יש הרבה דברים שאני אומרת לעצמי.

משפטים קצרים ותמציתיים .

משפטים שאני אומרת לעצמי  ומיד מכוונים אותי לכיוון הנכון.

שלא נותנים לי להתבלבל , להתערבב ,ובאופן כללי לצאת מאיזון.

וברוב המקרים פשוט מחזירים אותי למקום הנכון כשכבר התחלתי לסטות..

ומה המקום הנכון ?

המקום הנכון הוא הוא רק אצלי.

אני מדינה קטנה שמתנהלת בתוך גבולותיה .

כל אדם הוא מדינה אוטונומית משל עצמו . אחראי לרווחת תושביו הפנימיים , לכלכלתם , בריאותם.

יש לנו את כל מה שצריך בשביל להתנהל ולשגשג ללא תלות במדינות אחרות.

הטעות הרווחת היא כי אנו תלויים וזקוקים למדינות אחרות .

אנחנו מושפעים , והגרוע מכל , מצפים , להתנהגות מסוימת , לעזרה , תמיכה , או סתם שהמדינות הקרובות לנו יתנו לנו , כי מגיע לנו כמובן  , או ייקחו קצת מהעול.

דברים שאני אומרת לעצמי #2: "עברת את הגבול , יורים עליך "

ואני אסביר .

כל משפט או מחשבה שמתחילה ב – "למה הוא / היא / הם ..."  זו חציית גבול .

ברגע שמנסים לפרש / לשנות התנהגות של אדם אחר , אנחנו עוזבים , כמעט פיזית , את עצמנו , ועוברים לגבולותיו של אדם אחר.

וכמה שקרוב יהיה אדם זה , זה לא מקומנו . פלשנו לאדמה לא שלנו , ויורים עלינו.

במקום לחשוב "למה הוא ...." או  "למה היא..."   כדאי להתבונן בתוך גבולותינו  ולחפש איך אני יכול/ה להתנהל מול מציאות קיימת  בצורה המדויקת לי ביותר.

אם לא נחצה את הגבול , נוכל לחיות בשלום . בחברות , בשיתוף , בלי סכסוכים ומלחמות .