הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ADHD מוכרת לכולם ומדוברת..עם זאת להפרעה זו מערכת יחסים ייחודית עם הסביבה, שכן ההפרעה, פעמים רבות, אינה מופרדת מן האדם וההתייחסות אליו פחות סובלנית, מכאן נוצר מעגל תגובות ודיאלוג קשה בין הילד לסביבה.
למרות שההפרעה מוכרת..כמה מילים עליה: ADHA נקראת בקיצור הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות הפרעה זו נובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית וממשפחת הפרעת הקשב קיימים תחומי לקות שונים: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת קשב ADD. הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, המוערכת ב – 5% - 10% מהאוכלוסייה, ברוב המקרים ביטויה הראשוני מופיע בילדות, אך היא אינה חולפת עם ההתבגרות ומלווה את האדם לאורך חייו הבוגרים.
ישנו הבדל ברור בין הפרעת קשב וריכוז, לבין הפרעת קשב וריכוז אליה מתלווים תסמינים אימפולסיביים, או היפראקטיביים, עם זאת רוב הכרוך בהפרעה זו, אינו קל ליחיד, למשפחתו ולחברה, שכן החברה, לא אחת, מתקשה להבין ולקבל את התנהלותם הייחודית של בעלי ADHD כי הרי לא רק שקיימת מורכבות בהפרעה, אלא שישנו שילוב בין מספר מאפיינים אשר יכולים לעורר אי הבנה וקושי לקבל את ההבחנה בין האדם להפרעה. הקושי להבחין בין התסמינים של הפרעת הקשב לבין האופי, הנכונות והיכולת הבסיסית של האדם מוביל, לא אחת, לכך שיואשם באופן אישי ושגוי על מעשים או מחדלים שלא בשליטתו. לצד זאת, המבוגרים המשמעותיים (כמו מורים והורים) יכולים לשמש מקור הגנה לילדים עם הפרעת קשב והמנוע שמניע את ההתפתחות החיובית שלהם, אם ידעו להכיל את הקושי ולראות את הילד מעבר לו.
יחסים עם ההורים והסביבה
להיות דרוכים כל הזמן - למרות רצונם של ההורים, המשפחה והסביבה להקנות כלים להתמודדות עם ההפרעה ולהבין אותה, מגיעים הם, לעיתים קרובות, לאפיסת כוחות, בעיקר מול התסמינים האימפולסיביים וההיפראקטיביים... שכן מטבעה ההפרעה באה לביטוי בקושי של הפרט להקשיב, או לווסת עצמו ואת מזגו הסוער בשל כך חסר, לעיתים קרובות, ביכולת להפנים, ללמוד ולהשתפר, זהו מצב מובנה המהווה חלק מההפרעה ואינו מצוי בהכרח בשליטתו של הילד.
ההורה כאדם מול ילדו - פעמים רבות גם להורה הפרעת קשב ונוצרת התנגשות שמחריפה את המצב, מאידך יש לעיתים פער בין מזגו של הילד (מזג סוער) למזגו של ההורה (מזג נוח) המקשה על השניים ולכן ההורה לבדו יתקשה להתמודד עם אותו קושי.
משברי חיים נוספים - פעמים רבות על אותה הפרעה אורגנית מתווספים מצבי חיים עימם נדרש הפרט להתמודד ותארו לכם את הקושי הזה שהינו אלפי מונים קשה לבעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מהתמודדותו של אדם הנטול בהפרעה זו. ילדים בעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות זקוקים לסביבה מאורגנת, יציבה ופחותה בגירויים, אזי במצבי שינוי ומשבר משפחתיים, מצבים הנכפים לא אחת על משפחות, כגון: גירושין, אובדן, מעבר דירה וכד' אזי לילדים אלה קושי הרבה יותר גדול, קושי זה מצטרף פעמים רבות לחוויית דחייה שחווים הילדים בשל התנהגותם, לתחושת אשמה שנושאים על כתפיהם והתוצאה ברורה...ילדים אלה הופכים הרבה יותר קשים.
מה עושים?
ההתמודדות עם ההפרעה רצוי שתהיה משולבת, כזו המתמודדת עם הקושי בצורה רב ערוצית:
(טיפול כזה יקר, אבל הכי נכון)
טיפול תרופתי טיפול התנהגותי – גבולות, ארגון, ניהול זמן וכד' הכשרת מורים והעלאת מודעות לצרכים הספציפיים, הייחודיים של קבוצה זו טיפול במגע, תנועה וכד' (עבור הילד) טיפול משפחתי
והכי חשוב, פסיכולוגיה חיובית, פיתוח איכויות הקיימות באנשים אלה, שכן אלה אנשים בעלי מוטיבציה (בתחומים המסקרנים אותם) יצירתיות, חשיבה מופשטת וכד'.. אם כך עידוד היצירתיות, עידוד למנהיגות, פיתוח כישורי דיבייט ומציאת תחום התמחות עשויים לתעל את הקושי למקומות חיוניים, אנשים בעלי הפרעת קשב יכולים להגיע להישגים מרשימים ולתרום רבות לחברה, שכן ADHD מקפל גם יתרונות מסוימים ונקודות חוזק שאינם קיימים אצל אלה שההפרעה נפקדת מהם. בהתאם לכך, מבוגרים רבים בעלי הפרעת קשב מתפקדים בצורה טובה ביותר עם, ולפעמים בזכות הפרעת הקשב, וזו מציקה להם או מעיבה על חייהם רק במצבים מעטים ובמידה מועטה בלבד שכן כאשר אנשים אלה מוצאים עניין אליו מתעלים את האנרגיה, מצבם משתפר עד מאוד. ישנם לא מעט מודלים מוכרים ומוצלחים הלוקים ב - ADHD ומייחסים את הצלחתם להפרעת הקשב. עבור אדם בעל הפרעת קשב, העיסוק בתחומים בהם הוא מוכשר זה מאסט, שכן עיסוק תואם עשוי להובילו לחוויות הצלחה ולהגן עליו מפני היווצרות דימוי עצמי נמוך ובעיות תפקוד משניות (קשיים ביחסים, תחושת חריגות ועוד..) כי הרי קל מאוד לאותם אנשים לאבד אמון בעצמם ולפספס איכויותיהם ללא הכוונה, הבנה, תמיכה ועידוד..
הבעיה – ADHD ומערכת החינוך
לא אחת, במערכת החינוכית, ישנה מוטיבציה לקדם ולתגמל את הילדים ה"טובים", אלה שישובים בכיתה רגועים וקשובים, כי הרי את הילדים האלה הסובלים מ ADHD - מוטב למדר, עליהם טבעי לכעוס... הלא הם חולמים, מפריעים, מתעסקים בכל, רק לא בדברי המורה... עם זאת, זהו המקרה! בדיוק אלה הילדים המתקשים, בדיוק אלה הזקוקים לאתגור, להבנה, למציאת חלופה ולפיתוח איכויות שאינן תמיד נראות, אך מצויות בהם, לכן לא תמיד ניתנת להם במה, כן פעמים רבות ילדים אלה אוהבים במה...להציג, ליצור, להמציא, לבקר, להביע עמדה שאינה שגרתית, כי אלו הם הילדים הללו ולכן לא רק הם זקוקים לטיפול, אלא גם המערך הבית ספרי צריך ליטוש.
|