כותרות TheMarker >
    ';

    עין לציון צופיה

    נושאים הקשורים לנעשה בישראל, בתחומי האקטואליה, ההגות, החינוך, הספרות, והמשפט.

    0

    הבחינה הפסיכומטרית

    46 תגובות   יום שני, 5/11/12, 10:33

    נתבקשתי לכתוב על הבחינה הפסיכומטרית. אעשה זאת בקיצור ההולם את מאמרי בית הקפה הזה.

     

    הבחינה הפסיכומטרית מעריכה כישורים מנטליים וקוגניטיביים באופן יחסי ליכולת של אנשים אחרים.

    מנטליים: כושר חשיבה, רמת-חשיבה, שכליות. (זה כולל : תפישה, זיכרון, תשומת-לב, פתרון בעיות, לשון, חשיבה  ודימוי).

    קוגניטיביים: תהליכים של רכישת ידע והשימוש בו, באמצעות תפיסה שכלית וחשיבתית.

     

    בישראל - נבדקת החשיבה הכמותית, המילולית וידיעת השפה האנגלית.

    להשוואה: בארצות הברית -  בודקים ידע במתמטיקה, בקריאה בקורתית ובכתיבה.

    הציון הממוצע בישראל הוא - 536 ובודדים, כעשרה בלבד, מגיעים לציון 800.

     

    מחקרים בנושא הבחינות הפסיכומטריות החלו בסוף המאה ה-19, ויישום בפועל היה במלחמת העולם הראשונה (1914-1918), כאשר בדקו מתגייסים לצבא.

     

    בשנים האחרונות מושמעים דברי ביקורת חמורים על הבחינות הפסיכומטריות, ועל דרך השוואתן לאנשים אחרים. הרצון הוא להציג מבחנים חדשים על פי קריטריונים מוגדרים ולא בהשוואה לאחרים. אבל  החוקרים עדיין מתקשים בכך.

     

    בישראל לא היו נהוגים המבחנים הפסיכומטריים מייסוד האוניברסיטאות. אני ובני גילי למדנו על פי תעודות הבגרות שהצגנו למזכירות האוניברסיטה. בקורסים מסויימים נדרשה בחינה במתמטיקה, או באנגלית, או בשפה זרה אחרת.

     

    הבחינות הפסיכומטריות  הגיעו לישראל עם עליית אחוזי התלמידים הזכאים לתעודות בגרות. התרוץ היה שהן חוזות את התמדת התלמיד בלימודיו.

    הדגם הראשון שהובא לארץ, כאשר לא היו מכונים להדרכה, היה קשה , במיוחד בחלק המתמטי. בניי נבחנו אז, ומפיהם ידוע לי הרכב הבחינה.

    לאחר זמן, חלו שינויים בבחינה, הוצא החלק המתמטי - הבעייתי, נפתחו מכוני הדרכה לתלמידים,  והנבחנים פגשו בבחינות סבירות יותר. ידוע בסוג הבחינות הזה שחזרה מספר פעמים על דגם הבחינה, מקל על הנבחנים.

     

    השינויים בהרכב הבחינה הפסיכומטרית לא פסקו. במקום לימוד בעל פה של המון ביטויים בעברית שנשכחו מייד לאחר המבחן, הוחלט לדרוש כתיבת חיבור עברי. דבר שהוא הרבה יותר חשוב וחיובי.

    לדעתי, אין צורך בבחינה פסיכומטרית בישראל. אם האוניברסיטאות מחייבות בחינות בגרות, שיסתפקו בכך ויוסיפו שני מבחני-קבלה: כתיבה והבעה בעל פה בעברית,  כתיבת חיבור באנגלית. בפקולטות הרלוונטיות אפשר לדרוש גם מבחן במתמטיקה. כך ישקיעו התלמידים,במכונים ,את כספם ללימוד מקצועות יעילים וחשובים.

    להדגמה, ציוני תעודת בגרות עדכניים:

    סך כל הבחינות: 8 מקצועות -  100, 3 מקצועות - טוב מאד. (מקצועות חמש יחידות :אנגלית, ערבית, כימיה - 100 , פיזיקה - 98) האם תלמיד כזה צריך בחינה פסיכומטרית? (שעבר אותה בציון גבוה מאד).

     

    אני משערת, אוניברסיטאות המחקר יקבלו רק תלמידי תואר שני (אולי מצטיינים בודדים של תואר ראשון) וכל השאר יקבלו תלמידים על פי תעודות הבגרות. כך תתבטל הבחינה הפסיכומטרית שלדעתי לא היה צריך להנהיגה כלל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/13 15:51:

      ענין של הצע וביקוש. באנגליה מקבלים כל מי שרוצה.
      ובחינם. ובמצב הזה משום מה, אזרחים מעדיפים מסחר על לימודים.

      לאזרחים הזרים תשלום דמי הלימוד גבוה מאוד.

        16/3/13 20:52:

      גם אני נגד הבחינות הפסיכומטריות

      ומצטרפת לתגובתה של החברה נירית.

      ואולי יהיה שינוי בעקבות הממשלה החדשה והבטחותיו של יאיר לפיד

      צטט

      ''

        5/11/12 15:09:
      - אני בעד לבטל את הבחינות : א. מוטות תרבות. ב. גרמו למסחור ההכנות לבגרות. קראתי מחקר שהשיפור עשוי להיות בסביבות ה 10 נקודות. שווה ? ג.עדיף בעיני להסתמך על בחינות הבגרות בלבד (למרות שגם עליהם כבר מדברים על ביטול) ,לעשות בחינות עפ"י דרישות הפקולטות אשר בחלקם כבר מתקיימים. בהמשך לתואר שני להתאים בחינה דמוי פסיכומטרית כפי שנעשה לדוגמה בחוג לפסיכולוגיה ( מתא"ם) .
        5/3/13 15:55:
      היום, יום שלישי כי טוב - יום מעשים טובים. אם כל אחד מאיתנו יעשה מעשה אחד טוב כולנו נצא נשכרים. יום נעים לך חברה יקרה. יורם פרקט
      הכל אמת
        21/2/13 01:47:

      חג פורים שמח
      מכל הלב
      שרה קונפורטי

        5/1/13 17:55:
      בחינות מיותרות שיש סביבן ממון
        18/12/12 15:03:
      אכן, בחינות מיותרות. בזמני (מזמן...) לא היו בחינות כאלה ובכל זאת היתה אפשרות ברירה ע"י האוניברסיטאות.
        11/12/12 10:14:

      צטט: ron294 2012-12-05 13:13:33

      הבחינות הפסיכומטריות הן סקנדל מעורר פלצות, תעשייה נפוחה של רווחים עצומים להם שותפים לא מעט פקידי אוצר וחינוך. אני בעצמי מלמד באחד המכונים האלה, אני נתקל בהמון תלמידים נבונים שלהם אין סיכוי להתמודד עם התכנים ההזויים של שאלות הבחינה. המוזר והמרטיט הוא העובדה שמערכת החינוך הלא פורמלית זו הפכה את המכונים הפסיכומטרים למעיין בלתי נדלה של רווחים. עכשיו כבר לא משקיעים בחינוך לצורך קידומו, הופכים את החינוך לעסק רווחי הכרוך בעישוק אלפי תלמידים וסתימת הגולל לאלפים רבים החולמים ללמוד באוניברסיטאות. זו המצאה ישראלית ככל ההמצאות הבזויות שלה לצבור הון על חשבון הדור הצעיר. אני ביררתי, תאמינו לי ביררתי בקפדנות ואובייקטיביות: אין בעולם המערבי תעשייה עושקת שכזו, ישנם מבחני כניסה אך אין מכוני גבייה. פשוט אני מתבייש שלכזו רמה הדרדרנו.

      מאה אחוז מסכימה. מענין לשמוע ממישהו שמרויח מהענין:))
      כמו שמישהו אחר הציע -
      כל פקולטה צריכה לעשות את מבחני הכניסה שלה -
      אם אין מסתפקים בבחינות הבגרות, שיעילותן גם מוטלת בספק...

       

        11/12/12 01:17:
      יש כשל אינהרנטי בכל נושא הבחינה הפסיכומטרית. הבחינה בודקת יכולת לעמוד בלימודים אקדמיים ומתייחסת אליהם כאל מיקשה אחת. ואני תוהה: אותה בחינה מעריכה את היכולת להצליח בלימודי משפטים, הנדסה, רפואה ופסיכולוגיה. ברור לגמרי כי הכישורים הנדרשים מהעוסקים בתחומים אלו שונים לחלוטין. אז איך אפשר להעריך את המבקשים ללמוד מקצועות אלו לפי בחינה אחת?
        6/12/12 12:29:
      מאמר מעניין ונכון, גם אני בעד ביטול הבחינות, ומסיכמה עם חברי רון. אצלנו כול דבר הופך לעסק מכניס כסף, ולדאבוני הוא הופך גם להיות העיקר. תודה על פתיחת הדיון המעניין הזה.
        6/12/12 11:44:
      הגולם קם על יוצרו. חשיבות הבחינה גורמת לתעשייה מיותרת של ציונים. גם בחינות הבגרות לא בדיוק משקפות ומתאימות. יואילו האוניברסיטאות ויבחנו בעצמן את המבקשים להתקבל. כל פקולטה והמבחנים המתאימים לה. מסטודנט למשפטים , לרפואה , לכלכלה, או למדעים נדרשים כישורים שונים לחלוטין.
        5/12/12 13:13:
      הבחינות הפסיכומטריות הן סקנדל מעורר פלצות, תעשייה נפוחה של רווחים עצומים להם שותפים לא מעט פקידי אוצר וחינוך. אני בעצמי מלמד באחד המכונים האלה, אני נתקל בהמון תלמידים נבונים שלהם אין סיכוי להתמודד עם התכנים ההזויים של שאלות הבחינה. המוזר והמרטיט הוא העובדה שמערכת החינוך הלא פורמלית זו הפכה את המכונים הפסיכומטרים למעיין בלתי נדלה של רווחים. עכשיו כבר לא משקיעים בחינוך לצורך קידומו, הופכים את החינוך לעסק רווחי הכרוך בעישוק אלפי תלמידים וסתימת הגולל לאלפים רבים החולמים ללמוד באוניברסיטאות. זו המצאה ישראלית ככל ההמצאות הבזויות שלה לצבור הון על חשבון הדור הצעיר. אני ביררתי, תאמינו לי ביררתי בקפדנות ואובייקטיביות: אין בעולם המערבי תעשייה עושקת שכזו, ישנם מבחני כניסה אך אין מכוני גבייה. פשוט אני מתבייש שלכזו רמה הדרדרנו.
        4/12/12 17:29:
      הבחינה הפסיכומטרית, חסרונות רבים לה, חלקם צוינו בתגובות קודמות. בכדי להחליט אם לבטל את הבחינה יש לדעתי ראשית לבחון את האפקטיביות שלה - תוקף הניבוי (בהצלחה בלימודים בלבד) בחוגים/פקולוטת השונות. שאלה נפרדת היא, האם ראוי לקיים את הבחינה, לאור הבדלים תרבותיים ותעשיית מכוני ההכנה. אם יוחלט על ביטול הבחינה משיקולים מקצועיים או מוסריים, השאלה היא האם ציוני הבגרות הן מדד מספיק לניבוי והאם הוגן להסתמך רק על בחינות הבגרות, לאור אי השיוויון- פערים באיכות החינוך בארץ בין אזורים ג"ג שונים.
        3/12/12 20:47:

      צטט: נעמה ארז 2012-11-06 00:09:05

      אני חושבת שמן הראוי שהאוניברסיטאות תקבלנה את כל מי שרוצה ללמוד והסלקציה תהיה אחרי השנה הראשונה.
      לאה,אני  מסכים לרעיון של נעמה ארז.

       

        3/12/12 20:15:
      כל מילה בסלע!
        3/12/12 11:56:

      יופי של פוסט
      גם אני חושבת שבחינות פסיכומטריות מיורות ואינן משקפות באמת את הקריטריונים האמיתיים
      פוסט מושקע, מוסיף מידע חשוב
      שאפו

        3/12/12 09:56:
      הצגת פן אחד של מי שמצדדת בביטול הבחינות. מעניין מה הנימוקים של אילו שמצדדים בהמשך הבחינות האלה. ..ובמיוחד מה עמדתם של מקבלי ההחלטות. האם החלטה לביטול הבחינות דורשת היערכות אחרת של בתי הספר, האוניברסיטאות, משרד החינוך, ותוך כמה זמן אפשר ליישם את המעבר ל"אין בחינות" האם כרוך בעלויות מיוחדות? איני בקיא בנושא אך מעלה שאלות שצצו לי תוך כדי קריאת המאמר שלך. תודה.
        1/12/12 23:48:
      לשרונהמותק : הבחינות הפסיכומטריות אינן מנבאות דבר על ההתנהגות של הבוגר במקצוע שבחר. אין בחינה שעובר מתעתד ללימודים שתבחין ברמת הביצוע שלו כעובד במקצוע. את צודקת בקשר לבעיות שיכולות לפקוד את מי ששפת אמו אינה עברית, והוא למד שפה זו בבגרותו. כמו כן מי שלמד במכון, תרגל בחינות פסיכומטריות , הסיכויים שלו לעבור את הבחינה השתפרו באחוז מסויים. לפעמים זה האחוז שיכול להבדיל בין קבלה לפקולטה או לדחייה. אבל לגבי מרבית האנשים האחוז הזה לא משנה הרבה. אולי הוא תורם לביטחון בשעת הבחינה. וכפי שקראת, אני סבורה שיש לבטל לחלוטין את הבחינה הזאת.
        1/12/12 22:43:

      צטט: נירית.. 2012-11-05 15:09:12

      - אני בעד לבטל את הבחינות : א. מוטות תרבות. ב. גרמו למסחור ההכנות לבגרות. קראתי מחקר שהשיפור עשוי להיות בסביבות ה 10 נקודות. שווה ? ג.עדיף בעיני להסתמך על בחינות הבגרות בלבד (למרות שגם עליהם כבר מדברים על ביטול) ,לעשות בחינות עפ"י דרישות הפקולטות אשר בחלקם כבר מתקיימים. בהמשך לתואר שני להתאים בחינה דמוי פסיכומטרית כפי שנעשה לדוגמה בחוג לפסיכולוגיה ( מתא"ם) .

       

      בהתייחסות דומה יש את האוניברסיטה הפתוחה, די מקבלת אל שעריה את כולם רק שדי קשה ללמוד שם למרות הדיעה הקדומה שיש על המוסד בעיני מי שלא למד במסגרת שמצריכה אנשים עם שליטה עצמית גבוהה ביותר. יש מספיק צעירים ולא רק שגם ציוני הבגרות לא ממש משקפים את היכולות שלהם או את המוטיבציה שגיל מעט יותר מבוגר או בוגר ככלל...

        1/12/12 22:40:
      אחת הבעיות היום, היא לא היחסיות של הבחינות, הוא החלק שקצת נוגע לתרבות בשפה למשל, שמי שגדל במדינה אחרת ונבחן בעברית לדוגמה, לא ממש מכיר את השפה השגורה פה כאילו הוא יליד הארץ, אבל אני עוזבת את זה לרגע, ונוגעת בנקודה אחרת, כי בזמן שאני עשיתי את הבחינה לפני התואר הראשון עו דלא ממש היו ספרים והיום, היום לומדים בקורסים וכל מי שמרבה הרי זה משובח והאם הבחינות לא אמורות לבטא או לתת איזה מדד מי באת יצליח בלימודים ולא רק מי יוכל ללהתקבל לפקולטות הנחשבות? הרי להיות רופא למשל או פסיכולוג לא מצריך רק מוח אלא גם כישורים אחרים ~
        25/11/12 12:41:
      מעניין אשוב
        24/11/12 09:01:

      אין ספק שיש לך דעה מאד ברורה באשר למבחן הפסיכומטרי וכמי שהיא בעלת כל הכישורים הידע והמקצועיות להבין מה טוב בנושא מי אני הקטן לעומתך ?

        22/11/12 11:10:
      תודה!
        22/11/12 09:23:

      צטט: נועהר 2012-11-12 10:29:59

      בחינה פסיכומטרית לעשירים בלבד.. זה רק מראה שהדרך הנכונה ביותר היא בחינת המוטיבציה והנחישות של הרוצה ללמוד ולא שום פסיכומטרי מיותר...

      .

      אבל מרבית הנבחנים, כמו מרבית האנשים בכלל, אינם עשירים. אז גוזלים מצעירים שבדרך כלל אינם עשירים את כספם הדל באשליה שאפשר לעשות קורסים כדי "להיות משכיל". מבחני כניסה ומיון הם דרך של אליטות לשלוט, לא לעשות טוב. התירוץ שצריך למיין מראש הוא נבוב ולא מעשי. לא ממיינים בני אדם. מי שלא מתאים, יעזוב ויבחר שוב את דרכו.

       

        16/11/12 16:19:

      .

      ''
        13/11/12 09:06:
      מילים כדורבנות. הבחינה הפסיכומטרית מספקת בסופו של דבר מדד ביצועים מאוד מוגבל וצר. כתוצאה מכך יכולת הניבוי שלה עלובה למדי ואף גרוע מכך היא עושה עוול עם אנשים רבים בעלי יכולות שמוצאים עצמם מתוסכלים מתוצאות הבחינה. ראוי ונדרש לבחון את הבחינה מחדש ויתכן שהחיבור הפתוח שהתווסף לה הוא צעד ראשון ומבורך בכיוון.
        13/11/12 07:25:
      יפה כתבת, היהודי בכלל שייך ללימודי קודש כי לשם מתחברת נשמתו האלוקית.
        12/11/12 10:29:
      בחינה פסיכומטרית לעשירים בלבד.. זה רק מראה שהדרך הנכונה ביותר היא בחינת המוטיבציה והנחישות של הרוצה ללמוד ולא שום פסיכומטרי מיותר...
        12/11/12 08:29:
      מענין מה שכתבת, וניראה לי שבאמת זה הכיוון שילכו עליו.
        7/11/12 17:32:
      טוב שאני לא בעניין הזה
        6/11/12 23:48:
      מסכימה איתך וגם עם דן ספרי, רותי וכנורי.
        6/11/12 23:43:
      בגילי המופלג התחלתי ללמוד במכללה ונדרשתי לעשות מבחן פסיכומטרי בקיץ. לפי מה שראיתי המבחן הזה בודק בעיקר שני דברים - 1) היכולת לעבור מבחן 2) היכולת לשבת בכסא לא נוח במשך 4 שעות. ייתכן שמדובר בשני יכולות שדרושות להצליח בלימודים גבוהים, אך כיוון שאני לומדת במסלול של חינוך בלתי-פורמלי דרושים לי גם כישורים אחרים שלא באו לידי ביטוי בפסיכומטרי. למרות זאת קשה לי להאמין שיבטלו את המבחן הזה היום כי מדובר בתעשיה עניקית שמפרנסת מאות אם לא אלפי אנשים. נ.ב. - לא עשיתי קורס, למדתי מהספרים של הבת שלי ואני מודע שלא השקעתי יותר מדי שעות, ובכל זאת קיבלתי ציון הרבה מעל הציון שנדרש להתקבל לתוכנית שרציתי, כי למדתי כבר בתיכון לתחמן במבחן.
        6/11/12 21:01:
      כשאני התחלתי ללמוד באוניברסיטה כבר היו מבחנים פסיכומטריים אבל אז בכלל לא היו מכונים להכנה לבחינות הללו... מכונים אלו הפכו את הבחינות בעצם גם לתעשיה וגם לבדיחה, כי אם היה להן איזשהו ערך באופן מקורי הוא אבד - כשאותו בחור שעבר את הקורס של המכון קיבל בעצם עדיפות שאיננה הוגנת וגם איננה מנבאת דבר אודות הלימודים באוניברסיטה. לדעתי היה צריך לבטל את הבחינות הללו! וברוב החוגים היה ניתן לקבל את כל המועמדים לשנה א שהיא עצמה הייתה גם "מסננת" וגם קובעת בדיוק הרבה יותר גדול את כושרו של הסטודנט גם לסיים את הלימודים בהצלחה...
        6/11/12 20:48:
      מסכימה עם מסקנותייך לאה יקרה, הפסיכומטרי.. הפך ממבחן.. לתעשייה כלכלית.. שאין בה צורך אמיתי. אפשר בהחלט להסתפק במיון ע"פ מדדים שאת מציעה כאן.
        6/11/12 20:43:

      אם לא הייתי מכיר את עמדותייך ונאורותך מפוסטים קודמים ותגובות לי ולאחרים אולי הייתי מופתע. היות ואני מכיר אני לא מופתע.אני מזמין אותך לביקור גומלין בפוסט שלי שעוסק בעניין הזה בדיוק ... הנקרא  -- פסיכומטרי עלבון לאינטליגנציה

        6/11/12 19:43:
      גם אני נגד המבחנים הפסיכומטרים -מצטרף לדברי חברתי נירית..כל מילה בסלע וכך גם דבריך בסופם לאה...גם כך יש לנו ארץ נהדרת וילדים טובים בעיקרם...
        6/11/12 17:19:
      הבחינה הפסיכומטרית מקדמת את הקבוצה החזקה, ועושה עוול לכל שאר הקבוצות- נשים, עולים, מזרחיים, ערבים ועוד.
        6/11/12 13:38:
      האחידות המודרניסטית מפנה את מקומה לאט-לאט לאמצעים אחרים של הערכה ומיון. השינויים הטכנולוגיים, התרבותיים והבין-לאומיים מחייבים התאמה למציאות המשתנה. טוב וחשוב לציין את החולשות של האמצעים הקיימים, וליצור לחץ של קולות מקצועיים ושפויים. נראה לי שאת הפתרונות רצוי כיום לחפש גם במישור הלאומי וגם במישור הבין-לאומי. תודה, לאה, שעלית על הנושא. שושן
        6/11/12 11:24:
      מסכימה לחלוטין. הבחינה הפסיכומטרית שאני עשיתי (אלוהים ישמור) ממש לא שיקפה את היכולות שלי...
        6/11/12 02:03:

       

       

      מבחנים סטנדרטיים -- לרבות בחינות הבגרות, מיצ"ב, פיז"ה ופסיכומטריות -- הורסים את מערכת החינוך.

        

              כל פעם כאשר ניתנים, המבחנים הארציים הסטנדרטיים לתלמידי כיתות ד', כיתות  ח', וכיתות י"ב, לרבות, מבחני מיצ"במבחני פיז"הבחינות הבגרות והבחינות הפסיכומטריות, הם נבחנים בהרחבה ונדונים מעל דפי העיתונות ובמשרדי הניהול של בתי-ספר שונים. ישוב אחד תוהה מדוע לתלמידיו היו הישגים כל כך נמוכים לעומת הממוצע, ישוב אחר מתגאה בתוצאותיו הטובות, בעוד שישוב נוסף מתגאה בכך שהוא מעל הממוצע אולם מודאג מהירידה לעומת השנה שעברה, וכן הלאה.  קהילות מדרגות את עצמן ואת בתי-הספר שלהן בהתאם לתוצאות המוחלטות והיחסיות האלו, ונראה שכל אחד מקבל כמובן מאליו שמבחנים אלה, שהם חדשים יחסית, הם מידה נפלאה למשהו מאוד חשוב הנוגע לחינוכם של ילדינו.

        

              למעשה, לא נגזים, אם נאמר שלמבחנים אלה יש השפעות שליליות הרות אסון על בתי-ספרינו. מן ההתחלה, הבה ונשאל את עצמנו: מה טבעם של מבחנים אלה? כיצד הם בנויים?  התשובה היא: שהם מחרוזות של שאלות אשר מנסות למדוד את כושרם של התלמידים לזכור עובדות ומיומנויות מסוימות. לאחר שנבחן מקרוב את ההנחות עליהן מבוססים המבחנים, אנחנו יכולים להתחיל לרכוש הבנה פנימית וראיה לתוך אופיים המתעה והעקמומי.

       

              ראשית, מי מנסח את המבחנים? המחברים הם בעצמם חברי הממסד החינוכי, אשר מתבקשים לשפוט בדיוק מה חשוב ומה לא חשוב על כל אחד לדעת ברמה מסוימת. מי העניק ידע אלוהי כזה לקבוצת אנשים זו? מי יכול לטעון שהוא בעל תבונה כזו שהוא יודע את הדבר בבטחה -- בבטחה כזאת שתהפוך ידע זה לנקודת ציון לאלפי ילדים? איזה איש או אישה יכול לטעון שהוא בעל יכולת למיין ולבחור מתוך המאגר האין-סופי של הידע האנושי את המעדנים אשר הם חיוניים לכל?

       

              אם היו עומדים להקים מערכת כזו במקום אחר כלשהו למעט בבתי-הספר, הייתה קמה זעקה ציבורית כזאת שהמציעים היו מתחבאים מבושה. האם אין היא, הדבקות האוניברסאלית לערכה נתונה ומוגבלת של עובדות ומעשים, מהות הדוגמאטיות, האוטוקרטיה, הדיכוי  הפסיכולוגי? האין זה כך שאנחנו תמיד בזנו למדינות בהן קיימות תביעות כאלה? האין זה כך שאנחנו מתענגים תמיד על הרבגוניות שלנו, על החופש שלנו מכפיה בחשיבה? כיצד, אם כן, אנחנו יכולים להצדיק את הענקת הסמכות והכוח לקבוצת מורים, לשפוט את כל ילדינו על פי המידות  שאותם מורים יחליטו לקבען כמוחלטות ונכונות?

       

              ומה עם הרעיון עצמו של אמות מידה אחידות? האם זה הגיוני לחפוץ שכל בן עשר, או כל בן ארבע עשרה, או כל בן שמונה עשרה שנים יהיו בקיאים באותו החומר? התוצאה הגרועה ביותר אשר הייתי מדמיין לעצמי הייתהשכל תלמיד במדינה יקבל ציון מצטיין! איזו תחזית מפחידה! האם  אנחנו באמת רוצים לחיות בעולם חדש ואמיץ כזה? ואם זה טוב עבור הגילאים האלה, מדוע שנעצור שם? מדוע שלא נמשיך את העבודה הטובה, ונבחן את האנשים כל ארבע שנים, עד גיל  הזקנה, כדי להבטיח שלא יסטו מאמות המידה הטובות ביותר שעליהן הבוחנים שלנו יכולים לחשוב?

       

              האם לאנשים יש מושג מה המבחנים האלה עושים לבתי-הספר של הערים והכפרים השונים שלנו?  ככל שעובר הזמן, והביצוע במבחנים אלה הופך להיות חשוב יותר כמידה להצלחתם של בתי-הספר, יותר ויותר אנרגיה מופנית כדי להבטיח שהילדים יצליחו במבחנים. הביצוע במבחנים הופך להיות דבר ראשון במעלה, וכל פעם מושקעים בתרגיל עקר זה כמויות גדולות יותר של אנרגיה ושל זמן.  אינני מתפלפל בנושא זה. אותו הדבר קרה בכל מקום בו הוכנסו מבחנים סטנדרטיים.  לפני למעלה מחמישים שנה, כבר אז, התחוור למשל, שלהעמיד את כל תלמידי התיכון של העיר ניו-יורק בפני מבחני ריג'נט של המדינה בכל מקצוע, הביא את ההוראה בכל מדינת ניו-יורק לבינוניות אחידה שעד היום טרם התגברו עליה. משהו דומה קרה עם הסאט'ס (SAT'S - Scholastic Aptitude Tests - מבחני כושר הלמידה: מבחנים פסיכומטריים בארה"ב), שהפכו למטרה בפני עצמה לכניסה לאוניברסיטאות, ומטילים צל על למידה יצרנית כלשהי אשר לולא הם, היה עוסק בה התלמיד במשך השנים האחרונות של בית-הספר התיכון.

        

              אין זה מאוחר מדי מכדי לנטוש את המבחנים מוליכים שולל והעקמומיים האלהבמחשבה שנייה, אולי זה כן מאוחר, לעת עתה;  אולי יעברו עוד הרבה מאד שנים של שיגעון זה עד שהאנשים ברשויות המרכזיות יבחינו בכך שהם חונקים את אותה מערכת חינוך אשר הם חושבים שהם רוצים לשפרה. אולם דבר אחד אשר אנחנו יכולים לעשותו כדי להילחם בשיגעון הזה ברמה המקומית הוא להתעלם מתוצאות המבחנים, בכולם ובכל אחד מהדיונים בבתי-הספר המקומיים  שלנו.  אם הקהילות המקומיות מחליטות, כל אחת בעצמה, להתרכז במה שהן חושבות שהוא חשוב ולהתעלם ממה שכל אחד אחר אומר להן שהוא חשוב, עדיין יש תקווה שנוכל להימנע מן האחידות -- המטמטמת, החדגונית, שמקהה את החושים -- אשר מבחנים אלה מנסים להכתיב לנו.

       

              אין כמעט שימוש ואין כמעט טעם למבחנים במסגרת חינוכית בעלת משמעות. האזרח הממוצע מבין זאת היטב. זו הסיבה מדוע אנחנו בקושי רואים או משתמשים במבחנים במשך חיינו כמבוגרים, למרות שאנחנו מבלים שנים אחרי שנים כאזרחים פוריים. ככל שמחנכים יקדימו להבין עובדה זו, בתי-הספר שלנו יהפכו למקום ראוי, אשר יכין כהלכה את ילדינו ונערינו לעתידם.

       


        6/11/12 00:09:
      אני חושבת שמן הראוי שהאוניברסיטאות תקבלנה את כל מי שרוצה ללמוד והסלקציה תהיה אחרי השנה הראשונה.
        5/11/12 21:06:
      אני מסכימה. חושבת שהבחינה הפסיכומטרית מיותרת.
        5/11/12 15:09:
      - אני בעד לבטל את הבחינות : א. מוטות תרבות. ב. גרמו למסחור ההכנות לבגרות. קראתי מחקר שהשיפור עשוי להיות בסביבות ה 10 נקודות. שווה ? ג.עדיף בעיני להסתמך על בחינות הבגרות בלבד (למרות שגם עליהם כבר מדברים על ביטול) ,לעשות בחינות עפ"י דרישות הפקולטות אשר בחלקם כבר מתקיימים. בהמשך לתואר שני להתאים בחינה דמוי פסיכומטרית כפי שנעשה לדוגמה בחוג לפסיכולוגיה ( מתא"ם) .
        5/11/12 13:48:
      לאה יקרה, גם אני לא נזקקתי למבחן הפסיכומרי משום ששתינו בנות אותו דור. האמת שזה באמת מוזר, הכפילות של הבחינות, גם בגרויות וגם פסיכומטרי. נראה לי שאם בחינות הבגרות יתאמו, על פי מגמות לימוד, זה בהחלט יספיק, כמו שזה הספיק בדור שלנו, אלא אם כן הבחינה המיותרת הזו נועדה על מנת לספק עבודה למורים במכונים השונים. תודה לך לאה
        5/11/12 12:56:
      חשוב להטעים כי הציון בתעודת הבגרות מהווה רק 50% מהציון בבחינת הבגרות. החצי השני הוא מה שמכונה 'ציון המגן' אותו מעניק ביה"ס על סמך הישגי התלמיד בלימודיו. האוניברסיטאות הסכימו בעבר לקלוט תלמידים ללא בחינות קבלה נוספות ובלבד שהציונים בתעודת הבגרות יהיו ציוני בחינות הבגרות. הן טענו כי 'ציון המגן' מוטה למעלה ולפיכך הציון בתעודה אינו משקף נאמנה את יכולות התלמיד. מרבית בתיה"ס התנגדו ומשרד החינוך נכנע להם. לפני שנים העליתי הצעה מנומקת למשרד החינוך לקבוע את הציון בתעודת הבגרות על סמך התאמה בין ציון הבחינה לבין 'ציון המגן'. ככל שההפרש יהיה גדול יותר כך יקטן משקלו של 'ציון המגן', ובהפרש של שלושה ציונים יתבטל כליל והציון בתעודה יהיה ציון הבחינה בלבד. ההצעה לוותה בנוסחה מתימטית ובגרף. משרד החינוך דן בהצעתי אך לא קיבלה. כך התעצמו הבחינות הפסיכומטריות והפכו לאימת הנבחנים. עם זאת, כל זמן שאין אימון בציוני תעודת הבגרות - צריך שיהיה מכשיר נוסף שיבדוק את היכולות וההישגים. האם מכשיר זה מכוייל דיו? סביב נושא זה נטושה מחלוקת עזה. מכל מקום, ברור שיש תלמידים שמסיבות תרבותיות ואישיות עלולים להיפגע מ'הפסיכומטרי'.
        5/11/12 12:05:
      מסכים איתך לחלוטין, תלמידים למשפחות מבוססות מוציאים הון עתק בהכנה לבחינות, וניגשים פעם ועוד פעם ופעם נוספת עד להשגת הציון המיוחל, שממש לא משקף את יכולתם האמיתית.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דוקטורלאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין