עלמות החן עלמות המוות בישרו לי עצב וכבדות וערפל נשאו אלייך מתוך שפלי ההזדווגות. עלמות החן עלמות המוות השיקו עצב לי בוסרי אל מול הים אפול שפלה חשוך יהיה לי למצרי. אני אנדוד חיפוש קבוע אך לא אברח מהדכדוך עלמות החן בישרו לי יושר אך שכחו מהריגוש. של עץ דומם, כתימות עליו של פרח נד על גבעוליו, של דשא צח, רק ערפל הן לי בישרו עם בוא הליל. עלמות החן שחרור ביקשתי מעולמכן המעורפל, ומלוא מפרש קלילות וטוהר השלתי מבין מחלציי. דגדוג ואור, שיכרות ותום ונגיעה רכה של עצב, אך זאת אנצור ליום סגריר. |