
יש לי בקצה החוט בלון, ואני מחזיקה בחוט חזק חזק... לא מרפה, לא עוזבת -מנסה לקרב את הבלון אלי. לפעמים אני קצת מצליחה... -אפילו מצליחה לשלוח יד אל תוכו... ובפעמים מועטות ממש, מצליחה להציץ פנימה לחדור אליו קצת ולהרגיש את חומו. כמה נעים שם בפנים... פעם אחת- הצלחתי אפילו לקפוץ פנימה לתוכו- כמעט עם כל הגוף... זו הייתה חוויה מדהימה.... יש שם עולם אידאלי... כזה בדיוק כפי שאני חולמת עליו. וכמה נעים... ואז, משב רוח מגיע, ובבת אחת הודף אותי חזרה החוצה... ממשיכה לתפוס בבלון בכל הכוח. ומחזיקה אותו כמה שיותר קרוב... שלא יברח לי.. אולי עוד אצליח פעם, להנות מכל הטוב שיש שם בפנים... אולי, אצליח להשתחל כולי פנימה, ולהיות עטופה בחומו המלטף, המשרה עלי תחושת נינוחות ביטחון ואהבה שאין כמותה... אולי, אצליח לקפוץ פנימה, לשחרר את החוט, ולרחףףף בתוך הבלון הזה, ככה... בעולם, שכולו טוב, נקי, טהור, אוהב, מחבק, מלא אהבה ללא תנאי, מלא נתינה, קבלה, ובעיקר- אמת אחת גדולה. או... שאולי הגיע הזמן פשוט לשחרר.... הלא.. כמה אמת יש באמת הזו...??? דקירה אחת קטנה... ו.... |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבלון והבועה ששם בטוחים מוגנים וגם חולמים
וברגע אחד דקירה והכל מתפוצץ
ןמהר חוזרים למציאות !!
להתעורר.. ומה מחכה שם..? (-:תודה... :-)
-הכי מדוייק שיש זה בטוח...
מציאותי...? -לא בטוח...... :-)