כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נו, טוב....

    Holy Shit!!!

    כבר הרבה זמן שאני תוהה....

    60 תגובות   יום שישי , 4/1/08, 14:56

     

     

    האם קיים מישהו בשבילי?

    האם בין כל גברברי העולם יש מישהו שבאמת מתאים לי? מישהו שהחיבור בינינו יהיה חזק מכל דבר, שלא תהיינה מחלוקות? שנמשך אחד/ת לשני/ה? שנתרגש אחד/ת מנוכחות השני/ה? שנבין אחד/ת את השני/ה? שיהיה לנו אכפת אחד/ת מהשני/ה? שנאמין אחד/ת לשני/ה? שלא נתבייש בכלום? שלא נחשוש מכלום? שנאהב כל דבר אחד/ת בשני/ה?

    ואם לא, האם יש טעם להתפשר?

    הרבה פעמים אני חושבת שאולי הבעיה היא בי, ושזה כרוך בהרבה עבודה עצמית - לקבל את השני (למרות השוני הרב), לא להתרגז, לעבוד על אמון, לתת חופש.

    אבל זה מרגיש לי כ"כ מאולץ. כאילו אני "מכריחה עצמי לאהוב".

    ולי זה נראה שאהבה צריכה להיות מאוד טבעית.

    ואני באמת תוהה.....האם יש מישהו בכל העולם הזה שמתאים לי?

     

    (הרהורי צהרים שכאלה)

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (55)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/08 11:31:

       

      צטט: .a.b 2008-01-20 21:53:35

      היי הדר.

      נתקלתי במקרה בפוסט הזה והתחברתי לתוכנו.

      יצא לי להיות בסרט הנקרא "להכריח את עצמי לאהוב".

      אויש, זה על הפנים. כי

      א. ממילא הנסיון נכשל כי על רגש אין שליטה.

      ב. התחושה הייתה כזאת כובלת...

      אפילו שהיה מדובר בבן אדם שהיה מאד-מאד טוב אליי.

       

      סיים סיים.

       

      תודה על תגובתך. 

        20/1/08 21:53:

      היי הדר.

      נתקלתי במקרה בפוסט הזה והתחברתי לתוכנו.

      יצא לי להיות בסרט הנקרא "להכריח את עצמי לאהוב".

      אויש, זה על הפנים. כי

      א. ממילא הנסיון נכשל כי על רגש אין שליטה.

      ב. התחושה הייתה כזאת כובלת...  

      אפילו שהיה מדובר בבן אדם שהיה מאד-מאד טוב אליי.

        6/1/08 15:02:

       

      צטט: הקוסם 2008-01-06 00:31:37

      ראיתי לך בעיניים לכמה שניות וראיתי ש...

       

      את אדם מקסים בפנים... אבל לא פעם את קוצנית כלפי חוץ (לפחות כאן בפוסטים ובטוקבקים).

       

      אני בטוח שאת תמצאי אותו בסוף (אני אפילו בטוח שאני אמצא אותה בסוף).

      השאלה היא ... את מי את מחפשת ?

      השאלה השניה היא האם את כבר שלמה עם עצמך באמת, אבל באמת ומוכנה למצוא אותו, לחלוק איתו את כל עולמך ולתת לו לחלוק איתך את עולמו?

       

      אם כן וכן אז תיתכונני כי הוא אוטוטו מגיע.

      ותתרככי קצת ... הגברים הם לא חיות טורפות שמחפשות להרע לאף אחד...

      חלקם אפילו נחמדים לפעמים.

      הם פשוט חרמנים ברובם... חלקם אפילו חרמן על נשים אינטליגנטיות, חריפות ובכלל לא חשוב לחלקם איך היא ניראית כמו כמה היא חריפה.

       

      יאללה אל תוותרי על אף אחד מחלומותייך אבל תיתרככי קצת בתגובותייך . אל תיתגונני כל הזמן ... שחררי את ההגנות מקסימום תבכי קצת... אם אני יכול אז גם לך מותר.

       

      חיבוק - ניתראה ביומולדת.

       

      תודה לך.

       

      חוצמזה, לא אמרתי שאצלי הכל בסדר והבעיה היא אצלם.

       

      אני פשוט צריכה להתחבר למישהו שמתחבר לדפקטים שלי צוחק

       

      חיבוק גמלך. נתראה.

        6/1/08 14:47:

      בזמן שאת מחפשת אותו הוא מחפש אותך ,

      הוא בטח שותה תה (או סתם משוטט לו בקפה :-)) וחושב בדיוק את אותם דברים .

      את האהבה (כמו גם את האמת) איאפשר לתחמן ;-)

       

        6/1/08 00:31:

      ראיתי לך בעיניים לכמה שניות וראיתי ש...

       

      את אדם מקסים בפנים... אבל לא פעם את קוצנית כלפי חוץ (לפחות כאן בפוסטים ובטוקבקים).

       

      אני בטוח שאת תמצאי אותו בסוף (אני אפילו בטוח שאני אמצא אותה בסוף).

      השאלה היא ... את מי את מחפשת ?

      השאלה השניה היא האם את כבר שלמה עם עצמך באמת, אבל באמת ומוכנה למצוא אותו, לחלוק איתו את כל עולמך ולתת לו לחלוק איתך את עולמו?

       

      אם כן וכן אז תיתכונני כי הוא אוטוטו מגיע.

      ותתרככי קצת ... הגברים הם לא חיות טורפות שמחפשות להרע לאף אחד...

      חלקם אפילו נחמדים לפעמים.

      הם פשוט חרמנים ברובם... חלקם אפילו חרמן על נשים אינטליגנטיות, חריפות ובכלל לא חשוב לחלקם איך היא ניראית כמו כמה היא חריפה.

       

      יאללה אל תוותרי על אף אחד מחלומותייך אבל תיתרככי קצת בתגובותייך . אל תיתגונני כל הזמן ... שחררי את ההגנות מקסימום תבכי קצת... אם אני יכול אז גם לך מותר.

       

      חיבוק - ניתראה ביומולדת.

        5/1/08 01:02:

       

      צטט: ארזוולף 2008-01-05 00:58:08

      לא. לא קיים.

       

      למרות הנחרצות שלך,

       

      אני חושבת שעוד אמשיך לתהות. 

        5/1/08 00:58:

      לא. לא קיים.

        5/1/08 00:18:

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 23:51:16

       

      חברים יקרים, עזרו לדני!!!

       

      יש לו רק 4 כוכבים, והוא מאוד רוצה להגיע למעמד של מככב.

       

      חוצמזה, יש לו הרבה חוכמה לחלוק איתכם.

       

       

       אני מאוד רוצה להגיע למעמד של מככב??? אם כן, אז אולי כדי לככב אותך, אבל את כ"כ לא זקוקה לכוכבים ממני. לפחות לא כאלה שנותנים כאן.

      אז אני מבקש רק כוכבים בזכות לא בנדבה או בזכות הוד הדרך.

      ובעניין החכמה, את יודעת שאני כמוך, חושב שחכמה אמיתית היא רק כזאת שמגדילה את האושר.

      בכל אופן תודה לך, יקרה. 

        4/1/08 23:51:

       

      חברים יקרים, עזרו לדני!!!

       

      יש לו רק 4 כוכבים, והוא מאוד רוצה להגיע למעמד של מככב.

       

      חוצמזה, יש לו הרבה חוכמה לחלוק איתכם.

       

       

        4/1/08 23:05:

       

      צטט: dahni 2008-01-04 22:54:19

      אין לי ספק שיהיה אחד כזה (או כבר יש) כשתהי מוכנה. כפי שכבר כתבו לך, יש לך נתונים של יופי ואינטליגנציה והומור שמושכים אליך רבים וטובים. אם את לא מרגישה את החיבור הזה שאת רוצה עם אף אחד, או כשאת מרגישה את זה זה נהרס,אולי זה באמת עניין של התפתחות שלך. כך אני רואה את זה לגבי עצמי, כך שלא מדובר בביקורת או התנשאות. לא מדובר על להתפשר או לסבול ממועקה, אבל כן על התפתחות אישית שקשורה באהבה עצמית שהיא בסיס לאהבת אחר. לאהוב לא רק במובן (גם) של להמשך והתרגש ולהרגיש מובנת, אלא גם במובן של איכפתיות אמתית שלך עם רצון להתחשב ולקבל אותו ולהעניק לו. חווית את זה אי פעם?

      ד"א סופסוף כתבתי פוסט שני, והוא בנושא אהבה.

       

      טוב, אתה מכיר אותי מספיק טוב מכדי לצפות כאן לתשובה.

       

      תיכף קוראת את הפוסט השני שלך. מזל טוב! 

        4/1/08 22:54:

      אין לי ספק שיהיה אחד כזה (או כבר יש) כשתהי מוכנה. כפי שכבר כתבו לך, יש לך נתונים של יופי ואינטליגנציה והומור שמושכים אליך רבים וטובים. אם את לא מרגישה את החיבור הזה שאת רוצה עם אף אחד, או כשאת מרגישה את זה זה נהרס,אולי זה באמת עניין של התפתחות שלך. כך אני רואה את זה לגבי עצמי, כך שלא מדובר בביקורת או התנשאות. לא מדובר על להתפשר או לסבול ממועקה, אבל כן על התפתחות אישית שקשורה באהבה עצמית שהיא בסיס לאהבת אחר. לאהוב לא רק במובן (גם) של להמשך והתרגש ולהרגיש מובנת, אלא גם במובן של איכפתיות אמתית שלך עם רצון להתחשב ולקבל אותו ולהעניק לו. חווית את זה אי פעם?

      ד"א סופסוף כתבתי פוסט שני, והוא בנושא אהבה. 

        4/1/08 21:52:

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 19:38:26

       

      צטט: noontet 2008-01-04 19:29:01

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 16:49:45

       

      צטט: glenn gould 2008-01-04 16:39:59

      לפי התאוריה של קוהוט, התינוק בחודשים הראשונים לחייו, מצפה מהזולת לספק את המרכיבים הנחוצים להתפתחות העצמי. האחר הופך למה שקוהוט מכנה "זולתעצמי" (selfobject) אשר מספק לתינוק את שלושת המרכיבים הבסיסיים להם כל אדם זקוק, והם:

      • ערך עצמי - תחושה שהוא מיוחד בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שאחרים מצפים שיהיה (מושגת באמצעות שיקוף)
      • אידאליזציה - דמות אידאלית שתיתן לתינוק תחושה של שליטה וכול-יכולות
      • מובנות - דמות שתהווה נפש תאומה ותוכל להבין את נפשו.

      התאוריה מניחה, שבתנאי התפתחות אופטימליים, ילמד האדם להפנים אל תוך עצמו את האובייקטים שהוא זקוק להם, מספקי המרכיבים הנחוצים. בסופו של דבר, יהיה ביכולתו לספק לעצמו הערכה עצמית, מצפן והבנה פנימיים, אם כי תמיד תיוותר מידה של הזדקקות לזולת.

      לתהליך זה קרא קוהוט הפנמה ממירה, והדרך להשיגה, אליבא דקוהוט, היא על ידי חשיפה הדרגתית למציאות ולא דרך עימות עם המציאות, כמו שגורסות התאוריות הפרוידיאניות הקלאסיות. כך הפנטזיות הילדותיות ישתנו בהדרגה לפנטזיות מציאותיות יותר. עימות המטופל עם המציאות יגרום, לשיטתו של קוהוט, להדחקת הפנטזיות ובעקבותיה לפגיעה בחיוניות של המטופל.

      לעומת זאת, בהתפתחות לא תקינה, באשמת הורה לא אמפתי שלא יהיה קשוב לצרכי הילד, התינוק לא יוכל להפנים לתוכו את האובייקטים הנחוצים וכתוצאה מכך ייהפך למשאבה נרקסיסטית הדורשת אחר שיספק את צרכיה ואינה יודעת שובע. כך, אדם בעל "עצמי" פגום, אינו שואל כשהוא מכיר אדם חדש, "מיהו האדם הזה, מה מיוחד בו, "מה משותף לנו", אלא "מה אקבל ממנו, איך יעריך אותי, איך הוא ישפיע על הדימוי העצמי שלי". ולכן אינו מסוגל לבנות קשר בוגר ואמיתי, להכיר את הזולת ולהתייחס אליו .

       

      כך גם עם אנשים אשר מספרים לעצמם ושואלים "האם יש מישהו שאוכל לאהוב או שיאהב אותי?"

       

      לצערי אין תיקון אמיתי למצב האישיותי הזה, מעטים הם הטיפולים הנפשיים , פסיכותרפיה, אשר מסוגלים לתקן את הנתק שנוצר בעבר ועל כן נועד האדם לחיות עם אישיותו ועם תחושת ההחמצה והכאב במשך כל חייו.

       

      לפי התאוריה שלי, אין לי הערכה רבה לכאלו שמצטטים תאוריות של אחרים.

       

      ולכן, תסלח לי שאתעלם מהתאוריה המאוד מלומדת.

      אוי ואבוי. כמה חוסר רגישות.

      האיש כותב, מקדיש לך ומנסה להאיר לך משהו.

      בואי נגיד שאת ממש לא מסכימה עם מה שהוא מביא לך

      בואי נגיד שהתוכן לא נכון שגוי (מה שכמובן לא אמת )

      מה שיש לך לומר לו זה ש"אין לך הערכה" ואת מתעלמת מהתיאוריה המלומדת.

      אפילו לא לומר תודה ?

       

       

       

      סליחה, אולי אני לוקה בהבנת הנקרא, או בהבנה בכלל.

       

      מבחינתי כל מה שהוא אמר: את נרקיסיסטית חסרת תקנה!

       

      אז הוא עטף את זה באיזה תאוריה.

       

      ובכלל, אין לאנשים מה לעשות בחייהם, חוץ מלחפש במי לפגוע? 

       

      לי היה נדמה שהוא מעוניין לעזור ולא להרע.

      אבל היופי הוא בעיני המתבוננת. מגניב

        4/1/08 20:06:

       

      צטט: mania-nim 2008-01-04 19:18:51

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 19:05:18

       

      צטט: mania-nim 2008-01-04 18:07:19

      הדר מתוקה.... קודם כל אחרי הרהורי הלילה שלי,

      אין כמו הרהורי הצהריים שלך, כמעט מתבקש...

      הצחקת אותי לאללה עם האהבה לייט שלך,

      זו בכלל מילה "שלי", וגם אני רוצה פורטה.

       

      תמו כוכביי, לצערי, אז אני חייבת לך,

      תזכירי לי... (-:

       

      ולענייננו... אני מבינה מאד את התהיה שלך.

      כשאדם לא מוצא נקודות חיבור לאחרים,

      ומגלה שהוא זה שאומר "לא" בכל המקרים

      בדייטים, או ברובים לפחות,

      זה בהחלט מתחיל לעורר תהיות,

      וזו אגב אחת הסיבות שהפכו אותי אז

      לסרבנית דייטים... (-:

       

      גם אני שואלת עצמי את השאלות האלה מדי פעם,

      האם קיים האחד בשבילי בעולם,

      ואני חושבת שבעבר היתה בי ציפיה לכימיה מסוג מאד מסוים,

      ועם הזמן אתה לומד לחפש דברים אחרים, וזה ממש לא בקטע

      של פשרה, כי הפשרה ממני והלאה.

       

      לא מאמינה בהתאמה של כפפה ליד, לא קיים דבר כזה,

      אבל קיימת התאמה בסיסית ואם בן הזוג הפוטנציאלי שלך,

      או הדייט שלך במקרה הזה, הוא גבר לטעמך הויזואלי

      (תנאי הכרחי!), והוא איש שיחה, ובעל אינטלגנציה ואינטלגנציה

      רגשית מפותחת, וכמובן חוש הומור (שאצל שתינו בל יעבור)

      - זה בסיס נהדר. עם אדם מסוג זה,

      את יכולה לפתח קשר, את יכולה למצוא חיבור.

       

       

      כתבתי בעבר בפוסט ועוד הגיגים על דייטים על הקטע

      הזה של החיבור, ועל כך שכל אחד מוציא מאיתנו דברים אחרים.

      שווה קריאה, אם טרם היית שם. זה היה בשבוע הראשון שלי בקפה.

       

      בכל מקרה, לא חושבת שאפשר או שצריך לאהוב כל דבר

      בבן הזוג שלנו. אם זה סוג של קריטריון, הרי שלא נמצא

      אף אחד לעולם. אבל ברור לי שלא לזה התכוונת באמת.

       

      צריך לקבל את האחר כמו שהוא מבלי לנסות לשנות אותו.

      את מכירה אותי, לא מאמינה בלשנות ובלהשתנות.

       

      אני מאמינה, שמה שמאותת לנו שהקשר נכון לנו,

      מעבר לרגש שמתעורר, זה הזרימה, הרגיעה...

      קשר שמתחיל עם המון שאלות והתחבטויות,

      הוא קשר לא נכון.

       

      חוצמזה... לא אנחם אותך שבטוח הוא יגיע,

      ממילא את לא תאמיני לי... (-:

      אבל הוא יגיע... כי אם לא.. את תצטרכי להגיע אליו....לשון

       

       

       

       

      מנייני, אני פשוט מביעה כאן איזשהו ייאוש.

       

      נכון שכל אחד מוציא משהו אחר, אבל הרבה פעמים פשוט לא בא לי להיות שם.

       

      העיקר שביני לבינך יש ניצוצות.

       

      נשארו רק עוד שבועיים....!!!

       

      ייאוש זה מילה גסה.

      את מביעה תסכול... את זה אני מקבלת.

      לא מרשה לך להתייאש.

      אולי זה הזמן לנסות כיוונים שלא ניסית

      (חח...לא מתכוונת שתעברי לנשים) (-:

       

      ולגבנו... זו היתה אהבה ממבט ראשון...(-:

       

      אגב, את מעלה על דעתך שתאורטית

      יכולתי לעשות לך בייבי סיטר כשהיית תינוקת?!

       

      זה גילך המוקדם, או גילי המאוחר? קורץ

       

      חחח... כשרקדנו על השולחן של הבר,

      מי היה מאמין לזה?!

       

      יום שישי הבא זה היומולדת שלי האמיתי.

      שונאת יום שישי. יום מבאס לצאת.

       

       

       

      מותק...כבר הרבה זמן שלא רקדנו על שולחן באיזה בר.

       

      אני מציעה שבשישי הבא נגרור אותך לעוד סיבוב.

       

      ככה פרומו למסיבה הגדולה שלנו. 

       

      אגב, "גילך המאוחר", הלוואי שהיו עוד כמוך שרוקדות על שולחנות (אפילו בגילי המוקדם).

       

      אוהבת. 

        4/1/08 19:57:

       

      צטט: idoangel 2008-01-04 19:51:56

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 19:44:06

       

      צטט: idoangel 2008-01-04 19:34:08

      לא, הדר. אין מישהו שקיים בשבילך. ויש המון שמתאימים לך. ואין שום צורך בפשרה, כיוון שאין, בעצם, אידאל. לו היה כזה, לא היתה קיימת אהבה בכלל, אולי, בקושי, הסכמה בלבד. אהבה, ומציאתה, היא בפנים, עמוק. ואז כל מה שסביבך "מתאים", ו"קיים", כי את אוהבת את עצמך מספיק בשביל להביא אותו אליך.

       

      את יפהפיה, אגב.

       

      אוףףףף....כנראה שאני לא מובנת.

      בעצם כל מה שאני רוצה להרגיש זה שאני במקום הנכון (לא כ"כ משנה לי מה זה כולל).

      פשוט, נסיוני לימד אותי שמאוד קשה לי למצוא חיבור.

      וכפי שציינתי, אולי הפאק הוא אצלי.

       

      אגב, תודה רבה.

      לא, לא. את מובנת. ואין שום פאק אצלך [תרתי משמע? (:]. אבל את מצד אחד אומרת "אני במקום הנכון" ומצד שני מאשימה את עצמך. את מדברת על פשרות, כאילו שיש איזה אידאל מושלם - ואין. המקום הנכון היחידי הוא פנימה, פנימה. לא בהתכנסות, אלא בנשימה. אני נשמע לעצמי קצת רוחני מדי, אז אני אפסיק - אבל, אני רק אומר, שאין מצב שזה לא יבוא, אם רק תקשיבי. אולי זה אפילו כבר שם.

       

      עכשיו אתה עושה לי יסורי מצפון על שלא הלכתי ליוגה היום....

      בהחלט מסכימה. הכי חשוב - חיבור ואהבה עצמית. אח"כ יש מקום לאחר.

      אני חושבת שאני דווקא מאוד טובה בלא לרמות את עצמי, ולא לקחת מה שרע לי. 

      ואני בהחלט מודעת לנקודות החלשות שלי, ולאיפה אני צריכה לעשות עבודה עצמית.

      פשוט הרבה כאן פירשו אותי כ"כ לא נכון.

      אגב, לא אמרתי ש"אני במקום הנכון". אמרתי שכך אני רוצה להרגיש עם בנזוג.

      שזה הנכון לי, ולא סוג של אילוץ (למה, כי לא טוב להיות לבד??). 

        4/1/08 19:51:

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 19:44:06

       

      צטט: idoangel 2008-01-04 19:34:08

      לא, הדר. אין מישהו שקיים בשבילך. ויש המון שמתאימים לך. ואין שום צורך בפשרה, כיוון שאין, בעצם, אידאל. לו היה כזה, לא היתה קיימת אהבה בכלל, אולי, בקושי, הסכמה בלבד. אהבה, ומציאתה, היא בפנים, עמוק. ואז כל מה שסביבך "מתאים", ו"קיים", כי את אוהבת את עצמך מספיק בשביל להביא אותו אליך.

       

      את יפהפיה, אגב.

       

      אוףףףף....כנראה שאני לא מובנת.

      בעצם כל מה שאני רוצה להרגיש זה שאני במקום הנכון (לא כ"כ משנה לי מה זה כולל).

      פשוט, נסיוני לימד אותי שמאוד קשה לי למצוא חיבור.

      וכפי שציינתי, אולי הפאק הוא אצלי.

       

      אגב, תודה רבה. 

      לא, לא. את מובנת. ואין שום פאק אצלך [תרתי משמע? (:]. אבל את מצד אחד אומרת "אני במקום הנכון" ומצד שני מאשימה את עצמך. את מדברת על פשרות, כאילו שיש איזה אידאל מושלם - ואין. המקום הנכון היחידי הוא פנימה, פנימה. לא בהתכנסות, אלא בנשימה. אני נשמע לעצמי קצת רוחני מדי, אז אני אפסיק - אבל, אני רק אומר, שאין מצב שזה לא יבוא, אם רק תקשיבי. אולי זה אפילו כבר שם.

        4/1/08 19:51:

       

      צטט: noontet 2008-01-04 19:47:38

      טוב מישהו חייב לומר לך את האמת

      גם היא לפעמים לא נעימה.

      אין אמת מוחלטת. אין אהבות שמחות.

      החיים הם פשרה אחת גדולה ובסוף עוד מתים. מגניב

       

      באשר למציאת תובנות. גשי להורים בדקי איזו זוגיות ראית בבית.

      ובאשר לבן זוג. נסי למצוא מישהו שנוח לך לחיות איתו.

      ושאת מסוגלת להתרגל לתכונותיו הפחות טובות. לקבל אותו כמות שהוא.

      לתכונות הטובות את תתרגלי ותקבלי אותן כמובן מאליו.

       

      בהצלחה,

      נעם.

       

      ותתפללי שהוא יוכל לקבל אותך.

       

      מאוד עצובים החיים שאתה מתאר.

       

      "מישהו נח?!?" מאוד נח לי עם עצמי, תודה.

       

      אני לא מתפללת. אני רוצה רק מישהו שמקבל אותי, כמו שאני רוצה רק מישהו שאוכל לקבל.

       

      אחרת זה מתכון לבעיות.

       

      ובאמת, נשבר לי כבר... 

       

      ועשו לי טובה, לא עוד פסיכולוגיה בגרוש. אני מכירה כבר את כל התיאוריות, תודה. 

        4/1/08 19:47:

      טוב מישהו חייב לומר לך את האמת

      גם היא לפעמים לא נעימה.

      אין אמת מוחלטת. אין אהבות שמחות.

      החיים הם פשרה אחת גדולה ובסוף עוד מתים. מגניב

       

      באשר למציאת תובנות. גשי להורים בדקי איזו זוגיות ראית בבית.

      ובאשר לבן זוג. נסי למצוא מישהו שנוח לך לחיות איתו.

      ושאת מסוגלת להתרגל לתכונותיו הפחות טובות. לקבל אותו כמות שהוא.

      לתכונות הטובות את תתרגלי ותקבלי אותן כמובן מאליו.

       

       בהצלחה,

      נעם.

       

      ותתפללי שהוא יוכל לקבל אותך.

        4/1/08 19:48:

       

      אגב, גורם מעיק = כל דבר שאני לא שלמה איתו.

       

      לכך התכוונתי. 

        4/1/08 19:45:

       

      צטט: benny... 2008-01-04 19:37:56

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 16:58:53

       

      צטט: benny... 2008-01-04 16:51:49

       

      צטט: benny... 2008-01-04 16:50:13

      היי הדר,

      אין מה להיות מתוסכלת...

      כמו בכל דבר, התשובה היא כן ולא....

      אז נעשה את זה קצר אחד אחד:

      האם קיים מישהו בשבילי? כן

      האם בין כל גברברי העולם יש מישהו שבאמת מתאים לי? כן (מה זה באמת?)

      מישהו שהחיבור בינינו יהיה חזק מכל דבר, שלא תהיינה מחלוקות? לא

      שנמשך אחד/ת לשני/ה? כן

      שנתרגש אחד/ת מנוכחות השני/ה? כן

      שנבין אחד/ת את השני/ה? כן

      שיהיה לנו אכפת אחד/ת מהשני/ה? כן

      שנאמין אחד/ת לשני/ה? כן

      שלא נתבייש בכלום? לא

      שלא נחשוש מכלום? לא

      שנאהב כל דבר אחד/ת בשני/ה? לא

      כמובן שכל התשובות נכונות עבורי בלבד!!!

      לכל אחד עשויות להיות תשובות אחרות..

      בכל מקרה חשוב להיות מציאותי ולא לחיות בהשליה על איזו אהבה דמיונית שקיימת רק בהוליווד (או בסינמה סיטי)...

      איך אפשר לשאוף למישהו ש"באמת מתאים" כאשר אנחנו משתנים כל הזמן וכמובן שגם בן הזוג משתנה כל הזמן. מה ש"מתאים" היום יכול לא להתאים מחר.

      איך אפשר לאהוב כל דבר אצל השני? כשאפילו אצלנו עצמנו אנחנו לא אוהבים כל דבר.

      איך אפשר בלי מחלוקות? (זה כל הכיף, להיות צודק, לא?). יש לנו מחלוקות גם עם עצמנו, אז עם אחר......

      מרות שמדובר בשני אנשים שונים, אני עדיין מאמין, שאפשר לאהוב את בן הזוג לאורך זמן, ללא מאמץ ולא אהבה מאולצת.

      בניית קשר אמיתי, בריא, קשר של כבוד, אמון, הבנה, תמיכה, חברות, שותפות.....

      רק אל תבלבלי בין התאהבות ואהבה. "שנרגש" "שנמשך" זה יופי, אבל אנחנו נוטים לבלבל בין התחושה החזקה הזו של הפרפרים בבטן לבין משיכה והתרגשות לאורך זמן.

      טוב, נסחפתי קצת לשישי אחה"צ

      אלך לנוח קצת,

      אבל תרגיעי, את יכולה להיות בטוחה שזה יגיע...

      לא צריך להרגיש שמתפשרים, אבל לא להחזיק את רשימת המכולת ולסמן וי ליד כל פרמטר.

      שבת שלום חמודה,

      בני

       

      סליחה על הפונט המפלצתי..

      עדיין לומד מחייך

       

      מפלצתי, מפלצתי....אבל פעמיים?!!!

       

      תראה, אני יודעת שהרבה חושבים שאני פנטזיונרית, שמחפשת משהו מהאגדות.

       

      מה לעשות? אהבה לייט לא עושה לי את זה.

       

      פשרה על אורח החיים שלי זה ממש לא אני.

       

      הסתגלות לאיזה גורם מעיק זה לא בשבילי.

       

      תמיד קיימת האופציה להיות לבד.

      מקווה שהצלחתי לשנות את הפומט ולא לגרור לכאן את המפלצתי...

       

      זה לא משנה מה הרבה אנשים חושבים עלייך... פנטזיונרית או לא זה רק ענין שלך.

       

      לא יכול להסכים איתך יותר לגבי העובדה שתמיד קיימת האופציה להיות לבד.

      את יכולה לבחור להיות לבד וגם זה סבבה. אף אחד לא קובע בשבילך מה טוב לך ומה לא.

      אגב, כל עוד את לבד תהני מהלבד...

       

      מצד שני אני שומע שאת מביעה כאן איזה ייאוש ואכזבה

      ממי מעצמך? מהגברים?

       

      יכול מאד להיות שאת פשוט לא מוכנה בשלב זה בחיים בקשר ארוך בריא ומחייב

      את לא מוכנה להתפשר על אורח החים שלך

      ואין מה לעשות זוגיות זו מין של פשרה

      לא חייבים לבטל את עצמך, אסור לסבול מהפשרה, אבל כן

      אם יש שניים יש פשרה.

       

      את גם כותבת כאן ביטוי נוראי "הסתגלות לאיזה גורם מעיק" כל עוד את רואה זאת כך, אז או שכל הגורמים בחייך היו על הפנים או שפשוט לא היית מוכנה לקשר

       

      איחלו לך כאן את האביר על הסוס הלבן שיגיע בקרוב...

      את זה תמצאי רק בחוות סוסים

      כשתחזרו הביתה הוא כבר לא יהיה על הסוס הלבן

      מספיק אם ההשליות

       

      את לא מסתפקת באהבה לייט, רוצה ריגושים אטרקציות ורכיבה על סוסים לבנים

      מצויין, תמשיכי לצאת לבלות להנות בטוח שתיהני ויהיה לך כיף

      רק קחי בחשבון שאולי אלו לא הגברים של אהבת חייך, אהבה שאני מאחל לך היא משהו עמוק ואמיתי ולא לייט או לא לייט.

       

      אז על תייסרי את עצמך, אין לך מה להתייאש, מה להיות מיואשת, מתוסכלת, תהני ממה שיש, תצאי תבלי, בלי ביקורתיות, בלי שיפוטיות (לא עלייך ולא עליהם)

      כשיגיע הרגע, הוא פשוט יגיע (אני מאמין שהוא יגיע בהקדם, אבל זה סתם בשביל להיות נחמד)

       

      וזיכרי, האופציה להיות לבד תמיד קיימת, ואף אחד לא יקח לך אותך, אז פשוט תני לעצמך לנסות גם משהו אחר.

       

      נשיקות

       

      לא מחפשת הוליווד.

      מחפשת להרגיש נכון. ששם ואיתו אני רוצה.

      לא סוסים ולא ורדים.

      אתם כל-כך לא מכירים אותי. כל כך.

      ובכל מקרה, תודה על הדאגה והרצון שיהיה לי טוב.

       

      נשיקות גמלך. 

        4/1/08 19:44:

       

      צטט: idoangel 2008-01-04 19:34:08

      לא, הדר. אין מישהו שקיים בשבילך. ויש המון שמתאימים לך. ואין שום צורך בפשרה, כיוון שאין, בעצם, אידאל. לו היה כזה, לא היתה קיימת אהבה בכלל, אולי, בקושי, הסכמה בלבד. אהבה, ומציאתה, היא בפנים, עמוק. ואז כל מה שסביבך "מתאים", ו"קיים", כי את אוהבת את עצמך מספיק בשביל להביא אותו אליך.

       

      את יפהפיה, אגב.

       

      אוףףףף....כנראה שאני לא מובנת.

      בעצם כל מה שאני רוצה להרגיש זה שאני במקום הנכון (לא כ"כ משנה לי מה זה כולל).

      פשוט, נסיוני לימד אותי שמאוד קשה לי למצוא חיבור.

      וכפי שציינתי, אולי הפאק הוא אצלי.

       

      אגב, תודה רבה. 

        4/1/08 19:42:

       

      צטט: soulcat 2008-01-04 19:25:05

      מותק שלי.

      קחי חיבוק מאחת שלא יודעת כלום.

       

       

      מותק, העיקר החיבוק!

        

      נשיקה

        4/1/08 19:38:

       

      צטט: noontet 2008-01-04 19:29:01

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 16:49:45

       

      צטט: glenn gould 2008-01-04 16:39:59

      לפי התאוריה של קוהוט, התינוק בחודשים הראשונים לחייו, מצפה מהזולת לספק את המרכיבים הנחוצים להתפתחות העצמי. האחר הופך למה שקוהוט מכנה "זולתעצמי" (selfobject) אשר מספק לתינוק את שלושת המרכיבים הבסיסיים להם כל אדם זקוק, והם:

      • ערך עצמי - תחושה שהוא מיוחד בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שאחרים מצפים שיהיה (מושגת באמצעות שיקוף)
      • אידאליזציה - דמות אידאלית שתיתן לתינוק תחושה של שליטה וכול-יכולות
      • מובנות - דמות שתהווה נפש תאומה ותוכל להבין את נפשו.

      התאוריה מניחה, שבתנאי התפתחות אופטימליים, ילמד האדם להפנים אל תוך עצמו את האובייקטים שהוא זקוק להם, מספקי המרכיבים הנחוצים. בסופו של דבר, יהיה ביכולתו לספק לעצמו הערכה עצמית, מצפן והבנה פנימיים, אם כי תמיד תיוותר מידה של הזדקקות לזולת.

      לתהליך זה קרא קוהוט הפנמה ממירה, והדרך להשיגה, אליבא דקוהוט, היא על ידי חשיפה הדרגתית למציאות ולא דרך עימות עם המציאות, כמו שגורסות התאוריות הפרוידיאניות הקלאסיות. כך הפנטזיות הילדותיות ישתנו בהדרגה לפנטזיות מציאותיות יותר. עימות המטופל עם המציאות יגרום, לשיטתו של קוהוט, להדחקת הפנטזיות ובעקבותיה לפגיעה בחיוניות של המטופל.

      לעומת זאת, בהתפתחות לא תקינה, באשמת הורה לא אמפתי שלא יהיה קשוב לצרכי הילד, התינוק לא יוכל להפנים לתוכו את האובייקטים הנחוצים וכתוצאה מכך ייהפך למשאבה נרקסיסטית הדורשת אחר שיספק את צרכיה ואינה יודעת שובע. כך, אדם בעל "עצמי" פגום, אינו שואל כשהוא מכיר אדם חדש, "מיהו האדם הזה, מה מיוחד בו, "מה משותף לנו", אלא "מה אקבל ממנו, איך יעריך אותי, איך הוא ישפיע על הדימוי העצמי שלי". ולכן אינו מסוגל לבנות קשר בוגר ואמיתי, להכיר את הזולת ולהתייחס אליו .

       

      כך גם עם אנשים אשר מספרים לעצמם ושואלים "האם יש מישהו שאוכל לאהוב או שיאהב אותי?"

       

      לצערי אין תיקון אמיתי למצב האישיותי הזה, מעטים הם הטיפולים הנפשיים , פסיכותרפיה, אשר מסוגלים לתקן את הנתק שנוצר בעבר ועל כן נועד האדם לחיות עם אישיותו ועם תחושת ההחמצה והכאב במשך כל חייו.

       

      לפי התאוריה שלי, אין לי הערכה רבה לכאלו שמצטטים תאוריות של אחרים.

       

      ולכן, תסלח לי שאתעלם מהתאוריה המאוד מלומדת.

      אוי ואבוי. כמה חוסר רגישות.

      האיש כותב, מקדיש לך ומנסה להאיר לך משהו.

      בואי נגיד שאת ממש לא מסכימה עם מה שהוא מביא לך

      בואי נגיד שהתוכן לא נכון שגוי (מה שכמובן לא אמת )

      מה שיש לך לומר לו זה ש"אין לך הערכה" ואת מתעלמת מהתיאוריה המלומדת.

      אפילו לא לומר תודה ?

       

       

       

      סליחה, אולי אני לוקה בהבנת הנקרא, או בהבנה בכלל.

       

      מבחינתי כל מה שהוא אמר: את נרקיסיסטית חסרת תקנה!

       

      אז הוא עטף את זה באיזה תאוריה.

       

      ובכלל, אין לאנשים מה לעשות בחייהם, חוץ מלחפש במי לפגוע? 

        4/1/08 19:37:

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 16:58:53

       

      צטט: benny... 2008-01-04 16:51:49

       

      צטט: benny... 2008-01-04 16:50:13

      היי הדר,

      אין מה להיות מתוסכלת...

      כמו בכל דבר, התשובה היא כן ולא....

      אז נעשה את זה קצר אחד אחד:

      האם קיים מישהו בשבילי? כן

      האם בין כל גברברי העולם יש מישהו שבאמת מתאים לי? כן (מה זה באמת?)

      מישהו שהחיבור בינינו יהיה חזק מכל דבר, שלא תהיינה מחלוקות? לא

      שנמשך אחד/ת לשני/ה? כן

      שנתרגש אחד/ת מנוכחות השני/ה? כן

      שנבין אחד/ת את השני/ה? כן

      שיהיה לנו אכפת אחד/ת מהשני/ה? כן

      שנאמין אחד/ת לשני/ה? כן

      שלא נתבייש בכלום? לא

      שלא נחשוש מכלום? לא

      שנאהב כל דבר אחד/ת בשני/ה? לא

      כמובן שכל התשובות נכונות עבורי בלבד!!!

      לכל אחד עשויות להיות תשובות אחרות..

      בכל מקרה חשוב להיות מציאותי ולא לחיות בהשליה על איזו אהבה דמיונית שקיימת רק בהוליווד (או בסינמה סיטי)...

      איך אפשר לשאוף למישהו ש"באמת מתאים" כאשר אנחנו משתנים כל הזמן וכמובן שגם בן הזוג משתנה כל הזמן. מה ש"מתאים" היום יכול לא להתאים מחר.

      איך אפשר לאהוב כל דבר אצל השני? כשאפילו אצלנו עצמנו אנחנו לא אוהבים כל דבר.

      איך אפשר בלי מחלוקות? (זה כל הכיף, להיות צודק, לא?). יש לנו מחלוקות גם עם עצמנו, אז עם אחר......

      מרות שמדובר בשני אנשים שונים, אני עדיין מאמין, שאפשר לאהוב את בן הזוג לאורך זמן, ללא מאמץ ולא אהבה מאולצת.

      בניית קשר אמיתי, בריא, קשר של כבוד, אמון, הבנה, תמיכה, חברות, שותפות.....

      רק אל תבלבלי בין התאהבות ואהבה. "שנרגש" "שנמשך" זה יופי, אבל אנחנו נוטים לבלבל בין התחושה החזקה הזו של הפרפרים בבטן לבין משיכה והתרגשות לאורך זמן.

      טוב, נסחפתי קצת לשישי אחה"צ

      אלך לנוח קצת,

      אבל תרגיעי, את יכולה להיות בטוחה שזה יגיע...

      לא צריך להרגיש שמתפשרים, אבל לא להחזיק את רשימת המכולת ולסמן וי ליד כל פרמטר.

      שבת שלום חמודה,

      בני

       

      סליחה על הפונט המפלצתי..

      עדיין לומד מחייך

       

      מפלצתי, מפלצתי....אבל פעמיים?!!!

       

      תראה, אני יודעת שהרבה חושבים שאני פנטזיונרית, שמחפשת משהו מהאגדות.

       

      מה לעשות? אהבה לייט לא עושה לי את זה.

       

      פשרה על אורח החיים שלי זה ממש לא אני.

       

      הסתגלות לאיזה גורם מעיק זה לא בשבילי.

       

      תמיד קיימת האופציה להיות לבד. 

      מקווה שהצלחתי לשנות את הפומט ולא לגרור לכאן את המפלצתי...

       

      זה לא משנה מה הרבה אנשים חושבים עלייך... פנטזיונרית או לא זה רק ענין שלך.

       

      לא יכול להסכים איתך יותר לגבי העובדה שתמיד קיימת האופציה להיות לבד.

      את יכולה לבחור להיות לבד וגם זה סבבה. אף אחד לא קובע בשבילך מה טוב לך ומה לא.

      אגב, כל עוד את לבד תהני מהלבד...

       

      מצד שני אני שומע שאת מביעה כאן איזה ייאוש ואכזבה

      ממי מעצמך? מהגברים?

       

      יכול מאד להיות שאת פשוט לא מוכנה בשלב זה בחיים בקשר ארוך בריא ומחייב

      את לא מוכנה להתפשר על אורח החים שלך

      ואין מה לעשות זוגיות זו מין של פשרה

      לא חייבים לבטל את עצמך, אסור לסבול מהפשרה, אבל כן

      אם יש שניים יש פשרה.

       

      את גם כותבת כאן ביטוי נוראי  "הסתגלות לאיזה גורם מעיק" כל עוד את רואה זאת כך, אז או שכל הגורמים בחייך היו על הפנים או שפשוט לא היית מוכנה לקשר

       

      איחלו לך כאן את האביר על הסוס הלבן שיגיע בקרוב...

      את זה תמצאי רק בחוות סוסים

      כשתחזרו הביתה הוא כבר לא יהיה על הסוס הלבן

      מספיק אם ההשליות

       

      את לא מסתפקת באהבה לייט, רוצה ריגושים אטרקציות ורכיבה על סוסים לבנים

      מצויין, תמשיכי לצאת לבלות להנות בטוח שתיהני ויהיה לך כיף

      רק קחי בחשבון שאולי אלו לא הגברים של אהבת חייך, אהבה שאני מאחל לך היא משהו עמוק ואמיתי ולא לייט או לא לייט.

       

      אז על תייסרי את עצמך, אין לך מה להתייאש, מה להיות מיואשת, מתוסכלת, תהני ממה שיש, תצאי תבלי, בלי ביקורתיות, בלי שיפוטיות (לא עלייך ולא עליהם)

      כשיגיע הרגע, הוא פשוט יגיע (אני מאמין שהוא יגיע בהקדם, אבל זה סתם בשביל להיות נחמד)

       

      וזיכרי, האופציה להיות לבד תמיד קיימת, ואף אחד לא יקח לך אותך, אז פשוט תני לעצמך לנסות גם משהו אחר.

       

      נשיקות

        4/1/08 19:34:

      לא, הדר. אין מישהו שקיים בשבילך. ויש המון שמתאימים לך. ואין שום צורך בפשרה, כיוון שאין, בעצם, אידאל. לו היה כזה, לא היתה קיימת אהבה בכלל, אולי, בקושי, הסכמה בלבד. אהבה, ומציאתה, היא בפנים, עמוק. ואז כל מה שסביבך "מתאים", ו"קיים", כי את אוהבת את עצמך מספיק בשביל להביא אותו אליך.

       

      את יפהפיה, אגב.

        4/1/08 19:29:

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 16:49:45

       

      צטט: glenn gould 2008-01-04 16:39:59

      לפי התאוריה של קוהוט, התינוק בחודשים הראשונים לחייו, מצפה מהזולת לספק את המרכיבים הנחוצים להתפתחות העצמי. האחר הופך למה שקוהוט מכנה "זולתעצמי" (selfobject) אשר מספק לתינוק את שלושת המרכיבים הבסיסיים להם כל אדם זקוק, והם:

      • ערך עצמי - תחושה שהוא מיוחד בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שאחרים מצפים שיהיה (מושגת באמצעות שיקוף)
      • אידאליזציה - דמות אידאלית שתיתן לתינוק תחושה של שליטה וכול-יכולות
      • מובנות - דמות שתהווה נפש תאומה ותוכל להבין את נפשו.

      התאוריה מניחה, שבתנאי התפתחות אופטימליים, ילמד האדם להפנים אל תוך עצמו את האובייקטים שהוא זקוק להם, מספקי המרכיבים הנחוצים. בסופו של דבר, יהיה ביכולתו לספק לעצמו הערכה עצמית, מצפן והבנה פנימיים, אם כי תמיד תיוותר מידה של הזדקקות לזולת.

      לתהליך זה קרא קוהוט הפנמה ממירה, והדרך להשיגה, אליבא דקוהוט, היא על ידי חשיפה הדרגתית למציאות ולא דרך עימות עם המציאות, כמו שגורסות התאוריות הפרוידיאניות הקלאסיות. כך הפנטזיות הילדותיות ישתנו בהדרגה לפנטזיות מציאותיות יותר. עימות המטופל עם המציאות יגרום, לשיטתו של קוהוט, להדחקת הפנטזיות ובעקבותיה לפגיעה בחיוניות של המטופל.

      לעומת זאת, בהתפתחות לא תקינה, באשמת הורה לא אמפתי שלא יהיה קשוב לצרכי הילד, התינוק לא יוכל להפנים לתוכו את האובייקטים הנחוצים וכתוצאה מכך ייהפך למשאבה נרקסיסטית הדורשת אחר שיספק את צרכיה ואינה יודעת שובע. כך, אדם בעל "עצמי" פגום, אינו שואל כשהוא מכיר אדם חדש, "מיהו האדם הזה, מה מיוחד בו, "מה משותף לנו", אלא "מה אקבל ממנו, איך יעריך אותי, איך הוא ישפיע על הדימוי העצמי שלי". ולכן אינו מסוגל לבנות קשר בוגר ואמיתי, להכיר את הזולת ולהתייחס אליו .

       

      כך גם עם אנשים אשר מספרים לעצמם ושואלים "האם יש מישהו שאוכל לאהוב או שיאהב אותי?"

       

      לצערי אין תיקון אמיתי למצב האישיותי הזה, מעטים הם הטיפולים הנפשיים , פסיכותרפיה, אשר מסוגלים לתקן את הנתק שנוצר בעבר ועל כן נועד האדם לחיות עם אישיותו ועם תחושת ההחמצה והכאב במשך כל חייו.

       

      לפי התאוריה שלי, אין לי הערכה רבה לכאלו שמצטטים תאוריות של אחרים.

       

      ולכן, תסלח לי שאתעלם מהתאוריה המאוד מלומדת. 

      אוי ואבוי. כמה חוסר רגישות.

      האיש כותב, מקדיש לך ומנסה להאיר לך משהו.

      בואי נגיד שאת ממש לא מסכימה עם מה שהוא מביא לך

      בואי נגיד שהתוכן לא נכון שגוי (מה שכמובן לא אמת )

      מה שיש לך לומר לו זה ש"אין לך הערכה" ואת מתעלמת מהתיאוריה המלומדת.

      אפילו לא לומר תודה ?

       

       

        4/1/08 19:25:

      מותק שלי.

      קחי חיבוק מאחת שלא יודעת כלום.

      נשיקה

        4/1/08 19:18:

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 19:05:18

       

      צטט: mania-nim 2008-01-04 18:07:19

      הדר מתוקה.... קודם כל אחרי הרהורי הלילה שלי,

      אין כמו הרהורי הצהריים שלך, כמעט מתבקש...

      הצחקת אותי לאללה עם האהבה לייט שלך,

      זו בכלל מילה "שלי", וגם אני רוצה פורטה.

       

      תמו כוכביי, לצערי, אז אני חייבת לך,

      תזכירי לי... (-:

       

      ולענייננו... אני מבינה מאד את התהיה שלך.

      כשאדם לא מוצא נקודות חיבור לאחרים,

      ומגלה שהוא זה שאומר "לא" בכל המקרים

      בדייטים, או ברובים לפחות,

      זה בהחלט מתחיל לעורר תהיות,

      וזו אגב אחת הסיבות שהפכו אותי אז

      לסרבנית דייטים... (-:

       

      גם אני שואלת עצמי את השאלות האלה מדי פעם,

      האם קיים האחד בשבילי בעולם,

      ואני חושבת שבעבר היתה בי ציפיה לכימיה מסוג מאד מסוים,

      ועם הזמן אתה לומד לחפש דברים אחרים, וזה ממש לא בקטע

      של פשרה, כי הפשרה ממני והלאה.

       

      לא מאמינה בהתאמה של כפפה ליד, לא קיים דבר כזה,

      אבל קיימת התאמה בסיסית ואם בן הזוג הפוטנציאלי שלך,

      או הדייט שלך במקרה הזה, הוא גבר לטעמך הויזואלי

      (תנאי הכרחי!), והוא איש שיחה, ובעל אינטלגנציה ואינטלגנציה

      רגשית מפותחת, וכמובן חוש הומור (שאצל שתינו בל יעבור)

      - זה בסיס נהדר. עם אדם מסוג זה,

      את יכולה לפתח קשר, את יכולה למצוא חיבור.

       

       

      כתבתי בעבר בפוסט ועוד הגיגים על דייטים על הקטע

      הזה של החיבור, ועל כך שכל אחד מוציא מאיתנו דברים אחרים.

      שווה קריאה, אם טרם היית שם. זה היה בשבוע הראשון שלי בקפה.

       

      בכל מקרה, לא חושבת שאפשר או שצריך לאהוב כל דבר

      בבן הזוג שלנו. אם זה סוג של קריטריון, הרי שלא נמצא

      אף אחד לעולם. אבל ברור לי שלא לזה התכוונת באמת.

       

      צריך לקבל את האחר כמו שהוא מבלי לנסות לשנות אותו.

      את מכירה אותי, לא מאמינה בלשנות ובלהשתנות.

       

      אני מאמינה, שמה שמאותת לנו שהקשר נכון לנו,

      מעבר לרגש שמתעורר, זה הזרימה, הרגיעה...

      קשר שמתחיל עם המון שאלות והתחבטויות,

      הוא קשר לא נכון.

       

      חוצמזה... לא אנחם אותך שבטוח הוא יגיע,

      ממילא את לא תאמיני לי... (-:

      אבל הוא יגיע... כי אם לא.. את תצטרכי להגיע אליו....לשון

       

       

       

       

      מנייני, אני פשוט מביעה כאן איזשהו ייאוש.

       

      נכון שכל אחד מוציא משהו אחר, אבל הרבה פעמים פשוט לא בא לי להיות שם.

       

      העיקר שביני לבינך יש ניצוצות.

       

      נשארו רק עוד שבועיים....!!! 

       

      ייאוש זה מילה גסה.

      את מביעה תסכול... את זה אני מקבלת.

      לא מרשה לך להתייאש.

      אולי זה הזמן לנסות כיוונים שלא ניסית

      (חח...לא מתכוונת שתעברי לנשים) (-:

       

      ולגבנו... זו היתה אהבה ממבט ראשון...(-:

       

      אגב, את מעלה על דעתך שתאורטית

      יכולתי לעשות לך בייבי סיטר כשהיית תינוקת?!

       

      זה גילך המוקדם, או גילי המאוחר? קורץ

       

      חחח... כשרקדנו על השולחן של הבר,

      מי היה מאמין לזה?!

       

      יום שישי הבא זה היומולדת שלי האמיתי.

      שונאת יום שישי. יום מבאס לצאת.

       

       

        4/1/08 19:07:

       

      צטט: פיש7 2008-01-04 18:13:43

      היי הדר

      את בחורה מקסימה ואם תרצי ותאמיני את תמצאי את האביר שלך.

      לגבי מה שחגי אורדן כתב - זה חוסר רגישות בעיני ובטח ובטח מה שכתב וציטט אדון גלן...

      מכיון שאני לא רוצה לרדת לרמה שלהם אני לא ארחיב כאן.

      מאחלת לך למצוא אהבה מהר ובכייף

      את ראוייה לזה ומגיע לך את הטוב ביותר!!!

      לא להתפשר , לא לוותר ואין צורך להתאמץ זה פשוט יגיע......

      חיבוק

      איריס

       

      תודה!

       

      איזה מותק את!

       

      חיבוק חם בחזרה. 

        4/1/08 19:05:

       

      צטט: gruber 2008-01-04 18:09:40

      קודם כל, אני באמת מאחל לך שתמצאי את אותו נסיך על סוס לבן שיסחוף אותך למחוזות האלה של אהבה ותשוקה שאת כל כך רוצה, כי נראה שאת כל כך מוכנה ורוצה את זה.

       

      הוא יהיה בר מזל גדול, כי ממה ואיך שאת כותבת נראה שיש לך הרבה מה לתת.

       

      תודה רבה! 

        4/1/08 19:05:

       

      צטט: mania-nim 2008-01-04 18:07:19

      הדר מתוקה.... קודם כל אחרי הרהורי הלילה שלי,

      אין כמו הרהורי הצהריים שלך, כמעט מתבקש...

      הצחקת אותי לאללה עם האהבה לייט שלך,

      זו בכלל מילה "שלי", וגם אני רוצה פורטה.

       

      תמו כוכביי, לצערי, אז אני חייבת לך,

      תזכירי לי... (-:

       

      ולענייננו... אני מבינה מאד את התהיה שלך.

      כשאדם לא מוצא נקודות חיבור לאחרים,

      ומגלה שהוא זה שאומר "לא" בכל המקרים

      בדייטים, או ברובים לפחות,

      זה בהחלט מתחיל לעורר תהיות,

      וזו אגב אחת הסיבות שהפכו אותי אז

      לסרבנית דייטים... (-:

       

      גם אני שואלת עצמי את השאלות האלה מדי פעם,

      האם קיים האחד בשבילי בעולם,

      ואני חושבת שבעבר היתה בי ציפיה לכימיה מסוג מאד מסוים,

      ועם הזמן אתה לומד לחפש דברים אחרים, וזה ממש לא בקטע

      של פשרה, כי הפשרה ממני והלאה.

       

      לא מאמינה בהתאמה של כפפה ליד, לא קיים דבר כזה,

      אבל קיימת התאמה בסיסית ואם בן הזוג הפוטנציאלי שלך,

      או הדייט שלך במקרה הזה, הוא גבר לטעמך הויזואלי

      (תנאי הכרחי!), והוא איש שיחה, ובעל אינטלגנציה ואינטלגנציה

      רגשית מפותחת, וכמובן חוש הומור (שאצל שתינו בל יעבור)

      - זה בסיס נהדר. עם אדם מסוג זה,

      את יכולה לפתח קשר, את יכולה למצוא חיבור.

       

       

      כתבתי בעבר בפוסט ועוד הגיגים על דייטים על הקטע

      הזה של החיבור, ועל כך שכל אחד מוציא מאיתנו דברים אחרים.

      שווה קריאה, אם טרם היית שם. זה היה בשבוע הראשון שלי בקפה.

       

      בכל מקרה, לא חושבת שאפשר או שצריך לאהוב כל דבר

      בבן הזוג שלנו. אם זה סוג של קריטריון, הרי שלא נמצא

      אף אחד לעולם. אבל ברור לי שלא לזה התכוונת באמת.

       

      צריך לקבל את האחר כמו שהוא מבלי לנסות לשנות אותו.

      את מכירה אותי, לא מאמינה בלשנות ובלהשתנות.

       

      אני מאמינה, שמה שמאותת לנו שהקשר נכון לנו,

      מעבר לרגש שמתעורר, זה הזרימה, הרגיעה...

      קשר שמתחיל עם המון שאלות והתחבטויות,

      הוא קשר לא נכון.

       

      חוצמזה... לא אנחם אותך שבטוח הוא יגיע,

      ממילא את לא תאמיני לי... (-:

      אבל הוא יגיע... כי אם לא.. את תצטרכי להגיע אליו....לשון

       

       

       

       

      מנייני, אני פשוט מביעה כאן איזשהו ייאוש.

       

      נכון שכל אחד מוציא משהו אחר, אבל הרבה פעמים פשוט לא בא לי להיות שם.

       

      העיקר שביני לבינך יש ניצוצות.

       

      נשארו רק עוד שבועיים....!!! 

        4/1/08 18:13:

      היי הדר

      את בחורה מקסימה ואם תרצי ותאמיני את תמצאי את האביר שלך.

      לגבי מה שחגי אורדן כתב - זה חוסר רגישות בעיני ובטח ובטח מה שכתב וציטט אדון גלן...

      מכיון שאני לא רוצה לרדת לרמה שלהם אני לא ארחיב כאן.

      מאחלת לך למצוא אהבה מהר ובכייף

      את ראוייה לזה ומגיע לך את הטוב ביותר!!!

      לא להתפשר , לא לוותר ואין צורך להתאמץ זה פשוט יגיע......

      חיבוק

      איריס

        4/1/08 18:09:

      קודם כל, אני באמת מאחל לך שתמצאי את אותו נסיך על סוס לבן שיסחוף אותך למחוזות האלה של אהבה ותשוקה שאת כל כך רוצה, כי נראה שאת כל כך מוכנה ורוצה את זה.

       

      הוא יהיה בר מזל גדול, כי ממה ואיך שאת כותבת נראה שיש לך הרבה מה לתת.

        4/1/08 18:07:

      הדר מתוקה.... קודם כל אחרי הרהורי הלילה שלי,

      אין כמו הרהורי הצהריים שלך, כמעט מתבקש...

      הצחקת אותי לאללה עם האהבה לייט שלך,

      זו בכלל מילה "שלי", וגם אני רוצה פורטה.

       

      תמו כוכביי, לצערי, אז אני חייבת לך,

      תזכירי לי... (-:

       

      ולענייננו... אני מבינה מאד את התהיה שלך.

      כשאדם לא מוצא נקודות חיבור לאחרים,

      ומגלה שהוא זה שאומר "לא" בכל המקרים

      בדייטים, או ברובים לפחות,

       זה בהחלט מתחיל לעורר תהיות,

      וזו אגב אחת הסיבות שהפכו אותי אז

      לסרבנית דייטים... (-:

       

      גם אני שואלת עצמי את השאלות האלה מדי פעם,

      האם קיים האחד בשבילי בעולם,

      ואני חושבת שבעבר היתה בי ציפיה לכימיה מסוג מאד מסוים,

      ועם הזמן אתה לומד לחפש דברים אחרים, וזה ממש לא בקטע

      של פשרה, כי הפשרה ממני והלאה.

       

      לא מאמינה בהתאמה של כפפה ליד, לא קיים דבר כזה,

      אבל קיימת התאמה בסיסית ואם בן הזוג הפוטנציאלי שלך,

      או הדייט שלך במקרה הזה, הוא גבר לטעמך הויזואלי

      (תנאי הכרחי!), והוא איש שיחה, ובעל אינטלגנציה ואינטלגנציה

      רגשית מפותחת, וכמובן חוש הומור (שאצל שתינו בל יעבור)

       - זה בסיס נהדר. עם אדם מסוג זה,

      את יכולה לפתח קשר, את יכולה למצוא חיבור.

       

       

      כתבתי בעבר בפוסט  ועוד הגיגים על דייטים על הקטע

      הזה של החיבור, ועל כך שכל אחד מוציא מאיתנו דברים אחרים.

      שווה קריאה, אם טרם היית שם. זה היה בשבוע הראשון שלי בקפה.

       

      בכל מקרה, לא חושבת שאפשר או שצריך לאהוב כל דבר

      בבן הזוג שלנו. אם זה סוג של קריטריון, הרי שלא נמצא

      אף אחד לעולם. אבל ברור לי שלא לזה התכוונת באמת.

       

      צריך לקבל את האחר כמו שהוא מבלי לנסות לשנות אותו.

      את מכירה אותי, לא מאמינה בלשנות ובלהשתנות.

       

      אני מאמינה, שמה שמאותת לנו שהקשר נכון לנו,

      מעבר לרגש שמתעורר, זה הזרימה, הרגיעה...

      קשר שמתחיל עם המון שאלות והתחבטויות,

      הוא קשר לא נכון.

       

      חוצמזה... לא אנחם אותך שבטוח הוא יגיע,

      ממילא את לא תאמיני לי... (-:

      אבל הוא יגיע... כי אם לא.. את תצטרכי להגיע אליו....לשון

       

       

       

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 17:20:05

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2008-01-04 17:06:42

      הדרוק

      ישב גלן גולד וניסה בדרכו לתת לך דבר מה.

      יכול להיות שזו האמת שלך לא להתיחס לתאוריות.

      הוא בכל זאת השקיע מאמץ בנסיון שלו לתת. לא ראית זאת כלל, ובחרת להגיב אליו בצורה פוגעת.

      אם הייתי צעיר ורווק, ובעניין של להתחיל איתך, נראה לך שהתגובה שלך אליו היתה מעודדת אותי או דוחה אותי?

       

      לא רק שכל יש ביחסים. גם רגשות. גם רגישות.

       

      שם המפתח לשאלה שלך.

       

      אתם נחמדים כולכם.

       

      עם הטיפים וההמלצות....

       

      טוב הלב נודף מכל תא שלכם.

       

      חבל שאני נרקסיסטית מתנשאת מכדי לקלוט את זה.

       נכון. מדויק.

      לא שאת מסוגלת להכיל טוב לב וכוונות נתינה אמיתיות עם החשדנות שלך. 

      ולכן זו גם הפעם האחרונה בהחלט שאגיב אלייך אי פעם.

       

        4/1/08 17:20:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2008-01-04 17:06:42

      הדרוק

      ישב גלן גולד וניסה בדרכו לתת לך דבר מה.

      יכול להיות שזו האמת שלך לא להתיחס לתאוריות.

      הוא בכל זאת השקיע מאמץ בנסיון שלו לתת. לא ראית זאת כלל, ובחרת להגיב אליו בצורה פוגעת.

      אם הייתי צעיר ורווק, ובעניין של להתחיל איתך, נראה לך שהתגובה שלך אליו היתה מעודדת אותי או דוחה אותי?

       

      לא רק שכל יש ביחסים. גם רגשות. גם רגישות.

       

      שם המפתח לשאלה שלך.

       

      אתם נחמדים כולכם.

       

      עם הטיפים וההמלצות....

       

      טוב הלב נודף מכל תא שלכם.

       

      חבל שאני נרקסיסטית מתנשאת מכדי לקלוט את זה. 

      הדרוק

      ישב גלן גולד וניסה בדרכו לתת לך דבר מה.

      יכול להיות שזו האמת שלך לא להתיחס לתאוריות.

      הוא בכל זאת השקיע מאמץ בנסיון שלו לתת. לא ראית זאת כלל, ובחרת להגיב אליו בצורה פוגעת.

      אם הייתי צעיר  ורווק, ובעניין של להתחיל איתך, נראה לך שהתגובה שלך אליו היתה מעודדת אותי או דוחה אותי? 

       

      לא רק שכל יש ביחסים. גם רגשות.  גם רגישות. 

       

      שם המפתח לשאלה שלך. 

        4/1/08 16:58:

       

      צטט: benny... 2008-01-04 16:51:49

       

      צטט: benny... 2008-01-04 16:50:13

      היי הדר,

      אין מה להיות מתוסכלת...

      כמו בכל דבר, התשובה היא כן ולא....

      אז נעשה את זה קצר אחד אחד:

      האם קיים מישהו בשבילי? כן

      האם בין כל גברברי העולם יש מישהו שבאמת מתאים לי? כן (מה זה באמת?)

      מישהו שהחיבור בינינו יהיה חזק מכל דבר, שלא תהיינה מחלוקות? לא

      שנמשך אחד/ת לשני/ה? כן

      שנתרגש אחד/ת מנוכחות השני/ה? כן

      שנבין אחד/ת את השני/ה? כן

      שיהיה לנו אכפת אחד/ת מהשני/ה? כן

      שנאמין אחד/ת לשני/ה? כן

      שלא נתבייש בכלום? לא

      שלא נחשוש מכלום? לא

      שנאהב כל דבר אחד/ת בשני/ה? לא

      כמובן שכל התשובות נכונות עבורי בלבד!!!

      לכל אחד עשויות להיות תשובות אחרות..

      בכל מקרה חשוב להיות מציאותי ולא לחיות בהשליה על איזו אהבה דמיונית שקיימת רק בהוליווד (או בסינמה סיטי)...

      איך אפשר לשאוף למישהו ש"באמת מתאים" כאשר אנחנו משתנים כל הזמן וכמובן שגם בן הזוג משתנה כל הזמן. מה ש"מתאים" היום יכול לא להתאים מחר.

      איך אפשר לאהוב כל דבר אצל השני? כשאפילו אצלנו עצמנו אנחנו לא אוהבים כל דבר.

      איך אפשר בלי מחלוקות? (זה כל הכיף, להיות צודק, לא?). יש לנו מחלוקות גם עם עצמנו, אז עם אחר......

       

      מרות שמדובר בשני אנשים שונים, אני עדיין מאמין, שאפשר לאהוב את בן הזוג לאורך זמן, ללא מאמץ ולא אהבה מאולצת.

      בניית קשר אמיתי, בריא, קשר של כבוד, אמון, הבנה, תמיכה, חברות, שותפות.....

      רק אל תבלבלי בין התאהבות ואהבה. "שנרגש" "שנמשך" זה יופי, אבל אנחנו נוטים לבלבל בין התחושה החזקה הזו של הפרפרים בבטן לבין משיכה והתרגשות לאורך זמן.

      טוב, נסחפתי קצת לשישי אחה"צ

      אלך לנוח קצת,

      אבל תרגיעי, את יכולה להיות בטוחה שזה יגיע...

      לא צריך להרגיש שמתפשרים, אבל לא להחזיק את רשימת המכולת ולסמן וי ליד כל פרמטר.

      שבת שלום חמודה,

      בני

       

      סליחה על הפונט המפלצתי..

      עדיין לומד מחייך

       

      מפלצתי, מפלצתי....אבל פעמיים?!!!

       

      תראה, אני יודעת שהרבה חושבים שאני פנטזיונרית, שמחפשת משהו מהאגדות.

       

      מה לעשות? אהבה לייט לא עושה לי את זה.

       

      פשרה על אורח החיים שלי זה ממש לא אני.

       

      הסתגלות לאיזה גורם מעיק זה לא בשבילי.

       

      תמיד קיימת האופציה להיות לבד. 

        4/1/08 16:51:

       

      צטט: benny... 2008-01-04 16:50:13

      היי הדר,

      אין מה להיות מתוסכלת...

      כמו בכל דבר, התשובה היא כן ולא....

      אז נעשה את זה קצר אחד אחד:

      האם קיים מישהו בשבילי? כן

      האם בין כל גברברי העולם יש מישהו שבאמת מתאים לי? כן (מה זה באמת?)

      מישהו שהחיבור בינינו יהיה חזק מכל דבר, שלא תהיינה מחלוקות? לא

      שנמשך אחד/ת לשני/ה? כן

      שנתרגש אחד/ת מנוכחות השני/ה? כן

      שנבין אחד/ת את השני/ה? כן

      שיהיה לנו אכפת אחד/ת מהשני/ה? כן

      שנאמין אחד/ת לשני/ה? כן

      שלא נתבייש בכלום? לא

      שלא נחשוש מכלום? לא

      שנאהב כל דבר אחד/ת בשני/ה? לא

      כמובן שכל התשובות נכונות עבורי בלבד!!!

      לכל אחד עשויות להיות תשובות אחרות..

      בכל מקרה חשוב להיות מציאותי ולא לחיות בהשליה על איזו אהבה דמיונית שקיימת רק בהוליווד (או בסינמה סיטי)...

      איך אפשר לשאוף למישהו ש"באמת מתאים" כאשר אנחנו משתנים כל הזמן וכמובן שגם בן הזוג משתנה כל הזמן. מה ש"מתאים" היום יכול לא להתאים מחר.

      איך אפשר לאהוב כל דבר אצל השני? כשאפילו אצלנו עצמנו אנחנו לא אוהבים כל דבר.

      איך אפשר בלי מחלוקות? (זה כל הכיף, להיות צודק, לא?). יש לנו מחלוקות גם עם עצמנו, אז עם אחר......

       

      מרות שמדובר בשני אנשים שונים, אני עדיין מאמין, שאפשר לאהוב את בן הזוג לאורך זמן, ללא מאמץ ולא אהבה מאולצת.

      בניית קשר אמיתי, בריא, קשר של כבוד, אמון, הבנה, תמיכה, חברות, שותפות.....

      רק אל תבלבלי בין התאהבות ואהבה. "שנרגש" "שנמשך" זה יופי, אבל אנחנו נוטים לבלבל בין התחושה החזקה הזו של הפרפרים בבטן לבין משיכה והתרגשות לאורך זמן.

      טוב, נסחפתי קצת לשישי אחה"צ

      אלך לנוח קצת,

      אבל תרגיעי, את יכולה להיות בטוחה שזה יגיע...

      לא צריך להרגיש שמתפשרים, אבל לא להחזיק את רשימת המכולת ולסמן וי ליד כל פרמטר.

      שבת שלום חמודה,

      בני

       

      סליחה על הפונט המפלצתי..

      עדיין לומד מחייך

        4/1/08 16:49:

       

      צטט: glenn gould 2008-01-04 16:39:59

      לפי התאוריה של קוהוט, התינוק בחודשים הראשונים לחייו, מצפה מהזולת לספק את המרכיבים הנחוצים להתפתחות העצמי. האחר הופך למה שקוהוט מכנה "זולתעצמי" (selfobject) אשר מספק לתינוק את שלושת המרכיבים הבסיסיים להם כל אדם זקוק, והם:

      • ערך עצמי - תחושה שהוא מיוחד בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שאחרים מצפים שיהיה (מושגת באמצעות שיקוף)
      • אידאליזציה - דמות אידאלית שתיתן לתינוק תחושה של שליטה וכול-יכולות
      • מובנות - דמות שתהווה נפש תאומה ותוכל להבין את נפשו.

      התאוריה מניחה, שבתנאי התפתחות אופטימליים, ילמד האדם להפנים אל תוך עצמו את האובייקטים שהוא זקוק להם, מספקי המרכיבים הנחוצים. בסופו של דבר, יהיה ביכולתו לספק לעצמו הערכה עצמית, מצפן והבנה פנימיים, אם כי תמיד תיוותר מידה של הזדקקות לזולת.

      לתהליך זה קרא קוהוט הפנמה ממירה, והדרך להשיגה, אליבא דקוהוט, היא על ידי חשיפה הדרגתית למציאות ולא דרך עימות עם המציאות, כמו שגורסות התאוריות הפרוידיאניות הקלאסיות. כך הפנטזיות הילדותיות ישתנו בהדרגה לפנטזיות מציאותיות יותר. עימות המטופל עם המציאות יגרום, לשיטתו של קוהוט, להדחקת הפנטזיות ובעקבותיה לפגיעה בחיוניות של המטופל.

      לעומת זאת, בהתפתחות לא תקינה, באשמת הורה לא אמפתי שלא יהיה קשוב לצרכי הילד, התינוק לא יוכל להפנים לתוכו את האובייקטים הנחוצים וכתוצאה מכך ייהפך למשאבה נרקסיסטית הדורשת אחר שיספק את צרכיה ואינה יודעת שובע. כך, אדם בעל "עצמי" פגום, אינו שואל כשהוא מכיר אדם חדש, "מיהו האדם הזה, מה מיוחד בו, "מה משותף לנו", אלא "מה אקבל ממנו, איך יעריך אותי, איך הוא ישפיע על הדימוי העצמי שלי". ולכן אינו מסוגל לבנות קשר בוגר ואמיתי, להכיר את הזולת ולהתייחס אליו .

       

      כך גם עם אנשים אשר מספרים לעצמם ושואלים "האם יש מישהו שאוכל לאהוב או שיאהב אותי?"

       

      לצערי אין תיקון אמיתי למצב האישיותי הזה, מעטים הם הטיפולים הנפשיים , פסיכותרפיה, אשר מסוגלים לתקן את הנתק שנוצר בעבר ועל כן נועד האדם לחיות עם אישיותו ועם תחושת ההחמצה והכאב במשך כל חייו.

       

      לפי התאוריה שלי, אין לי הערכה רבה לכאלו שמצטטים תאוריות של אחרים.

       

      ולכן, תסלח לי שאתעלם מהתאוריה המאוד מלומדת. 

        4/1/08 16:50:

      היי הדר,

      אין מה להיות מתוסכלת...

      כמו בכל דבר, התשובה היא כן ולא....

      אז נעשה את זה קצר אחד אחד:

      האם קיים מישהו בשבילי? כן

      האם בין כל גברברי העולם יש מישהו שבאמת מתאים לי? כן (מה זה באמת?)

      מישהו שהחיבור בינינו יהיה חזק מכל דבר, שלא תהיינה מחלוקות? לא

      שנמשך אחד/ת לשני/ה? כן

      שנתרגש אחד/ת מנוכחות השני/ה? כן

      שנבין אחד/ת את השני/ה? כן

      שיהיה לנו אכפת אחד/ת מהשני/ה? כן

      שנאמין אחד/ת לשני/ה? כן

      שלא נתבייש בכלום? לא

      שלא נחשוש מכלום? לא

      שנאהב כל דבר אחד/ת בשני/ה? לא

      כמובן שכל התשובות נכונות עבורי בלבד!!!

      לכל אחד עשויות להיות תשובות אחרות..

      בכל מקרה חשוב להיות מציאותי ולא לחיות בהשליה על איזו אהבה דמיונית שקיימת רק בהוליווד (או בסינמה סיטי)...

      איך אפשר לשאוף למישהו ש"באמת מתאים" כאשר אנחנו משתנים כל הזמן וכמובן שגם בן הזוג משתנה כל הזמן. מה ש"מתאים" היום יכול לא להתאים מחר.

      איך אפשר לאהוב כל דבר אצל השני? כשאפילו אצלנו עצמנו אנחנו לא אוהבים כל דבר.

      איך אפשר בלי מחלוקות? (זה כל הכיף, להיות צודק, לא?). יש לנו מחלוקות גם עם עצמנו, אז עם אחר......

       

      מרות שמדובר בשני אנשים שונים, אני עדיין מאמין, שאפשר לאהוב את בן הזוג לאורך זמן, ללא מאמץ ולא אהבה מאולצת.

      בניית קשר אמיתי, בריא, קשר של כבוד, אמון, הבנה, תמיכה, חברות, שותפות.....

      רק אל תבלבלי בין התאהבות ואהבה. "שנרגש" "שנמשך" זה יופי, אבל אנחנו נוטים לבלבל בין התחושה החזקה הזו של הפרפרים בבטן לבין משיכה והתרגשות לאורך זמן.

      טוב, נסחפתי קצת לשישי אחה"צ

      אלך לנוח קצת,

      אבל תרגיעי, את יכולה להיות בטוחה שזה יגיע...

      לא צריך להרגיש שמתפשרים, אבל לא להחזיק את רשימת המכולת ולסמן וי ליד כל פרמטר.

      שבת שלום חמודה,

      בני

        4/1/08 16:44:

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 16:33:25

       

      מה במה שאמרתי גורם לך לחשוב שאני רק רוצה את ההתלהבות הראשונית, או שמה שמוביל אותי הם ההורמונים?

       

      אני רוצה מישהו שאני מתחברת אליו בכל הרבדים (כן, כולל חברות נפש). 

      לא הסברתי את עצמי כראוי, אני לא טוען שאת מחפשת את הריגוש, פשוט שאלת אם צריך להתפשר? והתשובה שלי לזה היא, כמה מערכות יחסים את מכירה שהתחילו מידידות של שנים, מבלי שזוג הידידים חשב אחד על השני כמטרה רומנטית?

      אני מכיר כמה כאלו... התובנה שלי מזה היא, שלעתים, אנו מחפשים אינסטנט, מישהו שעונה על כל הציפיות ושוכחים שזה כמעט בלתי אפשרי (אני לא מדבר רק עלייך, אני מדבר בכלל על הדור שלנו).

      בכל מקרה, בעניין הזוגיות, צריך להתפשר (במוקדם או במאוחר), אז כנראה שעדיף מוקדםמחייך

        4/1/08 16:39:

      לפי התאוריה של קוהוט, התינוק בחודשים הראשונים לחייו, מצפה מהזולת לספק את המרכיבים הנחוצים להתפתחות העצמי. האחר הופך למה שקוהוט מכנה "זולתעצמי" (selfobject) אשר מספק לתינוק את שלושת המרכיבים הבסיסיים להם כל אדם זקוק, והם:

      • ערך עצמי - תחושה שהוא מיוחד בזכות מה שהוא ולא בזכות מה שאחרים מצפים שיהיה (מושגת באמצעות שיקוף)
      • אידאליזציה - דמות אידאלית שתיתן לתינוק תחושה של שליטה וכול-יכולות
      • מובנות - דמות שתהווה נפש תאומה ותוכל להבין את נפשו.

      התאוריה מניחה, שבתנאי התפתחות אופטימליים, ילמד האדם להפנים אל תוך עצמו את האובייקטים שהוא זקוק להם, מספקי המרכיבים הנחוצים. בסופו של דבר, יהיה ביכולתו לספק לעצמו הערכה עצמית, מצפן והבנה פנימיים, אם כי תמיד תיוותר מידה של הזדקקות לזולת.

      לתהליך זה קרא קוהוט הפנמה ממירה, והדרך להשיגה, אליבא דקוהוט, היא על ידי חשיפה הדרגתית למציאות ולא דרך עימות עם המציאות, כמו שגורסות התאוריות הפרוידיאניות הקלאסיות. כך הפנטזיות הילדותיות ישתנו בהדרגה לפנטזיות מציאותיות יותר. עימות המטופל עם המציאות יגרום, לשיטתו של קוהוט, להדחקת הפנטזיות ובעקבותיה לפגיעה בחיוניות של המטופל.

      לעומת זאת, בהתפתחות לא תקינה, באשמת הורה לא אמפתי שלא יהיה קשוב לצרכי הילד, התינוק לא יוכל להפנים לתוכו את האובייקטים הנחוצים וכתוצאה מכך ייהפך למשאבה נרקסיסטית הדורשת אחר שיספק את צרכיה ואינה יודעת שובע. כך, אדם בעל "עצמי" פגום, אינו שואל כשהוא מכיר אדם חדש, "מיהו האדם הזה, מה מיוחד בו, "מה משותף לנו", אלא "מה אקבל ממנו, איך יעריך אותי, איך הוא ישפיע על הדימוי העצמי שלי". ולכן אינו מסוגל לבנות קשר בוגר ואמיתי, להכיר את הזולת ולהתייחס אליו .

       

      כך גם עם אנשים אשר מספרים לעצמם ושואלים "האם יש מישהו שאוכל לאהוב או שיאהב אותי?"

       

      לצערי אין תיקון אמיתי למצב האישיותי הזה, מעטים הם הטיפולים הנפשיים , פסיכותרפיה, אשר מסוגלים לתקן את הנתק שנוצר בעבר ועל כן נועד האדם לחיות עם אישיותו ועם תחושת ההחמצה והכאב במשך כל חייו. 

       

      צטט: hadarok 2008-01-04 15:17:34

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2008-01-04 15:14:39

      אם תחפשי מישהו מבין גברברי העולם לא תמצאי לעולם.

      אם תחפשי מישהו מבין הגברים שיש בעולם אולי תמצאי.

       

      התנשאות היא לא דרך טובה למצוא בן זוג.

       

      התנשאות היא רק מקוממת.

      הבנתי כבר שיש לך רמת משכל מעבר לממוצע וקלקלו לך משהו בכך שלימדו אותך שזה משהו מיוחד שנורא חשוב.

       

      זה ממש לא.

      אני כותב לך את כל זאת לא בשביל להרגיז אותך או לקומם אותך.

      פשוט , לא הרבה אנשים יגידו לך אמת מהסוג הזה, מחשש לתגובה זועמת מצידך.

      תנסי לא להיפגע אלא להבין מה שאני מנסה להגיד לך.

       

       

      על איזו התנשאות אתה מדבר?

       

      אני מדברת על להרגיש את החיבור.

       

      ברמה השכלתנית-"לוגית" הכרתי הרבה גברים מאוד חכמים, משכילים, רגישים, "מצליחים", חתיכים, בעלי הון, בעלי און.

       

      זה לא הפך אותנו למתאימים.

       

      אני לא מדברת על רשימת מכולת.

       

      נטו על הרגשה.

       

      שקשה לי להתפשר עליה (ולהסתפק בחיבה, בהערכה, בידיעה ששלי "הכי שווה").

       

      מקווה שהובנתי.

       את הובנת.

      אני כנראה לא הובנתי.

      לכנות גברים בשם "גברברי העולם" זו התנשאות.

      יחד עם התנשאות יכולה להיות תופעה מעניינת של בעיה מסוימת ביכולת להרגיש.

      כאן אינטלגנציה לא עוזרת.

      אם יש ליקוי ביכולת להרגיש , פשוט לא מרגישים. לא אהבה ולא מתי מתנשאים.

      אגב, אז גם לא מבינים הרבה דברים שקשורים בענייני רגש. 

       

        4/1/08 16:34:

       

      צטט: simplicity 2008-01-04 16:21:28

       

      הדר, לצערי - אין לי תשובה ברורה.

      ותמיד, במקרים כאלו אני מעדיפה את האמונה.

       

       

       

      נכון.

       

      אשרי המאמינה. 

        4/1/08 16:33:

       

      צטט: s1975 2008-01-04 16:16:08

      תחשבי על זה ככה, נתון ראשון, את באמת בחורה יפייפיה ולכן הסיכוי שלך למצוא גבר, גבוה יותר משל בחורה ממוצעת.

      נניח ואת מוצאת מישהו, שמרטיט לך את הלב (ממש לפי הספר), את מצליחה להגשים את הפנטזיה ואז מה???

      אחרי כמה זמן, הלב כבר לא מתרגש ואז נשארת החברות (החיבור), אם יש ביניכם את זה, מלכתחילה, אז, זו הזוגיות במהותה, אם המשיכה הראשונית הייתה רק עניין של הורמונים (שפה רובנו נופלים), הרי אין סיכוי לאף מערכת יחסים להצליח, כי תמיד יהיה משהו טוב יותר.

      זו המשנה של רווק בן 33קורץ

       

      ראשית, תודה על המחמאה.

       

      מה במה שאמרתי גורם לך לחשוב שאני רק רוצה את ההתלהבות הראשונית, או שמה שמוביל אותי הם ההורמונים?

       

      אני רוצה מישהו שאני מתחברת אליו בכל הרבדים (כן, כולל חברות נפש). 

        4/1/08 16:31:

       

      צטט: עדיי 2008-01-04 16:10:15

      עם נתונים כמו שלך בטוח תמצאי את האחד והיחיד, אבל את יודעת זה עיניין של עיתוי, גורל ונכונות. הרבה פעמים האהבה באה בהפתעה, במקום ובזמן הכי לא צפויים.

      מאחלת לך שהיא תבוא כמה שיותר מהר.

       

      הו....תודה רבה לך.

       

      גמני מקווה. 

        4/1/08 16:21:

        

      הדר, לצערי - אין לי תשובה ברורה. 

      ותמיד, במקרים כאלו אני מעדיפה את האמונה.

       

        

        4/1/08 16:16:

      תחשבי על זה ככה, נתון ראשון, את באמת בחורה יפייפיה ולכן הסיכוי שלך למצוא גבר, גבוה יותר משל בחורה ממוצעת.

      נניח ואת מוצאת מישהו, שמרטיט לך את הלב (ממש לפי הספר), את מצליחה להגשים את הפנטזיה ואז מה???

      אחרי כמה זמן, הלב כבר לא מתרגש ואז נשארת החברות (החיבור), אם יש ביניכם את זה, מלכתחילה, אז, זו הזוגיות במהותה, אם המשיכה הראשונית הייתה רק עניין של הורמונים (שפה רובנו נופלים), הרי אין סיכוי לאף מערכת יחסים להצליח, כי תמיד יהיה משהו טוב יותר.

      זו המשנה של רווק בן 33קורץ

        4/1/08 16:10:

      עם נתונים כמו שלך בטוח תמצאי את האחד והיחיד, אבל את יודעת זה עיניין של עיתוי, גורל ונכונות. הרבה פעמים האהבה באה בהפתעה, במקום ובזמן הכי לא צפויים.

      מאחלת לך שהיא תבוא כמה שיותר מהר.  

        4/1/08 15:50:

       

      צטט: levana feldman 2008-01-04 15:47:36

      הדר יקרה

      כשזה יקרה את תדעי....

      וזאת אהבה ולא רשימת מכולת...

      ותאהבי למרות שהוא לא יהייה בדיוק לפי הרשימה...

      זה רגשי לגמרי, אין חוקים לאהבה.

      סוף שבוע מקסים.

       

      תודה לבנה.

       

      סופשבוע נהדר! 

        4/1/08 15:47:

      הדר יקרה

      כשזה יקרה את תדעי....

      וזאת אהבה ולא רשימת מכולת...

      ותאהבי למרות שהוא לא יהייה בדיוק לפי הרשימה...

      זה רגשי לגמרי, אין חוקים לאהבה.

      סוף שבוע מקסים.

        4/1/08 15:17:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2008-01-04 15:14:39

      אם תחפשי מישהו מבין גברברי העולם לא תמצאי לעולם.

      אם תחפשי מישהו מבין הגברים שיש בעולם אולי תמצאי.

       

      התנשאות היא לא דרך טובה למצוא בן זוג.

       

      התנשאות היא רק מקוממת.

      הבנתי כבר שיש לך רמת משכל מעבר לממוצע וקלקלו לך משהו בכך שלימדו אותך שזה משהו מיוחד שנורא חשוב.

       

      זה ממש לא.

      אני כותב לך את כל זאת לא בשביל להרגיז אותך או לקומם אותך.

      פשוט , לא הרבה אנשים יגידו לך אמת מהסוג הזה, מחשש לתגובה זועמת מצידך.

      תנסי לא להיפגע אלא להבין מה שאני מנסה להגיד לך.

       

       

      על איזו התנשאות אתה מדבר?

       

      אני מדברת על להרגיש את החיבור.

       

      ברמה השכלתנית-"לוגית" הכרתי הרבה גברים מאוד חכמים, משכילים, רגישים, "מצליחים", חתיכים, בעלי הון, בעלי און.

       

      זה לא הפך אותנו למתאימים.

       

      אני לא מדברת על רשימת מכולת.

       

      נטו על הרגשה.

       

      שקשה לי להתפשר עליה (ולהסתפק בחיבה, בהערכה, בידיעה ששלי "הכי שווה").

       

      מקווה שהובנתי. 

      אם תחפשי מישהו מבין גברברי העולם לא תמצאי לעולם.

      אם תחפשי מישהו מבין הגברים שיש בעולם אולי תמצאי.

       

      התנשאות היא לא דרך טובה למצוא בן זוג.

       

      התנשאות היא רק מקוממת.

      הבנתי כבר שיש לך רמת משכל מעבר לממוצע וקלקלו לך משהו בכך שלימדו אותך שזה משהו מיוחד שנורא חשוב.

       

      זה ממש לא. 

      אני כותב לך את כל זאת לא בשביל להרגיז אותך או לקומם אותך.

      פשוט , לא הרבה אנשים יגידו לך אמת מהסוג הזה, מחשש לתגובה זועמת מצידך.

      תנסי לא להיפגע אלא להבין מה שאני מנסה להגיד לך.

       

        4/1/08 15:07:

       

      צטט: אורית גפני 2008-01-04 15:06:16

      הדר יקירתי - את צודקת - אהבה באה באופן טבעי - והיא זורמת ללא מאמץ !

      זכרי שאין חוקים בזוגיות - והיא פשוט מגיעה (לעיתים קצת מאחרת...) !

       

      שבת שלום !

       

      תודה אוריתוש!

       

      שבת נהדרת.

       

      ובהצלחה מחר בפתיחת התערוכה. 

        4/1/08 15:06:

      הדר יקירתי - את צודקת - אהבה באה באופן טבעי - והיא זורמת ללא מאמץ !

      זכרי שאין חוקים בזוגיות - והיא פשוט מגיעה (לעיתים קצת מאחרת...)  !

       

      שבת שלום !

      ארכיון

      פרופיל

      hadarok
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין