זה מעניין

שבגלל שאין למונה תמונה בפרופיל

ומשום שבחרה לעצמה את הכינוי מונה

ומדברת הרבה בשם הזה "מונה"

וכותבת על מונה

וטוחנת את המוח על המונה הזו:))

עושה הרושם שהיא מסתתרת

ממ... זה מעניין

זה לא מרגיש לה כך

כלומר לי

אני אנסה לדבר בפוסט הזה בגוף ראשון

זה נורא קשה

לא בגלל שאני פוחדת מאינטימיות או מחשיפה

אלא כי הגוף השלישי שבחרתי היה חלק ממשהו

מונה שלי היתה ועדיין האומנות שלי

היצירה שלי

משהו אחד בכל העולם הזה שאני יצרתי. בעצמי.

תמיד אהבתי את תחושת האבירות הזו

גברים מהוגנים נשים מטופחות

נשיות מוחצנת כזו

גבריות מאופקת

ואיך זה היה יפה לראות ריסון המגיע לצד היצר

עד היום אני עורגת לספרים ישנים עם ריח של תחב

קטע כזה..

אוהבת דברים ישנים

אפילו הגברים בחיי הם כאלו..

בלויים

בלויים ונפלאים ואהובים

מצחיק אותי..

בשנים האחרונות התחלתי לבקש אינטלקט שהוא יצרי

כזה שלא מבקש צידוק 

כזה שלא מבקש הסבר

אלא רק מתאר את שמרגיש

לא מרוסן לא מאופק

נוכחתי לדעת שאני חייבת דברים המגיעים באופן עקיף

לאט

לאט אבל ישיר

ואם כבר ישיר

אז בטוטאליות.

קשה לי להרגיש בהיסוס

ובנבירה שיפוטית ראשונית

אם אני מרגישה בה קשה לי להמשיך

מרגישה שאין לי אוויר אז

מרגישה שעומד מולי שקר

איש שאין בו כלום

ואז מה יש לי לעשות שם..

אם זה בענייני עבודה

מצליחה למצוא את האקט טוב מאוד

אפילו מומחית בתחומי

יודעת להטות מפה ומשם בלי שום בעיה

אבל כשמדובר ברגש,

בפגישה שאולי יש בה מן הציפייה

אז אני חייבת להרגיש במישהו מוטרף כמוני

ששם את כל יהבו בין רגע

ואם זה קורה, אין מאושרת ממני

ואפילו אם הוא מכוער כמו לילה

אני אשאר ואקשיב

ואהנה מכל רגע

גם אם זה לא ימשך ליום המחרת

זה מרגש אותי

לדעת שיש אנשים כמוני

פשוט מרגש

להרגיש

כן

כמה פשוט

ולשאלה בכותרת

אז לא

מונה איננה מסתתרת

מונה איננה פוחדת מאיש

איננה פוחדת מדבר

אין דבר אחד בעולם הזה שיכול להרע לה

אחד אין

ואם כבר יהיה דבר כזה

אז זה רק כי היא עצמה הרשתה שזה יקרה

מונה מאמינה באמונה שלמה שאם תתן אהבה תקבל אהבה

ולא טיפה אחת מהרע.

נקודה.