הפעם לא שותקים יותר
אתה חשוב, אין לך מושג כמה אתה מיוחד וחשוב.
פוסטים פופולאריים
-
כמה רוע אפשר לבלוע?
20/3/17 | 1696 צפיות
-
ה-נתינה
11/4/13 | 4276 צפיות
-
היחד, היחיד ואולי יחידה
13/12/12 | 2483 צפיות
-
מבחן בוזגלו מסתפר
18/4/13 | 1844 צפיות
-
ביבי - אפילו על שנה טובה אחת אני מוכן להתפשר
23/9/12 | 1275 צפיות
-
האמת על השקר
4/10/12 | 1966 צפיות
פוסטים אחרונים
- כמה רוע אפשר לבלוע? 20/3/17
- רוצים שלום!!!!! 10/10/15
- על רגשות, רגישות והמלחמה 9/8/14
- אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם 28/7/14
- שברים - תערוכת פיסול בחודש אוגוסט 15/7/14
- אנשי בסדר- חנוך לוין 27/6/13
0
עכשיו אצטרך להתחיל הכול מהתחלה
רציתי לשמוע את ציוץ הציפורים להגיע אתך למחוזות חדשים שעין האדם לא שזפה אותם עדיין.
גיליתי את הפוטנציאל, של אלפי נגוהות הפורצות מתוך האבן שיצרה בחוכמה רבה את עצמותך, והתחלתי לגלף...
ביד אומן ניקיתי את השכבות הרבות שהקיפו אותך, של מליון דעות, פחדים ואמיתות לא לך, שהרכיבו אותך.
וקלפתי...
וככל שקלפתי – דמעו עיני וככל שקילפתי נגלה הסוד הנורא אותו סירבתי לראות
...נגלה הבצל שהקיף אותך...
כי אין סוד! כי אין שונה! כי אין אחר!
כי אין יהלום גולמי החבוי בנבכי נשמתך
כי ככל שקילפתי נותר רק הבצל- המקולף...
ואנוכי חסר אונים מול המציאות העגומה האם להישאר או אולי לחדול!
ושוב נותרתי בדד. וצריך להתחיל הכול מהתחלה
לא יכולתי לעשות כלום |
תגובות (61)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כולנו ברי מזל, ולכולנו יש את זכות הבחירה, חשוב שנשתמש בה בחוכמה.
הבציר מעולה, ובנוגע לבצל, הוא נפלא, רק חבל שהוא גם מסריח במצבים מסויימים
לצערי, גם זה חלק מהחיים, אכזבות
כן, צריך תמיד מבט נוסף.
יום נפלא, תודה
תודה על החיזוק... אכן, כל יום אופטימי מקודמו. עם חברים כמוכם, העולם נראה יפה.
אכן שיר נפלא האומר ההפך. החלטתי להביאו לכולם- תודה על ההפניה
שיר הבצל-ויסלבה שימבורסקה
הבצל הוא משהו אחר. אין לו פנימיות.
כל כלו בצל, עד דרגת בצליות.
בצלי מבחוץ, בצלי בלבו,
בלא כל חשש הוא מביט אל קרבו
בנו, זרות ופראות שהעור בקושי מכסה
בנו גיהנום פנימי, אנטומיה בהולה,
אך בבצל בצל מעיים בלא פתול.
שוב ושוב עירום, עד עמקו המהלל.
הבצל קיום עקבי , הבצל יצור המעלה.
פשוט זה בתוך זה, הקטן כלול בגדול,
ובבא הבא אחריו...כלומר, שלישי ורביעי.
פוגה אל מרכזה, הד מאורגן במקהלה.
הבצל, אני מבינה: הבטן היפה בתבל.
נזר כבוד , סביב עצמו מפותל.
בנו - שומנים, עצבים, ורידים, ריריות וסודיות.
מאתנו נשלל טמטום השלמות.
תרגום: רפי וייכרט.
אכן, החיפוש אחר יהלומים, תגרום כמעט תמיד לאכזבות. כי בינינו- מציאתם נדירה.
*
להישאר?
לחדול?
ואולי לשנות את הדרך בה מרגישים חווים ורואים את הדברים...?
אולי היהלום היה פרי רוחך ודמיונך?
אולי מצפים ורוצים למצוא דברים שבעצם אינם קיימים אלא בראשנו בלבד?
אולי מלכתחילה הטעות היא לצפות שיהיה שם יהלום?
תודה רבה על ציטוט המילים...
גם זו דרך... כל אחד אוהב בדרכו שלו
לצערנו או לשמחתנו נכון- גם אנחנו קליפות בצל עבור אחרים.
.
.
לא יכולתי לעשות כלום
.
אילן וירצברג ושמעון גלבץ
מילים: יונה וולך
לחן: אילן וירצברג
קיימים 2 ביצועים נוספים לשיר זה :
ביצוע: בחר ביצוע
אילן וירצברג
נינט טייב
לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע
לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע
יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש
הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצואר וחוזר על השאלה
.
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה,
היה לך סיכוי
ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש.
.
כי אין יהלום גולמי החבוי בנבכי נשמתך
ועל זה הייתי אומר, האמת המרה
אכן
אנחנו מקלפים ומאידך מקלפים אותנו ובסך הכל אלו שכבות בצל.
יפה אהבתי
סוקראטס
נכון, וצריך ללמוד לסגור את הדלת כדי שאפשר יהיה לפתוח חדשה.
ואנוכי חסר אונים מול המציאות העגומה
האם להישאר או אולי לחדול!
ושוב נותרתי בדד.
וצריך להתחיל הכול מהתחלה
בבקשה, אך תשאר בחוסר האונים הזה.
עכשיו תתחיל מהתחלה עם נסיון
שלא היה בך קודם הקילוף
ועם פחות ציפיות למנוע אכזבות.
נכון, לפחות נעלים את הצלקת והקמטים..
נכון, לפעמים הפרידה מתוקה יותר מהביחד..
כן, בעיקר כשהוא טרי..
עכשיו מתחילה עונה חדשה... מתקלפת... עכשיו יש הרבה נשל נחש... שלכת... רק אנחנו מתכסים...
תודה, שבת שלום
לפעמים הדרך חשובה ... אחרת, מה יהיה לנו לספר לאחרים, ולעצמנו? כמה טוב, כמה נפלא שבת אחים גם יחד?
ברגע שאמרנו... זה נגמר.
עמלתי קשה על כל מכה, חבורה או צלקת...
אמירה חדה ומעמיקה...
אבל חייבים לזכור שהבצל הוא מצרך בסיס שמתבל את האוכל...אולי צריך ללמוד להעריך גם אותו..
זה רעיון מעולה...אהבתי...
אמנם קשה לקלף, אבל אני לא מכיר אדם אחד שבכה מבטטה...
נכון, אבל אנחנו חכמים אחרי משעה... לפעמים כשמשחקים - מסתבר באמת שהכדור הוא רימון...
אכן, ממשברים מתרסקים או צומחים... אני מקווה שכולנו נשכיל לצמוח.
יחד עם זאת אני כל הזמן תוהה האם חייבים לעבור כל פעם את המשברים,
או שפעם אחת נצליח ללמוד שאפשר גם אחרת...
שבת שלום
כנראה שסוף מעשה במחשבה תחילה
אמר הקוף, כשבדק את האגוז באזור היציאה...(אי שם מאחור)..וזו בדיוק השאלה
כי לפעמים שמים את הסולם על הקיר הלא נכון
רק בגלל שהוא נראה אתגרי וראשון
ומגיעים למקום שהוא ממש לא רלוונטי
ואז צריך להתחיל הכל מהתחלה
כאילו הייתה כאן איזו קללה,
אבל למען האמת ,רק חוסר מחשבה מכשילה
שמעון
הצלחת להצחיק אותי... אולי כדאי להתחתן עם אריאלה...
וואלה זה מתסכל....צריך פיס בחיים.
ואחרי הכאב והמשבר זמנים חדשים יגיעו
ומניסיון לניסיון צוברים ניסיון חיים
יפה כתבת
ובאמת לא יכל לעשות עם זה כלום
כמאמר שירה של וולך
שבת שלום
והרבה כאב..או אושר גדול...
כן, חבל לשמר את ההתרגשות שבהתחלות החדשות...
כמעט... כאן הנבואה לא הצליחה להגשים את עצמה- לצערו... הוא צפה לפסיביות מתמכרת מטעמה, היא שמרה על עצמיותה...
אבל, כולם מחפשים - גם כולם מאמינים שיזכו בלוטו, לא?
מילא תפוז,לא טוב-זורקים
אבל למה לקלף אותו/אותה?
מישהו מצא פעם יהלום ??????????
אצלי הכל בסדר, תודה רבה.
זה נכתב על חברים - שערכו מסיבת גירושין, כדי להפרד בכיף...
זו היתה התחושה שחזרתי אתה.