כנפיים
להתרומם, לראות הכל מלמעלה, ואח"כ לחזור לאדמה
פוסטים פופולאריים
-
מה שיש - שחף
8/1/08 | 619 צפיות
-
הטיול
17/7/08 | 510 צפיות
-
מה נשתנה
9/4/09 | 559 צפיות
-
הכנפיים בפנים
28/12/07 | 378 צפיות
-
מי אני ואיפה גדלתי
10/12/08 | 568 צפיות
-
ניתוח שגרתי
3/7/08 | 649 צפיות
פוסטים אחרונים
- געגועיי לאוסטרליה 16/10/12
- חוזרת עם חיים אחרים 14/6/12
- יש לנו גולם במעגל 13/9/10
- יש לי סיפור? 1/9/10
- ותודה לקפה (ולאבא שלי, ולעולם) 22/10/09
- מה נשתנה 9/4/09
מה שיש
אף פעם לא האמנתי במשפט הזה - 'מה שלא הורג אותך מחזק אותך'. הוא תמיד נשמע לי מטומטם. יש לי אינספור המשכים דכאוניים מתאימים יותר, לדעתי. למשל, מה שלא הורג אותך, עוד יהרוג. או מה שלא הורג אותך, מחליש אותך. או מה שלא הורג אותך מכשיר את הקרקע למה שכן. או זה אולי לא יהרוג אותך אבל בסוף יביא אותך להרוג את עצמך. וכו' וכו'. אני חושבת הרבה על הבחירה שלי לחיות בזמן האחרון.
אני, יש לי בעיה. או מתנה, אני עוד לא ממש יודעת איך להתייחס לתופעה הזו אצלי. אני לא יכולה לשכוח. כלום, הכל נשאר. זה די עזר לי בחיי בסך הכל. בכל זאת, רק בת שלושים וכבר מרצה לתקשורת בדרך לפרופסורה, חלק מהסטודנטים שלי יותר גדולים ממני.. ככה זה כשזוכרים הכל, כולל כל דבר שאי פעם קראת. |
תגובות אחרונות
-
coremoran
בתגובה על געגועיי לאוסטרליה
-
coremoran
בתגובה על חוזרת עם חיים אחרים
-
CAT POWER
בתגובה על הקטנה שלי
-
ל.י
בתגובה על יש לי סיפור?
-
coremoran
בתגובה על יש לנו גולם במעגל
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מלאך ג'סטין יקר!
תודה על זרית החיות! זו רק תחילת הסיפור.. מודה שהוא יצא פסימי, אבל דווקא לא זו כוונת המשורר(ת)..
לפעמים צריך חושך כדי להתחיל למצוא את האור..
איזה פסימיות מטורפת.
אם למשל היית מחליפה את כל הפסימיות שלך למשל ב.. נגיד, גלידה, אז היית יכולה להיות אוטו-גלידה. כולל השיר השמח. תחשבי על זה.
בסופו של דבר, דברים פוגעים בנו וחלקים מאתנו מתחילים להישבר מאתנו ולהיות מדרגה פחותה של ממה שהיינו לפני זה. הטריק הוא לדעת איך לא רק להיפגע, אלא גם איך להחלים.
איך לא להיות רק הסכום של הפגיעות (המדומות והאמיתיות) בנו, אלא לשאוב השראה גם מהכאב וגם מהרגעים היפים.
בוא נניח שתמותי, מה תרוויחי מזה?
כולם נפגעים וכולם פוגעים, כולם אוהבים ושונאים, כולנו היינו מושא לשנאה ולאהבה. כולנו עושים את המיטב במעט אור שניתן לנו.
מקווה שתמשיכי לבחור בחיים.
ליליייי יקרה..
תמיד סומכת עלייך שאת איתי בדרך..
מנסיוני האישי, אכן מה שלא הורג מחשל, כל עכבה לטובה, ואפילו מברכת על הרע כמו על הטוב,כי לא יודעת כרגע כמה טוב יהיה בהמשך.
ברור שיש המשך :)
ואני סקרנית להכיר אותה, את זאת שזוכרת..
(צידה לדרך..)
באק יקר...
זה נכון, זו הבעיה של הבחורה הזו.. כל מה שהיא צריכה, זה ללמוד איך להתמודד עם האבנים האלה, איך אפשר להשליך אותן כשאי אפשר..
יש המשך!
לזכור זה לסחוב תיק מלא עם אבנים כבדות שמזמן היו צריכות להיות מושלכות כי אין בהם צורך פרט ללימוד העצמי לא לאסוף אותן שוב.
כי המתנה הכי יפה שיש לאנשים, אפילו הכי עניים וטפשים ומכוערים - הם החיים.
($#$@#$$!#@#%*&
ולא מגיע לך על זה כוכב
רק חיבוק
לזכור הכל זאת בהחלט מתנה.
(ממש לא פאייר שרק נשים קיבלו את המתנה הזאת)