המקבילה הנקראת מק"מ -  מלווה קצר מועד.

למעשה מדובר בהלוואה שנלקחת לתקופת זמן קצרה יחסית (תקופת זמן של לרוב עד שנה), אותה לוקח בנק ישראל ממי שרוכש את המק"מ (בדרך כלל בנקים מסחריים וציבור המשקיעים). זוהי הדרך הקיימת לבנק ישראל למטרת גיוס כספים עבור צרכיו וכמובן גם עבור צרכי השוק. כמו כן, זו הדרך של הבנק לווסת את כמות הכסף במשק (ככל שהוא מנפיק יותר, הוא למעשה מוכר יותר ויש פחות כסף בידי הציבור, ולהיפך).

כמו שכבר הזכרתי לעיל, יש להדגיש שהנפקת המק"מ נעשית לתקופה של שנה אחת בלבד, ובנוסף הוא אינו נושא ריבית כמו גם אינו צמוד מדד (מדד המחירים לצרכן).

תשואתו של המשקיע (הרוכש מק"מ) נגזרת מהפער בין מחיר המק"מ ביום הקניה לבין המחיר שלו ביום הפדיון (היום בו מסתיימת ההלוואה). בעוד הפדיון נעשה במחיר של 100 אגורות, הרי שהקניה נעשית במחירים נמוכים יותר. יש לציין שלאורך זמן, מחיר המק"מ מתאים עצמו לזחילת הריבית.

כפי שנלמד בקורס הכרת שוק ההון, המק"מ הינו מכשיר פיננסי סחיר, כמו כל אג"ח אחר. אך אם עורכים השוואה בין המק"מ לבין החלופה הבנקאית שלו בדמות הפק"מ, הרי שבעוד המק"מ נסחר בכל ימי ושעות המסחר, את פק"מ הבנקאי ניתן למכור רק בתחנות היציאה הנקודתיות. אם משווים אותו לקרנות הנאמנות השקליות (הידועות בציבור בשם קרנות כספיות), הרי שאת הקרן ניתן למכור או לקנות מדי יום, אך לא במהלך יום המסחר.

לעומת הנ"ל המק"מ סחיר כאמור וניתן לראות את מחירו בכל רגע נתון. כמו גם לחשב את התשואה שנותרה לפדיון, אותה ניתן למעשה לחשב על פי המחיר הנוכחי.

מי שיבחר להתעמק בתחום ולעשות קורס בורסה כמו למשל קורס מבוא לשוק ההון, ילמד בין השאר גם את נושא זה.

מי שיבחר להתעמק דווקא בקורסים שונים, כמו קורס אופציות מעו"ף או לחילופין קורס ברוקר, ילמד נושאים אחרים, אך חשובים לא פחות.