כותרות TheMarker >
    ';

    עולם כמנהגו נוהג

    זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    [...]
    אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
    [...]
    כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
    [...]
    כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

    (מתוך חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)

    ארכיון

    0

    טיוח של מקרה אונס והתעללות בחוסים

    5 תגובות   יום חמישי, 1/11/12, 10:02

    ''

    אילוסטרציה

     

    קבלו את הגרסה הקצרה: אישה נאנסה ע"י אח במחלקה פסיכיאטרית. האח הושם במעצר בית. התנהלה חקירה משטרתית מאומצת. המשטרה האמינה בתיק, אבל הפרקליטות סגרה את התיק ללא הגשת כתב אישום. בימים אלה מוגש ערר על החלטה זאת ע"י ארגון בזכות. ולקינוח: האישה מסרבת להתאשפז בבית החולים שבו נאנסה. היא מגיעה עד הפסיכיאטר המחוזי בבקשה להתאשפז בבית חולים אחר. האחרון דוחה את בקשתה להשתחרר מהסדר האזוריות הכובל...

    ועכשיו הסימוכין. הנה המכתב מטעם "בזכות" ו"איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית":

    לכבוד

    ד"ר גדי לובין

    ראש האגף לבריאות הנפש

    משרד הבריאות

    בדוא"ל ובדואר רשום                                                                                                         ד ח ו ף

     

    שלום רב,

    הנדון: מדיניות האשפוז הפסיכיאטרי על פי חלוקה אזורית -חובה בהפעלת גמישות בשיקול הדעת

    הגב' ------

     

     

    גב' ---- המתגוררת באשדוד, פנתה לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ומלווה על ידי 'תאיר' – מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית  ברחובות, וכן פנתה אל ארגון 'בזכות'. היא מילאה ידינו לפנות אליך בדרישה להתערבותך כדי לממש בחירתה שלא להתאשפז שוב בבית החולים הפסיכיאטרי, אליו היא משויכת בכוח מקום מגוריה.

    המקרה של גב' ----, ממחיש את הבעייתיות, חוסר הצדק והפרת זכויות המטופל המוּבְנים בהסדר הנוהג במשרד הבריאות, לפיו כל אדם 'משויך' למסגרת אשפוז פסיכיאטרית אחת ויחידה בהתאם למקום מגוריו, ומשולל זכות לבחור מסגרת אשפוזית. נפרט:

    1. גב' ---- אושפזה בעבר כמה פעמיים במרכז הרפואי 'באר יעקב'. במהלך אחד מאשפוזיה נאנסה לטענתה על ידי אח במחלקה. בגין מעשה האונס הוגשה תלונה למשטרה. התלונה נמצאת בחקירה מאומצת בימים אלו והאח נתון במעצר בית.
    2. על רקע הפגיעה הקשה והיסודית שחוותה בעקבות מעשה האונס, וכן נוכח התוצאות האפשריות של בירור ההליך הפלילי, חוששים גורמי הטיפול בקהילה כי יתכן ויידרש אשפוזה פעם נוספת. יתכן שבעתיד הקרוב.
    3. ברור מאליו, כי אשפוזה באותו בית החולים שבו חוותה פגיעה בידי איש צוות, לא יעלה על הדעת – לא מוסרית ולא מקצועית. על כן פנתה גב' ---- באמצעות מרכז הסיוע 'תאיר' לפסיכיאטר המחוזי, ד"ר פוקס, בבקשה כי ייתן אישורו מראש שמידה ויהיה צורך באשפוזה, יותר לה להתאשפז בבית חולים 'ברזילי', ולא במרכז הרפואי באר יעקב.

                המכתב מיום 6.4.11, המצ"ב לעיונך לא נענה בכתב. תחת זאת נמסר מלשכת הפסיכיאטר המחוזי בשבועות האחרונים, כי ההחלטה היכן תאושפז אינה בתחום טיפולו, ועל כן אין בדעתו לתת לה מענה.

    1. בהמשך לעתירה שהוגשה בשאלת המדיניות הכוללת של משרד הבריאות באשר להסדרי הבחירה, וקביעת בית המשפט העליון, כי על משרד הבריאות לבחון מחדש את ההסדרים הקיימים בנושא, הועבר לידינו סיכום הדיון שנערך בעניין במשרדך, מיום 3.7.11, בהשתתפות צביאל ודליה רופא, העותרים (בג"ץ 133/10 צביאל רופא נ' משרד הבריאות).

    בסיכום זה ציינת את הצורך לאזן בין שיקול תפוסת מיטות אשפוז לבין חופש הבחירה של המטופל, אותה הגדרת שם כ"זכות ראויה". מהמכתב עולה החלטת המשרד לממש איזון זה בהנחיה שתועבר לפורום הפסיכיאטריים המחוזיים: "לממש מדיניות אישור גמישה כלפי פניות בקשת שינוי מיקום אשפוז, על בסיס השיקולים המובילים הבאים: חוויה שלילית או טראומטית במהלך אשפוז רגיל קודם של פונה; ותפוסת בית החולים הרלוונטי".

    1. לצערנו, עמדתו של ד"ר פוקס בעניין שבנדון ממחישה כי עדיין רחוקה הדרך למדיניות ראויה, הנותנת מענה לזכויותיהם של המטופלים בהקשר של מימוש זכות הבחירה. נוכח זאת, אנו סבורים כי יש צורך לערוך חשיבה נוספת באשר לאופן הבטחת זכותם של מטופל או מטופלת, שעברו - כפי שציינת במכתב הסיכום - חוויה שלילית או טראומטית במסגרת אשפוזם בעבר, לבחור בחירה אמיתית ואפקטיבית בית חולים אחר. בעניין זה בכוונתנו לפנות אליך בעתיד הקרוב.
    2. לעניינה של גב' ----, נבקש הנחייתך המידית לפסיכיאטר המחוזי לאשר אשפוזה בבית חולים 'ברזילי', אם וככל שיידרש, שהרי אין כל ספק כי מקרה זה הולם את הנחייתך לעיל. כמו כן ובמקביל, נבקש עדכוננו הדחוף בעניין.

     

    בכבוד רב,

     

     

     

    שרון פרימור, עו"ד                                                                              ליאת קליין , עו"ד

    היועצת המשפטית, 'בזכות'                                                               היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

     

     

    העתק:   גב' ----

    צביאל ודליה רופא

    לוט:       כנ"ל וכן ייפוי כוח משפטי

     _________________________________________________________________________

    הפנייה הזאת נעשתה כמה חודשים לאחר שהפסיכיאטרים המחוזיים קיבלו הנחיה לגלות גמישות ולהפעיל שיקול דעת במקרה של חוויה שלילית או טראומה באשפוז קודם. ה"הישג" של ההנחיה המפוקפקת נבע משימוע שלנו אצל ראש שירותי בריאות הנפש. לא חלילה שראש שירותי בריאות הנפש רצה לשמוע אותנו. זו הייתה הוראה מפורשת של השופטת דורית בייניש בהכרעתה בעתירה הראשונה שלנו בנושא זכות הבחירה וביטול הסדר האזוריות. השימוע נערך, ההנחיה יצאה לפסיכיאטרים המחוזיים, והתברר שמדובר באות מתה - ההנחיה נותרה על הנייר בלבד.

    ___________________________________________________________________________

    אתמול שאלנו את "בזכות"  איך הסתיימה חקירת המשטרה בפרשת האונס הנ"ל, וזו התשובה שקיבלנו מהיועצת המשפטית עו"ד שרון פרימור:

    "הפרקליטות לצערנו הרב (ולמרות שהמשטרה האמינה בתיק) החליטה לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום. אנחנו מגישים בימים אלו ערר על ההחלטה".

    ___________________________________________________________________

    אתמול נחשפה פרשת ביה"ח "נווה יעקב". התעללות קשה בחוסים חולי הנפש. קשה אולי להאמין אבל טיוח האונס והפרשה הזאת מקורם באותה רעה חולה – האדישות הציבורית לגורלם של חולי הנפש. אחת לאיזה זמן מתפוצצת פרשה כזאת באחד המוסדות, נוצרת דרמה תקשורתית ליום-יומיים, אנשים מצקצקים בלשונם ומגלגלים עיניים לשמים, הכלבים (במקרה זה אלה אנחנו) נובחים, השיירה עוברת, ועולם כמנהגו נוהג.

     

    יש לעורר דיון ציבורי מתמשך ונוקב ולהפעיל לחץ. זה אבסורד שהמדינה גם מטפלת, גם מנהלת גם מפקחת. שיכניסו מצלמות למחלקות הפסיכיאטריות. צנעת הפרט לא תיפגע אם רק למשטרה תהיה רשות לראות במקרה של חשד לפלילים. ושהצוות הבכיר יפעיל סנקציות קשות על הצוות הזוטר במקרים כאלה במקום להתעלם ולשתוק. ושתתאפשר בחירה בין מוסדות - גם בין מוסדות מהסוג הזה. זכות בחירה תשנה את התמונה מהקצה לקצה.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/12 12:47:

      אני זוכרת שסיפרת על המקרה הזה.
      והמקרה איננו יחידי. כמה נורא וכמה נורא שאנשים בעלי מוח מרובע ונפש אטומה אחראים על האשפוז.

      כל הכבוד לכם על החוזק ועל מאבק האיתנים הזה, את וצביאל צביאל ואת.

      נורא, מקומם. יישר כוח לכול מי שאינו מבליג.
        1/11/12 23:58:
      יישר כח- יש מקרים שהדעת אינה מסוגלת להבין אותם- כל כך הרבה שערוריות וטיוח - אסור להרפות
        1/11/12 13:51:
      עצוב...ובהקשר של האונס - אני מסכים עם אבי הטחול ( מ"הבורר" למי שלא בקיא ) שגורס שיש לכרות לאנסים את ה **** , לחתוך אותו, ולתת להם לאכול אותו בכפית...סליחה על הבוטות.
        1/11/12 13:33:
      זוועה. אין מלה אחרת לתאר את היחס האיום שאנשים מקבלים בעולם בכלל ובמדינתנו בפרט. כאילו היו אחרוני הפושעים. כשכל חטאם הוא שהם נולדו עם מבנה נפש אחר מה"נורמה" המדינה התקדמה מעט בשנים האחרונות, מהבחינה הזאת שהיום פגוע נפש (אני שונאת את ההגדרה הזאת) יכול למרות הכל להאבק על זכויותיו. רק לא מזמן היו פשוט משתיקים אותו בחדר קשירות. מאד מעריכה את המאבק שלך ושל בעלך.

      פרופיל

      פוסטים אחרונים