באתר הארץ פורסם ביום 6/11/12 "מאמר" המערכת האנונימי [עוד רעה חולה של כתבן אנונימי המתיימר לכתוב מאמר עתונאי...], בקישור הבא

http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.1857913

במילים פשוטות, המודל של הכתבן הוא אוגנדה [גם אידי אמין?] ובנגלה דש...

נו טוף...

אגב, כמה נשים יש אצל יהיר לפיד?

או במפלגות הערביות שמשום מה נשמטו מהרשימה של הכתבן?

ובכלל, אולי בדמוקרטיה, על אשה, ככל אחד אחר, להתמודד באופן שווה ולקבל את אמון הציבור?

עוד  אגב, כמה כותבים קבועים ו/או עורכים ראשיים הם נשים בהארץ?

ובמילים פשוטות, האם הכתבן מוכן לוותר על מקום עבודתו לטובת אשה, מוכשרת או לא?

אנו מדינה דמוקרטית, שריון, כל שריון, הוא מגונה, כל אחד צריך להוכיח עצמו/עצמה [נכון שבהארץ, ה"להוכיח" עצמו קל מאד, לכתוב כל יום פרופוגנדה פו"צ, שקרית ונגד מדינת היהודים... גם לצנזר את המגיבים האינטלגנטיים... אז עזוב נא את הדוגמא, שריון כאן לא יפריע...].

למשל, האם היית, אתה הכתבן האלמוני, מוכן לעבור ניתוח לב פתוח או בכלל ע"י אשה שהתקבלה לעבודתה על בסיס מכסות?

או לטוס במטוס שהטייסת התקבלה על בסיס מכסות?

זה נכון גם לתעשיית הבלוף של ה"הקלות" בבגרויות ובאוניברסיטאות..

למשל, תארו לעצמכם מצב בו מנועי המטוס עולים באש בגובה של כשלושים וחמש אלף רגל [כ - 11 ק"מ לערך] והקברניט מודיע למאות הנוסעים הנוסעים ברמקולים "המנועים הלכו, יש בעיות רבות נוספות אך אל נא תדאגו, יש לי תוספת זמן מאושרת של חצי שעה, והכל יהיה בסדר..."

אין ספק שהנוסעים יהיו מאושרים, שלווים ורגועים...

הציבור מוזמן להעיר, להגיב, לחלוק, איני מצנזר, רק משיב...