כותרות TheMarker >
    ';

    דברים שרואים מכאן

    לא יאומן כי יסופר

    8 תגובות   יום חמישי, 8/11/12, 13:11

     

     

    בנימינו:

     

    כמו בכל מושב המכבד את עצמו, גם אצלנו בכפר אז"ר יש פרלמנט שבו מתאספים מדי בוקר כל הזקנים שעדיין חיים, שותים יחד קפה עם קלמנטינות ומנגו (ושאר פירות העונה), ודנים בענייני דיומא. הפרלמנט מקיים את רוב ישיבותיו בסככת הטרקטורים של האחים מיכה ודני וולף. בדרך כלל כל אחד מן המשתתפים מספר על התרופות שהוא נוהג לקחת, ועד כמה זה עוזר לו, אך מדי פעם צפים ועולים סיפורים בעלי ערך מוסף, כמו זה ששמעתי היום, ואשר אותו אני עומד לחלוק עכשיו עם הקוראים.

     

    זקן החברים בפרלמנט הוא בן עמי, אשר עומד לחגוג בקרוב את יום הולדתו התשעים. בהגיעו לפרלמנט הוא מביא עמו שקית של פקאנים או פרי הדר שהספיק לקטוף במשק שלו באותו בוקר.

     

    בתקופת מלחמת העולם השניה התגייס בן עמי לצבא הבריטי, שם שרת כנהג משאית. בעת שיחידתו חצתה את הים התיכון באניה הבריטית "ארינפורה" (פרטים בגוגל), היא הותקפה ע"י מטוסים גרמנים והוטבעה. באותו אסון נספו חיילים רבים, וביניהם מאה וארבעים מבני הישוב העברי בארץ, אשר התגייסו לצבא כדי להלחם בנאצים. בן עמי היה אחד הניצולים, ולאחר מכן השתתף בקרבות באיטליה. הוא שהה באיטליה תקופה ארוכה, שבמהלכה קנה שליטה מצויינת באיטלקית.

     

    לפני שנים אחדות – עשרות שנים לאחר המלחמה, נסע בן עמי לטיול באיטליה, ובמהלך הטיול לקה לא עלינו בעצירות קשה. הוא נכנס לבית מרקחת מקומי, וביקש באיטלקית צחה תרופה לעצירות. הרוקח נתן לבן עמי את מבוקשו, ותוך כך שאל אותו מהיכן הוא יודע לדבר איטלקית כל כך רהוטה.  בן עמי השיב לרוקח, שלמד את השפה בעת שרותו הצבאי באיטליה במלחמת העולם השניה.

     

    שאל הרוקח: "והיכן לחמת בעת ההיא?"

     

    בן עמי: "בסלרנו".

     

    הרוקח נעץ בבן עמי מבט חודר וקרא בהתרגשות רבה: "בנימינו".

     

    הסתבר שהרוקח שהיה ילד באותה תקופה, זכר וזיהה את בן עמי, שהיה מחלק לילדים האיטלקיים הרעבים סוכריות ומצרכים ממנות הקרב הצבאיות.

     

    אכן לא יאומן כי יסופר....

     

    בן עמי בישיבת פרלמנט:

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/12/12 21:28:
      קסם של סיפור.... תודה!
        25/11/12 20:48:
      איך החמצתי?
        12/11/12 08:41:

      איזה יופי, וכשאתם מטיילים במדינות רחוקות ואזורים נידחים, אל תקשיבו למדריכי הטיולים שאומרים לכם לא לחלק סוכריות לילדים הרעבים ...

      ולא רק הארץ קטנה ... 

        10/11/12 08:08:
      מקסים ! תודה שהבאת עודד יקר .
        9/11/12 10:41:
      סיפורי המציאות עשויים לעלות על בדמיון. כחייל לוחם המחווה של בנימינו כלפי הילד הותירה חותם. ומוסר ההשכל שיש להקפיד על מעשינו במיוחד כלפי ילדים.
        9/11/12 10:27:
      איזה סיפור יפה ומרגש .. וילדים אף פעם לא שוכחים פרצופים , וגם מי שעשה להם טוב.. תודה ששיתפת .. שבת מבורכת .
        8/11/12 19:00:
      מהסיפורים של פעם, מחמם את הלב.
        8/11/12 15:02:
      סיפור אנושי מרגש שנכתב ביד אמן :)

      ארכיון

      פרופיל

      עודד אל-יגון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין