כותרות TheMarker >
    ';

    אמא שלהם

    הבלוג של סיגל, אמא של אבשלום ורחל, ובו אדבר על קבלה, חינוך, משמעות החיים,ן בכלל, על מה שבא לי... נעים להכיר, מוזמנים להשתתף ולשתף.

    אמהות וקריירה, אפשרי?

    59 תגובות   יום שני, 29/10/12, 11:38
    קראתי כתבה של אמא שכתבה שאין דבר כזה הורות וקריירה.
     
    ציטוט מהכתבה: 
    "...השקר הוא שאפשר להיות אמא עובדת. זה לא נכון. אפשר להיות אמא ואז לחפש פתרונות לגבי עבודה או להיות עובדת בכירה ונמרצת ולהעביר חלק מההורות למישהו אחר: מטפלת טובה, סבתא, להתחלק עם אבא. ואם זה מה שמישהי עושה כמה פעמים בשבוע, ובאותם ימים נשארת לה רק שעה ביום עם הילדים? היא לא אמא טובה? היא בטח כן, אבל זה די חריג. זו שיטה שמתאימה למעט נשים, מטעמים תרבותיים וגם כלכליים..."

     

    עם החלק הזה אני מסכימה. אמא צריכה להיות עם הילדים שלה. הם זקוקים לה. בדקו את העניין ביולוגית וגילו שכאשר ילד נמצא עם אמא (לא אבא) המח שלו מפריש חומר שגורם לו הרגשת רוגע ושמחה. ברגע שהיא הולכת אז הוא מרגיש חוסר וריקנות. הטענה במחקר הייתה שהרגשת החוסר הזאת מתפתחת בשלבים מאוחרים יותר ויוצרים בגיל מבוגר יותר הרגשת דיכאון.

     

    העניין הוא שהיא טוענת שהמדינה אשמה בכך שאין משרות מתאימות לנשים ובגלל זה נשים נאלצות לעבוד יותר, ולכן אמא לא יכולה להיות עם הילדים שלה כמו שהיא הייתה רוצה. היא ממשיכה וטוענת שפעם היו משרות מתאימות לאמהות ולכן הן היו יותר בבית עם הילדים. ושאנשים צריכים להפגין ולדרוש שבוע עבודה מתאים לאמהות.
     
    עם הטענה הזאת יש לי בעייה. אולי אנשים יזבזבו פחות? אולי במקום להאשים את המדינה צריך לבדוק האם אני/הילדים שלי צריכים את כל מה שאנחנו קונים? האם הם צריכים חדר לכל ילד, מחשב לכל ילד, מיליון אטרקציות בקיץ, מיליון משחקים, מסעדות, חוגים לכל ילד, בגדי מותגים ועוד ועוד...
    איך יוצרים שבוע עבודה מתאים לאמהות? פשוט יורדים מהעץ הגבוה שעליו
    עלינו. אנחנו נותנים לילדים שלנו יותר מידי, והם לא צריכים את זה. אנחנו קונים בתים
    גדולים יותר, נוסעים יותר, יותר מסעדות, יותר סרטים, כמה טלויזיות בבית, כמה
    מחשבים, לכל ילד חדר.. והרשימה עוד ארוכה.
    ברגע שנפנים שאנחנו יכולים להסתדר עם הרבה פחות, אנחנ ו נעבוד פחות. אמהות לא יכולות לבוא בטענות לשוק העבודה כאשר הן חושבות שהן צריכות יותר כסף. ההורים שלנו צרכו הרבה פחות מאיתנו, הסתפקו בהרבה פחות ולכן עבדו פחות. אין כאן קסם.
    אפשר להסתפק בהרבה הרבה הרבה פחות. ואז אמא תוכל לעבוד פחות ולהיות עם הילדים.

    ואני מכירה את הטענה שאומרת שלכל שאר הילדים יש, אז גם הילד שלי חייב. זאת שטות. זה מה שהילד שלכם לומד. להסתכל מה יש לאחרים. הילד שלי לא מקבל כלום כמעט, אבל מקבל הרבה אהבה והוא מבין בדיוק למה, והוא רק בן 7. והרבה יותר טוב לו מאשר להרבה ילדים אחרים.

    במקום לתת לילד להיות כ"כ מושפע מהסביבה, תלמדו אותו שיש דברים יותר חשובים מכסף והוא יראה כמה שאתם חזקים, גם הוא יהיה חזק
    ומה שהכי נורא הוא שהילדים שלנו רק סובלים מזה שהם מקבלים כ"כ הרבה שטויות וכלום לא מספק אותם.

     לינק לכתבה:
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/8/14 20:47:
      מסכים איתך בכל מילה
        23/11/12 09:45:
      את בהחלט צודקת ילד לא צריך את כל השפע המוגזם הזה. ואגב הדבר האחרון שמעניין אותי כאמא, זה שגם לחבר קנו או גם לחברה יש. זה מעניין את זקנתי ואף פעם זה אפילו לא עלה כטיעון. לעומת זאת הייתי כן שמחה אם היו משרות נורמליות לאמהות- חצי משרה- עד 13:00 14:00. מה יש? ואז כשהילדים חוזרים מבית ספר יש להם אמא בבית שנותנת להם לאכול מקשיבה להם ומטפלת בהם. במקום שילד ילך למטפלת וצהרון ובגיל יותר מאוחר יחזור לבית ריק, יחמם מנה חמה במיקרו ויתחבר לפייס.
        5/11/12 11:56:
      מסכימה איתך שאנחנו צורכים היום הרבה מעל הצרכים שלנו. זה מעגל קסמים.אנחנו עובדים המון שעות ואז מפצים את עצמנו בדברים חומריים ושוב עובדים המון שעות כדי לממן את כל אלו... לא פשוט לצאת משם אבל אכן אפשרי :-)
        3/11/12 22:54:
      יפה כתבת! אמת הדבר,חייבים לחנך את הילד להסתפק במועט כי: "איזהו עשיר השמח בחלקו" ולא כל דבר שהוא רואה אצל חבריו חייב להיות גם בהישג ידו. ככל שיהיה במחיצת הוריו ירגיש יותר שמחה ואושר. לי לא הייתה בעיה,כשעסקתי בהוראה גם הילדים היו במוסדות חינוך ובחופשים הייתי איתם. שבוע טוב ובשורות טובות. כיכבתי.
        2/11/12 00:48:

      בלינק שצרפת יש חזרה על המנטרה של "אמרתי ואמרו לי.. פמיניסטית.." אני לא יודעת מה זה פמיניסטית. באמת שלא. פמיניסטית זו אחת שרוצה יותר הטבות כי היא אשה? שמעדיפה העדפה מתקנת מאותן סיבות לדוגמא? בלי להשמע בקורתית, כי זה ממש לא משם, ילד הוא של האמא ושל האבא [אם אני לא טועה] ואף ארגון לא התמוטט כי בשש או בשבע סגרו את האור והלכו הבייתה. לא באמסטרדם וגם לא בארץ הקודש. מסתבר, כל החיים. רוב בני האדם חיים תחת אילוצים כאלה ואחרים. ואף פעם לא עושים רק דבר אחד בזמן אחד. אז כן. לא עושים הכל ב-100% אבל מי אמר שמי מאיתנו מושלם? ...

        1/11/12 21:38:

      צטט: SigalDabach 2012-10-31 15:55:08

      הכל עניין של סדר עדיפויות...

       

      א. צודקת

      ב. העלתי פוסט רלוונטי לנושא הנ"ל ויתכן שיעניין גם אותך:

      http://cafe.themarker.com/post/2763921/

        31/10/12 15:55:

      גאיה:

       

      תמיד יש ברירה.

      אני בעצמי עובדת רק בחצי משרה ונמצאת בבית כשהילדים בבית.

      אנחנו קונים רק את מה שחייבים ולא הולכים למסעדות, טיולים, סרטים, אין לנו אייפון, לא קונים שטויות לילדים, ימי הולדת ב1000-3000 ש"ח וכו'...

       

      לא אנחנו ולא הילדים מרגישים חוסר. אני בכלל לא צריכה את הדברים האלה, מכיוון שיש לי מטרה חשובה יותר, רצון יותר גדול - לתת לילדים שלי משמעות. שום דבר לא יחליף נוכחות של אמא בבית. ועשינו הרבה פשרות על מנת להגיע לזה. כיום זה כבר לא פשרה, זאת המציאות שלנו ואנחנו לא רוצים יותר מזה בכל מה שקשור לדברים חומריים. 

       

      הכל עניין של סדר עדיפויות...

        31/10/12 12:06:
      היום אין בחירה, כי אין ברירה חייבים לשלב בין השניים.
        31/10/12 10:44:

      (תיארתי לעצמי שאעיר כאן כמה קולות...) בגלל שאני עוסקת בחינוך ורואה את העניין מולי על בסיס יומי במשך שנים רבות, רואה את הקושי כפי שכתבתי בדיוק.

      לגבי עצמי, לפעמים מרגישה כך גם, רק לפעמים כי הילדים שלי הם ההגשמה הכי גדולה שלי כאדם - ברור...לפעמים צריך לעזוב קריירה אחת למען המשפחה ולבחור קריירה אחרת שתתאים לצרכי המשפחה והפרנסה ואז פתאום לגלות , אחרי שנים שזאת בעצם הקריירה היותר מתאימה לך! ולמעשה את מגשימה את עצמך ומממשת את עצמך בדרך הכי טובה שיש....

      צטט: SigalDabach 2012-10-30 14:59:08

      galit slo:

       

      אני לא רואה קריירה כהגשמה עצמית. מבחינתי ההגשמה העצמית שלי היא שאני אצליח לתת לילדים שלי משמעות אמיתית לחיים, עם מטרה אמיתית לחיים. אין קשר בין פרנסה לבין מימוש עצמי. אם יש לי רצון לעשות משהו כמו לנגן, הרי זה לא קשור לקריירה. פרנסה זו פרנסה ולא מימוש עצמי.
      אין כאן למעני או למענם. כשלהם טוב, אז טוב לי ושרע להם רע לי. אם הילד שלי הצליח להגשים את מה שטמון בו, הכישרון והאופי שאתם הוא נולד, הרי הגשמתי את עצמי.
      הדילמה כבר התיישבה בתוכי ונעלמה עם התובנות האלה.
      הבעיה היא שגם אם אני רואה את הדברים בצורה כזאת, הרי אנשים אחרים לא. ומכיוון שאני תלויה בכולם וכולם תלויים בי הרי שעד שלא תהיה הבנה כללית כזאת הבעיה של הילדים לא תיפתר. הילד שלי לא לבד בעולם והסביבה שלו חשובה. 

       

        31/10/12 09:41:

      כותבת אותי:

       

      ההורים שלי רצו שאני אהיה משהו שהם ראו כטוב. לא מה שאני באמת. להורים תמיד יש חסרון כלשהו לגבי עצמם והמימוש העצמי שלהם ונראה להם שהם יממשו את עצמם דרך הילד שלהם.

       

      אני רוצה לעבוד לפי "חנך את הנער עפ"י דרכו" - כלומר, לזרום יחד איתו ולראות מה הוא רוצה להיות בהתאם לכשרונות שקיימים בו. זה אומר לעמוד מהצד ולהתבונן ולראות אותו כמו שהוא. מקווה שאני אצליח. זה המימוש שלי. להביא אותו למימוש שלו בהתאם לרצון שלו, לא שלי. לעזור לו לברר את הרצון מבעד להרבה רצונות שהסביבה מכתיבה לו

        30/10/12 22:29:
      אפשרי ועוד איך...יש לי דוגמא טובה בבית
        30/10/12 19:17:
      קודם כל הנושא הוא הורות וקריירה השאלה לא מופנית דווקא אל האשה ואל האמהות. שנית זה כל כך אישי כמה כח יש להורה לתפקד בשני המישורים ,ואיפה הוא מוכן להתפשר , חינוך ילדים זה לא מה אתה אומר להם אלא מה שאתה עושה דוגמא אישית הוא החינוך , חינוך זה לא אילוף שלישית זה העולם שבו אנחנו חיים גם ההורים וגם הילדים ,עולם שבו הורים צריכים לעבוד והרבה . על כך קמה המחאה החברתית הצודקת. ואין קשר בין עבודה רבת שעות לצריכה חומרית
        30/10/12 19:10:
      גלית ,ומה ההורים שלך חשבו עליך כילדה ("אם הילד שלי הצליח להגשים את מה שטמון בו הכישרון האופי...") האם ההורים שלך מרוצים מאיך שאת הגשמת את עצמך?
        30/10/12 19:02:

      צטט: SigalDabach 2012-10-30 08:29:15

      הרבה אמהות אומרות שהן פתחו בקריירה וזה לא פגע בילדים שלהן.

      העובדות הן שהמצב של הנוער הוא נוראי. ילדים פוגעים בילדים אחרים, ילדים לוקחים סמים ואלכוהול. אלימות גוברת בקרב בני נוער.

      אנחנו גם רואים שהמגמה של אמהות שלא נמצאות בבית גדל. רוב הילדים לא רואים את אמא עד 4 או חמש. כל המהות המשפחתית השתנתה לגמרי. יש הרבה מחקרים שמראים על קשר הדוק בין נוכחות של אמא לבין המצב הנפשי של התינוק.

      אנחנו רואים איך ילדים בדכאון שהולך וגדל.

       ובכל זאת אנשים בוחרים להתעלם מזה. כך זה נח. אצלנו הכל בסדר. הילדים שלי בסדר והעולם בסדר.

      אז זהו, העולם לא בסדר. אנחנו חייבים לעשות משהו.

       

      לא ידוע לי שהדכאון (למשל) הוא נחלת הנוער שהוריו עובדים.

      כן ידוע לי שהדכאון והבעיות המרובות הן אצל משפחות הרוסות או אצל הורים המפגינים זלזול בערכים מקובלים של אנושיות וצדק והתחשבות בזולת.

      אין לזה קשר נראה לעין בהיות האם אם עובדת.

      הילד מתפקד חברתית ומוסרית על פי הדוגמאות שהוא מקבל בבית. כלל פשוט וידוע הוא שהאם/האב המדברים על איסור גניבה אבל גונבים בחנות לעיני ילדם - הם הם שהופכים את הילד שלהם ל...גנב.

        30/10/12 14:59:

      galit slo:

       

      אני לא רואה קריירה כהגשמה עצמית. מבחינתי ההגשמה העצמית שלי היא שאני אצליח לתת לילדים שלי משמעות אמיתית לחיים, עם מטרה אמיתית לחיים. אין קשר בין פרנסה לבין מימוש עצמי. אם יש לי רצון לעשות משהו כמו לנגן, הרי זה לא קשור לקריירה. פרנסה זו פרנסה ולא מימוש עצמי.
      אין כאן למעני או למענם. כשלהם טוב, אז טוב לי ושרע להם רע לי. אם הילד שלי הצליח להגשים את מה שטמון בו, הכישרון והאופי שאתם הוא נולד, הרי הגשמתי את עצמי.
      הדילמה כבר התיישבה בתוכי ונעלמה עם התובנות האלה.
      הבעיה היא שגם אם אני רואה את הדברים בצורה כזאת, הרי אנשים אחרים לא. ומכיוון שאני תלויה בכולם וכולם תלויים בי הרי שעד שלא תהיה הבנה כללית כזאת הבעיה של הילדים לא תיפתר. הילד שלי לא לבד בעולם והסביבה שלו חשובה. 

       

        30/10/12 13:33:
      הדילמה הנצחית! להגשים את עצמי למען עצמי או להיות "בהמתנה" למענם....תודה שהבאת
        30/10/12 12:43:
      זה עצוב. שיש אנשים שבגלל כל זה, לא יכולים בכלל להביא ילדים משלהם.
        30/10/12 10:40:
      הכול תמיד הוא עניין של בחירה, להאשים גורם אחר אומר שבחרת ללכת עם משהו שלא מתאים לך ...
        30/10/12 10:09:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-10-30 09:31:07

      צטט: pov 2012-10-30 02:27:32

      את צודקת, אך יש לך טעות אחת- אמהות רבות לא רוצות כלל להיות יותר עם הילד, אלא פחות. האמהות של ימינו רוצות לשוב לעבוד כמה שיותר מהר לאחר הלידה כי "הן לא בנויות לשבת בבית" (בנויות=רוצות). האמהות של ימינו מעדיפות (כן, מעדיפות) את הקרירה או את מקום העבודה, מאשר להיות עם "הנודניק הקטן" שלהן.

      _________________________

      למה אתה לא בא בטענות כאלה לאבות? או שלהם מותר "לא לרצות להיות עם הנודניק הקטן"?

      להזכירך - יש חופשת לידה לגבר לפי חוק, ועדיין פחות מאחוז מהגברים לוקחים אותה.

      איכשהו רק נשים "מוצאות" עבודה שתאפשר "לחזור הביתה לילדים". גברים איכשהו "נתקעים בעבודה עד מאוחר" שכמובן מתגמלת אותם בשכר , התקדמות, הערכה, חסכון פנסיוני ובעיקר פטור מעבודות הבית והילדים.

       

      מסכים איתך. גם האבות בורחים מ"זמן האיכות" עם הילד וגם הם דואגים לעצמם יותר מאשר דואגים לילד.

        30/10/12 09:31:

      צטט: pov 2012-10-30 02:27:32

      את צודקת, אך יש לך טעות אחת- אמהות רבות לא רוצות כלל להיות יותר עם הילד, אלא פחות. האמהות של ימינו רוצות לשוב לעבוד כמה שיותר מהר לאחר הלידה כי "הן לא בנויות לשבת בבית" (בנויות=רוצות). האמהות של ימינו מעדיפות (כן, מעדיפות) את הקרירה או את מקום העבודה, מאשר להיות עם "הנודניק הקטן" שלהן.

      _________________________

      למה אתה לא בא בטענות כאלה לאבות? או שלהם מותר "לא לרצות להיות עם הנודניק הקטן"?

      להזכירך - יש חופשת לידה לגבר לפי חוק, ועדיין פחות מאחוז מהגברים לוקחים אותה.

      איכשהו רק נשים "מוצאות" עבודה שתאפשר "לחזור הביתה לילדים". גברים איכשהו "נתקעים בעבודה עד מאוחר" שכמובן מתגמלת אותם בשכר , התקדמות, הערכה, חסכון פנסיוני ובעיקר פטור מעבודות הבית והילדים.

       

        30/10/12 09:08:

      צטט: SigalDabach 2012-10-30 08:29:15

      הרבה אמהות אומרות שהן פתחו בקריירה וזה לא פגע בילדים שלהן.

      העובדות הן שהמצב של הנוער הוא נוראי. ילדים פוגעים בילדים אחרים, ילדים לוקחים סמים ואלכוהול. אלימות גוברת בקרב בני נוער.

      אנחנו גם רואים שהמגמה של אמהות שלא נמצאות בבית גדל. רוב הילדים לא רואים את אמא עד 4 או חמש. כל המהות המשפחתית השתנתה לגמרי. יש הרבה מחקרים שמראים על קשר הדוק בין נוכחות של אמא לבין המצב הנפשי של התינוק.

      אנחנו רואים איך ילדים בדכאון שהולך וגדל.

       ובכל זאת אנשים בוחרים להתעלם מזה. כך זה נח. אצלנו הכל בסדר. הילדים שלי בסדר והעולם בסדר.

      אז זהו, העולם לא בסדר. אנחנו חייבים לעשות משהו.

       

      א. צודק/ת

      ב. אם ההורים היו יכולים למצוא גן/מוסד שיחזיק את בנם עד לשעה שש או שבע (ובחיר טוב)- היו עושים זאת.

      ג. אזכיר גם את תגובתם החרדתית של ההורים לקראת החופש הגדול. 

      להיות עם בנם כלכך הרבה שעות נחשב לסיוט והם גם לא מתביישים בו.

        30/10/12 09:02:
      חינוך לשלמות נפשית ובריאות רוחנית לא בהכרח הוא חינוך להסתפקות במועט. חינוך לחירות ולהבנה שלכולם בעולם מקום ולא יחסר דבר, יחד עם דגשים על מוסר ודרך ארץ ובליווי חם ומקשיב לילדים שלנו, הם התשובה לשאלתך. אם יש ספק בחלוקת האנרגיות אז הילדים קודמים גם אם כרוך בהתמסרות מלאה. בדר"כ כשהם גדלים מתפנה יותר זמן לקריירה. :)
        30/10/12 08:29:

      הרבה אמהות אומרות שהן פתחו בקריירה וזה לא פגע בילדים שלהן.

      העובדות הן שהמצב של הנוער הוא נוראי. ילדים פוגעים בילדים אחרים, ילדים לוקחים סמים ואלכוהול. אלימות גוברת בקרב בני נוער.

      אנחנו גם רואים שהמגמה של אמהות שלא נמצאות בבית גדל. רוב הילדים לא רואים את אמא עד 4 או חמש. כל המהות המשפחתית השתנתה לגמרי. יש הרבה מחקרים שמראים על קשר הדוק בין נוכחות של אמא לבין המצב הנפשי של התינוק.

      אנחנו רואים איך ילדים בדכאון שהולך וגדל.

       ובכל זאת אנשים בוחרים להתעלם מזה. כך זה נח. אצלנו הכל בסדר. הילדים שלי בסדר והעולם בסדר.

      אז זהו, העולם לא בסדר. אנחנו חייבים לעשות משהו.

        30/10/12 08:26:
      הרבה אמהות אומרות שהן פתחו קריירה וזה לא פגע בילדים שלהן. העובדות הן שהמצב של הנוער הוא נוראי. ילדים פוגעים בילדים אחרים, ילדים לוקחים סמים ואלכוהול. אלימות גוברת בקרב בני נוער. אנחנו גם רואים שהמגמה של אמהות שלא נמצאות בבית גדל. רוב הילדים לא רואים את אמא עד 4 או חמש. כל המהות המשפחתית השתנתה לגמרי. יש הרבה מחקרים שמראים על קשר הדוק בין נוכחות של אמא לבין המצב הנפשי של התינוק ובכל זאת אנשים בוחרים להתעלם מזה. כך זה נח. אצלנו הכל בסדר. הילדים שלי בסדר והעולם בסדר. אז העולם לא בסדר
        30/10/12 08:00:
      1. אמא טובה היא אמא. 2. אמא טובה היא אמא שטוב לה 3. אבא טוב הוא אבא 2. אבא טוב הוא אבא שטוב לו. 1. לאמא לא טוב כשאבא לא טוב 2. לאבא לא טוב כשאמא לא טובה מסקנה: זה לא עבודה, זה לא מדינה, זה להפסיק להפגין שליטה וכוח ולהתחיל לרצות לפתור בעיות משפחתיות.... (גם עבודה היא בעיה משפחתית). ועכשיו בחירות: אז צריך לדעת איזו אידיאולוגיה מבטיחה לנו בטחון כלכלי כדי שפתרון בעיות המשפחתיות יהיה קל יותר.
        30/10/12 02:29:

      צטט: מיכל..shalev 2012-10-29 12:07:53

      אמא טובה = אמא שטוב לה.

       

      אמא שטוב לה בלי הילד שלה- לא אמא טובה.

        30/10/12 02:27:
      את צודקת, אך יש לך טעות אחת- אמהות רבות לא רוצות כלל להיות יותר עם הילד, אלא פחות. האמהות של ימינו רוצות לשוב לעבוד כמה שיותר מהר לאחר הלידה כי "הן לא בנויות לשבת בבית" (בנויות=רוצות). האמהות של ימינו מעדיפות (כן, מעדיפות) את הקרירה או את מקום העבודה, מאשר להיות עם "הנודניק הקטן" שלהן.
        29/10/12 23:38:
      ממה שאני רואה מסביב ובבית, יותר קשה אך אפשרי
      אני אמא עובדת שחינכה את ילדיה לערכים. כאשת חינוך טיפחתי קריירה ויש לי נגיעות שונות בכתיבה ובטיפול בהבעה ויצירה. הקריירה מעולם לא פגעה בחינוך ילדיי. המשפחה שלי תמיד במקום הראשון. אפשר לשלב בין השניים ולהעשיר את חיי המשפחה.
        29/10/12 21:01:

      נעמה:

      הערך העצמי של האישה לא תלוי בקריירה כזאת או אחרת. תחשבי על רוב הנשים שעובדות במקצעות שהם נראים לכאורה שהם ללא מימוש עצמי, כמו, פקידות, מנקות, מלצריות וכו. להן אין ערך עצמי? הערך העצמי שלי בתור אישה הוא לראות איך הבית סובב סביבי. בעלי לא יכול בלעדי ולא בגלל שאני עובדת ומביאה כסף הביתה, אלא בגלל שמה שאני ממלאת בתוך הבית לא יכול להשתוות לכלום.

      גילו למשל, שכאשר גבר נכנס לכלא, הבית ממשיך לתפקד. כאשר אישה נכנסת לכלא לתקופה, כל הבית מתפרק. אז את לא רואה איפה המימוש העצמי שלי? איפה ההנאה הגדולה והסיפוק שאני מקבלת לראות את הילדים גדלים ומקבלים מאמא שלהם חינוך. אמא שנמצאת בבית ומעורבת במה שקורה להם. שנמצאת בזמן שהם צריכים אותי. וילדים זקוקים לאמא.

      אם אמא לא נהנית מזה, אין לה לעשות ילדים

      בעלי סומך עלי שהבית מתפקד כמו שצריך ושהוא יכול להתפנות בשקט לדברים אחרים. ברור שיש ויכוחים ולפעמים נראה שאף אחד לא מעריך. אבל זה רק נראה כך. וגם אני פועלת למען הילדים שלי ולא למען שאחרים יעריכו

        29/10/12 19:51:

      לא לפני זמן רב פרשה אשת ממשל בכירה

      בארה"ב.

      על אף שהודתה שבעלה היה שותף מלא למחוייבויות

      המשפחתיות והזוגיות, החלה לכרסם בה התחושה וכן

      דברים שעלו מכיוון ילדיה, שהעניינים אינם כפי שהיא

      "מספרת" לעצמה.

      היא תצא לעבוד, כך אמרה, אולם לא לתפקיד במשרה

      מלאה שיכולה לתבוע ממנה שעות יקרות שבהחלט באות

      על חשבון ילדיה.

      ארגוני נשים בארה"ב יצאו נגדה במילים חריפות וטענו

      כי היא מחבלת במאבק שהן מנהלות בעד שוויון ונגד אפליית

      נשים.

      ראי סיגל,

      נשים וגברים כאחד מקריבים קורבן גדול מדי עבור ההשתעבדות

      למולך הכסף, לתרבות הצריכה וכו'.

      כתבת שאנחנו, נשים וגברים כאחד, בעיקר כאלו שהם הורים

      לילדים, צריכים להעביר מחשבה שנייה ושלישית על מה מחוייב

      המציאות ועל מה לא, ובהתאם לכך לנתב את חיינו מחדש, עם

      ובלי קשר לקריירה של אחד ההורים.

      (-:

      דיון מעולה!!!

      יישר כוח

        29/10/12 19:16:

      את צודקת! טוב שהבאת לדיון את הנושא החשוב הזה וזה באמת גרעין העניין.

       

      תרבות השפע מסמאת את כולנו ואיך שלא נהפוך את זה, במצב היום יש מחיר לאמהות במובן של לבנות קריירה במקרים בהם אשה רוצה לכהן בתפקידים מובילים לא רק בשביל הפרנסה, אילא לשם ההגשמה העצמית (כל אישה והשאיפות שלה...).

       

      במקרים אלה יש את המחיר- או המשפחה או העבודה וזה התוצר של לתקן את ה'חינוך' הקלוקל של כלל החברה שאחת מתוצריה היא התרבות הארגונית והמעסיקים שמאמינים בתרבות של עבודה סביב השעון אחרת השמש לא תזרח מחר בבוקר.. (לזכור שמדובר בשינוי כולל- סיבה ומסובב- לקוחות ושירות שהם מצפים לקבל, בעלי מניות והצפייה לביצועים על חשבון כל דבר אחר, כל הצדדים חייבים להיות חלק מהשינוי , אחרת זה לא יעבוד...).

       

      ברגע שמה שאמרת יקרה ואנשים פחות ירדפו אחרי החומר מעבר למה שבאמת צריך בשביל הקיום, ובהתאם לעידן בו אנו חיים, יווצרו נורמות החדשות שיווצרו בחברה (כמובן לזכור שאנחנו לא בימי הביניים וכן יש לנו רצונות חומריים גדולים יותר מבעבר..), העולם יתקדם אפילו יותר אם אנשים (גם גברים!) יאזנו את הזמן שלהם בצורה שתגרום להם יותר אושר ובכללם בחלוקת הזמן בין המשפחה לעבודה.

        29/10/12 16:56:
      את היציאה לעבודה של אשה יש לראות מנקודת מבט אחרת: עליה לרכוש מקצוע ולפתח קריירה ולו בשביל שלא תהיה תלויה באף אחד. ולו בשביל הערך העצמי שלה. ילד שגדל אצל אם ללא ערך עצמי, לא מעריך אותה גם כן. ילד שגדל אצל אם שאין לה סיפוק מהחיים שלה יהיה גם הוא חסר סיפוק. כל השאר זה עניין אינדבידואלי והמינון של עבודה מול בית הוא אישי לגמרי.
        29/10/12 16:51:
      אגב, אני לא יודעת כמה נשים "רוצות להיות בבית עם הילדים" או שדוחפים אותן לשם באמצעות אפליה בשוק העבודה, שכר נמוך יותר, לחץ חברתי, לחץ משפחתי, לחץ דתי, מוסכמות, שוביניזם וכו'. העובדה היא שככל שהמדינה יותר פמיניסטית (כמו מדינות אירופה המערבית וסקנדינביה), כך יש פחות ילדים, כי נשים מצביעות ברגלים (סגורות). זאת לעומת מדינות שוביניסטיות-דתיות-שמרניות שבהם יש המון ילדים והנשים הן האחראיות עליהם.
        29/10/12 16:46:
      מצטערת, אני חולקת. אני לא יודעת מאיפה המחקר על הילדים והמוח, אבל ממה שאני יודעת, ילד נקשר למי שמטפל בו, בלי קשר לאברי המין של המטפל/ת. ונכון, הורים עובדים יותר מדי, ולא רואים את ילדיהם (שלא תמיד הביאו משיקול חופשי, אבל זה כבר דיון אחר) אבל אין שום סיבה שאבא לא יקח את הילדים חצי מהזמן כך ששני ההורים יוכלו גם להשקיע ולהתקדם בעבודתם וגם להיות עם הילדים. נשים צריכות לא להסתפק בלהשאר בבית או במשרה קטנה מפני שהן מכניסות את עצמן לתלות כלכלית וזה מצב מאד מאד מאד לא בריא- בעיקר היום כששלושים אחוז מהזוגות מתגרשים והמזונות אף פעם לא מספיקים. מה תעשה אישה שבעלה החליט "לסגור את הברז"? הרי אפילו לעורך דין שישיג לה את המגיע לה לא תוכל לממן, שלא לדבר על חסכון פנסיוני שאין לה כמו שצריך. מעבר לזה, עבודה היא לא רק בשביל כסף - אם זה לחסכון עתידי או למחשב/אייפון/חדר לילד - עבודה היא גם סיפוק מקצועי והפעלת האינטלקט באופן שלא מתקיים כשעוסקים אך ורק בעולמם של הילדים, שאגב מהר מאד הם גדלים ואז לאמא בכלל אין ענין כי כל קיומה היה הילדים? גם אינטרקציה עם מבוגרים מאד חשובה וגם זה לא קורה בישיבה בגני שעשועים. לכן אישה צריכה לבוא בדרישות לבעלה ולא למדינה.
        29/10/12 16:44:

      הכל עניין של מינון, של סדרי עדיפויות וסולם ערכים. ובעיקר, זה מאד סובייקטיבי.

        29/10/12 16:25:
      שום דבר אינו שחור ולבן בחיים יקירתי. אמי עבדה כי לא הייתה ברירה. אבי לא הרוויח מספיק על מנת לפרנס אותנו. אני אישית חושבת שהקריירה הכי חשובה של האשה זה להיות אמא. להיות אמא אומר לגדל את הילדים, את הדור הבא, על ערכים נכונים, לתת להם תשומת לב, להיות שם כשכואב, כשחולים, כשצריך עזרה בשיעורים, להצטרף לטיולי הכיתה שלהם, להתנדב בבית הספר, לקבל את פניהם כשהם חוזרים מבית הספר, להכין להם אוכל ולא לקנות קפוא, לוודא שתמיד יש להם את כל מה שהם צריכים (לא מדברת על מותרות). בכל אופן - זו הקריירה האמיתית שלנו - אולם לפעמים החיים לא מאפשרים את כל זה, אז צריך לנסות למצא את שביל הזהב. לא לעבוד עד 6 בערב, אלא עד שלוש אם אפשר. בקשר לקריירה כמו רופאה או עורכת דין או כל מקצוע אחר שדורש מהאישה המון תשומת לב והמון זמן ושעות על גבי שעות - לדעתי אשה כזו לא יכולה להיות אמא כמו שצריך.
        29/10/12 15:51:
      עניין של סדר עדיפות. כמובן שאפשר לשלב. תמיד משהו תמורת משהו. קריירה ואמהות לא יהיה הרבה מקום לתחביבים או טיולים...
        29/10/12 15:16:

      א ח א ב - אני מסכימה שהרצון גדל עם התפתחות האדם. אבל דווקא הרצון והחיפוש אחר משמעות לחיים הוא רצון הרבה יותר גדול מהרצון לחפצים חומריים. אני רואה ילדים שמקבלים הרבה והם לא מרוצים. הילדים של היום מקבלים צעצוע וכבר מחפשים את הצעצוע הבא. וזה מכיוון שבאמת האנושות התפתחה לרצונות גדולים יותר. ילדים כבר לא מסתפקים במה שאנחנו הסתפקנו. הם מחפשים משמעות ותשובות לשאלות שקיימות בהם. במקום מה שהם באמת צריכים אנחנו נותנים להם עוד ועוד חומר. זה לא מביא אותם לשום מקום חוץ מאשר לתסכול.

      לגבי קריירה - אני שמחה לראות שהרבה מבינים שילדים קודמים לקריירה.

      אני אישית חושבת שהגשמה עצמית הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם היא בניית אדם חדש מתינוק. לחנך אותו ולתת לו משמעות ורצון לחיים

        29/10/12 15:07:
      אני חושבת ששאלת האיזון בין עבודה וחיי משפחה הביא לא בלעדית לאמהות ..... והיא גם לא גלובלית ובעלת תשובה אחידה לכל האנשים (ובטח ובטח שהיא לא נמדדת בשעות בלבד אלא גם בתוכנן ואיכותן )
        29/10/12 14:31:

      אוסקר  ווילד  אמר  פעם שמי  שמחפש  אישה יפה,חכמה ועשירה  מחפש  שלוש  נשים  שונות . (יתכן שגם הפוך לגברים).

      יש משהו  ברעיון ,שאנחנו  לא  יכולים  לתפקד  כל  הזמן  באופן מושלם את כל התפקידים... הורים,מקצוע,בני זוג...

      זו אפילו  בעיה  של  דרגות  קשב  לכל  הילדים  במשפחה, לחלק  לכולם את תשומת  הלב.

      לשאלה : את מי  את  הכי  אוהבת ?  התשובה  הנכונה:  את  זה שכרגע צריך אותי  ואת תשומת הלב ,באותו רגע.

      לכן כשהילדים  קטנים ,יש  בעיה  להקצות  הרבה שעות למקצוע, אפילו  אם חלקו נעשה מהבית. כשהילדים גדלים, הם זקוקים לפחות זמן הורים.  אבל הם זקוקים לאהבה כל  הזמן.  זו לא  סתם  מילה. זו הידיעה  שכשהם מבקשים את ההורה ותשומת ליבו  הוא  זמין, וכולו  עימם. אם הוא לא יכול.... אז  הוא  לא יכול  לפלג את תפקידיו.

      מישהו  יצא  נפסד. וכשהם/האב   יפרשו  מהמקצוע, יגלו  שאת הילד  הם  איבדו... כי הוא  התרגל  בלעדיהם....

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2365478/

        29/10/12 14:28:
      השאלה הזאת אינה יכולה לקבל תשובה רצינית אחת. ראשית, כמה ילדים? יש הבדל בין ילד או שניים ובין ארבעה חמישה ילדים (לא המשכתי הלאה...). שנית, נישואים ולידה בגיל מבוגר יחסית מעיד על לימודים ובניית קריירה נשית. מצב כזה דורש התייחסות אחרת מאשר נישואין ולידה לאחר צבא.אלה השאלות הקרדינליות, יש כמובן עוד כמה חשובות. מצב הורי הבעל ואשתו. האמא של הכלה גרה ממול ורק מצפה שיבקשו את עזרתה, מול אותה אמא שהיא מרצה באוניברסיטה. בקיצור, זה כל מקרה ומקרה לתשובתו המיוחדת. אם נבחר בדיון באופן כללי. אמא שאינה עובדת ומקדישה את כל יומה לילדים, זה טוב לילדים ורע לאמא. בעבר נשים הסתפקו בעבודות שירות חלקיות עד שנולדו הילדים ואז התמסרו להם. כאשר גדלו הילדים, פנו האמהות שוב לעבודת שירות, כדי לסייע בתקציב המשפחתי. היום הלימודים בכל הדרגות פתוחים גם לנשים, לאחר לימודיהן ,קשה להן לוותר על עבודה במקצוע ולהתמסר רק לגידול ילדים. הן מוצאות עצמן בדילמה קשה. מנסות לארגן מטפלות, קרובות משפחה ועוד. הולכות לעבודה ואינן שקטות. יותר קל לאמהות שילדיהן במסגרת של גן או בית ספר עד שעה ארבע ושלושים אחר הצהריים. אבל כאשר מסגרת זו מסתיימת לגבי ילדים בוגרים יותר, הנזק שיכול להיגרם לילדים חמור הרבה יותר מאשר בגיל הרך. בכל גיל זקוק הילד לבית מסודר ובו השגחת מבוגר. היוצא מכך הוא שהאם יכולה לעבוד רק מהבית, אם בכלל. אמהות משכילות מסרבות להישאר בבית, והן נזקקות לעזרה בשכר בתחומים שונים. שמתם לב שלא התייחסתי לכסף שמרוויחה האם ולפיצוי שהילד מקבל. לדעתי, זה שולי בחשבון ארוך. לסיכום, ההמלצה היא שהאם תגדל את הילד, במיוחד במשפחות שיש בהן יותר מילד אחד. .באשר לאם, רצוי שתצא לעבודה לאחר שהילדים הגיעו לגיל המאפשר השארתם הבטוחה אצל משפחה או מטפלת. תקוותי היא שיאפשרו לנשים לעבוד בגיל זה ולא ידחו אותן .
        29/10/12 14:28:
      צריך וגם אפשרי... ה"אפשרי" ייתכן כשיש חלוקה ,איזון ושיתוף של שני בני הזוג, וכמובן עם הרבה פירגון הדדי...
        29/10/12 14:05:

      אמא עובדת יכולה להיות אמא נהדרת גם כאשר היא יוצאת לעבודה.
      ילד צריך לדעת שבבקר לכולם יש תפקיד, ילד הולך לבית הספר אמא הולכת לעבודה ע"מ להשתתף בפרנסת המשפחה.
      ילדי הכירו אותי כאמא עובדת כבר בלידתם, היו ילדי
      מפתח בבגרותם, נולדו ילדים עצמאים לכל דבר.
      היום שהם בוגרים לתפארת עצמם למשפחתם ולחברה.

        29/10/12 13:54:
      שני נושאים חשובים העלית כאן שלא חייבים לעלות בקנה אחד. אמהות וקריירה האם אפשרי? אפשרי, נכון שלעיתים צריך לשלם מחירים, לאלתר, לעשות אקרובטיקה, אבל אפשרי ואפילו אפשר להצליח בכך היטב עם השותפים הנכונים. לגבי "מתן היתר" לילדינו - זו כבר סוגייה אחרת שמתחילה בנו, ההורים. לעיתים אנו חושבים שזו הדרך הנכונה לעזור להם להצליח ולא כך הוא.
        29/10/12 13:42:
      מסכימה עם כל מה שכתבת, אין לי מה להוסיף, רק לחזק
        29/10/12 13:27:

      שתי סוגיות העלית .
      1) משפחה וקריירה היישכנו יחדיו ?
          יש פה קונפליקט מובנה. זו המתמטיקה של החיים. ומה לגבי תחביבים, חברים והגשמה עצמית ? השמיכה תמיד תקצר. כל       אחד או אחת עושה כמיטב יכולתו.

      2) התמודדות עם יוקר המחייה, בעידן הצריכה. ברור שאפשר להסתדר ללא הרבה דברים. 

          מאידך - הכלכלה התרבות והחברה בנויות על הרצון ליותר, לאחר, לשונה ולעוד. 

       

      מה שבטוח - אין מתנות חינם. 

        29/10/12 13:15:
      ...במקום לתת לילד להיות כ"כ מושפע מהסביבה, תלמדו אותו שיש דברים יותר חשובים מכסף והוא יראה כמה שאתם חזקים, גם הוא יהיה חזק...
        29/10/12 12:38:
      אין פה נכון/ לא נכון, כל אחת בוחרת לקיים את האמהות שלה. אני חד הורית, עובדת כבר כמה שנים במשרות של חינוך ורק בגלל שזה נוח עם הילדים. מעדיפה ל"הגשים" פחות כרגע ולהיות פנויה אליהם.. גם בגלל שזוהי המהות ההורית בעיני וגם בגלל שאני לבד כך שאין לי עם מי "להתחלק". בחופשות ביס' הילדים איתי בבית, אחהצ' הילדים מלבד חוגים איתי בבית - לא בצהרונים, לא עם מטפלת, לא בחברתונים ונעורונים למינהם.. אך זוהי הבחירה המודעת והשלמה שלי. יש כאלה שיותר קל להן להתמודד עם "קריירה" ולשלם לאחרים שיתמודדו עם הילדים (יכול להיות שזה נשמע שיפוטי) - זאת הבחירה שלהן. ותרבות הצריכה של הילדים - זוועתית, ההורים קונים יחס, קונים אהבה, קונים חברות.. והילדים כבר לא יודעים שובע. מנסה בבועה הקטנה שלי להעביר להם מסר אחר. אמן שיצליח לי. *
        29/10/12 12:37:
      אפשרי. !
        29/10/12 12:33:
      לשאלתך...תשובתי היא לא. אי אפשר לתת לילדים את מה שהם צריכים ובמקביל לפתח קריירה.אפשר לעבוד...לחלק את הזמן בין בית ועבודה.אבל לא קריירה. רק עכשיו כשילדיי גדלו אני יכולה להרשות לעצמי להגשים את עצמי...ביחד זה לא עובד.לי לפחות.
        29/10/12 12:21:
      נכון הוא שהסתפקות במועט עולה פחות גם פחות. השאלות הן כבדות הרבה יותר. בעולם המערבי מתפתחת תופעה של קריסת יכולת לעמידה בתחרות על צריכת יתר הדורשת משאבים הדורשים הכנסה גבוהה הדורשת משרה רמה, קרי העדרות מהמשפחה. נכון שאמא חשובה להתפתחות כפי שאב חשוב לה. הרעיון הוא לא באימוץ כתבה אוהדת אמהות נדרשת, אלא בהבנה כי ילדים צריכים אהבה חום ומסגרת נכונה, לעיתים קשה לעיתים רכה. יד מכוונת. יד רגישה ומכוונת נמצאת אצל הורים בכלל. שני ההורים. הוא והיא/ היא והיא /הוא והוא... מחד נכון לחנך לצריכה מצומצמת כדי חיים בהם הטבע והעושר הפנימי חוברים לחווית הלמידה להתפתחות. העניין הוא שלא ניתן לחיות כאינדיאני קנדי מאלסקה או בדואי בערבות ערב הסעודית בלב שכונה תל אביבית ברדיוס השני והשלישי, נאמר הדר יוסף, יד אליהו ובוודאי לא ברמת אביב משום שנעשה לילד עוול. מחסירים ממנו מה שקושר חוויות גיל בחברה שלו, כילדי הכתה, התנועה... אני מכיר שתי משפחות בני 35 עם שני ילדים. באחת יש ומונעים מהילדים לראות TV יותר מחצי שעה עד שעה בימים מסוימים וביתר מאפשרים משחקי יצירה, בניה, חברתיים. חוגי משחקי ספורט וזה עד גיל 5-6 מה שמונע מהם מעט מאד. להיפך אף מעשיר אותם ומקנה הרגלים. אין "משעמם לי". להבדיל משפחה מאותו מקור שם מרשים הרבה מאד גאדג'טים, מערכות התקשורת בבית עדכניות. קונים אוכל מוכן כי גם כאן ההורים עובדים רק שהכנסתם הרבה יותר גבוהה. בדרך כלל, הילדים נוטים להשתעמם ומהר, אם אין גאדג'ט ממכר, כולל TV. לגבי קרייה של אם ותרומתה של אם קרייריסטית, ישנן רבות המצליחות לתת גם וגם. זה דורש השכלה, זוגיות תומכת, והצבת גבולות במקום עבודה. כל היתר תרוצים. ילדי המפתח אינם נופלים בחוסנם הרגשי מילדים של אמא, בשעת מבחן כמו שרות בצה"ל וביחידות עילית. (מאחר וביקשת את תגובתי התאמצתי במיוחד לענות כך. בדרך כלל אינני נוהג לעשות זאת באריכות). תודה
        29/10/12 12:15:
      מנסיוני האישי.. ולא בתור אמא אלא כחלק ממערכת משפחתית.. אני מאמין באיכות הקשר שיש לאם עם ילדיה, וכמו שאמרה מיכל .. אמא שטוב לה. וכן זה מאוד משפיע על הילדים איכות הקשר שיש להם עם האמא.
        29/10/12 12:14:
      תרבות הצריכה שלנו מטורפת, והכיוון עדיין הפוך מהרצוי. בטוח שזה גורם לעיוותים בחברה ובמשפחה, וגם לדברים גרועים מאלו. מסבירים לנו שאנחנו חייבים להשתמש ביותר ויותר אנרגיה שהייצור שלה מתייקר ולכן אנו חייבים שוב לעבוד יותר. יש כאן מעגל קסמים שבו מובלים באף ההמונים על ידי נספר זעום של יצרני נ'ק, כורים גרעיניים ומשחקים חשמליים שמשום מה רק גורמים לנו להיות עסוקים יותר.
        29/10/12 12:08:
      אני לא אמא ולא קרייריסט אז אין לי מה להגיד בנושא.
        29/10/12 12:07:
      אמא טובה = אמא שטוב לה.
        29/10/12 12:07:

      כדאי לשאול את הרבי על מה מתאים לך ולבקש ברכה למציאת עבודה. באגרות קודש www.igrot.com

      העבודה  האמיתית  היא  להיות  עיקר  הבית  שמשרה  אווירת  יראת  שמיים  בבית  וחום  חסידותי  בבית.

      של  אמונה  ואהבת  ה'.  חינוך  הבנים  ללימוד  תורה  ועשיית  מצוות  בחשק  ומתוך  ש מ ח ה.   בהצלחה.

      הפרנסה  -  היא  רק  מה'  !  כל  העשיה  שלנו  היא  צינור  לקבלת  השפע  שנכתב  לנו  בר'ה.

        29/10/12 11:50:
      ילד לא צריך לקבל הכל לפה ולהשאר עם טעם של לחפש יותר ריגושים
        29/10/12 11:41:
      ואני מסכימה איתך לגמרי...

      ארכיון

      פרופיל

      SigalDabach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין