חרבות החורבן /דודי רצם.
הנכם תאומים סיאמיים המחוברים לכאב מנישואי קרובים עוד מימים ימימה, זרעי אבותיכם שתולים בכם... הסכסוך הקדמוני בעוכריכם.
שוב רוחות מלחמה מנשבות מול מערכות קודרות שחוזרות "האל יאנוס" אינו מבשר תקוות.
אין מעצורים,אין מנצחים הרבה כאב רפאים... קרבות עד זוב דם ובלי די.
ילדיכם נולדים עם חרב שלופה בחלב אימם מוטמע דם הנקמה!!! מעגל הדמים כמו "פרקטלים" גם מחוגי הזמן יתעייפו בערבות הימים.
"הלנצח תאכל חרב"?
באבחת-חרב הפיתרון! כמעשה, אלכסנדר מוקדון לימין ולשמאל? או שניכם-שאול!
|
daniol
בתגובה על מתכונים שלי מהירקות בדוכני
תגובות (78)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין לנו בררה אחרת זה הם או אנחנו וטוב שאנחנו בעמדה חזקה אחרת....
מכוון שאני אופטימי מטבעי ,רוצה לקוות .
תודה שוש
דודי יקירי, קראתי את המילים ונפעמתי מכתיבתך. והתמונה כול כך מתאימה ונפלאה שאין לי מילים אלה שבחים על כישרונך הנפלא.
הציתות שאביא להלן מתאים כול כך לדודינו היקרים שנולדים ע"מ להרוס לנו את החיים,
*
ילדיכם נולדים עם חרב שלופה
בחלב אימם מוטמע דם הנקמה!!!
מעגל הדמים כמו "פרקטלים"
גם מחוגי הזמן יתעייפו בערבות הימים.
ואולי, דווקא מתוך המצב חסר הפיתרון מגיעה העת לבחור בשלום.
ממש עוד לא נוסה במלואו...
ממש כפי שאלכסנדר מוקדון, ששלף את חרבו וחתך את החבל הקשור בקשר גורדי....
וזכה במלכות עולם...
הכל אפשרי ולעולם לא מאבדים תקווה,אולי בעתיד נכדינו לא יצטרכו להילחם...וכך אולי יהיה שלום אחר שאין בו מלחמה...אמן.
תודה כוכי.
היטבת לתאר בציור ובמילים את המצב הקיים באזורנו...
ולצערי כנראה שהסכסוך הזה ישרור לעד...
כל עוד כדבריך "...בחלב אימם מוטמע דם הנקמה!"
אך אף פעם לא מזיק לנו לייחל ולהתפלל בתקווה לשלום ...אולי בסוף.....
עצוב וקשה ,אך לצערנו זה חלק ממציאות חיינו...הקישור בין השיר לציור,מדהים כמו תמיד !!! שבוע נפלא ושקט..
דודיק
אתה גאון
התיאור והציור שלך מושלמים ..
מאד התחברתי לתגובתה של , נורית ארט .. איזה יופי של תגובה !!!
ולא נותר אלא לחזור לחזון אחרית הימים ולבקש שוב ושוב ש'יכתתו חרבותם לאתים'.
או אולי למכחולים ועפרונות - זה גם טוב.
וזה נכון, אם כולם היו אוחזים עפרונות ומכחולים ..
העולם שלנו היה נראה מצוייר ויפה עולם שנעים לחיות בו.
שבת ברוכה לכולנו.
מורן היקרה, אני מאמין שאפשר אחרת ואולי זה אינו גורל ...
הציור אכן מבטא את מה שכתבתי כי זה כואב לשניהם, ואני שמח שכתבת זאת .
תודה לך מורן על התגובה.
________________________
תודה דודי חברי על המשוב לתגובתי
שבת נהדרת
אכן בהשראה מיתולוגית ציירתי.
תודה,מותר לי.
תודה מעין.
עצוב, עצוב מאוד שזה כך.
והאיור שלך מקסים!!!
נושא קשה העלית פה.
האגו והטינה לא מאפשרים לחיות בשקט.
ולא נותר אלא לחזור לחזון אחרית הימים ולבקש שוב ושוב ש'יכתתו חרבותם לאתים'.
או אולי למכחולים ועפרונות - זה גם טוב.
דודי חברי היקר
כמו שנאמר " שיני אבות יאכלו בוסר
שיני בנים תקהנה"
בסיכסוך הזה לעולם לא יהיו מנצחים
כולם בצד של המפסידים
מקווה שכולם יתעייפו ברבות הימים לא רק מחוגי הזמן.....
מה שמשך את עיני בציורך הוא העמוד השידרה - תרתי משמע
* כוכב אהבה ממני
סופ"ש נהדר דודי חברי
דודי,
יש ביטוי רב עוצמה לכאב ,
הגב קרוע עמוד השדרה - מרכז העצבים חסוף לכאב,
הרבה כאב בהבעת הפנים.
הידיים הן בסיס החרבות המדממות, אך יש משהו מאוד רך ומעוטר בחרבות.
פעימות השעון כפעימת הדם הזורם בעורקים. ב
מלחמות אין מנצחים, יש רק כאב והרס.
כמה חבל לבזבז עליהן את החיים.
המלים מספרות את הציור רב העוצמה שציירת
כמה יפה הציור
טוחן דימוי וכאב עד דק
כאשר הפתרון הוא בחרב, השאול כבר שם.
נקווה שגם הנמשלים הטראגיים יתפכחו מתישהו..
והציור - עשוי בכישרון.
אמרו את זה לפני
תודה חיים.