אני תורם לך עוד ציטוט ממקור מפתיע::
"... אם הציבור האמריקאי יאפשר אי פעם לבנקים הפרטיים לשלוט בהנפקת המטבע מקומי, הבנקים ישדדו את האזרחים מכל רכושם, עד שבאחד מהימים יתעוררו ילדיהם חסרי בית, על יבשת שאותה בנו אבותיהם...אני מאמין שהמוסדות הבנקאיים מסוכנים לחירותנו הרבה יותר מאשר הצבאות הזרים"
התחזית האפוקליפטית שייכת לנשיא תומס ג'פרסון בנאום שנשא ב-1809

צטט: דוד פלד, David Peled 2012-11-09 08:21:47

צטט: shabat shalom 2012-11-08 10:42:37

צטט: דוד פלד 

אם הבנתי אותך נכון אתה מתייחס למחלוקת הקיימת לגבי מידת מעורבותה של הממשלה בפעילות השוק. ציר המעורבות מוגבל משמאלו ע"י הקומוניזם = מעורבות מכסימאלית ומימינו אדם סמית, והליברטנים, ששם כוחות השוק פועלים ללא כל מעורבות ממשלתית. לעניות דעתי, בלי להיכנס להיסטוריה של הכלכלה, שני הקצוות התכנסו היום למרכז (הכלכלה של סין היא דוגמה טובה לכך); הטאצ'ריזם היא הדוגמה ההפוכה. המחלוקת בין מילטון פרידמן לכלכלה המסורה כולה בידי "מי שמסוגל לנהל טוב יותר" כבר הוכרעה. כל קיצוניות מובילה בסופו של דבר לגיהינום.

 

להתנגדות של "השטרסלרים" לכוח שצברו הוועדים הגדולים כמו של חברת חשמל, הנמלים, יש בהכרח על מה לסמוך. זה שהטיעון הזה הפך לחלק מהרטוריקה של השטרסלרים ושל היחימוביצ'ים, ולא עושה אותם צודקים יותר. המחלוקת בין ביבי לשלי כיצד ליצור יותר מקומות עבודה כמובן שלא תוכרע, וזאת בלי להיכנס לפרטים דמו-פוליטיים. 

 

לצערי, השימוש בני-דיל של רוזוולט מופרך* באותה רמה של שימוש במושג ה"קומוניזם". שניהם אנכרוניסטיים ולא מבהירים מאומה. כמוה כשימוש במטבע הלשון החדש "חברתי" ובנושא הדגל המפוברק הכחלוני.

 

*מדוע - מופרך?

 

מי טען שרוזוולט היה קןמוניסט? כותב המאמר אינו אומר.

למה ייחס לו קומוניזם? הכותב אינו מפרט.

אם רוזוולט היה מגדולי הנשיאים שקמו לארה"ב, האם קומוניזם זוהי תכונה הפוכה? כלומר: לא יכול להיות גם נשיא גדול וגם קומוניסט?

הטיעון: "רוזוולט היה נשיא גדול ולכן לא יכול היה להיות קומוניסט" מעיד בעיקר על בורותו של הטוען. או שאינו יודע מהו קומוניזם, או שאינו יודע מה היה המשטר בארה"ב בשנות השלושים, או שניהם גם יחד. 

 

זוהי מופרכות לוגית.

 

 

אני לא הדובר של עצבן אבל לי נדמה שלא הובנה כאן הציניות של הכותב.

הוא כותב במפורש שכל מי שמבקר את הקפיטליזם של נתניהו (המבוסס על אמונה  בכוחו של השוק לסדר את עצמו ו"להזליף" רווחים גם למעמדות האחרים של החברה) מכונה ע"י התומכים בנתניהו כ"קומוניסט".

כאילו קיימות רק 2 תאוריות בעולם: האחת של נתניהו והשניה: הקומוניזם.

כינויי ה"גנאי" האלה אינם אלא דמגוגיה הבאה להשחיר את הביקורת על שיטתו של נתניהו תוך שימוש במילה בעלת קונוטאציות שליליות (בקיצור: דמגוגיה זולה).

כאחד מההסברים לכך מעלה עצבן (אם הבנתי אותו נכון) את רוזולט שהעז לפגוע בעיקרון אי המעורבות הממשלתית בתהליכים כלכלים (ה"ניו דיל") ובכל זאת להשאר קפיטליסט (בקיצור: עצבן צוחק על מי שיקרא לרוזולט - קומוניסט).

מבחינה זו הפרכה שלך - (שוב: אם הבנתי נכון) מחזקת את עמדתו של עצבן.

רק רציתי לבדוק אם אני הבנתי.......

צטט: דוד פלד, David Peled 2012-11-04 22:57:51

 

אם הבנתי אותך נכון אתה מתייחס למחלוקת הקיימת לגבי מידת מעורבותה של הממשלה בפעילות השוק. ציר המעורבות מוגבל משמאלו ע"י הקומוניזם = מעורבות מכסימאלית ומימינו אדם סמית, והליברטנים, ששם כוחות השוק פועלים ללא כל מעורבות ממשלתית. לעניות דעתי, בלי להיכנס להיסטוריה של הכלכלה, שני הקצוות התכנסו היום למרכז (הכלכלה של סין היא דוגמה טובה לכך); הטאצ'ריזם היא הדוגמה ההפוכה. המחלוקת בין מילטון פרידמן לכלכלה המסורה כולה בידי "מי שמסוגל לנהל טוב יותר" כבר הוכרעה. כל קיצוניות מובילה בסופו של דבר לגיהינום.

 

לא הבנת נכון. הפוסט לא עוסק במחלוקת לגבי מעורבות הממשלה בשוק - אלא בניסיון של קפיטליסטים לעשות דה-לגיטמציה למי שהם חולקים אליהם באמצעות המילה קומוניזם. כמו גם בטענה הגורפת שללא יוצא מהכלל התערבות ממשלתית (ומדיניות רווחה) רעות לכלכלה. לגבי השאלה על מעורבות הממשלה אם בכלל ובאיזה הקשר יש לי הרבה מה להגיד אך זה לא נושאו של הפוסט הזה.

 

 

להתנגדות של "השטרסלרים" לכוח שצברו הוועדים הגדולים כמו של חברת חשמל, הנמלים, יש בהכרח על מה לסמוך. זה שהטיעון הזה הפך לחלק מהרטוריקה של השטרסלרים ושל היחימוביצ'ים, ולא עושה אותם צודקים יותר. המחלוקת בין ביבי לשלי כיצד ליצור יותר מקומות עבודה כמובן שלא תוכרע, וזאת בלי להיכנס לפרטים דמו-פוליטיים. 

 

אני מודה שבחרתי בשם שטרסלר משום שהוא הפך אייקוני, אבל האיש עצמו אינו נושא הפוסט ונראה לי שהשחתתי עליו יותר מדי מילים. (בעצם אוסיף מילה לטובתו שכן הליברנטים נמצאים לטעמי בצד הנכון של הקפיטליזם שכן לעומת השמרנים הם דורשים את אותה אי התערבות גם בנושאי ליבה של זכויות אזרח, זכות הביטוי ועוד, חוצמזה שהפוסט אינו יוצא נגד ההיגיון הליברנטי אלא נגד הנטייה הנפסדת לעשות דה לגיטמציה לאחר).

 

לצערי, השימוש בני-דיל של רוזוולט מופרך באותה רמה של שימוש במושג ה"קומוניזם". שניהם אנכרוניסטיים ולא מבהירים מאומה.

 

אני תמיד אוהב קביעות שתקפותן נובעת כנראה מהנחרצות בה הן נאמרות (מכיוון שלא סופק שום נימוק אחר). להבדיל מהמשתמשים במילה "קומוניזם" - השימוש בניו דיל (ובעצם הובאו בפוסט דוגמאות נוספות - שהן כמובן רק קצה קרחון מהכלכלה האמריקאית) לא נעשה ככלי דה-לגיטמציה לכל מי שמתנגד למעורבות ממשלתית. הוא בא לתת פרספקטיבה שכמו רוזוולט (ונשיאים אמריקאים אחרים), לא כל מי שמדבר על מדיניות רווחה או התערבות ממשלתית הוא קומוניסט (שדוגלים בכך שאמצעי הייצור יהיו בידי הממשלה), ושלא כל פעולה התערבותית\ חברתית מביא לתוצאות שליליות.

 

כמוה כשימוש במטבע הלשון החדש "חברתי" ובנושא הדגל המפוברק הכחלוני.

מטבע הלשון "החדש" חברתי - הוא פשוט תרגום של המילה "סוציאלי" מלעז. כפי שאתה מבין מדובר בביטוי די עתיק. אני לא יודע מהו הדגל המפוברק הכחלוני אך ההישג המרכזי שהוא מתפאר בו הוא הורדת מחירים בשוק התקשורת על ידי הגברת תחרות (ושווה לזכור את הלקח - התערבות ממשלתית יכולה גם להגביר תחרות).

צטט: shabat shalom 2012-11-08 10:42:37

צטט: דוד פלד 

אם הבנתי אותך נכון אתה מתייחס למחלוקת הקיימת לגבי מידת מעורבותה של הממשלה בפעילות השוק. ציר המעורבות מוגבל משמאלו ע"י הקומוניזם = מעורבות מכסימאלית ומימינו אדם סמית, והליברטנים, ששם כוחות השוק פועלים ללא כל מעורבות ממשלתית. לעניות דעתי, בלי להיכנס להיסטוריה של הכלכלה, שני הקצוות התכנסו היום למרכז (הכלכלה של סין היא דוגמה טובה לכך); הטאצ'ריזם היא הדוגמה ההפוכה. המחלוקת בין מילטון פרידמן לכלכלה המסורה כולה בידי "מי שמסוגל לנהל טוב יותר" כבר הוכרעה. כל קיצוניות מובילה בסופו של דבר לגיהינום.

 

להתנגדות של "השטרסלרים" לכוח שצברו הוועדים הגדולים כמו של חברת חשמל, הנמלים, יש בהכרח על מה לסמוך. זה שהטיעון הזה הפך לחלק מהרטוריקה של השטרסלרים ושל היחימוביצ'ים, ולא עושה אותם צודקים יותר. המחלוקת בין ביבי לשלי כיצד ליצור יותר מקומות עבודה כמובן שלא תוכרע, וזאת בלי להיכנס לפרטים דמו-פוליטיים. 

 

לצערי, השימוש בני-דיל של רוזוולט מופרך* באותה רמה של שימוש במושג ה"קומוניזם". שניהם אנכרוניסטיים ולא מבהירים מאומה. כמוה כשימוש במטבע הלשון החדש "חברתי" ובנושא הדגל המפוברק הכחלוני.

 

*מדוע - מופרך?

 

מי טען שרוזוולט היה קןמוניסט? כותב המאמר אינו אומר.

למה ייחס לו קומוניזם? הכותב אינו מפרט.

אם רוזוולט היה מגדולי הנשיאים שקמו לארה"ב, האם קומוניזם זוהי תכונה הפוכה? כלומר: לא יכול להיות גם נשיא גדול וגם קומוניסט?

הטיעון: "רוזוולט היה נשיא גדול ולכן לא יכול היה להיות קומוניסט" מעיד בעיקר על בורותו של הטוען. או שאינו יודע מהו קומוניזם, או שאינו יודע מה היה המשטר בארה"ב בשנות השלושים, או שניהם גם יחד. 

 

זוהי מופרכות לוגית.

 

 

צטט: דוד פלד 

אם הבנתי אותך נכון אתה מתייחס למחלוקת הקיימת לגבי מידת מעורבותה של הממשלה בפעילות השוק. ציר המעורבות מוגבל משמאלו ע"י הקומוניזם = מעורבות מכסימאלית ומימינו אדם סמית, והליברטנים, ששם כוחות השוק פועלים ללא כל מעורבות ממשלתית. לעניות דעתי, בלי להיכנס להיסטוריה של הכלכלה, שני הקצוות התכנסו היום למרכז (הכלכלה של סין היא דוגמה טובה לכך); הטאצ'ריזם היא הדוגמה ההפוכה. המחלוקת בין מילטון פרידמן לכלכלה המסורה כולה בידי "מי שמסוגל לנהל טוב יותר" כבר הוכרעה. כל קיצוניות מובילה בסופו של דבר לגיהינום.

 

להתנגדות של "השטרסלרים" לכוח שצברו הוועדים הגדולים כמו של חברת חשמל, הנמלים, יש בהכרח על מה לסמוך. זה שהטיעון הזה הפך לחלק מהרטוריקה של השטרסלרים ושל היחימוביצ'ים, ולא עושה אותם צודקים יותר. המחלוקת בין ביבי לשלי כיצד ליצור יותר מקומות עבודה כמובן שלא תוכרע, וזאת בלי להיכנס לפרטים דמו-פוליטיים. 

 

לצערי, השימוש בני-דיל של רוזוולט מופרך* באותה רמה של שימוש במושג ה"קומוניזם". שניהם אנכרוניסטיים ולא מבהירים מאומה. כמוה כשימוש במטבע הלשון החדש "חברתי" ובנושא הדגל המפוברק הכחלוני.

*מדוע - מופרך?

צטט: עצבן 2012-11-04 20:54:59

צטט: דוד פלד, David Peled 2012-11-04 12:21:40

 

מה הקשר בין "השטרסלר התורן" לתיאודור רוזוולט".

 

הקשר הוא שאותם "שטרסלרים" מגדירים את מי שמדבר על מדיניות רווחה, או על צמצום פערים כלכליים, או על זכויות עובדים כקומוניסט. לשם כך הם היו אמורים להגדיר חלק ניכר מנשיאי ארצות הברית (כולל את רוזוולט שנבחר בקרב האמריקאים לנשיא המוצלח ביותר) כקומוניסטים. (בפועל ההצעות החברתיות של היום מחווירות לעומת צעדיו של רוזוולט). כמו כן זה שם ללעג את הטענה שהתערבות ממשלתית וצעדים חברתיים תמיד יגרמו לבעיה כלכלית.

 

האם לדעתך שטרסלר מתנגד לזכויות לעובדים ולצמצום הפערים בחברה?

 

שטרסלר האיש אינו נושא הפוסט - אלא הדה לגיטמציה שהוא ודומיו נוקטים. ובכל זאת - העמדה הליברנטית (ששטרסלר הוא נציגה המובהק), מתנגדת באופן מסורתי למה שנחשב כזכויות עובדים כמו חופש ההתאגדות (איגודי עובדים), שכר מינימום, והסכמי שכר הכוללים תנאים סוציאלים. המטרה של הליברנטים איננה כמובן הרחבת הפערים, אלא חוסר מעורבות הממשל בשוק. על פי רוב ללא מעורבות הממשל נוצרת תחרות לא סימטרית בין מי שיש לו למי שאין לו - שהיא גורם מרכזי בהגדלת הפערים (ועוד לא דיברנו על מיסוי פרוגרסיבי). לכן בפועל הליברנטים תומכים במדיניות שמרחיבה את הפערים בחברה.

האם ההכללה שלך אינה זהה בהכללתה לקללה "קומוניסט"?

ההכללה שלי חלה על מי שמשתמש במילים "קומינסט", "נאו מרקסיסט" ושאר ירקות ככלי לעשות דה לגיטימציה למי שהוא חולק על תפיסת עולמו. זה כמעט כמו ההכללה שכל האנסים פוגעים בנשים.

 

כיוון שכבר הספקתי לכתוב לא מעט פוסטים בנושאים כלכליים, תוכל לראות שחלק מהטענות הליברנטיות (כמו חשיבות התחרות להתפתחות השוק, כמו הבעייתיות של משק ריכוזי ועוד) מופיעות גם אצלי.

 

הטענה שלי (שחוזרת כמעט בכל הפוסטים) שאנחנו צריכים ללמוד איך לא להסכים - והניסיון להפוך את מי שחושב אחרת ממך לשטן - היא נטייה מגונה. במקרה הנוכחי הוא מעיד גם על בורות.

 

סיבכת אותי. אודה לך מאד אם תסביר לי.

 

אם הבנתי אותך נכון אתה מתייחס למחלוקת הקיימת לגבי מידת מעורבותה של הממשלה בפעילות השוק. ציר המעורבות מוגבל משמאלו ע"י הקומוניזם = מעורבות מכסימאלית ומימינו אדם סמית, והליברטנים, ששם כוחות השוק פועלים ללא כל מעורבות ממשלתית. לעניות דעתי, בלי להיכנס להיסטוריה של הכלכלה, שני הקצוות התכנסו היום למרכז (הכלכלה של סין היא דוגמה טובה לכך); הטאצ'ריזם היא הדוגמה ההפוכה. המחלוקת בין מילטון פרידמן לכלכלה המסורה כולה בידי "מי שמסוגל לנהל טוב יותר" כבר הוכרעה. כל קיצוניות מובילה בסופו של דבר לגיהינום.

 

להתנגדות של "השטרסלרים" לכוח שצברו הוועדים הגדולים כמו של חברת חשמל, הנמלים, יש בהכרח על מה לסמוך. זה שהטיעון הזה הפך לחלק מהרטוריקה של השטרסלרים ושל היחימוביצ'ים, ולא עושה אותם צודקים יותר. המחלוקת בין ביבי לשלי כיצד ליצור יותר מקומות עבודה כמובן שלא תוכרע, וזאת בלי להיכנס לפרטים דמו-פוליטיים. 

 

לצערי, השימוש בני-דיל של רוזוולט מופרך באותה רמה של שימוש במושג ה"קומוניזם". שניהם אנכרוניסטיים ולא מבהירים מאומה. כמוה כשימוש במטבע הלשון החדש "חברתי" ובנושא הדגל המפוברק הכחלוני.

צטט: דוד פלד, David Peled 2012-11-04 12:21:40

 

מה הקשר בין "השטרסלר התורן" לתיאודור רוזוולט".

 

הקשר הוא שאותם "שטרסלרים" מגדירים את מי שמדבר על מדיניות רווחה, או על צמצום פערים כלכליים, או על זכויות עובדים כקומוניסט. לשם כך הם היו אמורים להגדיר חלק ניכר מנשיאי ארצות הברית (כולל את רוזוולט שנבחר בקרב האמריקאים לנשיא המוצלח ביותר) כקומוניסטים. (בפועל ההצעות החברתיות של היום מחווירות לעומת צעדיו של רוזוולט). כמו כן זה שם ללעג את הטענה שהתערבות ממשלתית וצעדים חברתיים תמיד יגרמו לבעיה כלכלית.

 

האם לדעתך שטרסלר מתנגד לזכויות לעובדים ולצמצום הפערים בחברה?

 

שטרסלר האיש אינו נושא הפוסט - אלא הדה לגיטמציה שהוא ודומיו נוקטים. ובכל זאת - העמדה הליברנטית (ששטרסלר הוא נציגה המובהק), מתנגדת באופן מסורתי למה שנחשב כזכויות עובדים כמו חופש ההתאגדות (איגודי עובדים), שכר מינימום, והסכמי שכר הכוללים תנאים סוציאלים. המטרה של הליברנטים איננה כמובן הרחבת הפערים, אלא חוסר מעורבות הממשל בשוק. על פי רוב ללא מעורבות הממשל נוצרת תחרות לא סימטרית בין מי שיש לו למי שאין לו - שהיא גורם מרכזי בהגדלת הפערים (ועוד לא דיברנו על מיסוי פרוגרסיבי). לכן בפועל הליברנטים תומכים במדיניות שמרחיבה את הפערים בחברה.

האם ההכללה שלך אינה זהה בהכללתה לקללה "קומוניסט"?

ההכללה שלי חלה על מי שמשתמש במילים "קומינסט", "נאו מרקסיסט" ושאר ירקות ככלי לעשות דה לגיטימציה למי שהוא חולק על תפיסת עולמו. זה כמעט כמו ההכללה שכל האנסים פוגעים בנשים.

 

כיוון שכבר הספקתי לכתוב לא מעט פוסטים בנושאים כלכליים, תוכל לראות שחלק מהטענות הליברנטיות (כמו חשיבות התחרות להתפתחות השוק, כמו הבעייתיות של משק ריכוזי ועוד) מופיעות גם אצלי.

 

הטענה שלי (שחוזרת כמעט בכל הפוסטים) שאנחנו צריכים ללמוד איך לא להסכים - והניסיון להפוך את מי שחושב אחרת ממך לשטן - היא נטייה מגונה. במקרה הנוכחי הוא מעיד גם על בורות.

 

סיבכת אותי. אודה לך מאד אם תסביר לי.

כמובן שרוזוולט לא היה קומוניסט כמו פוליטיקאים דה היום שמדברים על מדינת רווחה, או על התערבות ממשלתית במשק או על פרוגרסיביות במיסוי אינם קומוניסטים. המילה "קומוניסט" הפכה להיות טקטיקה בזויה של דה לגיטמציה והיא מעידה יותר על אומריה מאשר על מושאיה.

 

מצד עם בדה-לגיטמציה עסקינן, אני לא קונה את ההנחה שבנימין נתניהו אינו דמוקרט. הרעיון הבסיסי הוא שאפשר לא להסכים עם מישהו בלי להפוך אותו למצורע. 

 

צטט: shabat shalom 2012-11-02 18:47:02

רוזולט היה קומוניסט כמו שנתניהו הוא דמוקרט. רוזולט הוא מנהיג כמו שנתניהו הוא חנווני. רוזולט היה אמיץ שהסתכל על עתידה של ארהב כמו שנתניהו פחדן המוסיף 4 מיליארד שקל כל שנה להתנחלויות ולחדים, ומקצץ יותר משאר האוכלוסיה הישראלית (ברובה זו שבחרה אותו).

צטט: אלו-נה 2012-11-02 12:08:58

צטט: אלו-נה 2012-11-02 12:08:15

אין ספק שבכל אחד מהשיטות שהומצאו עד היום, יש משהו טוב. אפילו הדיקטטורה- שאני מניחה שהרעיון שלה הגיע מהמלוכה. אנחנו עצמנו ביקשנו מאלוהים מלך. אולי אנשים זקוקים למוביל.

יחד עם זה, תסתכל על רוסיה. על ברית המועצות דאז. קומוניסטית בכל רמ"ח אבריה, והאם למישהו שם היה טוב? אנשים הסתובבו רעבים ברחובות. אגב, היה להם כסף לקנות- רק לא היה מה.

 

לצערי אף אחד מהשיטות הקיימות לא מספיק טובה.

לא, עדיין לא הצלחתי לחשוב על משהו יותר טוב.

 

אף אחת.

אין לי ויכוח איתך. הייתי מגדיל ואומר שניסיון לפתור כל נושא שעולה על סדר היום דרך פריזמה של שיטה אחת הוא טיפשי. אבל יש לי פוסט על הנושא הזה שיפורסם מתי שהוא (בשם משל הרופא). אז בינתיים נסתפק בזה. 

אם בעקבות קריאת הפוסט חשת שהוא מצדד בקומוניזים, כנראה שהתרשלתי בכתיבה. בשורה התחתונה הקומוניזם מציע שהפועלים יהיו בעלי אמצעי היצור. מבחינה פוליטית הרעיון הקומוניסטי ממוש כך שכל החברות, השירותים וכו' יהיו בידי מדינת הפועלים. מה שרוזוולט עשה רחוק שנות אור מהרעיון של מדינה קומוניסטית. 

 

בעיקרון הפוסט לא המליץ על שיטה, אלא מעט פרופורציות לכל אותם דמגוגים בשקל שמכנים "קומוניסט" את כל מי שמציע אג'נדה חברתית.

 

צטט: אלו-נה 2012-11-02 12:08:15

אין ספק שבכל אחד מהשיטות שהומצאו עד היום, יש משהו טוב. אפילו הדיקטטורה- שאני מניחה שהרעיון שלה הגיע מהמלוכה. אנחנו עצמנו ביקשנו מאלוהים מלך. אולי אנשים זקוקים למוביל.

יחד עם זה, תסתכל על רוסיה. על ברית המועצות דאז. קומוניסטית בכל רמ"ח אבריה, והאם למישהו שם היה טוב? אנשים הסתובבו רעבים ברחובות. אגב, היה להם כסף לקנות- רק לא היה מה.

 

לצערי אף אחד מהשיטות הקיימות לא מספיק טובה.

לא, עדיין לא הצלחתי לחשוב על משהו יותר טוב.

 

אני מודה שאני נוטה דווקא ל"אנטי מנהיגים". לאנשים שאינם רואים את עצמם גדולים מהציבור - אלא להפך - משרתי ציבור. כל מקרה הפוסט לא נועד להאדיר שמו של רוזוולט (הוא כמובן אינו זקוק לזאת) - ולאור התגובות נראה לי שהוא זקוק לשכתוב.

 

צטט: forte nina 2012-11-02 08:16:32

אחת למאה שנה נולד מנהיג דגול[ אל תתפוס אותי בחשבון,  אך כך נוטים להגיד] . בהתחשב שמקים מדינת ישראל הלא הוא בן גוריון  ובילתו היינו כרגע מתקוטטים עם השחורים באוגנדה או בגלות אחרת. אז נצטרך להמתין עוד אי אילו שנים. אישית אני נוטה להאמין כי העם מקבל מנהיג שהוא ראוי לו או הבבואה שלו, מה שמוכיח יותר עלינו מאשר על המנהיגות.

1. מה הקשר בין "השטרסלר התורן" לתיאודור רוזוולט?
2. האם לדעתך שטרסלר מתנגד לזכויות לעובדים ולצמצום הפערים בחברה?
3. מה הקשר בין "הקומוניזם" של שטרסלר לניו-דיל של רוזוולט?
4. האם ההכללה שלך אינה זהה בהכללתה לקללה "קומוניסט"?

סיבכת אותי. אודה לך מאד אם תסביר לי.

האמת שזה די מפחיד

 

צטט: bRaindrop 2012-11-02 07:29:42

אותך לגלן בק ושון האניטי

לדעתי צריך כמות גדולה של טמטום ובורות כדי לכנות את אחד הקונצנזוסים האמריקאים כקומוניסט (דרך אגב הוא כמובן לא היחיד שנקט והתבטא בדרך חברתית - ואולי אביא קצת ציטוטים ומעשים של נשיאים אמריקאים אחרים כדי שהוא לא ישאר לבד). - זה לא אומר כמובן שכל אחד צריך להסכים עם הניו דיל - אבל לכנות את רוב הציבור האמריקאי כקומוניסטים כנראה מסוגלים רק הכישרוניים ביותר בתחום הטמטום. 

 

דרך אגב מי שיחפש מאוד ימצא אמריקאים שמאשימים את רוזוולט בקומיניזם - בין השאר אגודה קטולית שמאמינה בחזון הנבואי של מריה ועיקר פעולתה מלחמתה בהפלות, אנטישמים שמאשימים את "היהודים המלוכלכים" בקומוניזם של רוזוולט, וקונספירטור שמאמין שכל נשיאי ארה"ב פתחו במלחמות יזומות כדי לחזק את מעמדם הפוליטי (כמובן רוזוולט שפתח במלחמת העולם השנייה) יש לו גם מה להגיד על האיום הגרעיני הישראלי מול שאיפות השלום של איראן אבל זה כבר סיפור אחר.

 

צטט: הפוך גוטה 2012-11-02 07:15:27

לא בטוח שרוזוולט היה מסכים שכינו אותו קומוניסט

צטט: אלו-נה 2012-11-02 12:08:15

אין ספק שבכל אחד מהשיטות שהומצאו עד היום, יש משהו טוב. אפילו הדיקטטורה- שאני מניחה שהרעיון שלה הגיע מהמלוכה. אנחנו עצמנו ביקשנו מאלוהים מלך. אולי אנשים זקוקים למוביל.

יחד עם זה, תסתכל על רוסיה. על ברית המועצות דאז. קומוניסטית בכל רמ"ח אבריה, והאם למישהו שם היה טוב? אנשים הסתובבו רעבים ברחובות. אגב, היה להם כסף לקנות- רק לא היה מה.

 

לצערי אף אחד מהשיטות הקיימות לא מספיק טובה.

לא, עדיין לא הצלחתי לחשוב על משהו יותר טוב.

 

אף אחת.

אין ספק שבכל אחד מהשיטות שהומצאו עד היום, יש משהו טוב. אפילו הדיקטטורה- שאני מניחה שהרעיון שלה הגיע מהמלוכה. אנחנו עצמנו ביקשנו מאלוהים מלך. אולי אנשים זקוקים למוביל.

יחד עם זה, תסתכל על רוסיה. על ברית המועצות דאז. קומוניסטית בכל רמ"ח אבריה, והאם למישהו שם היה טוב? אנשים הסתובבו רעבים ברחובות. אגב, היה להם כסף לקנות- רק לא היה מה.

לצערי אף אחד מהשיטות הקיימות לא מספיק טובה.

לא, עדיין לא הצלחתי לחשוב על משהו יותר טוב.

אחת למאה שנה נולד מנהיג דגול[ אל תתפוס אותי בחשבון,  אך כך נוטים להגיד] . בהתחשב שמקים מדינת ישראל הלא הוא בן גוריון  ובילתו היינו כרגע מתקוטטים עם השחורים באוגנדה או בגלות אחרת. אז נצטרך להמתין עוד אי אילו שנים. אישית אני נוטה להאמין כי העם מקבל מנהיג שהוא ראוי לו או הבבואה שלו, מה שמוכיח יותר עלינו מאשר על המנהיגות.

אותך לגלן בק ושון האניטי

יכול להיות. הפוסט לא נועד לשיר דברי הלל לרוזוולט - אלא להזכיר לנו מהיכן נובע "המעיין" של כל "גאוני הכלכלה"  שמרבים לאיים עלינו בקומוניזם בכל פעם שמאן דהו מאז להעלות מסר חברתי - בורות, טיפשות ורשעות.

 

כדי לא להשאיר את רוזוולט לבד במערכה - הנה ציטוט ממי שנחשב (יחד עם ג'ורג' וושינגטון מייסד האומה) לנשיא המשפיע בכל הזמנים.

Labor is prior to, and independent of, capital. Capital is only the fruit of labor, and could never have existed if labor had not first existed. Labor is the superior of capital, and deserves much the higher consideration.

 

צטט: גלית א' 2012-11-01 08:15:13

הלוואי עלינו אי-פעם מנהיג בשיעור קומתו של רוזוולט, שאפשר כמעט לומר שהציל את העולם. גם לינדון ג'ונסון התחיל מלא כוונות טובות בנושאים חברתיים אבל גמר מובס בגלל מלחמת וייטנאם שירש מקודמו הנערץ.

הלוואי עלינו אי-פעם מנהיג בשיעור קומתו של רוזוולט, שאפשר כמעט לומר שהציל את העולם. גם לינדון ג'ונסון התחיל מלא כוונות טובות בנושאים חברתיים אבל גמר מובס בגלל מלחמת וייטנאם שירש מקודמו הנערץ.