
(התמונות הנ"ל צולמו בטיול רכיבה ספונטני שערכנו במסגרת "מסע שורשים" בבולגריה, אני ושני אחיי)
מישהו מכם רכב פעם על סוס? לפני מספר שנים החלטתי לקחת קורס רכיבה על סוסים. את הקורס עברתי בחוות בת-שלמה (לא רחוק מזכרון יעקוב). לא היה לי שמץ של מושג מה לי ולסוסים אבל משהו בתוכי בער לדחף הזה לעלות על סוס ולגלות..... מהרגע שעליתי.... לא רציתי לרדת!
לוקח זמן להכיר את החיה המדהימה והעוצמתית הזאת, שנראת בתחילה כה עדינה, בישנית ומבוהלת. בהתחלה זה מפחיד אבל לאט לאט נוצר קשר ללא מילים בין הרוכב לסוס. הסוס הינו חיה כל כך רגישה וכשהרוכב עולה עליו, הוא, הסוס, מרגיש ע"פ שפת הישיבה/ שפת הגוף של הרוכב כל הלך הרוח הריגשי ולו הקטן ביותר של הרוכב ובהתאם לזאת מגיב אליו.
התקשורת נעשת בעיקר ע"י הכוונת המושכות. אך ע"מ ליצור רכיבה נכונה, טובה ומהנה, (ולא רכיבה טכנית בלבד) הרוכב צריך להשתחרר מהמצבים הריגשיים השליליים בהם הוא נתון באותו רגע (לרוב הרוכב מגיע עם מטען רגשות שנוצר עוד קודם לכן בבית, בעבודה...ללא קשר לסוס או לרכיבה) והסוס כמובן מגיב אליו בהתאם.
הרכיבה יכולה להיות מתסכלת אם יש חוסר תקשורת בין הרוכב לבין הסוס, במידה רבה המצב מעיד על חוסר תקשורת בין הרוכב לבין עצמו, אבל ברגע שהרוכב מבין את הדינמיקה הזאת, מרפה ומשנה כיוון בתוך עצמו אז הרכיבה הופכת "לטנגו" הרמוני וזורם.... (בין אם זו רכיבה בדילוגים: "טרוט" ובין אם זו דהירה: "קנטר").
זה לא קל כמו שזה נשמע! אבל ברגע שזה מצליח, לא נותר לאדרנלין בגוף אלא לעלות גבוה גבוה כמו סם ממכר ללא גבולות.... כל הלך הרוח בו הרוכב היה נתון קודם לכן מפשיר כלא היה.....
ועוד כמה דברים שכדאי לדעת: 1. הסוס בטבע חיי בעדרים. לכל עדר מנהיג, לרוב זכר אך בהעדר זכר גם נקבה יכולה להנהיג (הפמניזם הגיע גם לשם). המנהיג נבחר באופן טבעי (אין להם ועדות קלפי), התכונות המקנות לו מנהיגות הן חוזק ומהירות ועל המנהיג הנבחר להוכיח תכונות אילו יום יום שעה שעה אחרת יוחלף (חבל שאין חוק כזה אצלנו בכנסת). אין אפשרות לשני מנהיגים להנהיג את אותו עדר (המושג "טובים השניים מהאחד" לא קיים אצלהם), השניים הטוענים למנהיגות יאלצו להוכיח את עצמם זה מול זה, המנצח- ינהיג את העדר, המפסיד – יגורש!
2. תחושת החום וההגנה שהעדר נותן לפרט היא שמקנה את אינסטינקט העידריות וסוס בודד בשטח ירגיש מבוהל ובודד.
3. המוח של הסוס מפוצל. הוא קולט חוויות רק מצד אחד (או מימין או משמאל אבל לא משניהם ביחד) ומתרגל את החוויה שקלט רק מאותו צד, כלומר אין לו דו-שיח תקשורתי בין מוח ימיני למוח שמאלי! (מעניין מה היה קורה לו אנו ניחנו בתכונה זו ????).
4. בטבע, אין לסוס אברי התקפה כגון קרניים חדות, שיניים טורפות וכד'... והוא צפוי בכל רגע לתקפה, לכן הוא חשדן ונמצא תמיד במצב של כוננות לבריחה. הסיכוי היחיד שלו לשרוד נובע ממהירותו הרבה וכהגנה הוא יבעט לאחור בכל מי שינסה להתקרב אליו אבל רק כשהוא מאויים (ראו הוזהרתם!).
אני חטפתי פעם בעיטה מסוס בבטן! בגלל טעות טקטית שלי (מודה באשמה!).... הרגשתי כאילו כל הגוף מתרסק לי לרסיסים..... לא נעים בכלל אבל לא ויתרתי, לאחר ההחלמה (אחרי שאמבולנס "שהטיס" אותי מזירת האירוע עם סירנה לביה"ח + 5 ימים בכירוגיה פנימית....ותודה לאל שזה לא נגמר בניתוח) חזרתי לרכב, זה סם ממכר!
5. לסוס שמיעה מופלאה ורגישותו באה לידי ביטוי בתנועה מתמדת של האוזניים לכיוונים שונים. קשר עין עם אוזניו של הסוס יאפשר להקשיב וללמוד על מצבו הריגשי (מי היה חושב על זה??..!!!!).
6. חוש הריח של הסוס מאוד מפותח עד כדי יכולת להרגיש את מצבו הנפשי של האדם הבא עימו במגע (אל תנסו בושם או אפטרשייב זה לא יטשטש עקבות).
7. חוש הראיה של הסוס טוב אך בעיתי. עיניו נמצאות משני צידי הגולגולת ולא בחזית כמו עיני הטורפים ולכן יש לו בעית מיקוד וע"פ רוב ראיתו דו-מימדית.(איזו בעסה, הוא לעולם לא יוכל לראות אותי לעומק!).
ולסיכום: אין סוסים שמדברים עברית....אבל שווה, שווה ליצור אתם שפה מסוג אחר ... לא צריך להרחיק ולחפש עד אנטרטיקה.... מומלץ החום רב!
לכל מי שמעוניין לצפות בסוסים ולהתענג (אבל ללא לפני שאתם מגיבים כאן בפוסט למטה :-)) לחצו על הלינק הבא: http://www.youtube.com/watch?v=OWIVi_Oa4as&feature=related
|
rov
בתגובה על "פגישה עיוורת עם פלוטו"
rov
בתגובה על
תגובות (110)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאחלת לך לאמץ חופשה כזאת לא רק בפסח אלא גם בשבועות!
נהדר.. יופי של רעיון לחופשת הפסח ...
אופיר
תגובתך מחממת את הלב
מאחלת לך לעלות על סוס יום אחד.... תודיעי לי כשכן....
וכמובן תודה ענקית על הכוכב!
חני
איזה עיניים חדות!!!!! אין אין איןןןןןןןן כמו יוגה!!!!
היי סיגלית,
יופי של פוסט מאלף,
מרתק ומעשיר,עכשיו אני יודעת יותר,
ואולי יום אחד עוד אעלה על סוס..
בכל אופן אחלה תמונות,את נראית נהדר על הסוס,
נהנתי לקרוא ולהחכים..
כוכבון ממני..
יופי של יציבה על הסוס,
רואים שאת מתרגלת יוגה
כמה חינני..
יאלה! לך תדע מה עוובר לסוסים האלו בראש
לפעמים ועל מה הם מקבלים את ה"ג'ננה"
מזל שלא לא הסתיים במהופך...
כתבה מעלפת (או מאלפת ?! :-) )
לאחר כל השבחים לא נותר לי אלא ...להצטרף אלייך לרכיבה...עשית לי חשק...
זכרון שיש לי מסוסים לוקח אותי אחורה לפני כ-25 שנים, לאחותי הגדולה היו שני סוסים (גרה במושב לפני ירושלים) ועליהם רכבתי מספר פעמים עד שאחד מהסוסים השתגע - מסיבה לא ברורה - ורץ הישר אל הסלעים עם בן אחותי...הסוס נהרג במקום, בן אחותי שבר כמה צלעות ואת היד - שישו ושמחו...ומאז, חסל סדר סוסים אצל אחותי.
אתה אומר: חייב להיות יותר
זה בינוני, זה לא מספיק לי
אין פה רומנטיקה
חפש באנטארקטיקה
אז זהו ש....חיפשתי גם באנטארקטיקה ולא מצאתי
אז הגעתי למסקנה ש....אין לי ארץ אחרת גם אם....
דניאל
בטח שעדיף לרכב על סוס קבוע....ואז לומדים הרוכב והסוס לאט לאט להכיר ולסמוך
זה על זה אבל לשם כך עליך לקנות סוס ולארח אותו בחווה - מה שנקרא פנסיון שדואג להאכיל
ולשומר עליו אבל עדיין כבעלים של הסוס זה דורש ממך לטפל בסוס + הוצאות כספיות לא זולות (אם הוא נפצע או חולה) בקיצור עסק לא זול אבל בהחלט כדאי למי שיכול להרשות לעצמו!
מילים: חנה גולדברג
לחן: קורין אלאל
אין אנשים שלא מתים
חפש באנטארקטיקה
אין ארמון באמצע רחוב הירקון
לא גר נסיך אתי בחדר
אין שלג באפריקה
חפש באנטארקטיקה
אהבה היא אור הולך ובא
אם תבקש אותה לנצח, חפש באנטארקטיקה
ואני עומדת כאן איתך
לא נסיכה שלך לנצח, חפש באנטארקטיקה
אתה אומר: חייב להיות יותר
זה בינוני, זה לא מספיק לי
אין פה רומנטיקה
חפש באנטארקטיקה
אהבה היא אור הולך ובא
אם תבקש אותה לנצח, חפש באנטארקטיקה
ואני עומדת כאן איתך
לא נסיכה שלך לנצח, חפש באנטארקטיקה
אין סוסים שמדברים עברית...
וואוו, תיארת את זה כל כך יפה שעשה לי חשק לרכב...
אבל האם לא עדיף לרכב על סוס שיוצרים איתו קשר קבוע, שמכיר אותך כבר טוב טוב ורכיבתכם הרמונית ומתואמת? כמו שפעם היו רוכבים, לפני עידן המכוניות, כאשר סוסים היו אישיים, כל מי שרכב על סוס - היה זה הסוס שלו.
האם זה לא פוגע בחוויות הרכיבה כאשר באים לחוות סוסים ורוכבים כל פעם על סוס שלא מכיר אותך ולא רגיל אלייך?
רחלי
כמה נעים לראות אותך כאן בין קוראיי!!!!!
אני שמחה וגאה בך על הרכיבות שהיו לך....את יודעת שגם אז מאוד הערכתי
את האומץ והנחישות...חבל שזה נסתיים בנסיבות כאילו!
כל רכיבה היא חוויה מעצימה בפני עצמה! יש גם רכיבות מתסכלות
אבל בגדול-כן זה מעצים!
ועוד דבר מעצים זה הורים או אמהות/אבות שבאים פעם בשבוע לרכב עם אחד הילדים שלהם, הבנתי מהם שזה מאוד מעצים את הקשר הין הילד להורה!!!! שווה!
את מה להשאיל את ה "מעשיר" או את ה "מרתק"?
סוס אני לא יכולה להשאיל כי עוד אין לי אחד משלי :-)
סיגל שלום
מאד מעניין האינפורמציה על סוסים שלא ידעתי. כתבת מקסים.
בזכותך רכבתי ונהניתי והתגברתי על הפחד
כתבתי סיפור מקסים על הפחד הזה שכולנו מכירים
אבל לצערי אחרי שנפלתי בקנטר מהסוס אחרי שמונה חודשים
של רכיבה החלותי להפסיק זה היה אותעבורי שזה מספיק
תודה עבור הכתבה המעניינת
רחלי
ממשיכה לרכב על דברים אחרים!
כתבת והסברת יפה
אני מניחה שעברת חוויה מעצימה
יש טיפולים בילדים ברכיבה על סוסים
תמונות יפות
מעשיר ומרתק...
אפשר להשאיל לי אחד לנסיון, לסוף השבוע הקרוב..?
יפה לך! פיה שחורה! צפיתי בתמונות..... היכן את רוכבת?
נהניתי לקרוא, והנה אני בשבת האחרונה. רוכבת. כרגיל.
http://www.facebook.com/album.php?aid=16833&l=0e7dc&id=566142195
מירב
תודה על הכוכב.... שכחתי גם לציין בפוסט שסוס הוא החיה הכי סקסית בעיניי,
נכון זה מחייב לעשות שינוי פנימי לכן משתמשים בסוס גם לצורך רכיבה טיפולית,
מדהים הערך הטיפולי שהחיה המקסימה-הבישנית-המפוחדת-העוצמתית-הרגישה
הזאת יכולה לתת לנו בני האדם!
רכיבה טיפולית זה באמת תחום מדהים בפני עצמו, יש לי חברה
שמעסקת בזה..
ולגביך- שווה לעבור חוויה מתקנת ולא להשאיר את הפחד תקוע בפנים!
אם תרצי המלצות היכן לרכב שלחי לי אי-מייל :-)
שומעים מהפוסט את החיבור והאהבה שלך לחיה הזאת.
מצאת אושר וזה נפלא.
עם סוסים יש לי יחסים אמבוילנטיים כבר שנים.
הם מדהימים בעיני אבל דווקא אני שאין לי פחדים מחיות,
כולל כמה חיות בר שיצא לי להיתקל בהם - חוששת מסוסים.
חושבת שזה קשור לאירוע ילדות כלשהו שחויתי או ראיתי.
בתי רכבה כמה שנים והיה לי איש קרוב שעסק ברכיבה טיפולית - תחום מדהים בפני עצמו.
היה כיף לראות, ולקרוא וגם הקליפ שצירפת נהדר.
אשרייך.
כן, מילא אישה זורקת אותי, אבל סוסה???
איזה מדהים הקשר בין מצב הרוכב לסוס.
זה ממש מחייב את הרוכב לעשות שינוי פנימי. זה הזכיר לי שכמו בחיים, כדי להיות בעשייה צריך להשתחרר מהנתק העצמי, להתחבר לצד החיובי שמביא איתו את הדרייב ..ואז באמת אפשר לדהור.
מקסים.
וגם התכונות של הסוס, איזה כיף לדעת. גם חיה יפה וגם נשמע שהרגישות שבסוס והיכולת של המהירות הם נקודות החוזקה שלו ולא הקרניים.
מזכיר קצת אמנות לחימה של מניעה ולא של התקפה. אהבתי.
כוכב לך ולסוס :-)
תודה כוכב יקר,
שולחת לך חיבוק ירוק :-)
אל האמת אכן מגיעים במסע של אבק וזיעה !
תודה על ה-*
גיל-גל
קשה לי להאמין שיש מישהו שמוכן לזרוק אחד כמוך!!!
איך היא עשתה את זה, הסוסה???
תודה על ה-*
יקירתי
חוויות מפחידות דורשות חוויות מתקנות!
כוכבת אחת לעצמך
אחחחח
עושה חשק לרכוב לעבר השקיעה, או באיזה חורש ענק.
חוץ מזה מזכיר לי איך פעם איזו סוסה זרקה אותי מהגב שלה ודהרה חזרה לאורווה שלה, משאירה אותי מאחור, חבול, כואב ומקלל.
*
אחלה להכין משימות כמשימה, לעבור עליהן וליישם אותן!!!
מקווה שתגשימי את המשימה הזאת במהרה ומקווה שהמשימה הזאת
תמשיך כחוויה שלא נגמרת....
אם את מעוניינת cהמלצות לחווה טובה
give me @ call
איזה איורים מתוקים!!!!! :-)))
זה ב to do list
שלי לשנה הקרובה
לא הייתי על גבו של סוס מעולם
נקרא בפוסט שלך כחוויה
מקסים !!!
אם תיהיה מספיק הענות אפשר לנסות לארגן, אבל צריך שרוב המשתתפים
יהיו באותה רמת רכיבה אחרת זה בעיתי....
בכל מקרה אם לא תיהיה הענות אני מוכנה להמליץ לך בחום
על חווה מקסימה ומדריכים מאוד נחמדים....
שלחי לא אי-מייל בעיניין וכבר נתכתב
יום נפלא עם המושכות בידיים
אולי נארגן מפגש רכיבה?
וגם בא חיבוק ממני אליך על הכוכב המהמם הזה :-))))))))
נכון זה מסוג החוויות שעוד לא המציאו להם את המילים
והחוויה שנצרבת היא ההרגשה!!!!!
שבווע נעים :-)
מקסים - גם אני רוצה.
כשנסעתי ליוון עשיתי טיול דומה של כמה שעות.. עזרו לי בניווט ומשם המשכנו כשהפינלה היתה דהירה על חוף הים בסנטורני - אלף מילים לא יצליחו לתאר את ההרגשה!!
מדהים!!
דניאל
מדהים לקרא ולגלות איך הפוסט הזה לוקח כל אחד לזכרונות העבר שלו....
נוסטלגיה תמיד מעלה חיוך...
ההרגשה הזאת שאוטוטו אתה מאבד שליטה ונתקע בעץ אבל מגלה בסוף שאפשר
לבטוח בסוסה... רק לשחרר שליטה ולסמוך עליה!
ויחד עם זאת עדיין תן לה להבין מי הבוס (!!!),
ההרגשה הזאת גורמת רק לאהוב את החיה המדהימה הזאת יותר ויותר...
דרך אגב- איך אתה מנקה את הפרסות שלך? אני רוצה ללמוד גם... :-)
דורון אני ממש אבל ממש מעריכה שנתת לי את כוכבך האחרון!
מקווה שבקרוב מאוד יתווספו נוספים....
מכירה את ההרגשה של הצורך הזה לצאת מהמשרד למרחבים במיוחד אחרי
שעות מרובות מול המחשב.....
שבוע ניפלא :-)
סיגלית שלום : תרשי לי לתקן אותך , סוסים מדברים עברית . למעשה אין סוס שלא יודע עברית גם אם הוא באנטרטיקה .
החזרת אותי אחורה לשנת 87 כאשר הייתי מסיים את המשמרת בקיבוץ ורץ לאורבה לטפל בסוסים ובמתנדבות :-) . שלא לדבר על כך שבתור ילד בדרום אמריקה כבר בגיל חמש עליתי על סוסה שהתחילה לדהור לעבר עץ וכולי חסר עונים , כאשר לבסוף כמו קסם , נעצרה בשניה האחרונה מולו .
האמת מאז הקיבוץ לא עליתי על סוס אלה חשבתי כמו סוס , וחייתי כמו סוס , לאחרונה הפרסות שלי עוברות ניקוי וכנראה הייה צריך גם את הפוסט שלך .
תודה רבה מכל הלב .
תודה על הפוסט. כיכבתי בכוכב האחרון שלי :)
מעניין ומחכים וגורם לי לרצות לצאת עכשיו מן המשרד אל המרחבים...
כייף להפתיע :-))))) ותמיד אפשר לרענן את הזיכרון....
תודה ענקית על הכוכב :-)
שבוע של גילויים מפתיעים נוספים :-)
רני
החלטת לתפוס 2 ציפורים מכה אחת? תזהר!!!! כפי שכתבת:
"כל אחת בזכות עצמה"
חיבוקים ונישוקים :-)
שבוע נפלא!
מפתיע לגלות את כל זה...
תודה וכוכב.
דווקא בילדותי למדתי רכיבה
בחווה ליד סמינר הקיבוצים (של היום)
אבל זה היה מזמן
שכבר שכחתי.
וואי איזה כייף
שתי כוכבות כל אחת בזכות עצמה,
כבוד למגזר
בעבר הייתה חווה בשפיים "רילאקסוס" משם הינו יוצאים לרכיבות בחוף הים או במסלול trust/suicide תלוי בנקודת ההשקפה,
סלאלום מטורף בין עצים ושיחים גבוהים.
הסיבובים,עיקולים והפניות החדות לא ממש השאירו מקום לנסיון שליטה על הסוס.
רק לשחרר,לדרבן ולסמוך עליו שהוא יודע לרוץ וגם מה הוא עושה.
תחושת החיבור ושטף האנדרנלין מאבדות מעוצמתן במילים.
חווית חוסר שפיות ענוגה וממכרת .
שבוע טוב ויפה מתורות שלי
מחר בבוקר! מתאים?
מיכאל
הסוסים מודים לך על הכוכב וחוצמזה לכנסתי ללינק ששלחת לי,
התמונה מהממת... הסוס כאילו רוקד בלט.... בכזאת עדינות
ובכזאת רכות עוצמתית,
תודה ששלחת אותי לפוסט הזה
שבוע מקסים באשר תיהיה (הבנתי שאתה נודד רבות...) :-)))))))
יקירתי
א. את לא חוזרת לשם בגלל הפחד? לכי מהר לקרא שוב את הפוסט האחרון שלך
ותרשי לי לצטט את תגובתך לגיל "אני לא מנצחת את הפחד אני רק מתידדת איתו..."
(מתנצלת אם לא ציטטתי מילה במילה)
ב. נכון, עכשיו כשאת מציינת את זה, באמת לא התעכבתי מידי בעיניין התאונה,
אולי סוג של הדחקה או דרך שלי להתמודד עם הפחד.... לא לתת לפחד לעכב
אלא לחבור עימו, לנצח אותו עוד לא הצלחתי אני בספק אם אצליח :-(
גם כשחזרתי לרכוב תמיד בכל רכיבה קונן הפחד מתאונה נוספת... אבל "לקחתי את המושכות בידיים"
(כך גם היה אחרי התאונה עם הג'יפ, מיד עליתי ונהגתי שוב ובכל נהיגה עד היום
יש בי פחד מתאונה נוספת... אילו החיים! אין טעם לשבת על הגדר ולקפא על המקום!)
ובכל מקרה תודה על התגובה המקסימה: "... פוסט מאלף...." טרטי משמע!
שכחתי, כוכב לסוסים...
מסתבר שאסור לקחת את הסוס כמובן מאליו,
כך ש: A horse is a horse ofcours ofcours
לא נכון. רק מי שיוצר קשר חזק עם סוס מבין
מה יש לסוס להציע, ואת יודעת...
יש כאן קישור לסוס שלי.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=264676
את מן הסתם מדברת על החווה של דורון בבן שמן, אז כמובן שאני בפנים,
בצעירותי (וואוו, מגיע הזמן שמתחילים להשתמש במילה הזו)))) רכבתי הרבה, בכל זאת, חייתי עם אותו דורון 11 שנים מחיי, לא היה מצב שסוסים לא יהיו חלק,
אח"כ היו כמה מפגשים טראומטיים, ועצם העובדה שאני מתחמקת בעיקביות מלבקר שם, אומר שיש בי פחד,
מעריצה אותך על היכולת פשוט לחזור ולרכב מיידית אחרי התאונה ההיא (קצת המעטת מחשיבותה בפוסט כאן, זו היתה חתיכת תאונה לא נחמדה), ומצד שני, יתכן שזה שעלית כל כך מהר גרם לזה שהפחד לא התשרש,
פוסט מאלף, המון דברים שלא ידעתי, עונג שבת לקרוא אותך
הכוכבים בדרך
תודה יקירי
גם לקבל כוכב זו חוויה בפני עצמה :-)
שבוע נפלא
וואווו... רכבנו יחד קנטר או טרוט? איך היה? :-)
שבוע נפלא :-)
אין כמו הדבר האמיתי :-) תעדכני אותי, אוכל להמליץ לך בחום רב על חווה וחוויה!!!
רעיון נפלא! רק שהחווה שם כבר לא קיימת לצערי
אבל אפשר לארגן איזו רכיבה קולקטיבית לחברי הקפה... רק במקום אחר...
אם יש הענות, האירגון עלי!!!
אפרופו ריחות.... יש כאילו שלא סובלים את הריח של הסוס... מסריח לטענתם
אבל על טעם ועל ריח אין מה להתבדח....
אני משוגעת על הריח הזה שיש בחווה...כנראה כשאוהבים-אוהבים!
דדי
תודה על תגובתך המלבבת :-)
כייף לדעת שגם אתה רוכב :-)
שבוע נפלא :-)
תודה על המחמאה
שבוע טוב :-)))
לצערי כן זה כואב להם.... ובטח כל אוהבי החיות יתקוממו כרגע...
אבל מנגד, הם מקבלים גם הרבה חום, אהבה והגנה מצד הרוכב או הבעלים... מה שלא בטוח
שהיו מקבלים באופן טבעי פראי בטבע :-)
באחד השעורים הנוספים שלקחתי מאוחר יותר (בחוות בן-שמן) המדריך שלי (דורון)
לקח לי את היד בעודי מאכפת את הסוס והכניס אותה לפה של הסוס...
נשמע מגעיל לא?!!!! צרחתי מפחד אבל חוץ מהצרחות שלי זה לא הבהיל אף אחד,
לא את המדריך ובטח לא את הסוס... מאותו רגע הפסקתי לפחד וקיבלתי יותר ביטחון
לאכף את הסוס כולל הכנסת הרסן לתוך הפה של הסוס... את חווית הנשיכה טרם חוויתי :-))))
תודה לך כנסי אלי עוד מעט ותראי לאן לקחת אותי
שבוע מתבונן עם הרבה עשייה ויצירה דוהרת @ אורלין
"עוד יהיה לי.... יהיה מה שליבי מבקש לי... למה לא תגיד לי למה לא...."
גם אני חולמת על סוס משלי ואני בד"כ מגשימה חלומות
.... עוד יהיה לי....יהיה מה שליבי... :-)))))
חוות הדר,קאנטרי גלי הדר,ראשון לציון.לא קיימת כבר...היתה חווה רצינית.
רכבתי דרסג'...טיפלתי תקופה בסוסה ערביה שקראו לה מלודי.ובעיניין הריחות,זה מדהים היא היתה מזהה מרחוק שהייתי מגיעה ויוצאת מהארווה למנג' ....נוסטלגיה...
וכוכב כמובן...
D
סיגלית היקרה...
מצויין, נפלא, נכון עד כאב בחלק מהאנלוגיות {במיוחד זו על הכנסת}
נהניתי כקורא והתענגתי כרוכב
בהחלט מבין את ההתענגות של החיבור המושלם לחיה האצילית הזו {אוהב מאוד את הדהרה בשדה פתוח או בחוף}
תודה...
שבוע נפלא...:)
D
ראשית תמונות יפיפיות,
שנית - פוסט שנתן לי המון מידע חדש ומעניין
דבר נוסף - אשרייך - תמשיכי לרכב ולהנות
תודה על הפוסט
זה באמת כואב להם, הרסן? כשמושכים במושכות?
רכבתי קצת, לא הלך. הסוס לא כל כך הסתדר אתי. אני רוכבת על סוס מתכת כחול.
לאופניים אין רצון משלהם אז אין לי בעיות עם סוס שרוצה להריח את הפרחים באביב...
אבל היה כיף.
הסוס היחידי שהכרתי, היה בילדותי,
סוס עבודה שהיה לנו, עליו רכבנו בשבתות
עם אוכף. קראו לו פולי.
מכרנו אותו למישהו ממושב שכן,
והוא ברח וחזר הביתה.
לבעוט הוא לא בעט.
אבל נשך את אמא שלי פעם.
מדהים. סוסים גם נושכים.
סיגלית:
תודה על השיעור המעניין, למדתי דברים חדשים על חיה מדהימה, לא סתם משתמשים בחיה המדהימה הזו לטיפןלים בילדים עם בעיות שונות.
בתור ילדה רכבתי במושב ואני מאוד אוהבת סוסים. שנים לאחר שעזבנו את המושב הייתי מבקשת מההורים שלי בכל יומולדת לגדל סוס בחצר : )
אולי עוד יום אחד יהיה לי...
היא מאוד יפה, פשוטה, מלאת יערות ועצים והמון אבל המון סוסים יפיפיים שרובצים באחו
ובכל מיני איזורים הררים... פשוט קסם והבולגרים... מאוד לא מערביים, לא שאפתניים,
חיים את הרגע ב - eazy going כזה, שווה ביקור!
יופי לך.... אבל סוסים לא מדברים עיברית לכן פחות חשוב להם אם זה לרכוב או לרכב :-)))))
ורד
אל תקנאי!!!! פשוט תנסי וגם לך יהיה..... :-))))))))
לצערי עדיין לא
וואלה!!!!! אז אתה בטח אוהב לאכול "פסטליקה"?
ומה עם השורשים שלך? ביקרת אותם?
אתי
גם אני חשבתי כך הרבה שנים...."אילו היה לי האומץ...." או
"איזה כייף למי שיש אומץ לרכב על סוסים..." ואז החלטתי שאני לא שונה מאחרים
ואני מנסה בעצמי... מקסימום לא יצליח או לא ידבר אלי....
ואם יש בך אהבה אליהם כי הם כל כך יפים אז ליחצי על הלינק שהוספתי בסוף הפוסט,
שם תוכלי להמשיך להתענג..... :-)))))
תמר
אם לימדת בעצמך אז את כבר האמת רוכבת מנוסה!
ואם הצלחתי לעורר בך געגוע אז וואו...וווו....ווו יאלה תחזרי לזה :-)))))))
איפה רכבת? ואיפה לימדת? עכשיו עוררת גם את סקרנותי!
סיגלית
מרתק ..כל הקשר "סוס-רוכב" אבל לא פחןת מענינים אותי השורשים בבולגריה (גם השורשים שלי שם)
יוכי
זה בדיוק הרעיון - לאט לאט לשלוט ברכיבה על הסוס ולפתח עימו תקשורת
ולא לתת לסוס לעשות בך מה שהוא רוצה! זה במפורש מפתח לחיים!
לכן כתבתי שהסוס משקף עבורנו את מצבנו לפעמים יותר משאנחנו מודעים לעצמנו :-))))
שבוע נפלא גם לך...
כלומר? העברת עדר עם סוסים? נשמע מרתק,
זאת חוויה שעוד לא טעמתי למרות שכבר תכננתי כמה פעמים עם חברה לעלות לרמת הגולן
ולהשתתף בהעברת עדר (עם סוסים) ... אבל עדיין לא יצא לפועל...
מעופפת
תודה וחיבוק על הכוכב ו....אולי באמת הגיע הזמן....
אם תרצי אמליץ לך בחום איפה ולאן...
יפה
תגובתך מרגשת!
אכן הסוס ידוע כחיה אצילית
פעם מישהי פתחה לי מפה אסטרולוגית אינדיינית... היתי מאוד סקפטית בעיניין אבל הלכתי על זה מתוך סקרנות....היא שאלה שאלות ואני הייתי צריכה לבחור קלף לכל שאלה,
כל הקלפים היו של חיות... וכשהיא שאלה אותי שאלה בתחום הרגש (כבר לא זוכרת את נוסח השאלה) בחרתי סוס... והתשובה היתה קשורה באצילות שאכן הסוס מאפיין אותה!
ןבכלל לסוס סמלים רבים... גם במיתולוגיה כמו סוס בעל כנפיים שאם אני לא טועה שייך לשמאנים.... ועוד....
ממליצה לך לחזור ולרכב לכי תדעי לאן זה יקח אותך......:-)
אין מוקדם או מאוחר.... אף פעם לא מאוחר אבל או שמתחברים לזה או שלא...
או שאולי רכבת ביום לא טוב של עצמך, ואם זה כך אז שווה לנסות שוב!!!
גם אני בשנות הנעורים רכבתי כמה שנים ואפילו לימדתי קצת מתחילים...
תודה על הידע המעמיק וההוליסטי...נתן לי נקודות למחשבה על המשיכה שלי לדבר ועל המיקום התקופתי של זה בחיי,מה היה שם בעצם..
וגם העיר את הגעגוע לרכב.לא רכבתי שנים.תודה על ההזמנה לקרוא.
שבוע טוב
כן כן גם אני בהתחלה אחרי כל רכיבה הלכתי (לא רוצה לתאר כאן איך) אבל אח"כ זה עובר
והשרירים ברגליים כבר לא נשארים תפוסים וכל מה שנשרר זה הריחוף הזה כמו שאת מתארת....
תחזרי לזה!!!! :-)
וואו עוררת את סקרנותי לגבי הספר אם הוא השפיע עליך ביותר...
אלך להציץ בו בסטימצקי ואולי גם לקנות,
ולגבי רכיבה, שווה לנסות, מקסימום לא ידבר אליך אבל לפחות ניסית!
היה כייף אמיתי לקרוא
גם למדנו הרבה על הסוסים
וגם עד כמה את אוהבת לרכב ,ממש נוטף מכל משפט.
אולי באותה חוות לימוד ,הייתי ביום כייף מהעבודה
זו כמובן הייתה רק טעימה
ובכל זאת לימדה שהסוס מבין שזה שעליו אהבל מושלם ולכן הוא הסוס שולט ולא הרוכב.
שבוע נפלא
בתור נער ביליתי הרבה בעבודה כנוקד (רועה כבשים). רכבתי הרבה (יחסית) ברמת הגולן.
זאת הייתה חוויה של ילדות.
מאז לא יצא לי לרכב...
הי סיגלית.
תודה על בפוסט וגם כוכב...
לא סתם אומרים שהסוס הוא חייה אצילה..
אני לא חוויתי רכיבה על סוס מעולם.. אולי עכשיו הגיע הזמן.
סיגלית,
תודה על הפוסט המעניין והמשכיל.
אני נזכרת במס' משפטים שמחזקים את מה שכתבת ואת ההבנה על מהות
החיה הזאת - למשל : לעלות על הסוס - שפירושו לרכב על ההצלחה, והסמל של מזל קשת
המכיל בתוכו ציור של סוס ושל אדם. כלומר ההצלחה מבוססת למעשה מרתימה של הרגשות החייתיים הראשוניים שלנו וההכוונה שלנו אותם.
או ההשוואה בין הסוס לבין הרגשות שלנו - ישנו ספר 51 שאלות ותשובות המציע
תשובות לשאלה שאתה שואל בעזרת הטלת מטבע. הספר נשען על חוכמה יפנית
ושם מצאתי את הקישור הזה בין הרגשות לבין הסוס ומדהים עפ"י מה שאת כותבת,
עד כמה הקשר הזה הוא ממשי.
למעשה אני מוצאת שכאשר אני מצויה בקשר טוב עם עצמי הסביבה מהדהדת באותו
אופן, והסביבה עשויה לכלול בני אדם - ילדים ובוגרים. ההבדל היחיד בין סוסים לבני אדם
הוא שהמילים עשויות לבלבל ולהרחיק אותנו מההבנה היכן אנו בתדר החיובי והיכן לא.
הסוס אף ידוע כחיה אצילית. אני חשה קירבה לחיה הזאת, למרות שהעזתי לרכב על סוס
רק פעם אחת בחיי.
תודה על הפוסט, יפה
וואו, כמה ידע!
בשנה שעברה לקחתי לי שיעור נסיון ברכיבה, בעקבות בתי שלמדה לרכב, אבל לא ממש התחברתי וויתרתי. כנראה מוקדם מדי...
סיגלית,
על כל מה שכתבת בפוסט הנפלא, על מה שלימדת אותי - תודה. לא ידעתי כל זאת.
עכשיו אני יכולה לדמיין לעצמי את הסוסים הבולגרים קוראים את שפת הגוף שלך ושל אחייך. איזה תענוג. משפחה רוכבת. נפלא.
לפני 25 שנה לערך, רכבתי עם אחי בנהריה. הסוס סרב לדהור ורק קיפץ רוב הדרך (זה בטח משהו לא נכון שאני שידרתי ), לקראת הסוף הוא דהר ועד היום אני זוכרת את התחושה השמיימית של ריחוף בלי לגעת בקרקע.
ביליתי מס' ימים עם שפשפת בין הרגליים. זה חלף עבר, תחושת הריחוף - נותרה עד היום. תודה לך על שהזכרת לי. בהחלט שווה לנסות שוב.
אחד הספרים שהשפיעו עלי ביותר הוא "סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית" של גומבריך חוץ מלבד זה רק על סוסי נדנדה רכבתי
למה לא היי
האם מפחד מהירות הדהירה החלטת לאמץ צב? (האם אני רואה נכון את התמונה?) :-)