"מאותו הרגע בו הוא אמר לי שאני לא יכול, הרגשתי שנותרתי ללא ברירות ."

בחיים אנחנו פוגשים את עצמנו הרבה פעמים בהרגשה שאנחנו תקועים. מצבים שבהם אנחנו בעצם מגבילים את עצמנו לדעות ישנות ולא מעודכנות, ומרגישים שאין לנו ברירה.

בתפיסה שלי, המגבלות האמיתיות קיימות רק במחשבות שלנו. בחוץ אין מגבלות, הכל אפשרי. אם אדם אחד יכול, גם השני יכול. יש הרבה דרכים להגיע לאותו היעד.

נכון שלכל אחד מאיתנו יש נסיבות חיים שונות, מיקום פיזי שונה ועוד כאלה שונויות ועדיין, אם באותו מקום בו אני חי מישהו הצליח לצאת מאיזשהו מעגל כובל, אז זה אפשרי גם עבורי. מוסרי או לא מוסרי זה כבר שאלה אחרת, אבל אפשרי.

אני מאמין ומנסה לחיות בדרך מוסרית. כסף שהגיע אלי בדרך לא טובה או לא מוסרית, ילך ממני וישאיר אצלי מטען שלילי. כסף שהגיע בדרך טובה ישאר שלי ויביא איתו אנרגיה חיובית שבעזרתה אוכל לייצר עוד ממנו אם ארצה. עבורי, זה נכון עם כסף, אהבה, כוח, כבוד, אמונה והבנה - אין קשר למיקום מבחינת החשיבות בחיים שלי.

"ניסיתי להרים את הרגליים ללכת משם אבל הן לא הקשיבו לי."

אני חושב שהתפיסות שלנו מונעות מאיתנו לעשות אחרת. לשנות. ללא שינוי איך נוכל לצפות לתוצאה אחרת, טובה או רעה. התוצאה משתנה רק עם יש שינוי בתהליך, בדרך שאנחנו עושים.

אם התפיסה שלי אומרת משהו מסויים, אז אפילו אם אנסה לקבל תוצאה אחרת, אני עצמי אסכל את התוצאה המבוקשת. אגביל את עצמי, אתקע את עצמי, אכבול את עצמי לאזיקים הבלתי נראים של החיים המוגבלים.

על עצמי בחנתי וגיליתי שאפשר לשנות את התוצאה, לטוב ולרע. לגמרי אפשר. זה דורש לרצות לשנות את התוצאה ולהיות נכונים למאמץ תוך כדי תהליך השינוי התפיסתי.

להרים הרגל אחד, לבדוק מה יש שם, להריח, למשש, לגשש. לפשפש בתוך הקרביים של ההרגלים שלנו, של החיים שלנו. לבדוק מה מוביל אותנו לחשוב את המחשבות שלנו, לבדוק את מי אנחנו מייצגים לעצמנו בתוך הסיטואציות השונות בחיים. לבדוק מה הוביל אותנו לאמונה כי אנחנו כאלה וזכותנו לתוצאה הזאת, טובה או רעה.

כל מחשבה מובנית מתוך התפיסה שלנו. אני יפה או מכוער, אני מצליחן או מפסידן, כל דבר כזה משפיע על אופן המחשבה שלנו ועל אופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו בתוך העולם.

ילדים כל הזמן בוחנים את המקום שלהם בהיררכיה הסובבת אותם. מול ההורים, מול האחים, מול החברים, מול המורים וכו'. גם אנחנו בוחנים כל הזמן ומשווים למה שאנחנו תופסים את עצמנו. אם אני 8 במשהו מסויים אבל תופס את עצמי כ- 6, אז כל פעולה שאני עושה היא בתפיסה שאני 6 וגם התוצאה בתפיסה שלי תהיה של מישהו שהוא 6 אפילו שבמציאות היא 8. אם אשנה את התפיסה שלי ואחליט שאני 8, אז גם אראה שהתוצאה במציאות היא 8. עכשיו רק נותר לשנות את התפיסה שלי. לבצע את התהליך.

כשהייתי תינוק קטן מאוד, עברתי ניתוח מורכב בכפות הרגליים. הרופאים אמרו שאלך אבל לא ארוץ. הם אמרו אבל אני חשבתי אחרת. הייתי הכי מהיר הריצה בבית הספר היסודי. לשמחתי, התפיסה שלי אותי בתחום הריצה, לא הושפעה יותר מידי מדעתם של הרופאים. לא הם אלה שקובעים מה אני יכול לעשות. הם רק מעריכים או חווים את דעתם. הם משתפים את התפיסה שלהם שלא תמיד מתאימה לתפיסה שלנו את עצמנו ולא תמיד מתאימה למה שיש במציאות.

בעיני, התפיסה שלנו אותנו משפיעה יותר על התוצאה, מהתפיסה של האחרים אותנו. ושוב, לטוב ולרע.

"הוא אמר לי שאני יכול ללכת. אבל הרגלים שלי נשארו במקום."

כידוע, אנחנו בית הכלא הכי טוב עבורנו. גם כששירי אומרת לי שאני יכול ללכת, אני עדיין לא מאמין. בתפיסה שלי את המצב היא אמורה להגיד לי להישאר, אז אני שומע את התפיסה שלי ולא את מה שהיא אמרה.

זה גם יכול להיות הפוך. היא מבקשת שאשאר אבל אני שומע שאני יכול ללכת, כי ככה אני תופס את המצב.

"השינוי מגיע מבפנים".

צאו לדרך, שנו את ההרגלים, את התפיסה. מפחיד, מלחיץ, מאמת, מבהיל, מרגש, מדהים, מעצים, מלמד, מאפשר לחיות חיים טובים יותר.

כבר הרבה שנים שאני צועד בנתיב הזה. משנה תפיסות, משנה גישות ואמונות שלי על עצמי ועל הסביבה שלי. התחלתי ממקום מאוד נמוך בתפיסה שלי אותי, בימים ההם, לא חשבתי שמישהו יקשיב לדעה שלי. היום יש לי הרבה מאזינים – שיניתי את התפיסה שלי כלפי עצמי. התחלתי ממקום מאוד עצוב בחיים שלי בזכות שני אובדנים גדולים וקרובים – כיום יש לי חיים מדהימים מלאים שמחה ואושר, אני מאחל חיים כמו שלי לכל מי שמסביבי. התחלתי עם תפיסות וגישות מסויימות כלפי החיים וכלפי עצמי. כיום, אני יודע שהן לא מחייבות. זה שאמא שלי אומרת ש"כסף לא נדבק אלינו", זה לא מחייב אותי, זה רק התפיסה שלה את החיים שלה. אצלי כסף נדבק וכך גם עוד הרבה דברים טובים.