הספורט הלבן - טניס ומיני טניס
טניס – הספורט הלבן טניס, המכונה גם ה"ספורט הלבן" (מקור השם הוא בתלבושות הלבנות המסורתיות שחוייבו השחקנים ללבוש בעת משחק. כיום, רשאים השחקנים לשחק בבגדים בכל צבע שיחפצו, אבל רבים בוחרים לדבוק בצבע הלבן המסורתי), הוא ספורט פופולרי בלא מעט מדינות והוא מהווה כמעט מאז ומתמיד ענף אולימפי קבוע בתחרויות האולימפיאדה. מקור המילה טניס הוא במילה TENEZ בצרפתית עתיקה, שפירושה "קח" אותה היה קורא המגיש אל יריבו במכת הפתיחה (ויש כאלה האומרים שמכאן שורש האנקה המוכרת של שחקני הטניס בעת שהם חובטים בכדור). אם כך קל להבין ששורשי המשחק הם בעת העתיקה בצרפת. הטניס הומצא על ידי נזירים צרפתיים שביקשו להשתעשע בזמנם הפנוי והוא התפתח מאז למשחק פופולרי ברחבי צרפת ואף בבית המלוכה הצרפתי. משם, הייתה הדרך קצרה להתפשטותו ברחבי אירופה ובעולם כולו. משחק הטניס כולל שיטת ניקוד הנקבעת בהתאם לסוג המשחק שהוחלט לשחק בו. בנוסף, המשחק מורכב ממשחקונים המורכבים מסדרות של נקודות, וממערכות המורכבות ממספר משחקונים. החבטות בטניס כוללות חבטת הגשה שמתחילה כל משחקון; חבטת כף יד המיועדת לכדורים המגיעים לימין השחקן; חבטת גב יד המיועדת לכדור המגיע לשמאל השחקן; חבטת יעד שבה משתמשים בחבטות קרובות לרשת; חבטת הנחתה לכדורים המגיעים גבוה מעל השחקן; וחבטת תילול – לחבטה שמתבצעת כשהיריב קרוב לרשת.
טניס שולחן – מיני טניס טניס שולחן (הנקרא גם פינג פונג) הומצא באנגליה של המאה ה-19 כאמצעי בידור המיועד לחקות את הטניס המסורתי בסביבה צרה וביתית. המשחקים הראשונים אולתרו בעזרת ספרים ששימשו רשת, פקק בקבוק בתור כדור וקופסאות טבק בתור מחבטים. בהמשך צבר המשחק פופולריות הולכת וגדלה והפך בהדרגה למשחק הפופולרי שהוא היום – בעיקר באירופה ובאסיה (הקבוצה הטובה ביותר נמצאת בסין). חוג טניס שולחן דורש מאמץ גופני כביר, כושר גופני ותרגול ממושך – בעיקר בגלל הקצביות הגבוהה שלו. החבטות בכדור מחולקות לשתי קבוצות: הגשות ומכות. ההגשות הן חבטות ההגשה הניתנות לשחקנים (לכל אחד מגיעה שתי הגשות ברציפות), והמכות הן החבטות במהלך הסדיר של המשחק. ללומדים טניס שולחן כדאי להבין ראשית את חוקי המשחק ואת כלליו (השונים לחלוטין מטניס רגיל) לפני שהם מתחילים במשחקים סדירים. |