כותרות TheMarker >
    ';

    הדפתר האישי של מוני

    הורים הם לא נייר שזורקים

    הורים הם לא נייר שמשתמשים וזורקים
    הורים הם לא בנקט שלוקחים כסף והולכים
    הורים הם לא אבן צור שלעולם אינה נסדקת
    הורים הם לא רק שם משפחה או שלט על הדלת.

    כי הורים הם נייר שסופג הכל.
    והורים הם כמו בנק שלתת הוא יכול,
    אך צריך להיכנס,לשבת ולדבר
    ואולי להחזיר במועד מאוחר יותר.

    הורים הם אבן גיר רכה וגם שבירה,
    הורים הם שם משפחה עם ייחוס שיש בו אמירה.
    הורים הם משפחה גדולה וגם מורכבת
    שעל גבה תרמיל גדול סוחבת.

    הורים הם אנשים שלפעמים טועים,
    אך גם יטעו-בלי סוף הם אוהבים.

    הורים לעולם יהיו הורים
    אם ילדם בן 8 או בן 50

    אבל גם הורים הם חומר מתכלה
    מתעייף עם השנים
    לכן,לעיתים כשמזדמן,
    טיפול מונע של חיבה ויחס חם,
    יכול אולי מעט לעכב את הזקנה
    ולתת פסק-זמן של כבוד,הנאה והנעה.
    מקור לא ידוע

    0

    לי ולך ?

    33 תגובות   יום שבת, 27/10/12, 11:23

     

    לי    ו    לך

     

    פעם, הכול היה למען.

    למען האחר... למען הכלל... למען משהו נעלה... למען מישהו חשוב...

     

    והמאכלים היו בהתאם:

    קרפע-לך

    קניידע-לך

    רוגע-לך

    פרפע-לך

    ולבנות קראו: מיידלע-לך

    ושרו: זמר זמר לך

     ♥♥

      

    אבל היום הכול השתנה, "האני" הכי חשוב

    והמאכלים בהתאם:

    ביס-לי

    פרי-לי

    יוג-לי

    כיפ-לי

    ולבנות קוראים: אורלי, גילי, שירלי צילי

    ואומרים: אם אין אני לי מי לי

     ♥♥

    ואני שואל את עצמי - היכן יפרח פרח הלי-לך?

     

    ואם אחד הקוראים/ות יעלו את תמונת הפרח צל"ש

     

    מוני

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/9/13 09:50:
      מקסים כתבת . סוכות שמח
        20/9/13 22:18:

      היי מוני, 

      כרגע נתקלתי בפוסט הזה שלך...והוא נכתב כבר לפני כשנה מופתע

      סליחה! בושה וכלימה נבוך

       

      אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שכבר הגיבו לך כאן.

      כתבת נפלא עם קריצה על נושא רציני...ה-אני במילניום החדש. 

      כן זה ה-אני ולא אתה, כי לצערי נדמה שכולנו הופכים להיות 

      אגוצנטריים במחשבה וגם בעשייה. 

       

      שתוחזר לאלתר - לי וגם לך. זה הכי הכי....

       

      נ.ד. נשיקה

        19/9/13 17:42:
      הנה פרח הלילך כמה יפה ועוצמתי. לשאלתך, בכל מקום שיש אהבה שם יש גם לי-לך שפו על הכתוב חג שמח מיכל
        19/9/13 17:39:

      ''
      הוספת תגובה

        16/2/13 20:45:

      צטט: המספרית 2013-02-16 20:39:09

      וואו, איזו חשיבה מקורית ושנונה!!!! מסירה את הכובע!!!

      ולגבי שמות -כל תחילת שנה כשאני נכנסת לכיתות חדשות,מתחיל הסיוט - עדי...-בן או בת?...מעיין - בן או בת?...

      שחר -בן או בת? אביב -בן או בת? ואז השמות המתחנפים למגורים בחו"ל - תום...נטלי...בן...ליב...

      -מתיוונים - נמאסתם!!! תוחזר הישראליות!!! תוחזר האבחנה בין זכר ונקבה!!! יופסק הטשטוש בין המינים!!!

      האם זה פלא שהבנות אחר כך סוחבות שולחנות כמו גבר ??? והבנים מתקשטים בעגילים...? די לבלגן!

      *

      אלומה

       

      המספרית אמרה את כל מה שרציתי להגיב.

        16/2/13 20:39:

      וואו, איזו חשיבה מקורית ושנונה!!!! מסירה את הכובע!!!

      ולגבי שמות -כל תחילת שנה כשאני נכנסת לכיתות חדשות,מתחיל הסיוט - עדי...-בן או בת?...מעיין - בן או בת?...

      שחר -בן או בת? אביב -בן או בת? ואז השמות המתחנפים למגורים בחו"ל - תום...נטלי...בן...ליב...

      -מתיוונים - נמאסתם!!! תוחזר הישראליות!!! תוחזר האבחנה בין זכר ונקבה!!! יופסק הטשטוש בין המינים!!!

      האם זה פלא שהבנות אחר כך סוחבות שולחנות כמו גבר ??? והבנים מתקשטים בעגילים...? די לבלגן!

      *

      אלומה

        16/2/13 17:56:
      מוני יקר, קראתי את הפוסט בחיוך בלתי פוסק... אתה ממש רומטיקן... שושנה בין החוחים... נראה לי, שכאשר ארצה להירגע מהמאבקים הקשים שאני מנהלת, אגלוש לי באתר שלך, אתבשם מהתמונות המהממות, ומכישרון הכתיבה האמנותית שלך.
        29/12/12 21:36:
      לא חשבתי על זה...אבל זה מדויק !
        1/12/12 23:34:
      וכמה שזה נכון ,,ובתקווה שניתן לשינוי !
        15/11/12 23:40:
      אהבתי :))
        15/11/12 09:08:

      יפה מאד!

        11/11/12 16:50:
      מקסים..
        11/11/12 14:23:
      יפה ,יפה מאוד.
        9/11/12 22:18:
      מקסים ומקורי. אהבתי.
      יפה ומתוחכם.אהבתי
        3/11/12 11:31:

      ואולי בגלל הקינדר-לך בהרבה בתים האישה נושאת בגידול הילדים???  קריצה

        3/11/12 11:16:
      כמה שזה נכון...
        28/10/12 22:12:
      איזה יופי מוני!!!! מקסים!!!
        28/10/12 21:30:
      יוצא מהכלל! אהבתי :)
        28/10/12 19:08:
      מקסים.
        28/10/12 16:04:
      הקטע המקסים הזה מלא נפשי בהנאה מלאה.
        28/10/12 14:03:
      חשיבה מקורית המעבירה בנוסף למסר המשעשע מחשבה על טיב יחסינו עם הצומח.
        28/10/12 10:19:
      שבוע ניפלא לך ולכל בית ישראל
        28/10/12 09:13:
      תודה ששיתפת בפוסט משובח אהבתי צחיתוש שבוע מואר באהבה
        28/10/12 08:43:
      רציתי להעלות תמונה אבל ראיתי שכבר שמו. שבוע מקסים!
        28/10/12 07:59:
      מקסים!
        28/10/12 01:53:
      במקום של שלווה, אהבה ושיתוף, יפרח לו פרח הלי-לך וכל אחד ירגיש שקיבל דווקא מתוך הנתינה, והמקבל ירצה להעניק בחזרה ויבוא לציון גואל . כתוב מקסים, כל הכבוד! שבוע טוב
        28/10/12 01:30:
      הפרח קיים ופורח צריך רק לקטוף וזר פרחי הלילך אצלך בפייס
        27/10/12 21:05:
      מקסים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אחשוב על שם או מוצר - המשלב לך - לי ! או לי- לך וזהו !
        27/10/12 20:10:
      רעיון יפה ... לי/לך/לילך... אהבתי :))
        27/10/12 16:38:
      באסה...קוראים לי אני
        27/10/12 13:30:

      זה אחד הסוגים...

      ..

      ''

        27/10/12 12:05:

      יש צדק בדבריך.

      אנשים נוטים היום לשים את עצמם במרכז.

      אתה יודע מה?

      גם אתה כזה!

      חפרתי קצת בבלוג שלך -

      ב - 7.8.08 העלת פוסט לכבוד יום ההולדת שלך שחל ב- 19.8,

      כל כולו של הפוסט היה שיר הלל לעצמך,

      חילקת לעצמך מחמאות בשם הקבלה...

      החמאת לעצמך בשם הגימטריה...

      אז מי אמר אני ולי?

      ארכיון

      פרופיל

      אלכסנדר מוקדון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין