עליי להישבע פעמיים, כי לא מכעס

מלמלתי כך, 

וודאי הטעו אותך לחשוב, 

כי יש בך מעט מהבושה, ואולי אפילו

מעט חוצפה יתרה להרגיש משהו בעולם הזה. 

וודאי הטעתי אותך לחשוב,

כי מרה לי הדחייה, תאב מילות כעס,

לאדמה חרוכה לא אכפת,

עוד תיירת מבוהלת בארץ הזוועות. 

המאהב המושלם שלך? אני לא נעלב לומר,

אני הגרוע ביותר, סוג של בדיחה תפלה. 

אך וודאי הטעו אותך לחשוב, 

שהבדיחה המרה שהיא אני, 

מעט פחות מרה ממה שאת מכנה רגשות.