כותרות TheMarker >
    ';

    ברוכים הבאים

    הבלוג של חנה וייס

    הבנה בינדתית, שלום בטיבט, שלום עולמי, זכויות אדם, אחריות אוניברסלית, חינוך למוסר ויצירת חברה אנושית וחומלת אלה הנושאים שמעסיקים אותי היום. פועלת כדי שניקח בחפץ לב את התרופה לאפידמיית העדר המוסר הפוקדת אותנו ושניישם את תרגול המוסר בחיינו.
     
    שכל בעלי התודעה יזכו לאושר בר-קיימא!

    0

    "מחלה משונה": אפידמיית איין ראנד - מתייה ריקאר

    18 תגובות   יום חמישי, 15/11/12, 01:19

    The Ayn Rand Epidemic - Matthieu Ricard

    ''

     

    "המחלה המשונה שהפכה לאפידמיה."

    - מתייה ריקאר

     

    כולנו נשמח, ירווח לכל האנושות ולכל כדור הארץ, לאחר שסוף כל סוף נניח את אבן הגולל, אחת ולתמיד, על הויכוח לגבי האלטרואיזם לעומת האגואיזם.

     

    מחקר מדעי מראה באופן ברור וחד משמעי, שהאלטרואיזם מוביל לתחושה עמוקה של שלווה פנימית. הדלאי לאמה אומר לנו, "כולם רוצים אושר, אף אחד לא רוצה סבל." מדהים שבמאה ה-21, עדיין יש לנו ספקות לגבי מה גורם לסבל אנושי. רק כאשר 'נבין נכון', נפסיק לסבול. מנטרה מאוד טובה ששווה לשנן אותה היא תרופת נגד טובה למצב האנושי הנוכחי שלנו: "הזולת לפני עצמי."

     

    מתייה ריקאר, מדען לשעבר, היום מתרגל תודעה ברמה מתקדמת (יוגי) זכה לכינוי, "האדם המאושר ביותר בעולם". ניתן לראות את המדד לאושר של מתייה ריקאר בגרף, כאשר המדד שלו מופיע כנקודה שנמצאת 4.5 סטיות תקן מחוץ לעקומת הפעמון של שאר האנושות, אשר מיוצגת על ידי 150 אנשים בקבוצת הביקורת.  

     

    ''

    משמאל: מתייה ריקאר עם פרופ' ריצ'רד דייווידסון

    הוידאו של מתייה ריקאר "הרגלי האושר" שהגרף לקוח ממנו

     

    הנה הרשומה האחרונה מהבלוג של הנזיר מתייה ריקאר, לגבי איין ראנד, אשר תרמה רבות וממשיכה לתרום לסבל האנושי. 

     

    האם זהו המודל הנכון לאומה גדולה?

     

    יום שני 29 באוקטובר 2012

     

    המועמד לסגן נשיא בארה''ב, פול ראיין, ממליץ לכל שותפיו לקרוא את הכתבים של איין ראנד. האם ארה''ב באמת רוצה מנהיג אשר האידיאל שלו הוא לקדם אנוכיות בחברה? אני משוכנע שאנוכיות מאמללת את החיים, לא רק לאלה שסובבים אותנו, אלא גם לנו עצמנו. 

     

    איין ראנד היא בהחלט תעלומה תמוהה. למרות שהיא כמעט בכלל לא מוכרת באירופה ובשאר העולם, היא ממשיכה להשפיע עדיין באופן משמעותי על החברה האמריקאית. על פי סקר דעת קהל שנערך בשנת 1991, על ידי ספריית הקונגרס האמריקאי, ספרה של איין ראנד, "מרד הנפילים", צויין כספר בעל ההשפעה הרחבה ביותר בארה''ב אחרי הברית החדשה. ידוע שהנשיא רייגן ואלן גרינספאן מעריצים את איין ראנד וכך גם פול ראיין. 

     

    איין ראנד לא חושבת שכולנו, בטבע הבסיסי שלנו, אנוכיים. היא טוענת שאנחנו צריכים להיות אנוכיים אם אנחנו רוצים לחיות חיים טובים. לטענתה, אלטרואיזם וחמלה הם סטייה מזוכיסטית; הם מאיימים על קיומנו באופן ממשי וגורמים להזנחת האושר שלנו עצמנו. לפי איין ראנד, לא רק שהאלטרואיזם לא רצוי, הוא גם לא מוסרי. היא מאמינה שהאושר שלנו עצמנו, הוא הדבר היחיד שחשוב בחיים, ושדאגה לזולת הופכת אותנו לעבדים ול"קורבנות למזבח". היא מקדמת את המידה הטובה של האנוכיות וטוענת ש"מתקפה נגד האנוכיות היא מתקפה נגד הדימוי העצמי של האדם". 

     

    איין ראנד לא חוסכת במילים. במהלך ראיון עם מייק וולאלס בשנת 1959, היא אמרה, "אני מחשיבה אלטרואיזם כרשע... האלטרואיזם לא מוסרי... כאשר הנך נדרש לאהוב את כולם ללא אבחנה... לאהוב כל זולת בלי קשר להיותו בעל ערך כלשהו או מידה טובה כלשהי". לדבריה, אהבה אלטרואיסטית היא מבזה, כי, במילים שלה עצמה, "אם אתה אוהב את אלה שלא ראויים לאהבתך... תוריד את נשמתך לרמה של ערימת זבל".

     

    רעיונותיה עיצבו מצע רעיוני עבור אנשים אשר טוענים שלא הממשלה ולא אף אחד אחר צריך לבקש מאיתנו לדאוג לעניים, לחולים ולקשישים, ובטח שלא צריך לחייב אנשים לשלם מיסים כדי לתמוך בהם. תוכל להגיש עזרה רק אם היא גורמת לך אושר, אבל  עזרה כזו לא צריכה להיות מחויבות חברתית. מועמד לנשיאות ארה''ב מיט רומני, בנאום שמוכר בתור "נאום ה-47%", הצהיר: "לא מתפקידי לדאוג לאנשים האלה". 

     

    גב' ראנד גם ממלאת תפקיד מרכזי בהצדקת אפידימיית הנרקיסיזם ההולכת וגדלה בארה''ב בעשרים או בשלושים השנים האחרונים.

     

    מחקרים רבים, לרבות אלה אשר נערכו לאחרונה על ידי הפסיכולוגית ברברה פרדריקסון, מראים שרגשות חיוביים כמו אהבה, טוב לב והכרת תודה, יכולים להשפיע על חייך לטובה. הם יכולים להפוך אותך לבקיא יותר, לעמיד יותר, למעורב חברתית יותר ולבריא יותר. למעשה, כאשר אנחנו יוצרים קשר עם אדם אחר בדרך חיובית מתוך טוב לב, האימון שלנו באותו אדם גדל והקשר שלנו והלויאליות שלנו כלפיו מעמיקים. במילים של פרדריקסון, "אהבה היא הרגש הנשגב ביותר, שמאפשר לנו לחיות באופן המלא ביותר וגורם לנו להרגיש אנושיים באופן המלא ביותר."

     

    גב' ראנד, לעומת זאת, מורידה אהבה אלטרואיסטית לרמה של עיסקה כלכלית. ב"מרד הנפילים", היא אומרת ש"עיקרון העיסקה הוא העיקרון ההגיוני המוסרי היחידי לכל הקשרים האנושיים. אהבה, חברות, כבוד והערכה הם רק התשלום שאנחנו משלמים בתמורה להנאה אישית אנוכית שאדם אחד מקבל מהתכונות הטובות של אדם אחר."

     

    מייק וואלאס שאל את ראנד בקשר לחייה האישיים: "את עוזרת לבעלך במבחינה כלכלית. אין כאן סתירה כלשהי?" היא השיבה, "לא, כי אני אוהבת אותו באופן אנוכי. זה האינטריס שלי לעזור לו. אם הוא היה נזקק לעזרה שלי אי פעם, לא הייתי קוראת לזה הקרבה, כי אני נהנית מבעלי הנאה אנוכית." 

     

    המקורות האהובים על איין ראנד הם, במקרה הטוב, מפוקפקים. בלקט "כתבי העת" שלה, היא מצטטת משפט של וויליאם אדווארד היקמן, "מה שטוב לי הוא הדבר הנכון." היא הגיבה בצהלת התלהבות: "המשפט הזה מביע בצורה הכי טובה והכי חזקה ששמעתי, את הפסיכולוגיה של האדם האמיתי". הבעייה היחידה היא שהיקמן היה פסיכותפט שביצע מקרים רבים של הצתת שריפות, של חטיפות ילדים ושל רציחות. 

     

    הטיעון העיקרי שאיין ראנד פיתחה הוא ש"המטרה הגבוהה ביותר של האדם היא השגת האושר שלו עצמו". אבל הטעות הטראגית של ראנד היתה אמונתה שאדם חייב להיות אנוכי על מנת להיות מאושר. ניסיון החיים והמדע מלמדים שאנוכיות קיצונית מקדמת מתכון לסבל, לא לאושר. זהו ככל הנראה גם המקרה של ראנד עצמה, אשר מתוארת על ידי אלה שהכירו אותה אישית, בתור גאוותנית, נרקיסיסטית, נטולת אמפתיה ודי אומללה. מערכות היחסים שלה עם המקורבים אליה היו מלאים בעוינות ובנקמנות והיא הביעה בוז כלפי מרבית בני האדם: "הם בינוניים, טיפשים וחסרי היגיון." 

     

    כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים שעומדים בפנינו היום, אנחנו זקוקים להתחשב יותר באחרים, לדאוג לרווחתם ולפעול מתוך כוונה להועיל להם. אם היינו מתחשבים יותר בדורות הבאים, לא היינו פועלים באופן עיוור לטובת מטרות קצרות טווח, ובכך מקריבים את העולם שאנחנו נוריש להם. 

     

    לפיכך, אלטרואיזם הוא הגורם שקובע את איכות קיומנו הנוכחי והעתידי. אנחנו לא צריכים להוריד את האלטרואיזם לדרגה של סוג של מחשבה אצילה ואוטופוית שהומצאה על ידי כמה פרטים בעלי לב רחב, ועוד פחות להתיחס אליו בתור מצב תודעה "לא מוסרי". אנחנו חייבים את התובנה להכיר בחשיבותה ואת האומץ לומר זאת.

     

    זה מפתה להתעלם מאיין ראנד, בתור אחת חסרת אמפתיה לחלוטין ובתור פילוסוף שולי - למרות שהיא מחשיבה את עצמה לאחד מהפילוסופים הגדולים ששמותיהם מתחילים באות א': אריסטו, אוגסטין ואיין ר. אולם לא נוכל להתעלם מההשפעה העצומה שהיא ממשיכה להפעיל היום, במגזרים רבים של החיים האמריקאים ובפוליטיקה האמריקאית. לא משנה כמה דעותיה מעוררות מבוכה אצל חלק מאיתנו, אנחנו צריכים להיות כמו רופא, אשר לא יכול להתעלם מהמחלה המשונה שהפכה לאפידמייה.  

     

    ---

    לרשומה של מתייה ריקאר באנגלית (דרך הבלוג שלי עם דברי המבוא)

    לרשומה בבלוג של ריקאר

    לרשומה של מתייה ריקאר בצרפתית

     

    ---

    הנכם מוזמנים להגיב כאן או בדיון. תודה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/11/12 12:59:

      צטט: עצבן 2012-11-23 07:59:01

      יש הרבה מה לומר על האוביקטיביזם של איין ראנד (ועל המועמד לשעבר לסגן הנשיא פול רייאן) - אבל נדמה לי שזה שאחרי "Colbert report" אין יותר מה להוסיף.
      http://www.colbertnation.com/the-colbert-report-videos/418458/august-29-2012/ayn-rand---paul-ryan

       

      מומלץ בחום

       

      אחלה. תודה! חיוך

        23/11/12 07:59:

      יש הרבה מה לומר על האוביקטיביזם של איין ראנד (ועל המועמד לשעבר לסגן הנשיא פול רייאן) - אבל נדמה לי שזה שאחרי "Colbert report" אין יותר מה להוסיף.
      http://www.colbertnation.com/the-colbert-report-videos/418458/august-29-2012/ayn-rand---paul-ryan

       

      מומלץ בחום

        18/11/12 03:55:

      צטט: שרה בכור 2012-11-17 23:38:44

      מעניין מאוד ומעורר השראה.....גם לימי מלחמה...הדאגה לאחר ...אמורה להוביל לא פחות מהדאגה לעצמנו

       

      תודה. כן. באלטרואיזם טמון הפיתרון לכל ההרס ולכל האלימות. 

      הלוואי והמצביאים יתעשטו וישרור שלום. 

        18/11/12 03:52:

      צטט: leagat - lily 2012-11-17 13:16:11

      היי. אם שמת לב איין ראנד נמצאת במומלצים שלי אם כי בדיעבד לא כל תפישותיה מתיישבים עם תורת הסוציאליזם שגדלנו עליה. היא תוצר קפיטליסטי טיפוסי.

       

      לא, לא שמתי לב. מזמינה אותך לשקול להסיר אותה ולהחליף אותה בספרים של מתייה ריקאר...

      קפיטליזם פרדטורי, טורף, הוא מאוד מאוד הרסני, ומתבסס על ניצול החלשים בחברה ויצירת קורבנות (של מלחמה, למשל) למטרות רווח.

        17/11/12 23:38:
      מעניין מאוד ומעורר השראה.....גם לימי מלחמה...הדאגה לאחר ...אמורה להוביל לא פחות מהדאגה לעצמנו
        17/11/12 13:16:
      היי. אם שמת לב איין ראנד נמצאת במומלצים שלי אם כי בדיעבד לא כל תפישותיה מתיישבים עם תורת הסוציאליזם שגדלנו עליה. היא תוצר קפיטליסטי טיפוסי.
        17/11/12 11:26:

      צטט: shabat shalom 2012-11-17 08:18:54

      קודם כל תודה על הסיכום הממצה. הוא מתרכז בצורה הוגנת בשתי נקודות-קצה של המוסר האנושי, וכרגיל ההתיחסות המוסרית הבריאה ביותר היא זו שנוטה להיות מתפשרת עם הסתירות שהמציאות מעלה בפניה. בעוד איין ראנד מקדשת את המוסר של החזק, ככה האלטרואיזם אינו יודע להתמודד עם שאלת אי הבחנה למי עוזרים? האם עוזרים גם לחיות הטרף התואותנים מקרב בני האדם?

       

      כן, עוזרים להם להרפא מתאוותנותם, להסרת הטעות התפיסתית שלהם לגבי אופן קיום האני (הבערות לגבי הריקות מקיום עצמאי), להבין את חשיבות תרגול המוסר. כל הבלוג שלי, למעשה, לזה בדיוק הוא נועד.

      מתקפה מתמדת, ביקורת מתמדת לא עוזרת (קצת מתקפה וקצת ביקורת לפעמים נחוצות ומועילות :).

      צריך למצוא דרך לרכך את הלב הקשה, להמיס לב מקרח, ללטף את הגב הדוקרני עד שהקוצים נשכבים... להרגיע. אדם צובר הון וקמצן סובל מפחד...

      כן, בהחלט. האלטרואיזם מקיף כל, לא מתוך בלבול כלשהו, אלא מתוך אהבה ללא תנאי, מתוך חמלה גדולה, מתוך ההבנה שכולנו ללא יוצא מן הכלל רוצים אושר ולא רוצים סבל, מתוך תובנה עמוקה לגבי אופן קיום המציאות. כאן בדיון כתבתי על הצורך לחמול על אנשים שפוגעים בזולת. 

      האלטרואיזם הוא הכי מתפשר, הכי פחות שיפוטי, שישנו.

      אולי שווה להקדיש פוסט (רשומה :) לנושא... תודה על ביקורך ועל תגובתך. 

       

      הקם להורגך השכם להורגו: האם היהדות היא אלטרואיסטית?

      אהבת הזולת: אלטרואיזם בעברית

      פרופ' רוברט תורמן מדבר עם אוקיופיי וול סטריט

      פרופ' רוברט תורמן - להרחיב את מעגל חמלתנו

        17/11/12 08:18:
      קודם כל תודה על הסיכום הממצה. הוא מתרכז בצורה הוגנת בשתי נקודות-קצה של המוסר האנושי, וכרגיל ההתיחסות המוסרית הבריאה ביותר היא זו שנוטה להיות מתפשרת עם הסתירות שהמציאות מעלה בפניה. בעוד איין ראנד מקדשת את המוסר של החזק, ככה האלטרואיזם אינו יודע להתמודד עם שאלת אי הבחנה למי עוזרים? האם עוזרים גם לחיות הטרף התואותנים מקרב בני האדם?
        17/11/12 04:35:

      צטט: grandpa.zohar 2012-11-16 22:31:31

      צטט: חנה וייס 2012-11-16 18:10:14

      הלוואי שנצליח להביא כבר את אחרית הימים.

      כמה רוע אפשר לבלוע-לוע? כולם, הרי כולם, רוצים להיות מאושרים...

      =

      למה? 

      למה להביא את אחרית הימים? ומה יהיה אחר כך? למה נשאף? על מה נחלום?

      ובענין רוע. רוע הוא דבר יחסי, והוא עוזר לנו להבין ולהינות מהיפוכו, מהטוב.

      באין רוע--אין גם טוב. ומה טוב בלשכב על הגב בגן העדן ע'י נחל פישון?- משעמם עד מוות! ואז מתחילים לעשות דברים "רעים" שלא יהיה משעמם.

       

      אנחנו בשנת 2012... יש נבואות... טובות דווקא... 

       

      http://cafe.themarker.com/image/1622977/

       

      אנחנו נשאף להארה, פשוט את עקומת הפעמון הזאת נזיז קצת שמאלה, לכיוון האושר, זה הכל.

      יש מספיק סבל ללא כל האלימות הזאת, עגמת הנפש המיותרת שאנחנו גורמים אחד לשני.

      אתה לא מסכים? אנחנו לא צריכים כל כך הרבה היטלרים ושאפתנים בעולם, מספיק מישהו ש"סתם לא בא לא". זה מספיק לא נעים. שלוות נפש לא משעממת, אל דאגה.

      להקל על סבל זה עיסוק פול טיים מלא. 

      ברגע שכל הארגון הענקי הזה יתפוס את מסר הפוסט הזה, כבר יהיה קשה למצוא פשע ואלימות בעולם... זה לא בשמים. זה כאן. 

       

      גן עדן וגיהנום:


      ''

       


        17/11/12 04:24:

      צטט: פלבסקי 2012-11-16 20:17:18

      איין ראנד הזאת היא צרה צרורה, זאת הבנתי כשקראתי אותה לפני המון זמן ואני לא נזקק לדעתו של אדם עם בגדים מוזרים...

       

      אל תיתקע שם, בתחפושת. חשוב מה יש עמוק בפנים. 

      עובדה ששניכם מסכימים. 

      הלוואי וזה היה כל כך מובן מאליו לכולנו.

        17/11/12 03:32:

      צטט: grandpa.zohar 2012-11-16 22:36:48

      ככלל, למוסר ולסקס יש קווים זהים, יש לעשות ולהנות מהם, לא לדבר עליהם, לא לנתח אותם. אני לא צריך להיות גניקולוג כדי להינות מבחורה צעירה, ובדיוק לא צריך להיות נזיר בודיסטי, לא פרופסור כדי להינות מחיים מוסריים

       

      מצחיק. פעם חשבתי שמספיק שאני עושה, חשבתי שככה רובנו נוהגים.

      מסתבר שלא כך. טוב וחשוב לדבר גם הדברים - על המוסר, זאת אומרת.

      על הבחורה אין צורך. :) אבל אם עשית ולא דיברת, גם טוב. 

        17/11/12 03:28:

      צטט: עמיגרינברג 2012-11-16 19:55:30

      חשוב מאוד.....תודה........

       

      תודה עמי. בבקשה. 

        16/11/12 22:36:

      ככלל, למוסר ולסקס יש קווים זהים, יש לעשות ולהנות מהם, לא לדבר עליהם, לא לנתח אותם. אני לא צריך להיות גניקולוג כדי להינות מבחורה צעירה, ובדיוק לא צריך להיות נזיר בודיסטי, לא פרופסור כדי להינות מחיים מוסריים

        16/11/12 22:31:

      צטט: חנה וייס 2012-11-16 18:10:14

      הלוואי שנצליח להביא כבר את אחרית הימים.

      כמה רוע אפשר לבלוע-לוע? כולם, הרי כולם, רוצים להיות מאושרים...

      =

      למה? 

      למה להביא את אחרית הימים? ומה יהיה אחר כך? למה נשאף? על מה נחלום?

      ובענין רוע. רוע הוא דבר יחסי, והוא עוזר לנו להבין ולהינות מהיפוכו, מהטוב.

      באין רוע--אין גם טוב. ומה טוב בלשכב על הגב בגן העדן ע'י נחל פישון?- משעמם עד מוות! ואז מתחילים לעשות דברים "רעים" שלא יהיה משעמם.

        16/11/12 20:17:

      איין ראנד הזאת היא צרה צרורה, זאת הבנתי כשקראתי אותה לפני המון זמן ואני לא נזקק לדעתו של אדם עם בגדים מוזרים...

        16/11/12 19:55:
      חשוב מאוד.....תודה........
        16/11/12 18:10:

      צטט: מרב 1956 2012-11-16 14:51:37

      כרגיל, חנה

      את מביאה מאמרים מעניינים מאוד.

       

      תודה מרב. תודה על כל הפרגון ועל העזרה.

      הלוואי, הלוואי שנצליח להביא כבר את אחרית הימים.

      כמה רוע אפשר לבלוע-לוע? כולם, הרי כולם, רוצים להיות מאושרים...

        16/11/12 14:51:

      כרגיל, חנה

      את מביאה מאמרים מעניינים מאוד.

      פרופיל

      חנה וייס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      ארכיון