בחנות בה אני קונה אני מתנצל תמיד - "מתוק לא חסר"

אא"כ נחיה בקהילה טבעונית במדבר, לא צריך לדאוג ולחשוב: "אבל אם אקנה רק אוכל בריא - אהפוך לצנים!", זה בסדר, יש מסיבה בעבודה/קידוש בבית כנסת/כיבוד בהרצאה. הדאגה היא הפוכה

צריך לאכול, בייחוד אם מתעמלים, לקנות ולבשל ולהכין

ומומלץ גם להחזיק מתוקים בבית, בנוסף לחריף, המלוח והמר. לדוגמה - רימון. וזה בפירוש דבר שצריך לשקול, שלושה רימונים לשבוע, כמה תפוחים, שקית גזר

יש הבדל בין פירות רגילים, לבין תאנים וענבים ותמרים וכו' שכמות הסוכר בהם גבוהה

באופן אישי: כל פעם שאני מתערבב ואוכל מחוץ לבית, אני מתמלא תמיד גאוה - כמה הארוחות הפרטיות שלי טהורות וטובות יותר - עד שכמה שעות אח"כ מתרגלים לסביבה ומתחיל קרב מאסף... 

אז כשחוזרים לעצמנו צריך לזכור שתבשיל העדשים והקינואה + כמון וכורכום, או חטיף אורז בריא, או אפי' מיץ רימונים - זה מה שחסר.

_______________________ 

בדיחה שחורה:

ויום אחד הנכדים ישאלו: "רגע, ואת הצמח האיזוטרי הזה, sugar cane, היו מוסיפים לכל דבר", "אפילו למים ולתבשיל?", ואנחנו נענה "כן, וכדי לאכול במידה נכונה היה צריך להיות גיבור/ה".

הילדים, הדור השני, לא ישאל. הם יגידו 'מדוע הלכתם כצאן למרעה' וידגישו את מרד קניון מלחה.