אם יש משהו שמלחיץ את ביבי יותר מאחמדינאג'ד הרי זו "בואי שרהל'ה הולכים" אשת חיקו הנצחית. מה שחביב על שרהל'ה הם קודם כל נעליים המשמשות אצלה כלי לחינוך משרתותיה המתחלפות בתדירות גבוהה. הדבר השני החביב על שרהל'ה זו ביקורת יומית בלשכת בעלה. בעבר זה נעשה בעזרת שרביט מלכותה, הלא הוא נתן אשל שבישל שם סיפורים ותככים כדי לספק להוד מעלתה גברתו את ההרגשה הנחוצה לה יותר מאוויר לנשימה: שליטה באנשים וגורלותיהם. אבל ברגע ששליחה בלשכה נתפס מצלם מתחת לחצאיתה של פקידה וגורש אחר אי-כבוד משירות המדינה, הוא עבר לשירות פרטי אצל גברתו ומעניין נחש צפע כמוני מי משלם את משכורתו: האם זה חשבונם הפרטי של שרהל'ה וביבי או שמא אוצר המדינה, גם היא האדון הלא נכבד אינו רשאי לקבל יותר שכר מן המדינה. ותסמכו על המוח היצירתי של ביבי שמוצא תמיד דרך לאכול במסעדות כשחבריו לארוחה משלמים עבורו. אבל לא זה העניין החשוב לרשע כמוני.

מה שחשוב בעיני יותר הן המשימות שמטילה עליו גברתו, הלא היא "הגברת אשת ראש הממשלה". משימה מוזרה כזו גילתה לאחרונה העיתונות: בחישה בבחירות במפלגת "הבית היהודי" לשם בחירת מנהיג למפלגה לקראת הבחירות הכלליות. מוזרותה של המשימה היא בכך ש"צלם החצאיות" - נתן הלא חכם - בחש שם לשם הבאשת ריחו של אחד המתחרים - נפתלי בנט - הידוע בדעותיו הימניות הקיצוניות שמתמודד מול זבולון אורלב, המפד"לניק עתיק היומין המתון מבית מדרשו של משה שפירא עליו השלום שהיה שותף טבעי מתמיד לקואליציות של בן גוריון בראשית המדינה. וההיגיון, לפחות הגיוני, אומר שביבי היה צריך להיות מעוניין דווקא בזכייתו של נפתלי בנט הקרוב אליו בדעותיו הפוליטיות יותר מאשר זבולון אורלב. אבל לשרהל'ה מסתבר יש וונדטה ישנה נגד אותו נפתלי בנט חצוף שהעז פעם להרים קול נגד התערבותה הבוטה משהו של שרהל'ה בענייניה המדיניים של לשכת ראש הממשלה. הוא לא הספיק להגיד "ג'ק רובינסון" עד שביבי, בהוראת אשתו המרשעת סילק אותו מהלשכה. 

אלו כמובן זוטות הנוצרות במוחה הקודח של "הגברת אשת ראש הממשלה". אבל יכול לקרות מקרה של בחישה של אישיות כה שנויה במחלוקת כמו שרהל'ה שתביא לתקלה מדינית על ישראל הלא אהודה בעולם גם בגלל מעשיו ומחדליו המדיניים של בעלה הכנוע של "הגברת אשת ראש הממשלה". רעיון עוועים כמו התקרית בעת ביקורו של ביבי בטולוז בצרפת יחד עם נשיא צרפת, לשם אזכרה לקרבנות בבית הספר היהודי שם בשנה שעברה, יכול בהחלט להיות רעיונה של שרהל'ה. הנשיא צרפתי אמר שביבי השתמש באזכרה לתעמולת בחירות כשאמר שיש אנטישמיות בצרפת ויהודיה צריכים לעלות לישראל וגם העז לפצוח בשירת "עם ישראל חי" בנוכחות הנשיא הצרפתי המובך. 

האם ישראל יכולה להרשות לעצמה אישיות מפוקפקת דוגמת הקרדינל רישלייה בצרפת של המאה ה-17 בוחשת בענייניה המדיניים של ישראל בלשכת ראש הממשלה? אישיות שאיש לא בחר במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית, כמו ישראל? 

חומר למחשבה לקראת הבחירות הקרבות.