מָתַי שֶׁהוּא אֲנִי אתעייף
מהמשחק הַזֶּה בבובה קשוחה, 
חמורת סֵבֶר ומעופשת, 
זרועת פַּלְגֵי זֶרַע, מרוטשת,
עַיִן אַחַת נפולה, השנייה בָּך בוהה. 
אוֹ אָז כְּתִינוֹק אתחפר בחזך,
לֹא לְלֹא תִּקְווֹת שווא, בחדות
ייעלמו, הַשְּׁקִיעָה והזריחה יִהְיוּ
לַעַג לְצֵל, לפטפוטי שווא משכיחי הֲזָיוֹת.

בְּעָתִיד הֲלֹא רָחוֹק אתעייף
מהמשחק הַאֵין סוֹפִי בתינוק מִתְרַפֵּק,
ואתעקש עוֹד פַּעַם, אִידְיוֹט עיקש, 
לָתוּר נרותייך, סִתְרֵי תוגתך.