כותרות TheMarker >
    ';

    על סופרים משוררים וצלמים

    יש לי הרבה סיפורים בראש ולמה לא אספר לכם?
    צילמתי סופרים בבתיהם, אמנים בגלריות, שיחזרתי צילומים היסטוריים, תעדתי מנהיגים, אירועים היסטוריים, מלחמות, ארצות, עצים ופרחים, יהיה מעניין.

    כל הזכויות לחומר שמתפרסם בבלוג זה שמורות לדינה גונה, אין להתשמש בחומר ללא רשות.

    0

    המחתרת באסיזי והנזירה לטצ'יה גם.

    8 תגובות   יום רביעי, 14/11/12, 16:22

    נסענו, חברתי סבינה ואנוכי לחבל אומבריה שבאיטליה. התמקמנו בעיר פרוג'ה ומשם הגחנו למסע יומי לעיירות השונות בחבל. גולת הכותרת הייתה העיירה אסיזי הידועה כעיר קדושה לנצרות וכעיר הולדתו ומותו של פרנצ'יסקוס הקדוש מייסד מסדר הפרנצ'יסקנים.

    ימים ספורים לפני הטיסה גיליתי את הספר "המחתרת באסיזי" של אלכסנדר רמתי בו מתאר הסופר באופן מרתק ועוצר נשימה כיצד התארגנו הבישוף של אסיזי, הפאדרה, הכמרים, הנזירים, הנזירות ושאר תושביה של העיירה והחביאו יהודים בשנים 1943-44 עת כבשו הגרמנים את איטליה. הדברים מובאים בספר מפיו של האב/פאדרה רופינו ניקאצ'י שמצטייר כאיש מקסים, מלא חוש הומור, כריזמטי ואוהב אדם.

     במשך כשנה הוא מתרוצץ ברחבי אסיזי בין כנסיותיה ומינזריה ודוחק בכולם להחביא יהודים איטלקים. הוא מלביש את הגברים היהודים בבגדי נזירים והופך את הרב ברוך לכומר איטלקי. ניקאצ'י מאלץ את הנזירות ממנזר סן קיריקו/ בנות מסדר קלרה הקדושה להפר את נדר הפרישות ולהכניס זרים / גברים למנזר. הנזירות ובראשן אם המינזר ג'וזפינה נרתמות בכל כוחן למשימה. הן מבשלות לפליטים היהודים, מכשירות את המטבח, מקצות חדר לתפילה, דואגות לבריאותם ועושות הכל כדי שלא יתגלו לגרמנים. הספר שכתוב נפלא, למרות הנושא הקשה, כבש אותנו והשתלט על יומנו עת קראנו כל כמה שעות קטעים מהספר.

    התרגשות אחזה בנו כשהגענו לאסיזי,  גשם חזק קיבל את פנינו והעיר נראתה יפה כמו אקוורל רטוב. חשנו רצון עז לראות את המקומות המוזכרים בספר וללכת במסלול היומי של פאדרה ניקאצ'י. את קפה מנרווה בו ישב וגייס אנשים למחתרת, את מנזר סן קיריקו על נזירותיו, את מלון סובזיו שהפך להיות המפקדה של הצבא הגרמני, את כיכר  הבזיליקה עם הטנק הגרמני ועוד. 

    ראשון התגלה לנו "קפה מנרווה" עומד על תילו מול מקדש מינרווה.  מספר פאדרה ניקאצ'י: "ישבתי בקפה מינרווה ונהנתי ממשחק ה"דמקה" הקבוע עם לואיג'י בריצי.... אנשי אסיזי טיילו בפיאצה קומונה הגברים הקשישים ישבו בליווי נשותיהם בקפה אקסצלסיור, לוגמים ואוכלים תופיני תירס בעוד אנחנו - חנוונים, בעלי מלאכה ונזירים עניים ישבנו בעברה השני של המזרקה, בקפה מינרווה".

    פיאצה קומונה והמזרקה עומדים שם מאות בשנים ונראה שיעמדו הרבה אחרינו, קפה אקסצלסיור היוקרתי כבר לא קיים, עומד שם מזנון אספרסו  ושלט עתיק יומין עם השם "מלון אקסצלסיור" נראה נטוש בפינה אחורית.  נכנסנו לקפה מינרווה, הזמנו קפה ומאפה רק ה"דמקה" של הפאדרה הייתה חסרה שם.

    ''

    הגשם פסק ופסענו לעבר הבזיליקה, גולת הכותרת של אסיזי. ראשון נראה מלון סובזיו עומד בכניסה לרחבת הבזיליקה. מתוך הספר: " קשה היה להאמין שהגרמנים השתלטו על המלון ועל העיר כולה תוך שעה אחת...לויטננט קולונל מילר. זה היה השם שהופיע במחצית דצמבר, על דלת משרדו של מושל העיר במלון סובזיו".   התאכזבנו לראות שהמלון סגור, כנראה לפני שיפוץ.  התיישבנו בקצה רחבת הבזיליקה, אני קוראת לסבינה מתוך הספר: "יצאנו מהכנסייה ונעצרנו דום, באמצע הכיכר התחתונה הענקית, המוארת ע"י נרות המאמינים, ראינו את צלליתו המאיימת של טנק גרמני, כשלוע התותח שלו מכוון אל הבזיליקה".  לאחר סיור בשתי הכנסיות המרשימות של הבזיליקה חזרנו אל מרכז אסיזי שואלות כל נזירה שעוברת בדרכנו היכן נמצא מנזר סן קיריקו? הן לא יודעות. אני מתייאשת ראשונה ומתיישבת על מדרגות מקדש מינרווה. אולם סבינה שהיא עקשנית ממני הלכה לסייר בסימטאות ומצאה בעזרת נזירה שפגשה את המינזר שהפך בזמנו למפקדה של המחתרת והיה המקום המרכזי ביותר לפעילותה.

    ''

    מתוך הספר: " ברגע ששמעתי על הפשיטה הגרמנית, רצתי לסן קיריקו... לאחר רגע ניצבתי לפני האם ג'וזפינה, מעבר לחלון המסורג. 'פתחי את הדלתות האלה האם!' אמרתי כשאני מצביע על דלת העץ המוגנת. 

    'מה? זהו בית הנזירות'!

    'את חושבת שאינני יודע? הכניסי לשם את היהודים'!

    גברים? גברים בתוך המנזר? במנזר נשים? יצאת מדעתך, אבי! אנחנו נדרנו את נדר הפרישות'!

    'אז הפרי אותו! אמרתי בזעף!"

    לאחר התערבות הבישוף אם המינזר מסכימה לפתוח את המינזר ואף את חדרי הנזירות

     

    סבינה מוצאת את סן קיריקו וחוזרת לאסוף אותי ממינרווה. הלכנו / רצנו לעבר המינזר שחומה ענקית מקיפה אותו.

    ''

    "אנחנו שתי נשים מישראל שמבקשות לבקר במינזר" אמרה סבינה באינטרקום. מהצד השני נשמע קול ידידותי "shalom!!! I am coming I am coming " 

    לאחר דקה יוצאת אלינו נזירה נאה עם פנים מאירות וחיוך גדול.  היא מיד מבינה לשם מה הגענו למינזר, היא מכירה את הספר של פאדרה ניקאצ'י. היא מכניסה אותנו  לחצר המינזר ומראה לנו את המעבר התת קרקעי הרומי בו הוחבאו היהודים בזמן הפשיטה הגרמנית על המינזר.

    נכנסנו לתעלה / מערה , העיניים דומעות או לפחות נוצצות לכולם.

    ''

    הנזירה לטייצ'ה מספרת לנו כי חזרה משהות של 3 שנים בירושלים ומזמינה אותנו  לכנסייה קטנה של המנזר לשמוע את שירתן של הנזירות. זו אותה כנסייה בה כינס הפאדרה את הנזירות וסיפר להן על הנאצים הגרמנים ורדיפת היהודים.

    עם חשכה חזרנו לפרוג'ה נפעמות ותחת השפעה עמוקה ממה שחווינו באסיזי.

    ולסיום קטע נוסף מהספר, מדבריו של הפאדרה:

    "מראיה של אסיזי הצמודה לצלע ההר, הפעים אותי עמוקות. מראה זה ריגש אותי כל פעם מחדש - במיוחד בשעת שקיעה, עת קרני הזהב האחרונות צובעות את גגות הבתים העתיקים בגוון אדמדם ומסתורי... אסיזי לא הייתה עוד עירי המאומצת, היא הפכה לעיר שלי, ירושלים שלי אשר אליה זכיתי לעלות".

    היום, שבוע אחרי הביקור באסיזי ועדיין קשה להשתחררר מהחוויה ומהעיר בעלת 

    קרני הזהב על גגות   הבתים  

    ''
      

     

    צילומים: דינה גונה - כל הזכויות שמורות. 

     

    שיר של המשוררת סבינה מסג, שותפתי למסע לאיטליה.

    הִיא צְעִירָה וְנָאָה 

           
         הַנְּזִירָה

     

    הַמַרְאָה  לָנוּ אֶת הַמְּחִילָה

     שֶׁבָּהּ הֶחְבִּיאוּ יְהוּדִים ,

    הַמַּכִּירָה אֶת הָאוֹטוֹבּוּסִים בִּירוּשָׁלַיִם

    יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁל אָסִיזִי ,

     הַמְּעִיפָה   נְשִׁיקוֹת

     כְּשֶׁהִיא סוֹגֶרֶת אַחֲרֵינוּ אֶת הַשַׁעַר

     

     וַאֲנִי נִתְקֶפֶת  רַחֲמִים חַמִּים

     סָפֵק עָלֶיהָ

         
           הַיּוֹרֶדֶת  אֶל תָּאָהּ

     

    סָפֵק  עָלֵינוּ

    הָעוֹלוֹת לָאוֹטוֹבּוּס.

     

     

    תוספת מאוחרת:

     בשיטוטיי באינטרנט מצאתי תמונה של האב ניקצ'י שצולמה בארץ עת קיבל את אות חסיד אומות העולם מ"יד ושם".

     

         

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/13 19:51:
      * נהניתי מאד מהתמונות
        22/7/13 14:15:
      לכל המגיבים למטה, תודה רבה על התגובות היפות. שמחתי שקראתם.
        22/7/13 08:50:
      כתוב נפלא, תודה, את רוב הפרטים על אסיזי ידעתי למעט סיפור המחתרת, אני רץ לקרוא את הספר.
        28/1/13 09:49:
      מדהים בכל קנה מידה! הכיצד לא שמענו כאן בארץ על המעשה הנאצל והאמיץ של המחתרת באסיזי?... יפה וטוב שהבאת את הספור הזה לידיעתנו.
        5/1/13 12:53:
      פוסט נהדר שאיך פיספסתי. תודה
        17/11/12 20:27:
      דינה, קראת מילה מילה ונמשכתי להגיע גם לאיסיזי, הרעיון מרתק ומרגש להגיע בעקבות..............
        15/11/12 17:13:
      ממש מרגש ועוצר נשימה....:) תודה!
        15/11/12 12:05:
      ו ו א ו אמיתי!

      ארכיון

      פרופיל

      דינה גונה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין