בריוש פלילי מבחוץ זה נראה כמו בריוש, סתם בריוש. לחמנייה צרפתית, עשירה בביצים וחמאה. אבל בתוך הבריוש, קרוב לתחתית יש מטמון קטן של שוקולד בלגי עשיר וכהה. למעלה, במקום "כובע" הבריוש המסורתי יש קורטוב נאה של קרם פטיסייר. כל הקונסטלציה המושחתת הזאת נקראת "בריוש שוקולד בלגי וקרם פטיסייר" ואפשר למצוא אותו באופן בלעדי ב"בר לחם". פחממוהוליקים כמוני מוכנים לבלות את כל החיים שלהם במקום כמו "בר לחם". יש שם כל מה שצריך בשביל להתקיים: לחמים, מאפים, עוגות וגם מכונת קפה. לרוב אני מצטיידת וממשיכה הלאה, אבל אפשר גם לשבת לרגע או שניים, לשתות מיץ, להתעלם מהפקחים שנותנים דו"חות בחוץ - ולשאוף עמוק את ריחות המאפייה. ככה בדיוק אני רוצה שהבית שלי יריח כל השנה. במקום מגישים רק את התוצרת המקומית, כלומר מאפים "נטורל", מי שרוצה סלט או כריך יאלץ לפנות לאחד משני בתי הקפה הסמוכים. הבריוש, כאמור, הוא ללא ספק ההי-לייט של המקום. אבל יש לו כמה מתחרים חזקים: עוגיות גרנולה פריכות, הפכו למתנה קבועה לכל חנוכת בית, ביקור יולדת טריה או סתם כשצריך לשמח מישהו בקטנה. ואחריהם נמצא הלחם הקל – לחם נפלא ועשיר שמסווה היטב את ה"קלילות" שלו. אחד החסרונות של מאפיות מהסוג הזה הוא שהמוצרים לא משתמרים היטב. כשמכינים מאפים ללא חומרים משמרים הם מאבדים את הלחות והגמישות שלהם אחרי מספר שעות – לכן מומלץ לקנות במנות קטנות, לצריכה אישית ולא למלא את המזווה בלחמים שמחר יהיו עצובים. |