0

0 תגובות   יום שבת, 3/11/12, 00:23



תיאוריה: סיבה להרס עצמי ופתרון



 

מהו הרס עצמי?



מהי הסיבה המשוערת?



מהו הפיתרון למניעת ההרס העצמי על פי התיאוריה?



 



הרס עצמי, הנוגע לענינינו, אורח חיים בריא, הוא אורח חיים לא בריא,
המתבטא בנפילות.



אכילה של מאכלים מזיקים, משמינים, הגורמים למחלות, נזק לגוף ולנפש.



דוגמאות: קפה, פיצה, בורקס, עוגה, אכילת יתר (שלא מרעב פיזי),
אלכוהול, סיגריות וכו'.



 



ישנה תיאוריה המנסה להסביר את התופעה.



מדוע שנרצה לפגוע בעצמנו? מדוע, אם יש לנו כוונה להפסיק להשתמש
בחומרים מזיקים, למרות זאת, אנחנו מגיעים למצב שבו אנו חוזרים להשתמש בחומרים,
פוגעים בעצמנו, פוגעים בבריאותנו, מחבלים בניסיון שלנו לשמור על אורח חיים בריא,
לרזות, להתחטב ולהיות בריאים?



ובכן, האנרגיה המופנית לנפילות, היא אנרגית חיים.



הנפילות הן מנגנון, דפוס התנהות, שבא לעשות משהו עם האנרגית חיים הזאת
שצצה.



ואכן, לאחר נפילה, אנחנו מוצאים את עצמנו גמורים, עייפים, פשוט גמורים,
ללא אנרגיה.



בדרך זו, ההרס העצמי, מנצל את אנרגית החיים הנובעת מתוכנו. ואנו
חוזרים למצב ישנוני.



התיאוריה אומרת שאנרגית החיים הזו, מיועדת למתן שרות לבני האדם,
לעולם, לסביבה.



האנרגיה הזאת היא אנרגיה של אהבה, של מתן אהבה וחלוקת אהבה. אנרגיה
המיועדת לנתינה.



האנרגיה מיועדת לכך, שנביע אותה כאהבה.



אהבה כלפי אנשים אחרים, אהבה כלפי בעלי חיים, אהבה כלפי כדור הארץ
והסביבה, אהבה של האל ואולי הכי מאתגר אהבה כלפי עצמנו.



אגב, אהבה עצמית, היא גם אהבה לאנשים אחרים, כיוון שאנו נותנים דוגמא
לאחרים לאהוב את עצמם ולהשקיע בעצמם גם כן.



ובכן, בידינו בחירה.



האחת, כאשר האנרגיה מתוכנו עולה ודורשת שנעשה איתה משהו, להרוס את
עצמנו וכך לחסל את האנרגיה ואת עצמנו.



השניה, כאשר האנרגיה עולה מתוכנו, להפנות אותה לפעולות של אהבה, כלפי
אנשים אחרים, כלפי הסביבה, כלפי האל וכלפי עצמנו.



בואו ניתן דוגמא:



סיוון. יושבת בביתה. יש לה ערב פנוי. ללא תיכנונים.



מתוך הריקנות ואולי השעמום, מגיע גל של אנרגיה.



מאחר והיא רגילה לפנות לאוכל כשזה קורה, היא יורדת למאפייה שליד ביתה,
קונה כמה בורקסים ומאפים וטוחנת אותם עד שהיא נסתמת, אין לה כוח לזוז, והיא מרגישה
חרא.



עכשיו נתאר דפוס התנהגות אחר של סיוון.



סיוון. יושבת בביתה. יש לה ערב פנוי. ללא תיכנונים.



מתוך הריקנות ואולי השעמום, מגיע גל של אנרגיה.



סיוון, שמה נעלי ספורט, מרכיבה את האוזניות, שמה מוזיקה שהיא אוהבת
ויוצאת להליכה ריצה משחררת.



מרגישה מעולה. נושמת אויר, מזרימה דם לכל איברי גופה, מעלה את
האדרנלין. מאוהבת בחיים, מאוהבת בעצמה, הגוף שלה מוקיר לה תודה.



במקרה זה, סיוון מפנה את האנרגיה להבעת אהבה כלפי עצמה וכלפי גופה,
ומאחר והיא רצה בחוץ, ואנשים רואים אותה, האהבה שלה היא גם כלפיהם כיוון שהיא
נותנת להם השראה להשקעה בבריאותם, בעצמם ובגופם.



 



 



עוד כמה מילים לסיום,



אם אתה מזדהה עם סיוון, או עם התיאוריה,



ומידי פעם עולות בך אנרגיות,



שאתה רוצה להשתמש בהן באהבה ולא בהרס עצמי,



תרגיל את עצמך לחשוב במצב זה של התעוררות אנרגטית,



מה אני יכול לעשות עם האהבה הזאת? עם אנרגית החיים, אהבה החיים שפורצת
מתוכי? ורוצה מימוש?



אחרי שאת חושבת על זה, ומעלה בראשך רעיון, לכי על זה. תבחרי באהבת
החיים.



 



 



 



 

דרג את התוכן: