כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לכל בלוג יש שם?

    קורטוב מפה ומעט משם. קצת טיפים על שיטוטים בארץ וקצת על אמסטרדם. על המצלמה שלי ואולי גם קצת עלי. בלוג בלתי מוגדר ולא מכופתר

    0

    ג'יל שלנו יותר - גם ככה

    2 תגובות   יום שישי , 9/11/12, 11:14

    ב -  13 לנובמבר 2010 נסענו לקחת את בת הכלבים.

    ''

    תכננתי לפרסם את הפוסט כשימלאו שנתיים ויום. כי אז היא שלנו יותר, אבל היא שלנו יותר גם ככה רגל בפה

    ''

    כתבתי לה פוסט לכבוד שנה לאימוץ  אז הבטחתי לעצמי שאכתוב פוסטג'יל גם לכבוד שנתיים להיותנו הנבחרים. חשבתי שלא אפרסם אותו אלא במלאת שנתיים ויום. ג'יל בילתה שנתיים בכלביה של רחובות אוהבת חיות.  ואנחנו השגנו! אבל לא בא לי להתאפקמגניב

    מה אומר ומה אספר שעוד לא כתבתי, סיפרתי, שיתפתי?

    נברתי בעמקי מוחי, ניסיתי למצוא מילים חדשות שתתארנה את החוויה שבגידול כלבה עם היסטוריה עלומה. סודית שכזו.  לאחר שהשקעתי מחשבה מעמיקה בנושא, החלטתי! הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת ש.. אחרי שנתיים בהן אני מספרת לכם בדיות. הגיע הזמן לספר את האמת:-

     

    • אין לה תנוכי אוזנים! כדי להטעות את הקהל, היא גידלה זנב עצום שיהווה מוקד משיכה לעין  כדי שלא ישימו לב לפשלה!

    ''
     

    והיא לא באמת כותבת את עלילותיה, כי היא עצלה, היא מספרת לי ואני נאלצת לכתוב אותם בשמה.

     

    • היא לא באמת בלרינה! לא פלייה ולא רלבה. רק שפאגט (וגם הוא לא מושלם, אבל אפקטיבי)  מלווה בתנועת ראש (לא שייכת) של איל בן קרניים. כדי לוודא סופית שהיא סתם מתחזה אחת, השמעתי לה את "אגם הברבורים" ואת "מפצח האגוזים". לא הזיז לה כלום! צ'יקובסקי עצוב. למען ההגינות אני אודה  שלא ניסיתי את סטרווינסקי. יש גבול!

     

    ''

    • ''
    • היא מעולם לא עברה שום קורס בישול ולא ניתנה לה הזכות להיות מבקרת איכויות המזון. זה לא הפריע לה לצאת פעמיים לבדיקות שכאלה.

     

    • כשהיא נורא רוצה משהו ואומרים לה "אסור"!  קודם כל היא מסתכלת לצדדים, כדי לנסות להבין אל מי אנחנו מעזים לדבר ככה. ורק אחרי שברור לה שאין שם מישהו אחר, היא שוקלת במתינות ובכובד הראש הראויים אם "לשים עלינו". בד"כ כן. אבל ..יש פעמים שהיא "שמה עלינו – פס!"

     

    • היא לא באמת שונאת חתולים. היא פשוט מלכה והיא רוצה שיתחנפו אליה וינהגו בה כבוד. וכך, חתול שרובץ ומסתכל עליה ללא הקידה הנדרשת, או מנסה  בענווה הראויה,  לחמוק ממבטה, מעורר את חמתה והיא פותחת עליו פה ג'ורה. מצד שני, חתול שנותן לה את הכבוד המגיע לה, קופץ לה ישר מול הפרצוף ומספר לה כמה היא נפלאה, רבת הוד וממש מפחידה אותו, ומתחכך בה בלי בושה באופן חתולי למהדרין, זוכה ממנה  להתעלמות בהתחלה, ובהמשך לקבלה וכשכושי איבר הרמאות עליו דובר בסעיף 1.

     

    • היא לא באמת מורידה את הגשם. הוא פשוט, כמו כל דבר, מאוהב בה ומחפש את קרבתה. העובדה שתוך כדי כך הוא שר לה סרנדות, רחוקה מלהרשים אותה.

     

    ''

    • היא נובחת מהקומה החמישית למטה לכיוון גן השעשועים, כי ברור לה שרק שם נמצאים הלא ראויים  והיא חייבת להזהיר אותם. העובדה שלא אחת מדובר בשעה 04:30 לפנות בוקר, לא מהווה עילה להימנע מאותות האזהרה הללו. לעומת זאת, מי שמתקרב לקומה שלנו, מתקרב לדלת, או אפילו דופק עליה, לא זוכה לשום קולות נביחה ראויים. להיפך! בת הכלבים נטולת התנוכים, משוכנעת שאם הוא טרח ועלה עד לכאן, הוא חייב להיות ראוי לאהבתה הנצחית. 
    • ''
    • ושלא תחשבו שאין לנו למה להשוות. מיפ, קודמתה המופלאה הייתה נובחת על הדלת במרץ גם אם לא היה שם אפ'חד! היא הייתה כלבה  אחראית! אומרים "תפוח", "ביטוח" "שטוח" "זחוח" או..."פתוח" (גם אם זו חנה מרון בטלויזיה) זו עילה  ברורה לעמוד מול הדלת ולפצוח בדרשה מרשימה!

     

    • היא לא יודעת לשחק בכדור, בחבל, או בענף. אם זורקים לה משהו, בתקווה שתרוץ ותחזיר אותו בשמחה כלבית אופיינית ומוכרת, היא נשארת רבוצה, נועצת בנו מבט תוהה שאומר:- מה אתם רוצים מחיי, אתם זרקתם? רוצים את זה בחזרה? לכו תביאו בעצמכם...נודניקים"!                          

    איזה מן כלב זה? זה מקולקל! מצד שני היא יודעת לדרוש שימלאו לה את הקונג, ולהרוג את הסקיניז עוד יותר. ועוד יותר...ועוד יותר. היו לה שניים. אחד היא הצליחה להרוג עד כדי כך שמצאנו אותו פיסות פיסות...השני, כנראה יודע להיזהר. בינתיים, למרות המאמצים הראויים לציון שהיא משקיעה בו, הוא חי.

     

    ''

    • היא כן יודעת לשחק ב...בני אדם. ילדים שפוחדים מכלבים, נגשים אליה ואוהבים אותה. טכנאי שמת מפחד מכלבים, לא התאפק למראה מבטה העגום והנעלב, וניגש ללטף אותה. אנשים זקנים מתחייכים לעומתה ומבקשים שתבוא ותניח ראשה על ברכיהם ביושבם על ספסל בגן.  בלי לגלות לנו איך ובלי להסביר לנו למה, היא טווה חוטים של חום וקסם מיוחד, סביב כל דו רגלי ממוצע.

     

    • כשהגיעה אלינו הייתה שקטה. לא הפריעה כשאכלו,  לא הציקה. אני חשבתי שזה סימן לנימוסים טובים של כלבה עדינת נפש. לאבא שלה זה נראה היה לא תקין ומהר מאד הוא לימד אותה לשיר את שיר "תביא לי ת'אוכל ש'ך"

     

    • היא מצליחה להוציא מכמני חוכמה צרופה מדו רגליים שמסתובבים ללא מחסום ורצועה   :-

     

    "יאללה, איזה שוקי גדול יש לך".  

     

    " יו, פעם ראשונה שאני רואה רועה אסיאתי גמדי"

     

    "אפשר להזמין ממנה גור"?

    "לא, היא מעוקרת"

     "טוב, אבל זה לא צריך להפריע לה, נכון? זה רק באוזניים"

    ''

     

    זהו. מספיק אמיתות לפוסט אחד. אתם מבינים שלא יכולה הייתי לספר עד עכשיו את האמת. רציתי לתת לה הזדמנות להוכיח את עצמה ולא להלבין פרוותה ברבים. לא עוד. עכשיו כולם יודעים את האמת על ג'יל.

    כלבת קסמים מדהימה. בדיוק בגודל הנכון, בהשתובבות המקסימה, בתבונה שמביעות העיניים הנפלאות והחומות. ג'יל שלנו – בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

     

     

    ''

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/12 11:38:
      נכון. אין כמוה
        9/11/12 11:31:
      התמוגגתי, התרגשתי, צחקתי ודמעתי. אין על הכתיבה שלך. אין הכלבה הזו ((-:

      ארכיון

      פרופיל

      mipkin1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין