כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (16)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/11/12 10:17:
    אתה מכיר את התיאוריה לפיו זה שמי שמייצר את הכסף הוא הבנק המרכזי, והממשלה מקבלת אותו בתנאים שהיא צריכה להחזיר אותו עם ריבית (=חוב) הוא הבסיס לבעיית החוב בכל העולם? הטענה היא שרק שינוי השיטה המוניטרית כך שממשלות ייצרו כסף ולא בנקים, תביא ליציאה מהמשבר העולמי.
      12/11/12 21:26:

    נו את זה אפשר ללמוד מנתוני החוב. שני הנשיאים בוש ורייגן שהלכו בדרך שהצעת (הורדת מיסים - למרות שבוש הבן שכח את הקטע של הקיצוץ) הם אלו שהגדילו הכי הרבה (באחוזים) את החוב הלאומי.

     

    בכלל לדעתי צריך לכרות אונה כדי להמשיך לטעון את הטענה הזו - מכיוון שקיצוצי המס שבוש הבן עשה - כמעט ולא תרמו לצמיחה - בעצם היתה להם תרומה מסוימת לבועה הפיננסית שהתפוצצה וסחפה את ארצות הברית לתהום כלכלית.

    חשוב לזכור שלמרות חילופי הממשל - קיצוצי המס השערוריתיים נשארו על קנם (במיוחד בזכות קונגרס רפובליקאי בחצי השני של הכהונה), ובכל זאת למרות התאוריה עודפי המס של העשירונים העליונים לא גרמו להם להשקיע במשק האמריקאי שהיה בתהליכי התמוטטות. את הסיבה לכך אמור לדעת כל קפיטליסט מצוי - והיא שהיד הנעלמה שמניעה את השוק היא הרצון לעושר - ולכן אך טבעי שבעלי ההון (כמו המועמד לנשיאות הרפובליקאי) ישקיעו את הונם במקום שבו יש את הצמיחה המרבית (קרי סין ושאר המדינות המתפתחות).

     

    נדמה לי שצריך גם מידה לא מבוטלת של חוצפה לטעון את הטענה הזו (ביחד עם ההאשמה על גובה החוב) כי בפעם האחרונה שבדקתי עלות קיצוץ המסים הזו (בפרק זמן של 8 שנים) נעמדה ב-2 טריליון דולר. (אם מוסיפים לכך את עלות המלחמות בעירק ואפגניסטן - יוצאים בסיכום של 5 טריליון דולר  חוב באדיבות הממשל הרפובליקאי (8 השנים ממחצית כהונתו של בוש ועד היום).

     

    לכן לפני שמעלים הנחות אולי שווה לבדוק מעט את הפרטים.

     

    צטט: הפוך גוטה 2012-11-12 08:05:45

    השאלה היא האם החוב והאבטלה היא לא תוצר של ההתערבות של אובמה? השאלה היא מה היה קורה אם הוא היה מקצץ את התקציב ומוריד מסים כפי שהרפובליקאים הציעו?

     

      12/11/12 21:13:

    נכון - ולכן אנו שנשענים בעיקר על ארצות הברית לביסוס קיומנו צריכים להתחיל לחוש את הזעה הקרה אל מול התסריט הזה. אם חלילה וחס ארה"ב לא תמצא את הדרך להוריד את החוב - סיכוי סביר שהיא תהפוך לסוג של אקס אימפריה (כמו בריטניה דהיום). את ההשפעה של זה אלינו נדמה לי שכל אחד יכול להבין.

     

    צטט: באבא יאגה 2012-11-12 08:02:19

    מאזן אימה שמשנה את העולם.*
      12/11/12 21:09:

    אולי - מי שבחן את תכנית הקיצוצים המוצעת (אמנם על ידי הרפובליקאים - אך נדמה לי שאובמה יצטרך להשתמש בחלקים רבים ממנה) כוללת איך לא דגש רחב על לימודי הרוח.

     

    צטט: יסינראל 2012-11-12 02:07:05

    ואיך זה שדלדול המשאבים החומריים צמוד לדלדול הרוח? ואולי זה כוחה של כל אנרגיה, גם אנרגיה לאומית-כלכלית-תרבותית: היא עולה והיא יורדת... ואחר כך מתחדשת, אם יש בה גרעין קשה של מהות. [שושן]

      12/11/12 08:05:

    השאלה היא האם החוב והאבטלה היא לא תוצר של ההתערבות של אובמה? השאלה היא מה היה קורה אם הוא היה מקצץ את התקציב ומוריד מסים כפי שהרפובליקאים הציעו?

     

    צטט: עצבן 2012-11-11 08:12:01

    לא לדעתי

    1. האבטלה היא גורם לא נעים אבל להבדיל מהחוב היא לא מהווה איום אמיתי על ארצות הברית (ויעידו תקופות קודמות של אבטלה בסדר גודל כזה).


    2. אף על פי שלדעתי גרף האבטלה גרוע מהנתונים הרשמיים (כי בפועל יש מלחמה שנותנת "תעסוקה יזומה" לא רק למאות אלפי החיילים אלא גם למעגל האזרחי תומך הלחימה), הנתונים של אובמה במלחמה באבטלה מאוד מרשימים כפי שאראה:


    א. זמן המדידה: נניח שבאותו יום שהנשיא נכנס למשכן הוא מספיק להוציא את תכניתו הכלכלית. נניח שמדובר בנשיא סופר חרוץ וחודש לאחר כניסתו לתפקיד הוא כבר מצליח להעביר אותה בקונגרס, עדיין נשארים מספר חודשים עד שהתכנית תיושם במלואה בכל המדינות וחשוב מכך עד שהתכנית תשפיע על הנתונים הכלכליים. לכן המקובל הוא למדוד את ביצועי הממשלה (במיוחד כאשר מדובר בשיקום) כשנה לאחר כניסת הממשל. בחינה של הנתונים מראה שמהשנה הראשונה לכהונתו של אובמה נבלם כדור השלג המבהיל של המשבר הכלכלי (בתחום האבטלה הכלכלה נעצרה על 10 אחוז). ומכאן והלאה יש גרף איטי ויציב (כמה שגרף כלכלי יכול להיות יציב) של ירידה בכלכלה.

     

    ב. שווה להשוות את ביצועיו של אובמה למי שנחשב לנשיא הרפובליקאי האהוד ביותר במאה העשרים (כנראה מתוך בורות) רולנד רייגן. רייגן ירש אבטלה של 7.4 אחוז (בעקבות משבר נפט עולמי - במזכיר מעט את עליית מחירי הנפט של השנה החולפת), משבר שהיה "פיסת עוגה" לעומת המשבר האחרון. תוך שנה עלתה האבטלה ל8.4 (כאמור לא באשמתו של רייגן. או אז התחילה להשפיע תוכנתו של רייגן וכעבור שנה האבטלה נסקה ל10.4 אחוז. אז ארעו שני דברים חשובים - האחד רייגן שינה את מדיניותו הכלכלית (ולמעשה העלה מיסים), והשנייה היא שמבר הנפט הסתיים. בסופו של דבר רייגן סיים אם אבטלה של 7.3 אחוז. על הביצועים הכל כך בעייתיים האלו רייגן נבחר ב-49 מתוך 50 מדינות ארה"ב. לכן בהשוואה לרייגן הטיפול לש אובמה בכלכלה מעולה.

     

    ג. חומרת המשבר - קצת קשה לעשות השוואות - אבל בפעם היחידה שמשבר שנוצר מבועה כלכלית שהביא בפועל לפשיטת רגל של המערכת הבנקאית, שהשאיר מיליונים ללא דירה, ואיים למוטט תעשיות שלמות בארה"ב - האבטלה הסתכמה ב-25 אחוז. במשבר האחרון האבטלה הסתכמה ב-10 אחוז. כדאי לקבל קצת פרופורציות.


    3. למיטב הבנתי העתיד של האבטלה הולך להיות חיובי. לא רק בגלל הגרף שמראה את כיוון הירידה, אלא שבדרך כלל כשנה לאחר סיום מלחמות הכלכלה האמריקאית התאוששה והאבטלה (חוץ מאשר אחר מלחמת העולם השנייה שגרמה לתכסוקה של 98 אחוז משוק העבודה האמריקאי) ירדה. (זאת למרות שבשנה הראשונה האבטלה עולה בשל כוח העבודה שמשתחרר מהצבא).


    4. המגמה הזאת יכולה להיות אפשרית רק כאשר האמריקאים ימצאו את הדרך להתמודד עם המתחרים מהעולם השלישי. בעבר הנשק העיקרי לכך (שבוצע בעיקר על ידי הרפובליקאים) היה גובה המכס. נראה מה יהיה עכשיו. 

     

    צטט: הפוך גוטה 2012-11-10 21:22:19

    האם האבטלה היא לא עקב אכילס של אובמה?
      12/11/12 08:02:
    מאזן אימה שמשנה את העולם.*
      12/11/12 02:07:

    ואיך זה שדלדול המשאבים החומריים צמוד לדלדול הרוח? ואולי זה כוחה של כל אנרגיה, גם אנרגיה לאומית-כלכלית-תרבותית: היא עולה והיא יורדת... ואחר כך מתחדשת, אם יש בה גרעין קשה של מהות. [שושן]

      11/11/12 22:37:

    תענוג להסכים עם נגיד הבנק הפדרלי לשעבר פול ווקר

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1861606

    עוד יותר תענוג להצביע על אחד הפתרונות שלו (שגם הבלוג הזה מנסה לקדם) 

    רפורמה במס "... בדרכים שישענו יותר על הוצאות צריכה מאשר על השקעות".

    (או בלשון העם מס צריכה פרוגרסיבי).

      11/11/12 22:30:

    נדמה לי שעיקר ההאשמות של הרפובליקאים כלפי אובמה הם שהוא טיפל בעניי עירו (במקום להוריד מיסים).

     

    צטט: jo051 2012-11-11 19:05:50

    אובמה התגלה כנשיא בעל נטיות מטא-פיזיות הוא העדיף לטפל בענינים שברומו של עולם ולא הטמיע את "עניי עירך קודמים" אם ימשיך בדרך זו לא בטוח שארה"ב תוכל להמשיך ולהתקים כיחידה אחת
      11/11/12 22:29:

    זו הצעה מעניינת - הבעיה שחלק ניכר מהמחנה הרפובליקאי - מה שנקרא הדרום הישן - הוא... אנטישמי (בחלק ניכר מהתאוריות האנטי חברתיות של הפילוסופים הרפובליקאים מככבים היהודים בתפקיד הישן והמוכר). לשמחתנו הסלידה מהדמוקרטים (קל וחומר על השחורים מביניהם) עולה על שנאתם עלינו - והם אפילו מוכנים להפגין אהבה כלפינו כדרך להיאבק בדמוקרטים - אך עם חלילה לצד "השחור" יופיע "יהודי" (ואפילו יהיה זה בנימין נתניהו) - הוא מיד יהפוך ל"יהודי המלוכלך" - לא טוב ליהודים ולא טוב לניסיון לאחות את הקרעים.

     

     

    צטט: grandpa.zohar 2012-11-11 17:48:51

    אם אובמה ימנה את ביבי להיות שר האוצר שלו, אובמה ירויח פעמיים: ראשית ביבי יקטין את החוב של ארה'ב- ע'י מענקים מאדלסון ואחרים, שנית, אובמה לא יצטרך לקבל כל הזמן סטירות לחי מממשלת ישראל

      11/11/12 22:22:

    תודה - מקווה שלא עייפתי יתר על המידה

     

    צטט: אורי זמיר 2012-11-11 10:54:33

    וואווו...קודם כל עשית סדר בצורה פשוטה ומאלפת. חוצמזה גם ישרת לי קו עם משהו מרתק לא פחות איתו אני מתעסק בשבועות האחרונים....ואותו אשתף איתך בדואר הפרטי...
      11/11/12 19:05:
    אובמה התגלה כנשיא בעל נטיות מטא-פיזיות הוא העדיף לטפל בענינים שברומו של עולם ולא הטמיע את "עניי עירך קודמים" אם ימשיך בדרך זו לא בטוח שארה"ב תוכל להמשיך ולהתקים כיחידה אחת
      11/11/12 17:48:

    אם אובמה ימנה את ביבי להיות שר האוצר שלו, אובמה ירויח פעמיים: ראשית ביבי יקטין את החוב של ארה'ב- ע'י מענקים מאדלסון ואחרים, שנית, אובמה לא יצטרך לקבל כל הזמן סטירות לחי מממשלת ישראל

      11/11/12 10:54:
    וואווו...קודם כל עשית סדר בצורה פשוטה ומאלפת. חוצמזה גם ישרת לי קו עם משהו מרתק לא פחות איתו אני מתעסק בשבועות האחרונים....ואותו אשתף איתך בדואר הפרטי...
      11/11/12 08:12:

    לא לדעתי

    1. האבטלה היא גורם לא נעים אבל להבדיל מהחוב היא לא מהווה איום אמיתי על ארצות הברית (ויעידו תקופות קודמות של אבטלה בסדר גודל כזה).


    2. אף על פי שלדעתי גרף האבטלה גרוע מהנתונים הרשמיים (כי בפועל יש מלחמה שנותנת "תעסוקה יזומה" לא רק למאות אלפי החיילים אלא גם למעגל האזרחי תומך הלחימה), הנתונים של אובמה במלחמה באבטלה מאוד מרשימים כפי שאראה:


    א. זמן המדידה: נניח שבאותו יום שהנשיא נכנס למשכן הוא מספיק להוציא את תכניתו הכלכלית. נניח שמדובר בנשיא סופר חרוץ וחודש לאחר כניסתו לתפקיד הוא כבר מצליח להעביר אותה בקונגרס, עדיין נשארים מספר חודשים עד שהתכנית תיושם במלואה בכל המדינות וחשוב מכך עד שהתכנית תשפיע על הנתונים הכלכליים. לכן המקובל הוא למדוד את ביצועי הממשלה (במיוחד כאשר מדובר בשיקום) כשנה לאחר כניסת הממשל. בחינה של הנתונים מראה שמהשנה הראשונה לכהונתו של אובמה נבלם כדור השלג המבהיל של המשבר הכלכלי (בתחום האבטלה הכלכלה נעצרה על 10 אחוז). ומכאן והלאה יש גרף איטי ויציב (כמה שגרף כלכלי יכול להיות יציב) של ירידה בכלכלה.

     

    ב. שווה להשוות את ביצועיו של אובמה למי שנחשב לנשיא הרפובליקאי האהוד ביותר במאה העשרים (כנראה מתוך בורות) רולנד רייגן. רייגן ירש אבטלה של 7.4 אחוז (בעקבות משבר נפט עולמי - במזכיר מעט את עליית מחירי הנפט של השנה החולפת), משבר שהיה "פיסת עוגה" לעומת המשבר האחרון. תוך שנה עלתה האבטלה ל8.4 (כאמור לא באשמתו של רייגן. או אז התחילה להשפיע תוכנתו של רייגן וכעבור שנה האבטלה נסקה ל10.4 אחוז. אז ארעו שני דברים חשובים - האחד רייגן שינה את מדיניותו הכלכלית (ולמעשה העלה מיסים), והשנייה היא שמבר הנפט הסתיים. בסופו של דבר רייגן סיים אם אבטלה של 7.3 אחוז. על הביצועים הכל כך בעייתיים האלו רייגן נבחר ב-49 מתוך 50 מדינות ארה"ב. לכן בהשוואה לרייגן הטיפול לש אובמה בכלכלה מעולה.

     

    ג. חומרת המשבר - קצת קשה לעשות השוואות - אבל בפעם היחידה שמשבר שנוצר מבועה כלכלית שהביא בפועל לפשיטת רגל של המערכת הבנקאית, שהשאיר מיליונים ללא דירה, ואיים למוטט תעשיות שלמות בארה"ב - האבטלה הסתכמה ב-25 אחוז. במשבר האחרון האבטלה הסתכמה ב-10 אחוז. כדאי לקבל קצת פרופורציות.


    3. למיטב הבנתי העתיד של האבטלה הולך להיות חיובי. לא רק בגלל הגרף שמראה את כיוון הירידה, אלא שבדרך כלל כשנה לאחר סיום מלחמות הכלכלה האמריקאית התאוששה והאבטלה (חוץ מאשר אחר מלחמת העולם השנייה שגרמה לתכסוקה של 98 אחוז משוק העבודה האמריקאי) ירדה. (זאת למרות שבשנה הראשונה האבטלה עולה בשל כוח העבודה שמשתחרר מהצבא).


    4. המגמה הזאת יכולה להיות אפשרית רק כאשר האמריקאים ימצאו את הדרך להתמודד עם המתחרים מהעולם השלישי. בעבר הנשק העיקרי לכך (שבוצע בעיקר על ידי הרפובליקאים) היה גובה המכס. נראה מה יהיה עכשיו. 

     

    צטט: הפוך גוטה 2012-11-10 21:22:19

    האם האבטלה היא לא עקב אכילס של אובמה?
      10/11/12 21:22:
    האם האבטלה היא לא עקב אכילס של אובמה?

    החור השחור – על אפוקליפסה אמריקאית אפשרית

    16 תגובות   יום שישי , 9/11/12, 18:16

    עקב אכילס, החור השחור בכהונתו הראשונה של אובמה הוא החוב הלאומי, חור שמהוה את האיום המרכזי על חוסנה ומעמדה של ארצות הברית. אובמה ירש חוב לאומי של 12.3 טריליון דולר, ולקראת סיום כהונתו הראשונה החוב הגיע ל-16 טריליון – כמעט טריליון דולר חוב לשנה. התסריט הנורא הזה היה ידוע מראש (ואף נכתב בבלוג זה לפני כמעט 3 שנים), אך זה לא משנה את העובדה – אם הממשל והקונגרס האמריקאי לא יתעשתו וישלבו ידיים במלחמה משותפת, החוב יוביל את ארצות הברית אל עתיד שונה בתכלית מארצות הברית שהכרנו.

     

    ''

    האפוקליפסיה קווים לדמותה

     

    זום אאוט על החוב

    אין ספק שהתרומה של ממשל אובמה לחוב נכבדה אך הוא כמובן אינו חריג בנוף הממשלים. מי שיבחן את גרף צמיחת החוב האמריקאי של ארה"ב יגלה לחרדתו פרבולה שהחלה במלחמת ויטנאם בשנות השבעים, כאשר נקודת המפנה השלילית החלה בכהונתו של רונלד רייגן. הגרף מראה שהממשל האמריקאי ממש התמכר לחוב.

     

    ''

    סיפור היווצרות על פי נשיאים. הנשיא הגרוע ביותר מבחינת החוב הלאומי רונלד רייגן שקיבל טריליון דולר חוב והעביר ליורשו 2.9 טריליון חוב (כמעט פי שלוש). אחריו ג'ורג' בוש הבן שקיבל חוב בגובה 5.9 טריליון והוריש ליורשו חוב בגובה 12.3 טריליון יותר מכפול.


     

    נסיבות תפיחת החוב בכהונתו של אובמה

    מבט היסטורי מגלה שני גורמים עיקריים להאצת החוב – הבולט בהם הוא מלחמה, כך אפשר לגלות את תרומתה של מלחמת ויאטנאם, את מלחמת עירק הראשונה וכמובן גולת הכותרת המלחמה הכפולה בעירק ובאפגניסטן. הגורם השני הוא משבר כלכלי – כך תרם משבר הנפט בשנות השמונים להגדלת החוב (בעצם האמרת מחירי הנפט גם היא סיבה בפני עצמה לגידול בחוב האמריקאי). לכן קשה להתפלא שחיבור בין שתי מלחמות, משבר הכלכלי (השני בגודלו בהיסטוריה האמריקאית, אם תוספת קטנה של האמרת מחירי הנפט (כמעט פי שניים) מוביל להגדלת חוב כל כך בעייתית.

     

     

    הסיבה המהותית

    אבל ככל שהסיבות הללו נשמעות הגיוניות (בטח ב-4 השנים האחרונות) הן לא יכולות להסביר את הכיוון ההרסני של החוב האמריקאי משנות השמונים ועד היום. הסיבה המרכזית לדעתי לאותה תפיחה היא שארצות הברית הפכה את הצריכה למנוע הכלכלה הראשי שלה. היד הנעלמה של השוק, והניסיון להוזיל את המוצרים גרמו לכך שהיצרנים חיפשו כוח עבודה יותר זול ותעשיות שלמות נדדו אל מחוץ למדינה. מכאן התפתח לאטו המודל שנקרא סינאמריקה: בצד אחד של המודל יש מדינות עולם שלישי - יצרניות, ומהצד השני יש את הצרכנים בארצות הברית. מי שהביט במודל המוזר הזה ידע שבמוקדם או במאוחר הכסף ינוע מהמדינה הצרכנית אל המדינות היצרניות, דבר שחייב להשתקף גם בחוב הלאומי. זוהי לדעתי החלק המהותי של הבעיה. הפתרון שלה הוא אחד הדברים היותר מסובכים שמנהיג יכול לעשות. הוא אמור לגמול את בני ארצו מהתמכרות (לצרכנות). הוא אמור לגרום לבני ארצו לעבוד הרבה יותר קשה, ולהרוויח הרבה פחות. היכולת לעשות צעדים מאוד לא פופלארים ולא לאבד את יכולת ההנהגה, תלויה במידה רבה ביכולת של אובמה ללכד את העם המפולג מאחוריו.

     

    ''

     

    בזמן שאש החוב מכלה את עתידה של ארצות הברית מצאו הרפובליקאים והדמוקרטים זמן להתקוטט. במשך שנתיים, מהבחירות הקודמות לקונגרס ועד הבחירות הללו הפך חוסר ההסכמה לגורם חשוב בגדילת החוב. יכול להיות שמול אתגר כל כך מסובך אובמה צריך לצאת מהקופסה ולצרף לממשל שלו דמות מפתח רפובליקאית על מנת שיוכל להעביר מהלכים היסטוריים שישקמו את כלכלת ארה”ב.

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין