פעם להיות ילד חולה היה תענוג. אתה והטלוויזיה,עם ערוץ אחד, ותוכניות הבוקר שהיו פשוט מעולות אחת אחת.

זכורה לי במיוחד התכנית "עברית בסימן טוב", עם ההוא עם השפם, דודיק סמדר.

היום הוא הלך לעולמו בגיל 81.

דודיק (סימנטוב), עם האמא המעצבנת (פולנייה קטנה עם גולגול, כפי שזכור לי),

סימנטוב מדריך הטיולים, האיש הכי ישראלי,שורשי ונעים שיש.

בזמן שלהיות ישראלי עם כובע טמבל, עברית נכונה ומהוקצעת היה דבר הכי נכון ומובן מאליו.

כמה השתנה מאז.

דודיק שהיה לו סיבוך עם הסמובר (נו המכשיר הזה שאני לא יודעת איך אפילו כותבים נכון)

ושיר הפתיחה הישראלי-קיבוצי משהו הכי אופטימי שיש.

חיפשתי חומרים באינטרנט, וכמעט שאין...חבל..

למה אנחנו לא משמרים את המורשת ההיא..תוכניות ילדים פנינים אחת אחת...

אני כבר מתגעגעת.